כבר פתחתי פעם אשכול על הנושא הזה. בעיניי האישה הזו היא אגואיסטית, היא לא חושבת על הבת שלה, שהולכת להתפדח big time כשחבריה מבית הספר ישאלו אותה "זו סבתא שלך?". ורוב הסיכויים הם שהיא לא תוכל לעשות עם הבת שלה הרבה דברים שאמהות צעירות יותר עושות עם הבנות שלהן..
אני באמת לא מבינה את הכמיהה העזה הזו של נשים ללדת עד כדי כך שהן מוכנות לעבור גיהינום ואינספור טיפולים, ועוד בגיל כזה מאוחר. זה משהו שפשוט נשגב מבינתי. כאילו, תינוקות וילדים זה אחלה, באמת (הם מתוקים והם עושים דברים חמודים ומצחיקים) - כל עוד הם לא שלי ואני לא צריכה לקום בלילה בשבילם ולהתרוצץ בשבילם.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "נשים שיולדות בגיל מאוחר (מאוד)"
מוזר שאת פותחת את ההודעה בכינוי של נשים שמוכנות לעבור סבל וטיפולים "אגואיסטיות", ומסיימת ב "אני לא צריכה לקום בלילה בשבילם ולהתרוצץ בשבילם".
ואני אומר, את צודקת. חלקית. כי זה וזה אגואיזם, כל אחד מסוג אחר. אגואיזם מסוג של הגשמה עצמית, ואגואיזם מהסוג העצל. קשה לשפוט מהמצב שלך כיום נשים שנמצאות במצב אחר. אפילו הרצונות שלך עלולים להשתנות יום אחד.
מוזר שאת פותחת את ההודעה בכינוי של נשים שמוכנות לעבור סבל וטיפולים "אגואיסטיות", ומסיימת ב "אני לא צריכה לקום בלילה בשבילם ולהתרוצץ בשבילם".
ההבדל הוא שהאגואיזם שלי לא פוגע באף אחד {חוץ מאולי באמא שלי, שכמו כל אמא ישראלית (קל וחומר ממוצא מזרחי) משתוקקת לעוד נכדים, אבל עם כל הכבוד, לא מביאים ילדים לעולם רק כדי לרצות את אמא} ;-)
ציטוט:
במקור נכתב על ידי זיו
אפילו הרצונות שלך עלולים להשתנות יום אחד.
לא רואה את זה קורה, בגלל מכלול גדול ומהותי של סיבות.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "נשים שיולדות בגיל מאוחר (מאוד)"
בפועל - היום הגיל הפיזי פחות משמעותי מאשר השמירה על הבריאות.
ואותה בריאות גם תקבע האם הן ישחקו עם הילדים בהנאה, או ימרחו מותשות אחרי רבע שעה.
יצא לי לראות בנות 40 שנראות בסוף שנות ה20,
ומצד שני - בנות 50 שנראות בגיל 80.
מבחינת הטיפולים:
הטיפול החשוב ביותר הוא המקדים - שאיבת הביציות בגיל מוקדם,
ומי שעברה אותו - הביעה כבר באותו גיל צעיר יותר כוונה לבצע הליך זה בהמשך.
ההורמונים למעשה מסמלצים את אותה רמת הורמונים שלאותה אישה היו בגיל צעיר יותר במצב הריון.
למי שמראש שללה אפשרות של הריון, לידה, וטיפול בילדים - זה יהיה "סיוט", בפועל זאת הנורמאליות.
ההבדל העיקרי - שהריון מאוחר לרוב יהיה הריון בסיכון.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי סיון 2016
אני באמת לא מבינה את הכמיהה העזה הזו של נשים ללדת עד כדי כך שהן מוכנות לעבור גיהינום ואינספור טיפולים, ועוד בגיל כזה מאוחר. זה משהו שפשוט נשגב מבינתי. כאילו, תינוקות וילדים זה אחלה, באמת (הם מתוקים והם עושים דברים חמודים ומצחיקים) - כל עוד הם לא שלי ואני לא צריכה לקום בלילה בשבילם ולהתרוצץ בשבילם.
נשים שדוחות לידה בגלל הקריירה.
הן רוצות ללדת, ומתכוונות פשוט לבצע זאת אחרי שהן מיצו עצמן מבחינת קריירה, והגיעו להישגים שהפמיניסטיות שלהן לא איפשרה להן לוותר עליהם.
