לפי אמיר בוחבוט - בעקבות ההצלחה של חטיבת הקומנדו הראשונה ובעקבות התגברות האיומים מדע"ש ודומיו בצה"ל בוחנים הקמת חטיבת קומנדו נוספת.
http://news.walla.co.il/item/3016247

מה המשמעות של 'חטיבת קומנדו', כשירויות נוספות מעבר להכשרה של הצנחנים, או שיש פה נסיון מיתוג מחדש של חטיבת הצנחנים בלי להוסיף באמת תוכן משמעותי? לפי ההקשר של 'התגברות האיומים מדעאש' (ארגון שנמצא בנסיגה מתמדת, עוסק כרגע בעיקר בהתגוננות באזור מוסול וא-רקה, ולא בהתפשטות למרחבים חדשים), זה נראה בעיקר סוג של יח"צ, אולי קשור לירידה קטנה ברצון לשירות קרבי בגיוס נובמבר האחרון?

אל תהיה בטוח. בלי להכנס לפרטים ישנם כבר שינויים במבנה של פלוגות החוד בחטיבה האדומה שמטרתם תרגול עבודה בצוותים קטנים יותר מאשר המבנה המחלקתי המסורתי.ללא ספק כדי לתמוך במעבר כזה החטיבה תצטרך תמיכה טכנולוגית שלא קיימת כיום ושיפור יכולות הניווט ברמת הפרט.
מעבר לכך אני מתעודד מהעבודה שצהל משנה את פניו בהתאם לאיומים - בתקופה שלי בצבא לפני כ18 שנה היתה לי תחושה מתמשכת שאנו מתאמנים למלחמה שהסתיימה ב1973.

חלק מהשונות היא ברמת האמצעים והמסגרות שכיום אין לחטיבה רגילה.

והרחבת היקפי "כוחות תגובה מהירה" בהרבה צבאות בעולם.
גם רוסיה, גם נאטו באירופה וגם ארה"ב - הולכים לכיוון זה.

'התגברות האיומים מדעאש' זה לא באמת רק דאע"ש בצפון-סוריה,
אלא הכרה בכך שלוחמה מול אוייב מסוג זה (גם מול חמאס וחיזבלה, גם בצפון וגם מסיני) היא האיום העיקרי החדש.
וגם אם הארגון נמצא בנסיגה משטחים בשליטתו הבלעדית - השטחים ש"נכבשו" לא באמת טוהרו מלוחמיו - שפשוט ירדו באזורים אלו למחתרת, ומבצעים פעולות גרילה מערערות,
כמו שביצעו בתקופה שהאמריקאים החזיקו כוחות באזור.

התמקצעות של צבא היבשה - היא בשורה נהדרת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -נתנאל- זה נראה בעיקר סוג של יח"צ, אולי קשור לירידה קטנה ברצון לשירות קרבי בגיוס נובמבר האחרון?

אולי גם.
לי נראה שזה דווקא קשור לנסיון לעבור למודל "מקצועי יותר".
למשל נסיון להפוך את חטיבת-עוז לחטיבה המבוססת על שירות קבע ארוך, בזמן שחטיבה נוספת תבצע הכשרה דומה ותעבוד במודל סדיר-מילואים המוכר.

ראיתי את הידיעה הזאת עוד קודם - זה נראה (על פניו כמובן) כמהלך מעניין ודי נדרש אם יבוצע נכון. אני חושב שבסופו של דבר צה"ל צריך להיות מסוגל להעמיד כוח מיוחד ברמה אוגדתית (זה ייקח אני מניח עוד כמה שנים טובות עד שנגיע לשם - עכשיו בסך הכל מדברים על חטיבה שנייה). כוח שיכול לעבוד במסגרות קטנות עם אמל"ח מתקדם ואמצעי שליטה ומודיעין מתקדמים בהרבה ממה שיש בגדודים.

כמובן שזה לא אומר שלא יצטרכו עוד גדודים רגילים - אבל בסוג הלחימה הצפוי לנו כנראה הערך של כוחות שיכולים להיות זמינים ולפעול בעומק יחסי בהתראה קצרה, במסגרות קטנות, עם יכולות הסתוות ויצירת מארבים או תקיפה של מרכזי פיקוד ושליטה, מחסני תחמושת, בונקרי שיגור ועוד היא גבוהה מאד.

