שלום ובוקר טוב (או לילה טוב במקרה שלי),
כבר (או רק?) כשנה אני מנסה להחליט מה ללמוד. אני בת 21, השתחררתי בנובמבר האחרון, ואני בלבטים קשים!
מצד אחד, האהבה שלי היא ביולוגיה; אני יכולה להתמוגג בקלות מסרטון הזדווגות של חשופיות, לקרוא לכיף ספרי ביולוגיה של אוניברסיטאות ולבהות במשך דקות ארוכות ארוכות על חלבונים מוטוריים.
אני מהמוזרים האלה שבאמצע הפסקת הצהריים במשרד יכולה לעצור הכל ופשוט לבהות באיזה צמח מגניב ומוזר שלא יצא לי להתקל בו.
אבל מה? עוד לא יצא לי להכיר או לשמוע על אנשים שלמדו ביולוגיה/מדעי החיים ובסופו של דבר הועסקו במקצוע, בטח שלא תמורת שכר הולם
(מזכירת המחלקה אצלינו לדוגמא, שהיא על שכר של כמעט מינימום, סיימה תואר בהצטיינות של ביוטכנולוגיה...)
כרגע אני עובדת במשרת היי טק, עם אחלה של משכורת, והאופציה היותר ריאלית מבחינה כלכלית עבורי כנראה תהיה ללמוד הנסדת חשמל/מדעי המחשב, להתקדם בתחום הזה ולהגדיל את תקרת השכר.
זה נושא גם מעניין, אבל הרבה פחות. עוד לא יצא לי לעצור את הנשימה בגלל קוד שראיתי.
אז חברים יקרים, ללכת עם הלב וללמוד את מה שאני באמת באמת אוהבת ולהסתכן ב"לבזבז" זמן וכסף על תואר שאולי לא ישרת אותי מבחינת קריירה?
או שללכת עם השכל וללמוד את מה שנכון וחכם יותר עם פוטנציאל יותר להניב מהתואר פירות כלשהם?
העצה שלי היא ביואינפורמטיקה - גם תלמדי משהו שתאהבי וגם משהו שיניב הכנסה יפה.
תמיד תוכלי אחרי התואר הראשון להמשיך במסלול זה, או להצטמצם לביולוגיה / מחשבים בלימודי ההמשך או חיפושי העבודה.
כשלומדים את מקצועות המדעים (ביולוגיה, כימיה, פיסיקה, מתמטיקה) צריך להתמיד לתואר שני או בחלק מהמקרים עד לתואר שלישי כדי להגיע לעבודה נאה ומשכורת מכובדת.
זה תלוי, את רוצה למצוא את עצמך מפגינה במחאת 2019 יחד עם עוד הרבה אנשים שחשבו שלימודי כל תואר שהוא מבטיחים להם עבודה רצינית בעוד הם ממלצרים?
תואר הוא לא מטרה, הוא אמצעי, והוא לאו דווקא חיוני. קודם כל תחליטי במה את רוצה לעסוק בעתיד, תוך שקילת העניין והתגמול של כל מקצוע ומקצוע. אחרי שתביני על מה את מוכנה להתפשר, תדעי מה ללמוד.
מרין, מהיכרות אישית עם מדגם לא מייצג של בעל תואר בביואינפורמטיקה, זה לצאת קירחת מכאן ומכאן.
ולגבי ההערה השנייה שלך- מי שמצוין בתואר במגדר, לעד יהיה (תהיה?) כותב טורים ממורמר באונלייף. להצטיין בתחום לא רלוונטי לא באמת נותן הרבה.
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי צ'יבורשקה שמתחילה ב "החלום שלי הוא להיות חלק מצוות..."
אני לא בגיל הגבורות של המגיבים האחרים כאן, אבל לדעתי לכי על זה. כנראה שזה מה שמרגיש לך נכון בפנים, ועל כן את יכולה להפוך את עצמך למשהו עם ייעוד.
פוטנציאל השתכרות הוא לא חזות הכל, ולדעתי בחירה טובה צריכה לשלב בין נטיית הנפש בכדי לא לא למצוא את עצמך במשבר גיל הארבעים עם 'חוסר סיפוק פנימי' ולעשות הסבה להוראה, ועם אופק להתקדם הלאה ולהתפרנס.