בפועל הן נתקלות בקשיים רבים ממה שציפו,
אבל ויתור על הילודה - משמעה הודאה בכישלון.
ויש נשים - שבחילוניות האכזרית של ימנו, לא הצליחו למצוא בן-זוג.
למרות המון רצון וכמיהה בבן-זוג וילדים.
כך שהחיים "מתחילים" יותר מאוחר.
הילדים אינו "משהו מתוק ומצחיק" שעושים בדרך.
הילדים הם העיקר.
התכלית של הנישואין, הקריירה, והחיים.
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "התייאשת מהחברה החילונית? לבי..."
כמו שלא כל החילונים הם אוכלי שרצים שעסוקים במשתאות ובאורגיות בלילות, כך גם לא כל הדתיים "חיים על חשבון משלם המיסים" ותתפלאי - יש כאלו שלא מביאים מעל ל 3 או 4 ילדים.
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "כן, לצערי זו זכותה - וזכותי..."
ממש כשם שלאיש אין זכות לשפוט אותך על חוסר רצונך בילדים. אפשר אולי לא להבין, אולם לא לשפוט. עדיף באמת לא להביא ילדים אם לא באמת רוצים. זו מתנה שאי אפשר להחזיר וזו אחריות לכל החיים.
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "[QUOTE=ai22]
אבל ויתור על..."
במידה ויוצאים מנקודת השקפה השוללת ילודה,
או רואה בה מטרד במהלך החיים,
אין שום הגיון בחתונה (לאישה שתתגרש ממך ותיקח את כל הכסף),
אין שום הגיון גם בצבירת רכוש (שבסוף כשתזדקן לא תהנה ממנו וכשתמות סתם יעבור למישהו אחר),
בבילוי השנים הכי יפים של החיים בעבודה קשה.
ובטרחה הרבה להשיג מקצוע טוב - כדי שתוכל לעבוד באותה עבודה קשה.
אם יוצאים מנקודת הנחה שהמטרה היא ילדים, אושרם, והצלחתם,
אתה משקיע הרבה כדי להשיג מקצוע טוב, ועבודה טובה.
איתם תוכל להשיג אישה מדהימה שתגדל איתה את ילדיך,
ואת ההכנסה מאותה העבודה - תשקיע באושרם ועושרם של אותם ילדים.
ויתור על הילודה - משמעה הודאה בכישלון.
אמיתי?
כמה עצוב שבשנת 2016 עדיין יש אנשים שבטוחים שהסיבה העיקרית שהם כאן היא כדי להתרבות.
אז לא, לא כולם מעוניינים להתרבות, ולא זה לא כשלון, ההפך הגמור הוא הנכון.
וכן, אני מאלו, לא מתכוונת להתרבות, וכמוני קבוצה גדולה של אנשים שהתחילו להבין שזה שהחברה מכתיבה, לא הופך את זה לנכון, ולחשוב אחרת מהחברה הפרימיטיבית (לחשוב אחרת ממך?) לא הופך איש לכשלון.
הטיעון העיקרי שלי כאן לכל אורך הדרך, הוא שבנושא זה אי אפשר לשפוט מישהו ומה לעשות - לידה היא הדרך של המין האנושי להנציח עצמו. יש כבר מספיק אנשים, נכון, אולם התודעה האנושית לא התפתחה כל כך מהר ולכן לרבים מהאנשים יש דחף להביא ילדים. זו גם דרכו של האדם להנציח עצמו. או שתעדיף שיקרה מה שקורה ביפן ואירופה? אוכלוסיה זקנה שלא הביאה ילדים וכעת מביאים מהגרים מהחורים היותר נבערים של העולם שיקחלו להם את המקום?
ומחשבה מעניינת בהקשר הזה:
כל אדם לא מתחרט על כך שהוריו החליטו להביא אותו לעולם. אני מניח שזה ברור.
אם כך, האם זה לא חטא לא להביא ילדים וכמה שיותר?
אני חושב שלא. אי אפשר לעשות עוול לאדם שלא קיים.
מחשבה מעניינת בהקשר הזה:
כל אדם לא מתחרט על כך שהוריו החליטו להביא אותו לעולם. אני מניח שזה ברור.
אם כך, האם זה לא חטא לא להביא ילדים וכמה שיותר?
אני חושב שלא. אי אפשר לעשות עוול לאדם שלא קיים.
