27-01-2017, 22:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
|
|
ולמי שרוצה קצת לשמוע על ממצא שלי בגזרה
מזכרת מן העבר בחצר האחורית.
השבוע בעת טיול על גדות נחל פולג, צד את עיני רסיס גדול של פגז ארטילרי. בדיקות שעשיתי ביחס לרסיס העלו, שהמדובר בחלק מפגז בריטי של תותח הוביצר 4.5 אינטש, או תותח 60 ליטראות (4.7 או 5 אינטש). ברור כי הפגז הינו פגז עתיק יומין, לאור שכבת החלודה שעליו, צורתו האירודינמית שתואמת לחימוש מתקופת מלחמת העולם הראשונה, ומיקום הפס המוביל (פס נחושת העוטה כעין טבעת את גוף הפגז ובעת הירי נדחס לתוך קנה התותח המחורק, ואוטמו לשם ניצול מירבי של גזי ההדף). צילום הפגז מצורף למטה.
המצאותו של פגז כה עתיק בחצרנו האחורית עוררה את סקרנותי. בדיקה עם קרוב, בנו של גדודאי, ובקי בקרבות מלחמת העולם הראשונה,העלתה כי באיזור התחולל קרב איתנים בין הצבא הבריטי לצבא העותומני. בדיקה מעמיקה יותר בספרות העלתה כי הפגז עשוי להיות שריד לקרב המכונה בהסטוריה של הצבא הבריטי כ"קרב השרון". קרב השרון היה הקרב הפותח של המערכה הסופית שערך הצבא הבריטי (הכח נקרא "חיל המשלוח המצרי" או בראשי תיבות EEF ) בפיקוד הגנרל אלנבי (כן, זה מהרחוב..) כנגד הצבא העותומני במזרח התיכון, אשר נודעה כ"קרב מגידו". במהלכו של קרב זה, מוטטו כוחות משולבים של חיל רגלים ופרשים (או "רגלים רכובים") מרחבי האימפריה הבריטית את הצבא העותומני שנתמך בידי כוחות גרמנים והיה נתון לפיקודו של הגנרל הגרמני לימאן פון סנדרס.
תכנון הקרב היה מופת של ניהול קרב. אלנבי הגה תוכנית הונאה גדולת מימדים, לפיה השלב הבא של המלחמה יפתח בעבר הירדן. לשם כך, הוא ביים, בימים שלפני המלחמה, העברת כוחות מזרחה לירדן , כאשר בפועל הוא העביר את מירב כוחו למישור החוף. באיזור זה נמתח קו החזית הבריטי מחוף הים התיכון, צפונית לארסוף (איזור שפיים – וינגייט), מזרחה לעבר איזור רעננה כפר סבא באיזור שסומן במפה Tabsor, ולתוך השומרון. הכוחות שהובאו לגזרה הוסתרו בריחוק מן הקו. במיוחד הורחקו הכוחות הרכובים, שכללו 3 דיביזיות פרשים שאוגדו במסגרת הקורפוס המדברי הרכוב בפיקוד הגנרל האוסטרלי שובל. בין דיביזיות הפרשים נמנתה גם דיביזיית הפרשים הקלים האוסטרלית ניו זילנדית (The Light Horse). לחיל האויר המלכותי, ששלט בשמי האיזור, ניתנה הוראה למנוע חדירת כל מטוסי צילום עויינים. התוכנית כללה שתי פריצות שיעשו ע"י חיילי רגלים בריטיים והודים, בבוקרו של יום 19/9/1918 , והבקעה מהירה של 3 דיביזיות פרשים דרך הפרצות. דיוויזיות הפרשים נועדו לפרוץ לעומקו של המערך העותומני ולמוטטו. הכח הפורץ נעזר בכח סיוע של כ350-400 קני ארטילריה כולל תותחים 4.5" ו60 ליטראות ושתי משחתות שיועדו להפגזת החוף בתותחי 4". וכאן מגיעים אנו לרסיס הפגז שלנו: הכנף הימנית של המערך העותומני נפרשה בדיונות שמצפון לנחל פולג, או בשמו דאז פאליק (Nahr El Faliq). התכנית הבריטית כללה קרב משנה של פריצת הקו ע"י דיביזיית חי"ר שצלחה את הפאליק , לאחר הרעשה ארטילרית כבדה, ופריצה מהירה לאורך קו החוף של שתי דיביזיות פרשים (ראה במפה המצורפת [מפה שמקורה ב- Official History of the Great War- בלתי מוגנת כיום]). התוכנית הבריטית הצליחה מעבר למשוער. דיביזיות החיר פרצו את הקו תוך כשלוש שעות ודיביזיות הפרשים צלחו במהירות את הפאליק. אחת מהן פנתה מזרחה והשניה המשיכה צפונה לעבר הכרמל ,ופרצה, בו ביום, דרך ואדי מיליק לכיוון עמק יזרעאל.
הנה כי כן, רסיס חלוד, ששכב 99 שנים בינות לשבלולים וקיני הנמלים שעל דיונות הפולג הביאנו ללימוד פרק עלום אודות מלחמה שהתנהלה ממש בחצרנו האחורית.
מצורפים צילומי הרסיס הפגז שמצאתי, מפות הקרב: מפת קווי ההתחלה ומפת הפריצה (מקור חפשי : Official History of the Great War ). צילום תותח 4.5 אינטש. (המקור: מוזיאון הארטילריה המלכותי בלונדון. צילם Rob Langham.) וצילום פגז שלם של אותו תותח שצולם במוזיאון המלחמה האימפריאלי בדקספורד, אנגליה(צלם לא ידוע).
_____________________________________
.
|