עם תואר ראשון בביולוגיה אין הרבה מה לעשות. יש תועמלנות רפואית שכוללת הרבה שימוש בלשון ולאו דווקא כדי לדבר. יש משרות מצומצמות בתעשייה אבל הן משעממות ואפורות למדי. תואר שני יפתח לך הדלת למחקר. באוניברסיטת תל אביב יש מסלול מחקרי למצטיינים בתואר ראשון.
ואחרי התואר הראשון במידה ותרצי, תוכלי לנסות את מזלך בהתקבלות לרפואה, יש מסלול השלמה ארבע שנתי.
לדעתי זה יתרון גדול שבגיל כזה את יודעת מה את אוהבת ורוצה, לרוב האנשים בגיל הזה אין אישיות, לפחות לא אחת אמיתית. התמימות והאמונה יחד עם השקעה ויגיעה יכולים לקחת רחוק.
חוץ מזה, בתור אישה יש לך את היכולת לבחור להיות עם בן זוג שיוכל לתרום משאבים כלכליים ובכך ללמוד בנחת, ובמקום לקחת את האוטובוס לאוניברסיטה לנסוע על אוטו חדש עם ריח טוב בפנים.
שאלה קשה, ומוכרת.
אני מכיר מקרוב שלושה מקרים, שמטים את הכף לכיוון הלימודים בתחום בו את מוכשרת ושאליו יש לך תשוקה: אבא שלי (ד"ר לפיזיקה), אמא שלי (ד"ר לביולוגיה) והחותנת שלי (פרופ' למשפטים), ובנוסף המלצות כלליות מעוד 3 קרובי משפחה שהם פרופסורים.
שלושתם המליצו לי ללכת על התחום שאני אוהב ומוכשר בו, ואמרו שאם אתה באמת טוב במשהו, גם אם זה תחום שאין בו הרבה עבודה, אתה תמצא מה לעשות עם זה.
מצד שני, אי אפשר להתעלם מההערה של MEAC. בעיני לא חובה להסתכל על התואר כעל הדרך למשכורת שמנה, אלא כעל משהו שפותח לפניך עולם חדש, וחושף אותך לדברים חדשים. "ללמוד".
אם באמת תעשי תואר ראשון או אפילו שני, בתחום מדעי שלא תעבדי בו - זה בהכרח יתפרש אצלך כבזבוז כסף וזמן?
מתי בחיים יצא לך לשבת כמה שנים טובות וללמוד תחום שאת ממש אוהבת?
בעיני, היי טק תמיד יהיה שם, ותמיד אפשר לעשות איזו תעודה בתחום ולהיכנס. ללמוד תואר ראשון/שני בביולוגיה כנראה שלא יהיה זמן בהמשך החיים.
וכמו שהמליצו לי הקרובים שלי - אולי באמת בכל זאת את תהיי ה1% שכן מוצא בזה עבודה?
החותנת שלי אמרה לי פעם שאין תחליף לתשוקה לתחום, ומי שהתחום באמת בוער בדמו, יימצא לעצמו גם פרנסה (והיא אומרת את זה כמישהי שהתחילה ללמוד לתואר שני בגיל 34).
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
נערך לאחרונה ע"י yishain11 בתאריך 31-10-2015 בשעה 18:29.
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "שאלה קשה, ומוכרת.
אני מכיר..."
ציטוט:
במקור נכתב על ידי yishain11
שאלה קשה, ומוכרת.
אני מכיר מקרוב שלושה מקרים, שמטים את הכף לכיוון הלימודים בתחום בו את מוכשרת ושאליו יש לך תשוקה: אבא שלי (ד"ר לפיזיקה), אמא שלי (ד"ר לביולוגיה) והחותנת שלי (פרופ' למשפטים), ובנוסף המלצות כלליות מעוד 3 קרובי משפחה שהם פרופסורים.
קצת קשה להגיד שמישהו יכול להצליח במה שהוא אוהב אם מה שהוא אוהב זה להיות דוקטור או פרופסור.. סתומרת- זאת לא באמת דוגמא טובה..
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי shai.shai שמתחילה ב "[QUOTE=yishain11]שאלה קשה,..."
שני ההורים שלי לא עובדים באקדמיה...