צריך לזכור שהעימותים הבאים צפויים להיות (לפחות אם להאמין לדיווחים שיוצאים חדשות לבקרים מצה"ל עצמו) הרבה יותר מהיר והרבה יותר אינטנסיבי. לכן יש הרבה פחות זמן להזניק מילואים ואפילו גדודים רגילים סדירים לא בהכרח מהירים מספיק להפעלה אם אינם בגזרה ב-24 ואולי אפילו ב-48 שעות הראשונות של הלחימה שהן קריטיות בהיותר. אם אתה רוצה יכולת מהירה לפעול נגד החיזבללה ולא רק מהאויר אתה צריך כוחות כאלו וכמה שיותר שיהיו מוכנים לשעת פקודה.

הם יוכלו לנוע כבר בשעות הראשונות לעימות לעמדות בתוך לבנון וכשכוחות הקרקע הרגילים יתחילו לתקוף הם יוכלו לפגוע בחיזבללה גם מהעורף שלו וגם לעזור לאתר מקורות ירי בנוסף למשימות הרגילות שלהם.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

פעילות בעומק, זה לא התפקיד המסורתי של חיל האויר? האם ריבוי כוחות עומק לא יוביל להגבלת פעילותו של חיל האויר? אפשר להמנע מלהפציץ אזור מצומצם שבו כוח תצפית / מארב קטן שהתמקם בעומק, אבל האם ריבוי כוחות עומק עשוי להוביל למצב שבו לא ניתן יהיה להפציץ מהאויר באופן יעיל בגלל חשש נרחב לדו"צ?

הרעיון המבצעי אינו מובן לי: איך מתכוונים שכוחות בסדר גודל של גדודים ידלגו במהירות לעומק האויב? הסקה, פריצה מהירה (רכובה או רגלית, בסוג של בליצקריג) ללא טיהור מסודר? (ובאלו אמצעים ממונעים?) או אולי ניצול כשירות הצניחה המבצעית לראשונה מאז מבצע סיני? היכן השריון במתאר כזה, נשאר לעשות בט"ש על הגבול?

בכלל, האם פעילות עומק בכוחות קטנים ותוך שימוש באמצעים מתקדמים אינו חופף למטרתה של חטיבה 551 ('חיצי האש')? האם זה אומר שצה"ל ויתר באופן סופי על כשירויות יחודיות של יחידות מילואים, ומעדיף שאת כל המשימות המיוחדות יעשו חיילי סדיר? זה מתאים למהלך כללי של צה"ל של הגברת כוחו של הסדיר על חשבון המילואים, האם זה מה שקורה פה?

על כל הכשרותיו, ששם אותה בראש מערך החי"ר,
או לחלופין להפסיק לקצץ בכנפיים שיראו כמו העץ של גולני.

לא יותר פשוט להפסיק להתרפק על העבר? כל גישת "פעם היינו יותר טובים/חזקים/מקצוענים" היא בעיקרה פסיכולוגית, וכוללת שילוב מיותר של נוסטלגיה עם הלקאה עצמית. העולם משתנה, החברה משתנה, והצבא הוא תמונת מראה של שניהם - בחלק מהמקרים יש שיפור ובחלק דעיכה. להזכיר לך מה אמרו חיילי חטיבות הפרשים כשהטנקים הראשונים נכנסו לשימוש?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

רק המשטרה הצבאית יכולה להתפאר בחדשנות הצרה שרגשי הנחיתות נשארו כאתמול שלשום.

גם בעיניי יש ערך לכשירות הצניחה וזה שלא השתמשו בה שנים בעוד בצבאות מערביים אחרים כן,
מעיד יותר על חוסר מעוף ופחדנות של הדרג המחליט מאשר על איכויות הכשירות.
יש משקל עצום לגדוד שלם על ציודו שנוחת תוך זמן קצר מאוד-קצר בהרבה מהסקה וזמן הגעתו ליעד נמוך בהרבה ומרחק הפריסה שלו גבוה בהרבה.
גם אם אתה רוצה לייצר בסיס מרוחק בשטח האויב שממנו יפעלו חטיבות הקומנדו שלך הדרך הנכונה בעיניי,
היא להצניח גדוד על או בקרבת מסלול קיים לקחת את היעד להגן הקפית ולהתחיל להנחית את מי שאין לו כשירויות צניחה.