אדם הרואה בחייו שרשרת סבל בלתי נגמרת (בין אם מנסה אקטיבית לסיימה או לא),
לא יראה בהחלטה זו דבר חיובי,
שהרי עשית עוול לאדם קיים - והיית יכול להימנע מאותו עוול לאדם קיים.
כך שמאחורי הביקורת על הילודה - עומדת גישה מאוד דיכאונית.
מבחינה תועלתנית:
המטרה היא להביא לעולם כמה שיותר ילדים מאושרים התורמים להגברת האושר בעולם.
מרגע שעברת סף מסויים - הילדים לא יהיו מאושרים ולא יגבירו את האושר בעולם אלא להפך.
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי הגרייי שמתחילה ב "ויתור על הילודה - משמעה הודאה..."
א נחמד לשמוע ממך שוב
ב, אם תפגשי משהו לא תרצי להביא איתו ילדים לעולם?
אני מכיר זוג נשוי שלכל אחד מהם יש ילדים בוגרים והם בני 50-60, אבל הם רצו ילדים ואת יודעת מה הייתה התוצאה?
עכשיו בסיבוב השני הם פחות פוחדים עם הילדים החדשים כשיש להם כבר ניסיון, אין משכנתא והחיים שלהם טובים מאוד. הילדים שלהם אחים של הילדים הבוגרים יותר ויש להם כוח שאין להורים צעירים ועוד לתאומים.
שאלתי אותם אם הם לא חוששים מהגיל והם טוענים למעשה שהילדים החדשים נתנו להם בריאות וכוח נפשי שרק ילדים יכולים לתת להורים.
_____________________________________
will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google
איך אני יכולה לענות לך מה ארצה בעתיד?
נכון להיום, לא מעוניינת להתרבות, לא סביר שזה ישתנה, ובשום פנים ואופן לא אביא לעולם ילדים כשאהיה מבוגרת מדי כדי לספק להם את כל צרכיהם
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "1. כל ביקורת היא לגיטימית
2...."
2. הוא כן.
1. את לא יכולה לבקר מישהו על החלטות מהתחום הזה. את יכולה להגיד שהוא בחר קריירה שלא תואמת את אופיו ויכולותיו, להגיד לו שהוא קנה רכב לא טוב אולם בנושא בני זוג וילדים - את לא. באותה מידה את יכולה לבקר מישהו שחי עם בן זוג או מישהי עם בת זוג.
2. זה ממש לא נכון. יש בני 60 עם מרץ של אנשים צעירים ב 20 שנים ויותר - ראי מקרה נשיאנו-לכל-החיים-איש-השלום שמעון פרס. אז נכון, ייתכן והיא תצטרך קצת יותר תרופות מרוב האמהות, אולם באותה מידה אפשר להגיד זאת על כל אם בעלת מחלה כרונית או נכות. את רוצה להגדיר למדליסטית הפראלימפית הטרייה שלנו שאסור היה לה לאמץ ילד עם זוגתה-שתחייה, שכן היא לא תוכל לרוץ אחריו ולשחק איתו? אם יסתכלו על הדוגמה שהבאת, הרי שאת הילד שלה אפשר יהיה לשאול "מה, אין לך אבא?".
את לא מעוניינת בילדים - סבבה. זו בחירה שלך ואני מאחל לך שבני הזוג שלך יהיו באותו ראש שלך בנושא. אין לך כל זכות לשפוט מישהו או מישהי שזה בוער בהם במידה שאת לא יכולה אפילו לדמיין, באותה צורה שלי אין זכות לשפוט אותך.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "נשים שיולדות בגיל מאוחר (מאוד)"
ציטוט מתוך הכתבה:
"כשהיא תהיה בת 30 אני אהיה בת 90. אהיה גם סבתא וגם אימא. מה יש?"
זה מצחיק ועצוב בזו זמנית שאישה הלא כל כך אינטליגנטית הזו משוכנעת שהיא בכלל תזכה להגיע לגיל 90..
מה שרק מוכיח את עניין האגואיזם הטהור שאני מדברת עליו: היא גוזרת על הבת שלה לאבד אמא בגיל מוקדם, בשעה שילדים בד"כ נפרדים מהוריהם רק כאשר הם בני 50 ואפילו 60..