וגם לגבי האקדמאים - למה לא? אם מישהו אוהב מאוד את התחום שהוא חוקר, מה יותר טוב מזה שמשלמים לך כסף על לחקור את מה שאתה אוהב?
הבעיה בתחום הזה, במיוחד בבילוגיה, היא שיש ממש מעט מקומות על הרבה מאוד מועמדים.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי yishain11 שמתחילה ב "שני ההורים שלי לא עובדים..."
אז לא הבנת...
אתה אומר שכדאי ללמוד מה שאתה אוהב כי זה יביא לך הצלחה/כסף, שזה לא חכמה אם מה שאתה אוהב יביא אותך ללהיות פרופסור.. כי להיות פרופסור יביא לך כסף והצלחה גם אם זה לא התחום שאתה אוהב, וגם אם זה לא תחום מכניס בכלל...
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי shai.shai שמתחילה ב "אז לא הבנת...
אתה אומר שכדאי..."
תודה על ההבהרה.
אני לא חושב שמישהו יצליח להגיע להיות פרופסור אם הוא לא מאוד טוב או שאין לו תשוקה לתחום, במיוחד לא בתחומים כמו ביולוגיה, בהם התחרות היא קשה מאוד.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
את טענת שכל מי שממשיך לתארים מתקדמים, זה משום שאין מה לעשות עם התואר הראשון שלו. בהתחשב בעובדה שאני מניח ששנינו מסכימים שיש מה לעשות עם תואר ראשון במדמ"ח או בהנדסת חשמל, איך זה יכול להיות שיש אנשים עם תואר ד"ר בתחומים האלה?
אם באמת החלום שלך הוא לעבוד בשכר מינימום - ביולוגיה זה הכיוון.
זה המצב - כי הדרישות של התואר בריצפה, ולכן זה היחס לבוגרים.
אם את רוצה להרוויח משכורת סבירה, ויהיה נחמד אם זה בתחום ביולוגי,
אז תסיימי תואר ראשון במדעי המחשב,
תכווני לתחום הביולוגי כמה שיותר קורסי בחירה, ואולי תמשיכי לתארים נוספים בתחום האינטרדיצפלינרי (כמו חוקרי הגנום שדיברת עליהם),
ותנסי להתקבל לחברה שמחפשת מישהו שנמצא בתפר בין התחומים.
אם הציונים שלך טובים ואת נלהבת מהתחום - אין סיבה שלא תגיעי לשם.
ההבדל הוא שאם תתחילי בתואר ראשון "נחות" רוב הסיכויים שיהיה לך קשה להתקדם.
אשתי לעומתי - החליטה לרדוף אחרי החלומות שלה, ועשתה 2 תארים במקצוע לא פרקטי,
וב7 השנים שעברו מאז נלחמת כדי להרוויח מעל שכר מינימום.
בשנה הבאה החלום כנראה יתגשם.
אם באמת החלום שלך הוא לעבוד בשכר מינימום - ביולוגיה זה הכיוון.
זה המצב - כי הדרישות של התואר בריצפה, ולכן זה היחס לבוגרים.
זו ממש לא הסיבה למשכורות הנמוכות של בוגרי ביולוגיה. הסיבה היא ביקוש והיצע - יש הרבה יותר בוגרי תואר בביולוגיה מאשר משרות לבוגרי תואר בביולוגיה. במצב כזה, המעסיקים יכולים להרות לעצמם לשלם משכורות נמוכות, כי לאנשים אין ברירה.
קודם כל, דרישות הקדם לביולוגיה דווקא לא כל כך נמוכות. לפחות לא במקומות בהם שווה ללמוד ביולוגיה, כמו למשל האוניברסיטה העברית.
דבר שני - זה לא עובד ככה. דרישות הקבלה לא קובעות כמה אנשים ישתכרו, אלא הביקוש בשוק למקצוע אותו הם למדו. דרישות הקבלה לתואר בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית הן זהות לדרישות הקבלה לתואר בהנדסת מחשבים. אתה רוצה לנחש בוגרי איזה חוג מרוויחים יותר? בטכניון יותר קשה להתקבל ל"מדעי המעבדה הרפואית" מאשר להנדסת מכונות. חושב שבוגרי המסלול הראשון מרוויחים יותר בתור לבורנטים מאשר בוגרי המסלול השני בתור מהנדסי מכונות?