גם אני תומך בהשארת כשירות הצניחה ליום אחד שאולי יהיה בה צורך, אבל לגמרי לא מסכים עם הטענה שלך כי "חוסר מעוף ופחדנות של הדרג המחליט" מונעים שימוש בה. כשירות הצניחה לא מתאימה לכל מקום וכל זמן, לצורך העניין ההיפוטתי שימוש בהצנחה במקום מסוקים באיגוף האנכי שסיים את מלחמת לבנון השניה (מבצע שינוי כיוון 11) היה יכול להסתיים בצורה הרבה יותר גרועה מאשר הפלת מסוק היסעור - תאר לך מאות לוחמי חי"ר שמתפרסים על פני קילומטרים ונאלצים להיכנס להיתקלויות נקודתיות בחשיכת הלילה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לכל מי ששכח צהל היה קרוב לצניחה מבצעית נוספת בשנת 91 - כשגדוד 202 היה כבר רתום למצנחים בדרך לאיזור H3 במערב עיראק. שמיר ביטל את המבצע שכשמטוסים מונעים על המסלול.

סביר להניח שיש הזדמנויות שאני והציבור הרחב לא מכיר,
הכשירות בבסיסה נשארה אותה כשירות מ56 מאז היו 4 מלחמות בסדר גודל גדול שבהן השטח היה רחב מספיק לבצע הצנחות,
מדוע לדעתך לא בוצעו למרות שבזמנים מקבילים צבאות אחרים כן ביצעו?
הכשירות של להגיע מנקודת הנחיתה ולחבור לכוחות גם בשטח עוין היא בסיסית לטכניקה המוצנחת ובלעדיה אין כשירות.
הרעיון הוא להנחית כוח גדול בשטח יחסית דליל מאויב לחבור למסגרות ולתקוף יעדים במינוך של ההפתעה והכוח העדיף,
ברור שהצנחה לדאחייה מועדת לכישלון.
קשה לי להאמין שבאף אחת מהמלחמות לא היתה אפילו הזדמנות אחת ראויה ליעד כזה שיוציא את האויב משיווי משקלו, או לפחות יאלצו להשקיע כוחות רבים באבטחת יעדים עורפיים.
התפיסה שיחידה יכולה להיות כלבויניקית זו טעות.
בסוף עושים הכל ברמה בינונית ומטה.
או מאריכים שרות קבע כדי לקבל חלק מהזמן שהושקע בהכשרות כדי לקבל חלון מבצעי כלשהו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 לכל מי ששכח צהל היה קרוב לצניחה מבצעית נוספת בשנת 91 - כשגדוד 202 היה כבר רתום למצנחים בדרך לאיזור H3 במערב עיראק. שמיר ביטל את המבצע שכשמטוסים מונעים על המסלול.

צ'יזבאט כזה לא שמעתי מאז הסיפור על איך יוסל'ה חסה משלוש מאות ירד הוריד בליל חושך צלף.

בקיצור - לא היה ולא נברא. כן היו כוחות בכוננות אבל זה לא היה גדוד סדיר. שום גדוד חי"ר סדיר בצה"ל לא ידע ולא יודע לתפקד לבד מאות ק"מ מאחורי הקמ"ק וגם אין לו מה לעשות במרחבים העצומים של מע' עירק אם הוא לא רכוב.
מדהים לכמה יחידות יש מור"קים מונפצים על מלחמת המפרץ. שמעתי מורנצ'יק שהותיקים סיפרו לו איך הם כבר ישבו ללמוד צירי ניווט לחפיזים דוך דרך כל ירדן למערב עירק...

ישבו חגורים.

לפי הניק שלי אתה יכול להבין שאני מגדוד מתחרה כך שאין לי אינטרס להלל יריבים..
בכל מקרה לנקודה העיקרית לא התייחסת האם צניחה נשקלה כאפשרות או לא

אנני זוכר צניחה של אחד הכוחות.