אני לא בעד העניין גם כאשר מדובר בגבר, בדיוק מאותן סיבות שציינתי למעלה:
הילד עוד לא יספיק להשתחרר מהצבא וכבר יצטרך להגיד על אבא שלו "יתגדל ויתקדש שמי רבא", אז מה יצא מזה?
התעדיפי להתייתם בגיל יחסית צעיר או לא להיוולד כלל?
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "ציטוט מתוך הכתבה:
"כשהיא..."
שאלה לגיטימית, לדעתי. אני לא מדבר על גיל 5, אלא על 22. מה גם שעם התפתחות המדע והרפואה, אנשים מאריכים חיים וייתכן שהיא תגיע לגיל 90. הילדה הזו תיוולד ותאהב את אמא שלה וזה יראה לה טבעי לגמרי שיש לה אמא מבוגרת משאר האמהות, בדיוק כמו שילד עם שני אבות או אמהות או הורים בצבע סגול. לזה הוא נולד ואת זה הוא יקבל כדבר הכי טבעי שיש.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "נשים שיולדות בגיל מאוחר (מאוד)"
אני מוכרח לציין שאני בדילמה מוסרית בעניין הזה.
מצד אחד, קיימת בעיה עם ילודה בגיל מאוחר, ולא בגלל הסיבה שנתת. זה שלילד לא יהיה נעים מהילדים בבית הספר זו לא הבעיה העיקרית.
מצד שני, להגיד את זה ככה מעלה בי צמרמורת כי זה להגיד בעצם שכל מי שנולד ככה לא היה צריך להיוולד שזו הרגשה רעה. זה לא שלילד יש אלטרנטיבות להיוולד אצל מישהו אחר. זה או שהוא קיים או שהוא לא.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "נשים שיולדות בגיל מאוחר (מאוד)"
כל הורות היא אגואיסטית. את חושבת שזוגות בגילאי ה20-30 מביאים ילדים כי הם חושבים כמה לילדים יהיה טוב? הם מביאים ילדים כי הם רוצים ילדים.
אם האישה הזו כשירה גופנית ונפשית לגדל ילדים, ויש לה את האמצעים לגדל ילדים - למה שלא תגדל ילדים?
בגלל הפדיחה של הילדה שיש לה אמא מבוגרת? איזה קשקוש. אפשר לחשוב.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
בתגובה להודעה מספר 53 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "כל הורות היא אגואיסטית. את..."
הסברתי את עצמי לא נכון: עניין הפאדיחה הוא אמנם לא שיקול שווה ערך לשיקולים המהותיים יותר (כמו העובדה שמה לעשות, הסיכוי שאישה מבוגרת בת 62 תחלה פתאום וכבר לא יהיו לה כוחות לטפל בילדה הוא הרבה יותר גדול מהסיכוי שזה יקרה לאישה עד גיל 45. אני הייתי מאוד מתבאסת אם הייתי ילדה בת 11 והייתי רוצה שאמא תבוא איתי לשופינג או לכל פעילות אחרת, אבל היא לא הייתה יכולה כי היא עייפה מדי), אבל הוא כן משהו שצריך לחשוב עליו. סיפור אישי: כשהייתי בכיתה ה', בסוף שיעור התעמלות קעקע המשפחה באה לאסוף אותי, אבא (שהיה אז בן 50 בערך?) קרא לי ממרומי אולם ההתעמלות, ואחת הבנות הבחינה בשערותיו הלבנות ושאלה אותי: "זה סבא שלך?" וכן, כילדה בת 10 אני התפדחתי, כי לאבות האחרים של בנות גילי לא היו שערות לבנות! מה לעשות, תשפטו אותי על זה?
אגב, שתדעו לכם שאחת הסיבות שבחרתי (לפחות נכון לעכשיו) לא להביא צאצא (לצד סיבות אידאולוגיות, נפשיות וגופניות מהותיות) לעולם היא כי אני רואה בעיני רוחי איך הילדים מהכיתה שלו יטיחו בו בכל מריבה: "אמא שלך גמדה!", ואני לא רוצה שהוא יתבייש בי. אני גם לא יכולה לראות את עצמי נוזפת בילד בן 13 שכבר עקף אותי בגובה.
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "הסברתי את עצמי לא נכון: עניין..."
אם אישה נכנסת להליכים כאלו בגיל כזה - היא צריכה שיהיה לה כסף לממן מטפלת צמודה במצב כזה.
לחלופין - יכול להיות שבני משפחה יתגייסו לעזרתה.