תראי, קודם כל המצב הוא לא קיצוני כמו שאת מתארת. לא כל מי שיסיים תואר בביולוגיה יגיע להיות מזכירה בשכר מינימום. יש עבודות לבוגרי ביולוגיה (עבור רובן צריך לפחות תואר שני), חלקן מאוד מעניינות ובתנאים סבירים (לא הייטק) ומי שממש טוב יגיע אליהן. זה בלי לדבר על האקדמיה - מסלול קשה מאוד אבל עם פוטנציאל תגמול משמעותי עבור הטובים ביותר.
מצד שני, זה לא רע שתהיה תוכנית ב'. אני מכיר מישהו שסיים תואר ראשון בביואינפורמטיקה, עשה תואר שני ודוקטורט בביולוגיה, ואז החליט שהוא מיצה את עצמו בתחום, והלך לעבוד בהייטק. אם הוא היה עושה את התואר הראשון בביולוגיה, ולא בביואינפורמטיקה היה לו הרבה יותר קשה (אם כי לא בלתי אפשרי) לעשות את המעבר הזה.
זה גם לא חייב להיות ביואינפורמטיקה - יש מסלולים נוספים שמשלבים מקצוע פרקטי עם פוטנציאל העסקה גבוה יחד עם ביולוגיה. יש, למשל, מסלול של הנדסה ביוכימית בטכניון. זה בתכלס תואר בהנדסה כימית, מקצוע שיש לו לא מעט אפשרויות תעסוקה, עם תוספת של בסיס ביולוגי לא רע. אשתי עשתה את התואר הזה, והיום עובדת כמהנדסת כימיה, בלי שום קשר לנושאים ביולוגיים.
בקיצור, אני די מסכים עם מארין - תנסי למצוא שילוב שמתאים לך בין ביולוגיה למשהו עם פן יותר פרקטי, וכך בכל שלב תהיה לך נקודת יציאה, ותוכלי להיות רגועה יותר.
בת 21 - מספיק צעירה, לכי ללמוד מה שמעניין אותך ומה שיש לך תשוקה אליו.
אני הלכתי ביודעין ללמוד מקצוע עם תקרת שכר די מחורבנת (תואר ראשון ברפואת חירום)
גיליתי כמה דברים, אחד שגם תקרת השכר נפרצת אם יש לך קצת מזל וקצת כישורים - כך שיצא לי להכשיר אנשי רפואה במקומות שונים בעולם.
ובשלב מסוים הלכתי ללימודי רפואה. הכלים שרכשתי בשלוש שנים הללו של התואר הראשון משרתים אותי עד היום.
רעבה ללחם סביר להניח שלא תהיי.
בתפיסת העולם שלי תואר והשכלה זה מאוד חשוב. אבל גם החיים מעבר חשובים, ולהכיר את העולם, ולבנות תפיסת עולם ודרך חיים על בסיס משהו יותר רחב מד' אמותיך .
אחת המתנות הכי טובות שאדם יכול להעניק לעצמו היא לטייל... זה מרחיב את האופקים, ומעשיר את העולם שלך הרבה יותר מרוב הדברים החומריים... ולכן לדעתי מישהי שהרגע השתחררה מהצבא יכולה להרשות לעצמה לקחת פסק זמן, ולסוע לטיול. ואחרי שהיא תחזור אולי היא תהיה בוגרת יותר ועם קצת יותר תובנות על מה היא רוצה לעשות בחיים ולמה....
בתגובה להודעה מספר 47 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "לא...
אתה חושב שזאת עצה רעה?..."
המשמעות שלה היא שאת השנים הכי טובות שלה היא תבזבז על עבודה בשכר מגוחך.
ושאת השנים הכי פוריות ויצירתיות היא תשרוף על סמי הזייה.
אם היא אדם חלש - זה יהרוס לה את החיים.
ולכן אתה
לגבי הטיול - אני מסכים שטיול כזה הוא חשוב.
אבל זה לא מצדיק את הבזבוז של המשאב הכי חשוב בחיים.
במהלך התואר אפשר לעבוד במשרת סטודנט (ואז זה כבר בשכר סביר), ובחופשת הקיץ, לנסוע לחו"ל ולהנות כמו שצריך.
או לחלופין - לעשות את כל זה אחרי התואר.