עד כמה שידוע לי משנות התשעים - היו קיימות תכניות מגירה שונות ומשונות לאיגוף אנכי, אף אחת מהן לא כללה צניחה. וזה כולל את הכוחות שהוכנסו לכוננות במלחמת המפרץ.
אין מה לעשות במדבריות מע' עירק אם אתה לא רכוב ואם אין לך בטן משמעותית ואין לך איך לצוד סקאדים במרחבים העצומים האלו אם אתה מאומן ומצוייד כגדוד חי"ר. כמו כן, אתה צריך יכולות הסוואה, תצפית ארוכת טווח (בעיקר בלילה) ואמצעי קשר לטווח מאות ק"מ. מלבד זאת, רצוי גם שתוכל להפעיל אש מעבר לטווחים שגדוד רגיל לפעול בהם, ותזכור - מדובר פה על תחילת שנות התשעים, לא על היום כשגדוד עובד עם מזל"טים ואמצעי שו"ב שהיו אז מדע בדיוני. אז בגדודים היו רצים עם M16 ארוך (או גליל), עם אר.פי.ג'י. וררנ"טים ומרגמות 52.
בקיצור - הצנחה של גדוד חי"ר לא נשקלה כאופציה והצנחה באופן כללי גם כן לא הייתה מסוגלת להביא את הכוחות שכן נשקלו יחד עם כל הציוד שלהם.

ברמה שאפשר להגדיר כ"דקה לקריאה"

אלו היו כוחות ייעודיים, לא גדוד 202 שיושב רתום למצנחים בקרנפים מונעים על המסלול.

לפחות לא בצבאות מודרניים שלא רואים בחיילי הרגלים "משאב מתכלה", שניתן להשליך בלב שטח האוייב והם ידאגו לעצמם.
ואז זה אומר שצריך לשלוח איתם רכבים, וצריך לדאוג לחיפוי.
זה מתאים בדוחק לגדוד ייעודי של כוחות מיוחדים, ולא לחטיבה שלמה.

יש מאמר שיוספון הביא לפני עשור, שמדבר על שינוי מתודולוגי,
משריון למיכון אווירי - אל"ם דורון מיינרט
ויצירת חטיבה/אוגדה שתתבסס על המסוקים: לא רק להסקה ראשונית אלא כמקבילה לכל דבר לחטיבה המשוריינת.
בראייה זו, V22, הסקת חיילים וציוד, הצנחת ציוד, החפת ציוד, ומסוקי/מטוסי קרב זמינים למתן סיוע, הם נדבכים שיחד דרושים לביצוע תמרון עומק,
וזאת במקביל לתמרון קרקעי מנוון שיתבצע עם סיוע אוירי קל בלבד או לגמרי בלעדיו.

נושא ההצנחה כבר נדון בשרשור אחר ורואים שמה שאתה טוען פשוט לא נכון לגבי צבאות מערביים או שימוש בתקופה המודרנית.
סדרי הגודל נקבעים מהיעדים והאפשרויות בפועל ושטח הנחיתה המיועד.
שים לב שאני במקור התייחסתי לגדוד.
בקשר למאמר האם בוצע?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 לפחות לא בצבאות מודרניים שלא רואים בחיילי הרגלים "משאב מתכלה", שניתן להשליך בלב שטח האוייב והם ידאגו לעצמם. ואז זה אומר שצריך לשלוח איתם רכבים, וצריך לדאוג לחיפוי. זה מתאים בדוחק לגדוד ייעודי של כוחות מיוחדים, ולא לחטיבה שלמה.

בפרוץ מלחמת המפרץ 2003, חטיבה 173 של צבא ארה"ב צנחה בצפון עירק אל בסיס האוויר באשור. הצנחה עצמה נמשכה דקה, אבל התכנסות כלל הכוחות לסד"כ מבצעי ארכה 15(!) שעות. לאחר כיבוש הבסיס, אותם מטוסי C-17 שהצניחו את הכוחות נחתו בו ותספקו את הכוחות עם כלי רכב וכן גדוד שיריון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כשכן עושים הצנחה - האתגר הוא לא צניחת החיילים - אלא הרכבים, האספקה, וההתכנסות.
במקרה ההוא - מטרת הצניחה הייתה השתלטות על שדה התעופה, שלא היה מוגן היטב,
ולמרות העיכוב (15 שעות בהם האוייב יכל להערך למתקפה) הפעולה בוצעה כמתוכנן.
התברברות כזו יכלה בקלות להיגמר רע.