אני מכיר ילדה מקסימה, שמצבה הנפשי של אימה החמיר מאוד לאחר הלידה (ואביה מראש היה בעייתי מהבחינה הזו).
בסופו של דבר - בת דודתה העקרה מגדלת את הילדה, והיא זכתה בהפתעה בעוד ילדים.
כשאנחנו ילדים אנחנו מתפדחים משטויות. לא צריך לשים לב לזה.
לאבא שלי יש צדעיים לבנים מגיל 35, ולאבא שלי אשתי כל השיער הלבין בגיל 30.
לא צריך להתרגש משטויות.
לאשתי אני אומר מראש לא לטרוח לצבוע - שיער שזור בפסים לבנים יפה לה, לא פחות מהצדעיים הלבנים שהיו לאבא שלי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי סיון 2016
אגב, שתדעו לכם שאחת הסיבות שבחרתי (לפחות נכון לעכשיו) לא להביא צאצא (לצד סיבות אידאולוגיות, נפשיות וגופניות מהותיות) לעולם היא כי אני רואה בעיני רוחי איך הילדים מהכיתה שלו יטיחו בו בכל מריבה: "אמא שלך גמדה!", ואני לא רוצה שהוא יתבייש בי. אני גם לא יכולה לראות את עצמי נוזפת בילד בן 13 שכבר עקף אותי בגובה.
ממש חבל שבחורה בוגרת סובלת מרגשות נחיתות כאלו.
אם ילדים לא יציקו לו על זה, הם יציקו לו בגלל שהאף שלו ארוך (או קצר, או בגלל כינוי שהם ידביקו לו).
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "הסברתי את עצמי לא נכון: עניין..."
את יכולה להרגיש מה שאת רוצה. אני לא מזלזל בזה. אני רק אומר שאל תשליכי את זה על אחרים.
להישאר בודד בגיל מבוגר בגלל החשש שאיזו ילדה תאמר לך שאולי זו סבתא שלך זו לא סיבה שהרבה אנשים יסכימו שהיא מספיק טובה.
לא להביא ילדים כי בשלב מסוים את תהיי נמוכה יותר מהחברים שלהם זו לא סיבה שהרבה אנשים יסכימו שהיא מספיק טובה.
לא לעשות משהו שיש לו השפעה על כלל החיים שלך בגלל שבאיזו שנה בבית ספר יסודי הילד שלך עלול למשך יום לשמוע עלבונות על זה, זה קצת ילדותי. יש הרבה חיים מעבר לטיזיניג בילדות. אני לא מזלזל בתופעה, שהיא פסולה ולא נעימה בכלל, אבל לא צריך גם לנפח את זה מעבר לפרופורציה. צוחקים עליך בבית ספר כי אמא שלך מבוגרת? אז אתה עובר כמה שנים לא נעימות ועובר את זה.
לא צריך להתרגש משטויות, ואם אתה/את יכולים להביא ילדים ויש לכם את היכולות הגופניות/נפשיות/כלכליות לעשות זאת, אין שום סיבה שמישהו יראה בזה משהו ראוי לגנאי. בטח לא בגלל שעלולים לצחוק על הילד בכיתה ג'.
ולגבי שאר הטיעונים: נכון שאישה מבוגרת יש יותר סיכוי שתחלה, אבל יש מספיק דרכים להתמודד עם זה לפני שמחליטים לא להביא ילדים.
ושוב - צריך לשים לב מה חשוב. לא נביא ילדים ונשאר בודדים בגלל שהילדה רוצה לרוץ לנדנדה ואמא שלה קצת יותר עייפה ואין לה כח? האם זו נשמעת לך בעיה רצינית? האם זו סיבה לא להביא ילדים בגלל הטראומה הנוראית של הילדה שתיאלץ לעשות עם אמא שלה בילויים קצת אחרים?
נו באמת.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
נערך לאחרונה ע"י yishain11 בתאריך 21-09-2016 בשעה 12:45.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2016 שמתחילה ב "נשים שיולדות בגיל מאוחר (מאוד)"
השאלה שלי היא אחרת. איפה היא היתה קודם? עזבי את זה שהילדה לא תוכל לעשות איתה דברים מסוימים . בגיל כזה התינוק עלול להולד עם פגמים בריאותיים. וחוץ מזה, במידה והתינוקת בכל זאת בריאה, האם עדיף להיוולד ככה, או לא להוולד בכלל.