אפשרות שלישית היא לנסוע למדינה מערבית, לנצל לרעה את הויזה, ולעבוד בעגלות,
כשהסכנה היא שהיא תגורש מאותה מדינה ללא יכולת לחזור אליה.
שזה לא נורא, אם היא לא בונה על זה.
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "הפסקה האחרונה שלך היא שידול..."
לגבי שירות חובה בצבא - המטרה אינה כספית,
אבל כשאדם הולך לעבוד - המטרה היא כן כספית,
ואם הברירה היא לעבוד שנה לפני התואר או 4 חודשים אחרי התואר - התשובה אמורה להיות ברורה,
בזבוז מוחלט של זמן, שצריך לצמצם למינימום.
לגבי עניין התואר - אם יש מקצוע שמתאים לה ולא דורש תואר,
או שהיא לא מסוגלת,
או שהיא בכלל רוצה ללכת לכיוון יזמי (ואז עגלות זאת התחלה סבירה, גם אם מפוקפקת),
אז סבבה - שתמצא את עצמה.
אבל אם התוכנית שלה היא סתם לעבוד עבודה שכירה עד לפנסיה - ההצעות שלך ממש גרועות.
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 01-11-2015 בשעה 18:21.
מה יותר חשוב לך בשנים הקרובות - סיפוק עצמי וקידום עצמי בתחום שאת אוהבת, או רמת ההשתכרות שלך בתחום שגם אותו את אוהבת - אבל פחות.
נכון, עם תואר ראשון בביולוגיה כמעט אין מה לעשות (מלבד אולי תפקידי תועמלן רפואי או עבודת משמרות בייצור בפארמה). כדי להגיע להיות חלק מקבוצת מחקר שתעשה דברים גדולים את צריכה לקחת בחשבון לפחות עשור כסטודנטית (עד סיום הדוקטורט) ואחר כך עוד פוסט אחד או שניים בחו"ל כדי שבכלל תוכלי להגיש מועמדות למשרה אקדמית מחקרית בתחום. אם תהיי מאד מבריקה כחוקרת - יש סיכוי שחברות "יצודו" אותך כבר בשלב הפוסט דוקטורט לעבוד אצלם (ואז מדובר ברמה אחרת לחלוטין של שכר). זה קורה למתי מעט (אני מכירה מישהי שזה קרה לה - סיימה דוקטורט בטכניון והגיעה להיות סמנכ"לית בנוברטיס, חילקה את זמנה בין שוויץ ובוסטון, עד שנמאס לה ועברה לייעץ לחברות ביוטק).
אני יכולה להעיד על עצמי - אחרי תואר שני בביוכימיה (שהיה מדהים!!!) ודוקטורט (ששנאתי כל שניה ממנו, כי שנאתי את המקום והנושא היה פשרה עבורי), החלטתי שהאקדמיה לא בשבילי, ואני כיום עובדת כמנהלת תחום במעבדות פתולוגיה בהדסה, שכר בסדר (לא מדהים אבל גם מאד רחוק מהמינימום), מאד אוהבת את מה שאני עושה, מעניין לי, אני מרגישה חשיבות בעבודה (חולים אשכרה מקבלים אבחנות מדוייקות יותר וטיפול טוב יותר בגלל העבודה שלי) וטוב לי במקום שאני נמצאת בו מבחינת התנאים והשעות (כאמא לשתי פספוסות יש לזה משמעות אדירה).
קחי גם בחשבון שיקולים משפחתיים עתידיים. איפה תרצי לחיות, באיזו מדינה תרצי לגדל משפחה, כמה תסכימי להקריב את חיי המשפחה לשם קידום מקצועי ולהיפך. השיקולים האלה נכונים גם לגבי עבודה בהייטק וגם לגבי עבודה כחוקרת.
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי Tallyco שמתחילה ב "את צריכה לשבת עם עצמך ולהחליט"
האם היה לך צורך בדוקטורט למשרה הנוכחית? אם לא, ובהתחשב בכך שסבלת במהלכו, ואובדן שנות עבודה חשובות, ואי הרצון שלך להמשיך באקדמיה, היית מגדירה את זה בזבוז זמן?
דוקטורט בתחום כזה מעיד על יכולות לא מבוטלות. מה היה קורה לו היית מפנה את אותן היכולות לכיוונים יותר רווחיים? הנדסת חשמל למשל? האם לא ייתכן שהיית מרוויחה בערך כפול ובפחות זמן?