לבנוניזציה בגבול הסורי\ מאת גל פרל פינקל
חלק מהמאמר מצורף. השאר בלינק.

לבנוניזציה בגבול הסורי\ מאת גל פרל פינקל

התרגיל שהשלימה חטיבת הקומנדו בשבוע שעבר אמנם מהווה בעבורה חותמת כשירות, אבל דווקא נוכח ההסלמה בגבול הסורי כדאי לזכור שלא הכל קומנדו.

חטיבת הקומנדו, נדרשת לזמינות ומהירות, (צילום: דו"צ).

בשבוע שעבר השלימה חטיבת הקומנדו של צה"ל תרגיל חטיבתי רב-זירתי, בדרום ובצפון, שהיווה חותמת כשירות מבצעית עבור החטיבה. בשנה האחרונה התרכזו בחטיבת הקומנדו ביכולת לאגד יחידות מובחרות שבייסודן אין להן מן המשותף, לכדי אגד בעל תפיסת הפעלה אחודה ומשולבת. מפקד החטיבה, אל"מ דוד זיני, אמר בתחילת התרגיל כי הוא צופה שהחטיבה תידרש תמיד "לזמינות ומהירות וליכולת מעבר בין צורות קרב ובין זירות שונות". בתקשורת אף פורסם שלאור הצלחת התרגיל בוחנים בצה"ל את הסבת חטיבת הצנחנים הסדירה לכדי חטיבת קומנדו נוספת. חטיבת הצנחנים ממילא מיועדת, כפי שהגדיר פעם אחד ממפקדיה, "לפעילות בנתק מבצעי, כלומר רחוקים משאר הכוחות של צה"ל". כך שלא ברור במה הסבה זו תבוא לידי ביטוי.

תא"ל אורי גורדין מפקד עוצבת האש, לה כפופה החטיבה, ציין בשעתו שהחטיבה החדשה לא מתוכננת לפעול כחטיבה אחודה, דוגמת רגימנט הריינג'רס של צבא ארצות הברית, אלא דומה יותר לפיקוד המבצעים המשולבים (JSOC) האמריקני, המאגד תחתיו את כוח דלתא וצוות 6 של הקומנדו הימי. לאורך השנים התקשה צה"ל להפעיל אגדי כוחות מיוחדים בקנה מידה רחב למבצע ספציפי. לצד מבצעים מוצלחים דוגמת "אביב נעורים" ואנטבה היו גם פעולות פחות מוצלחות. הדוגמה הבולטת היא מבצע "כחול וחום", פשיטה מן הים על מפקדת גדוד בארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בנועיימה שבלבנון בדצמבר 88'. אגד הכוחות למבצע כלל לוחמים מיחידות שונות ובהן סיירת גולני, גדוד 12, שייטת 13, כלבני עוקץ ואפילו סיירת נח"ל. הכוחות, שמעולם לא פעלו יחד קודם לכן וחסרו היכרות והבנה משותפים, הסתבכו בקרב שבו ספגו נפגעים וחזרו "עם הזנב בין הרגליים" לאחר שכמה ממפקדי הכוח נדרשו למפגן אומץ נדיר. החריג היחיד היה כוח סיירת גולני, בפיקוד ארז גרשטיין (שנהרג לימים כתא"ל בלבנון) שהשלים, כפי שהעיד לימים בראיון, "את המשימה מאלף עד תו, הרג איזה 30 מחבלים, ביצע את המשימות של כולם ועשה את זה כמו שצריך".


כבר בצבאו של נפוליאון היה ערכן של עוצבות מובחרות, שנוי במחלוקת, (מקור: סימניה).

בכלל, כשבוחנים את זה בפרספקטיבה היסטורית, מתברר כי ערכן של יחידות מובחרות שנוי בחלוקת. בספרו "נפוליאון 1813: מלחמת העולם הראשונה" (הוצאת כתר, 1996), ניתח אל"מ במיל' חזי שלח, ששירת שנים ארוכות כמפקד גדוד צנחנים במילואים, את המערכות שלחם נפוליאון בונפרטה באירופה. בין היתר כתב שלח בספר על המשמר הקיסרי, העוצבה המובחרת ב"גרנד ארמה" (הצבא הגדול) של נפוליאון, שהדגים כבר אז את הבעייתיות שביחידות אלו. "הן שואבות אליהן את כוח האדם המעולה ביותר, החסר ביחידות האפורות, הנושאות בנטל העיקרי של הלחימה. ואולם אין ספק שהמשמר תרם תרומה מכרעת בכמה קרבות. נפוליאון חש קרבה רבה לקורפוס העילית שלו, הִרבה לחנות בקרב חייליו, אכל ושתה עמם וחלק אתם חוויות" (עמוד 34). אבל בסוף, כאז כן עתה, עיקר כובד המערכה מוטל על יחידות "אפורות" יותר כמו חיל השריון (ש-86 מתגייסים סירבו השבוע להצטרף אליו בטענה, המגוחכת, שאינו קרבי דיו), ההנדסה והתותחנים...


לוחמי חטיבת גולני בתרגיל מוסק (צילום: דו"צ).

...חסרונו של "בעל בית" בסוריה, כמו גם התגברות פעילות ארגונים כמו דאעש עלולה לחייב את ישראל לפרוס בגבול הסורי כוחות נוספים, כאשר מנגד הנוכחות הרוסית במרחב עשויה להצר את צעדיה של ישראל במרחב האווירי. לא מן הנמנע שלקצינים ותיקים בצה"ל מזכירה מלחמת התשה כזו, כנגד ארגוני וטרור וגרילה, את ימי השהייה בלבנון. הערת אגב, הכוח של גולני שפעל כנדרש בהיתקלות על גדר המערכת, ממש כמו בשנות הלחימה בלבנון, הוא חלק מאותו צבא אפור שאינו נהנה מהילת המיוחדים אבל עושה את העבודה.

(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 02.12.2016)


(מתוך הבלוג "על הכוונת", 03.12.2016)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

מסכים עם גל וזה לא קורה לעתים קרובות. אכן רוב נטל הלחימה נופל על היחידות הלא "מיוחדות" והלא מובחרות. ללא טנקים ארטילריה, הנדסה קרבית ומסה גדולה של רגלים לא יהיה קל לנצח וייתכן שזה גם לא יהיה אפשרי. אני אלך רחוק יותר ואטען שקיומן של יחידות רגליות מובחרות ו"מיוחדות" יכול אפילו לעשות יותר נזק מתועלת. כדי להגיע ליחידה מובחרת צריך לעבור מיונים קפדניים. זה גורם לכך שכוח האדם האיכותי ביותר מגיע ליחידות הרגליות המובחרות. אבל אז נוצרת בעיה. שאר הצבא נשאר עם כוח אדם פחות איכותי. אתה מנתב אדם מוכשר להיות חייל פשוט ביחידה מובחרת אבל אז הוא לא יוכל להיות מפקד צוות של רק"ם, או מפקד מחלקה של כוח רגלי לא מובחר. תפקידים שלדעתי דורשים כוח אדם יותר איכותי מאשר מה שנדרש על מנת להיות רובאי ביחידה מובחרת. אולי אפילו עדיף שלא תהינה בכלל יחידות רגליות שהן יותר מדי מובחרות. אולי צריך חיל רגלים יותר מאוזן מבחינת האיכות שלו. ואם רוצים שתהיינה בצה"ל יחידות רגליות שאיכותן גבוהה יש להשקיע יותר בהכנתם של כלל בני הנוער לשירות בצבא על ידי הוספת עוד זמן חובה של אימון גופני בבתי הספר שעתיים ביום ועוד זמן הוראה בכיתות הלימוד . זה ישפר את איכות כוח האדם שמתגייס לצבא הן מבחינת כושר גופני והן מבחינת ההשכלה. אל תשכחו שחייל טוב זה חייל שחושב.

נאמר כי הכפיפו אל תוך יחידת הקומנדו יחידת פיתוח טכנולוגית (זו אותה יפת"ח שהייתה תחת חט"ל?) אזי זה יקרה גם בצנחנים ככל הנראה, לא?

מוזר כי יפת"ח זו יחידה שמפקד עליה אל"מ אז זה בטח משהו אחר ולא יפת"ח. אולי חיברו את פלגות הפיתוח של היחידות השונות ליחידת פיתוח אחת?