ברור שקצת קשה לנחש מראש האם התקבעות על תחום מסוים תהיה טובה או לא, אבל אני חושב שיותר אנשים מתעוררים אחרי שלמדו/עבדו בתחום מספק וגילו שהם בעשירון הנמוך מאשר אנשים שהרוויחו הרבה וגילו שמשעמם להם בחיים. לאלו האחרונים גם קל יותר לבצע את המעבר כיוון שיש להם בסיס כלכלי.
דוקטורט בתחום כזה מעיד על יכולות לא מבוטלות. מה היה קורה לו היית מפנה את אותן היכולות לכיוונים יותר רווחיים? הנדסת חשמל למשל? האם לא ייתכן שהיית מרוויחה בערך כפול ובפחות זמן?
ומה אם היא הייתה שונאת כל רגע? הדילמה בין לעבוד במקצוע שגורם לך ליותר סבל כדי להרוויח יותר היא אמיתית. זה לא נכון אוניברסאלית שתמיד, לא משנה מה, עדיף ללכת לעבודה שנותנת כמה שיותר כסף ולא משנה כל השאר.
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
כן, המשרה מיועדת לדוקטורים ומצריכה רמה ויכולת חשיבה שמצריכות דוקטורט.
לגבי תחומים אחרים - לא הייתי שורדת אפילו חודשיים בתואר ראשון הנדסי. את הדוקטורט עשיתי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, והסיבה ששנאתי אותו והנושא היה פשרה היתה שהמחקר היה יותר הנדסי ופחות ביולוגי-מנגנוני. אם היה מתאפשר לי (ע"י המנחה הדי מחורבן שהיה לי) לחקור מנגנון חיידקי מסויים לעומק, היה לי מעניין הרבה יותר והייתי סובלת הרבה פחות.
את האקדמיה פסלתי עוד בשלב התואר הראשון, מסיבות אישיות לגמרי (אני צריכה מסגרת נוקשה יותר של שעות עבודה קבועות ומה לעשות כל יום, די שונאת לכתוב גראנטים ולבקש כספים, ואני לא בטוחה שאני יצירתית מספיק - עניין של אופי). עדיין הדוקטורט לא היה בזבוז זמן כי הוא שיפר את היכולת שלי להגיע למשרות שמעניינות אותי ומצריכות תואר שלישי.
על פוסט דוקטורט דווקא חשבתי ואפילו התראיינתי לפוסט בארץ, אבל תו"כ אחד הראיונות הגיע הטלפון שהציע לי את המשרה הנוכחית שלי...
_____________________________________
מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20
נערך לאחרונה ע"י Tallyco בתאריך 03-11-2015 בשעה 07:31.
מה שבנחמין הציע יכול להיות מאוד אטרקטיבי.
תואר ראשון בחשמל\מדמח שיבטיח לך מספקת, תואר שני בביולוגיה כדי לנסות ולפרוץ בתחום הביולוגי. לתחושתי לא חסרים שילובים מעניינים של חשמל\מדמח + ביולוגיה.
אם לא יצליח, תמיד תוכלי לחזור לעבוד בנושאים הקשורים לחשמל\מדמח.
מנסיון, לכי עם הלב.
הרי רוב שעות היום אנחנו בעבודה, אז מה יכול לעשות לנו טוב יותר מאשר לעבוד במשהו שאנחנו אוהבים?? כל כך חשוב לאהוב את החיים האלה ולהינות מהם מאשר לסבול בעבודה אבל שחשבון הבנק יהיה מנופח.
אני הלכתי לתחום שאני מאוד אוהבת, ונכון קשה יותר אולי להתפרנס מזה בהתחלה, אבל אם את טובה בזה, יש התקדמות ותגמול לא רק פנימי ונפשי אלא גם כלכלי. לימודי רכיבה טיפולית של מרכז אופק להכשרת מטפלים ומדריכים.
מה לגבי מקצועות של הפקולטה למדעי הבריאות? רפואה, רוקחות, פיזותרפיה, סיעוד, ריפוי בעיסוק וכן הלאה?
זה לא ביולוגיה כמובן ולא חרקים, אבל גם לא קודים ומספרים וזה עבודה עם בני אדם.
חשבת על הכיוון?