למה הצנחנים צריכים יחידת פיתוח טכנולוגית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

דה-דה כנראה תוהה אם מסבים את הצנחנים לחטיבת קומנדו האם זה יהיה באותה מתכונת של חטיבת הקומנדו הנוכחית (עם יח' פיתוח)

יקבלו עוד מכונת תפירה לאמל"חיה, ואולי יזכו שנציג שלהם ישב ביח' הפיתוח הקיימת.

זה בערך מה שאני חשבתי - אבל מישהו הזכיר פה יחידה בראשות אל"מ ולא ממש ברור לי על מה הם מדברים...

ואגב איזה יח' פיתוח יש לחטיבת הקומנדו הנוכחית?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לפי הכתבה במאקו (http://www.mako.co.il/news-military...f636a851004.htm)

כמו כן, במהלך השנה התעצמה החטיבה החדשה והוכפפו לה יחידת רפואה חטיבתית, יחידה לפיתוח טכנולוגי ויחידות המילואים של מגלן ודובדבן. בנוסף, הושלם תהליך הקמת מפקדת החטיבה.

אוקיי - לא ברור לי לגמרי הצורך (בהנחה שלא מדובר באיזה אמלחיה או מסגרת קטנה אחרת שמטפלת בציוד היחידתי/רכבי שטח או אולי כמה רחפנים/רובוטים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

גם לא ברור לי מה זה יחידת רפואה חטיבתית. האם זו פלוגת החייאה קדמית מיוחדת?

זה דווקא נראה לי הגיוני, אולי גם גוף לוגיסטי ייעודי כלשהו יכול להיות רלוונטי - שוב אם מדובר על יחידה שצריכה לפעול יחסית באופן עצמאי זה הגיוני - השאלה שוב מה ההיקפים של הגופים הללו - אם ביחידה טכנולוגית הכוונה לכמה אנשים - זה סבבא - אם מדובר על עשרות אנשים או יותר זה נראה לי אוברקיל מוחלט למשהו בגודל של חטיבה.

אגב מה שכן. יחידה שעובדת במתאר של כוח מיוחד עם הרבה כוחות קטנים צריכה בהחלט אמצעי שליטה ופיקוד וצוותי פיקוד רבים - הרבה יותר מיחידה סטנדרטית (כולל מודיעין בזמן אמת ממגוון רחב של מקורות עבור כל צוות - זה בהחלט דורש מפקדה הרבה יותר גדולה מזו של חטיבה רגילה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כבר פורסם באיזו כתבה שליחידות המיוחדות יש פלגות פיתוח אז הגיוני שכעת איחדו את פלגות הפיתוח לאיזו יחידה מאוחדת אבל אני לא יודע זו סתם ספקולציה

כי באמת יש פחות הגיון ביחידת פיתוח המוקצית בלעדית לכל גדוד, ומפתחת אמצעים דומים לאלו המפותחים ליחידות אחרות.

אבל,
כשמדובר בחטיבה ייחודית,
יש כנראה צורך בניהול דרישות, גרסאות, הטמעה פנימית ואישור הגרסאות לשימוש, עם הדגשים הספיציפים לחטיבה.
בנוסף אתה בכל מקרה צריך מערך טכנאים לתחזוקת האמצעים הטכנולוגים,
ברמה מינימלית בשטח, וברמה מסויימת גם בבסיס.

כמו יחידת הרפואה - כנראה שלא מדובר על טכנאים שהכשרתם היא בתוך החטיבה,
אלא כאלו שיוקצו באופן קבוע לחטיבה.


באזרחות המצב לא שונה,
זה שמפתחים לך מוצר (ראוטר-תקשורת או מקרר) בחברה עולמית מסויימת,
לא פוטר ממערך טכנאים מקומי - לרוב בידי חברה שמספקת גם שירותי הטמעה, תחזוקה, והתאמה מסויימים.

לא שוכח מכלום - השאלה היא בכמה אנשים מדובר - תסכים איתי שאם מדובר על תת יחידה עם עשרות אנשים זה אוברקיל - אם מדובר על 5-10 אנשים אין בעיה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הדבר הנכון לעשות הוא כמה שיותר סטנדרטיזציה. לא כל אחד צריך להמציא את הגלגל, בטח לא כשיש כמה חטיבות כאלו (עוז, חיצי האש ואולי נוספת). בטח ובטח כאשר כולן תהיינה תחת עוצבת האש שאמורה לרכז את כל זה בשבילן וכבר יש לה גדוד קשר ייעודי ואגד לוגיסטי ייעודי שיודעים לעבוד בהתאם למתארים להן תידרשנה.
כמו שנאמר - בכל יחידה צריך להיות גוף הטמעה אבל גוף הפיתוח צריך להיות אחוד, לכל הפחות תחת עוצבת האש.

פיתוח צריך להיות סטנדרטי.
אין הצדקה להחזיק מערך פיתוח מנותק מיחידת האם - רק כדי לספק לאנשי הקומנדו מה שהם רוצים.
זה פשוט לא יעיל והמגמה הפוכה.


אבל,
איסוף דרישות,הטמעה, אישור מסירה, ותחזוקה - אלו דברים שאם לא יהיה לך אחראי עליהם ביחידה,
בסוף ישארו תקועים עם מוצרים גרועים, או שבכלל לא ישתמשו בהם כי הם לא עונים לדרישה.
בסופו של דבר צריך כמות קטנה של "מנהלי/קציני פרוייקט" (תפקיד שיש גם בחברות פרטיות) למשימות התיאום, ואת הטכנאים כנראה שבכל מקרה תצטרך לתחזוקה, והם יעזרו במשימות אחרות.

מבחינת הפיתוח,
לא טוב שגוף הפיתוח (שמפתח הרי כלים לכולם) הוא אוגדתי, ומתמודד עם בעיות אינטגרציה וכפילות בין גופי פיתוח שונים.
גוף פיתוח בצה"ל מספק שירותים לזרוע או לחיל.

מסכים. אולי היה צריך למסגר זאת אחרת - עוצבת האש כ'עוצבת הקומנדו' ויחידת יפת"ח תחת האוגדה יחד עם הגדוד קשר ושאר הגופים האוגדתיים.

אם אתה מכיר איך נעשית חלוקת כוחות הרפואה הצמודים במלחמה אז אתה מבין שלחטיבה כזאת צריכים עשרות רבות של אנשי רפואה כולל רופאים, פאראמדיקים וחובשים. אם העבודה נעשית במסגרות פלוגתיות אז צריך רופא וכמה חובשים. צריך גם גוף שיתאמן כבית חולים במקרה של עבודה בעומק. מישהו צריך לרכז אותם במילואים בשגרה וחירום כולל גיוס ואימון.
זו יחידה נפלאה עם אנשים מדהימים.

האם הם יחידה רישומית (עם מפקדה ושלישות משלה וכו') או שזה פשוט איזו פלוגה ששייכת למפח"ט? אני מכיר פלה"ק אבל אני לא יודע אם זו הכוונה פה(?) או שיר"א זה פשוט פלה"ק עם שם אחר?

לא אכנס לפרטים מדוייקים. כאמור יחידה באמת מובחרת עם אנשים מצויינים שלא סתם הוכנסו לתוך חטיבת הקומנדו כשהוקמה. העשייה של היחידה בעבר ויכולותיה המקצועיות מהווים דוגמא לכל יחידות רפואה דומות ושהוקמו במסגרות שונות בדמותה.

"שמורת טבע" צה"לית

אם כך, לאור נושא האשכול, האם סביר שיקימו יר"א בצנחנים? כרגע יש שם פלה"ק ולכן צריך לשאול האם זה בא במקום פלה"ק או שאם יש יר"א אזי לא צריך פלה"ק. מפקד פלה"ק הוא רס"ן ואילו אין מידע לגבי מהי דרגתו של מפקד היר"א.

לאחרונה נתקלתי במספר איזכורים של 'פלגת האש' בדיווחים על גדודי הצנחנים (לדוגמה כאן: http://www.kikar.co.il/tag.php?t=%D...4%D7%90%D7 %A9).

שאלתי היא האם זוהי פלוגה חדשה בסד"כ הגדודי? האם הינה בסה"כ מחליפה של הפלחו"ד\מבצעית\רובאית?

כמו כן, הפלוגה, ע"פ הדיווחים, מורכבת מצוותים, בניגוד למחלקות, האם זהו שינוי הנערך בכלל הכוח או רק בפלוגה הספצפית?

מקווה שאין בתשובות לשאלות עבירות על ב"מ ותודה מראש לעונים.