בג''צ הוציא צו ארעי האוסר להגביל את אספקת החשמל לערים פלסטיניות עד להכרעה בעתירה שהגישה חברת החשמל המזרח ירושלמית. השופט מני מזוז הורה למדינה ולרשות החשמל להגיש תגובה תמציתית לעתירה בתוך חודש.
חברת החשמל צמצמה החודש ובחודש שעבר את אספקת החשמל לבית לחם וליריחו בשל חובות של הרשות הפלסטינית ושל חברת החשמל המזרח ירושלמית.
http://www.iba.org.il/bet/bet.aspx?...&entity=1156238

בדרך כלל ניתן צו לעיכוב פעולה שנגדה יש עתירה, אם הם מטבעה כזאת שאת תוצאותיה אי אפשר לבטל.

מאיפה לרשות השופטת הזכות להחליט בשביל חברת חשמל אם לספק חשמל לחו"ל?

שהגבלת החשמל נועדה לספק בו מנוף לחץ על החייבים.
והחייבים (חברת החשמל המזרח ירושלמית משמשת כספק תשתיות חשמל ולכן אחראית לתשלום), עתרו לבג"ץ לעכב ביצוע הגבלות.


חברת חשמל תצטרך להסביר למה הגבלה כזו היא כה דחופה,
ולחלופין, יקבעו לוחות זמנים שאם לא יגיעו להבנות עד אז, כן יוכלו להתחיל לעשות הגבלות.

זה לא סכסוך אזרחי....
חברת חשמל שייכת לממשלת ישראל. בהחלטת ממשלה, כלפי מי שלא אזרח, חברת החשמל יכולה לעשות מה שבא לה.

אני אומר שזה בכלל לא נראה לי "שפיט"

יתכן שבית המשפט יאמץ את דעתך - אבל עד אז מקפיאים את המצב.

ישראל לא הכריזה על מלחמה או סנקציות נגד הרשות,
ולא הכריזה על רצונה לא למכור חשמל למרות שהיא חתומה איתה על הסכמים,
אלא רק פועלת לגביית החובות.

וגביית חובות זה "שפיט".

גביית חובות של ממשלה זה בלתי שפיט בעליל...

רק במסגרת בית משפט בינ"ל או בוררות.

האמת שזאת שאלה משפטית, אבל אני מאמין בחסינות ריבונית...

הממשלה האיראנית נתבעת על ימין ועל שמאל בבתי דין אמריקאים.

סבבה. לבתי משפט בארהב אין שום זכות לפסוק נגד ממשלה ריבונית אחרת. זה שהם עושים את זה מתוך סיבות פוליטיות לא מהווה הצדקה.

זה בשבילך: https://en.m.wikipedia.org/wiki/State_immunity

וזה בשביל הבינה המלאכותית: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Sovereign_immunity

There is now a trend in various states towards substantial exceptions to the rule of immunity; in particular, a state can be sued when the dispute arises from a commercial transaction entered into by a state or some other non-sovereign activity of a state.

הלינק השני אינו רלוונטי (תסתדר בלי ציטוט)

הלינק השני רלוונטי במובן שאין לבג"ץ סמכות להורות לממשלה איך לנהל יחסי חוץ...

1. זה שיש טרנד, לא הופך אותו ל-לא מפגר

2. האם מדובר ביחסים מסחריים, או ביחסים דיפלומטיים שנגזרים בכלל מאוסלו...

אלא על חברה ממשלתית ישראלית,
שיש חברה זרה שחייבת לה כסף, בטענה שתושבים זרים לא משלמים לה.
והחברה החלה בהליך גבייה סטנדרטי.
הממשלות מעורבות רק בעקיפין - בגלל הבעלות על החברות.

ברור שזה שפיט אחרת ישראל לא הייתה מסוגלת לקיים פעילות כלכלית מול חברות זרות.

השאלה, האם זאת סוגיה דיפלומטית בין ממשלת ישראל לרש"פ? או סוגיה בין חברה ממשלתית ישראלית, לחברה פלסטינית.

אם זה הראשון, לדעתי זאת בכלל לא סוגיה משפטית. אם זאת סוגיה משפטית, אז היא צריכה לידון בבית משפט בינלאומי או בוררות מוסכמת.

אם זה השני, אז חברת ישראלית נמצאת תחת סמכות בית משפט ישראלי, אבל הפלסטינית לא. לכן אנחנו חוזרים לבית משפט בינ"ל או בוררות...

תגדיר שפיט? בית משפט שנותן פסק שנוגע לישויות שאין לו שום סמכות עליהן, יכולת לאכוף את הפס"ד, והישויות המדוברות בכלל לא כפופות למערכת החוקים שמכוחה הוא פועל, זה נקרא שפיט?

בד"כ כשעושים חוזה בין ישויות זרות מוצאים ישות שלישית, שתהיה בוררת (יכול להיות בית משפט), ודואגים שהישות הזאת תוכל לאכוף את פסקי הדין שלה, ולפעמים גם דואגים לערבויות.

אם המדינה לא פועלת בערוצים מדיניים - זו לא סוגיה דיפלומטית.
הרי מדינת ישראל יכלה בקלות לחלט רכוש השייך לרש"פ - לצורך תשלום החוב,
או לחלופין, לקבוע במשרד האנרגיה והמים שתהיה הפחתה הדרגתית של מכירת החשמל לרש"פ.
החלטה כזו לא התקבלה, ולכן זו לא סוגיה דיפלומטית.


כשיש חוב או סכסוך משפטי בין שתי חברות, החברה שהגישה את התביעה בוחרת את הפורום המשפטי שבו הדיון יתקיים, לרוב מטעמי סמכות.
במקרה הזה, אין שום משמעות לקביעת דיון כזה בבית משפט פלסטיני, שאין לו סמכות לקבוע לחברה ישראלית מה לעשות, שהרי הכוח לבצע ניתוק נמצא בידי החברה הישראלית.
והחברה שאינה ישראלית, מקבלת על עצמה את הסמכות של בית הדין הזה - בעצם הגשת הבקשה אליו.
ולכן בית משפט ישראלי ידון במצב, כמו כל סכסוך חוב אחר.


בנוסף,
בהסכמי אוסלו יש סעיפים המדברים על סמכויות שיפוטיות.
חברה ישראלית הפועלת בשטחי A או B - כפופה לחוק הפלסטיני ולבתי המשפט הפלסטינים,
ולכן חברת החשמל נמנעת לחלוטין מלפעול שם, וחברת החשמל המזרח ירושלמית (שהיא גם ישראלית וגם פלסטינית לצורך זה) קונה ממנה את החשמל בישראל - ופועלת ברחבי שטחי יו"ש ומזרח ירושלים לפי החוק הפלסטיני ובבתי המשפט הפלסטינים.

לבתי המשפט הפלסטינים אין סמכות במקרה זה, ולכן הדיון יהיה בבתי המשפט הישראלים או בבוררות.
ספיציפית במקרה חוב, בוררות לא יכולה לכפות על חברה ישראלית להמשיך למכור לה מוצר עד שהבוררות או הדיון על הסכם החובות יסתיימו.

בג"ץ מוסמך לאסור או להתיר לחברת החשמל הישראלית לספק זרם ללקוח מקומי או ללקוח בפלנטה אחרת. ה"י" בחח"י בה לבשר שהיא חברה ישראלית.

כן, אני לא חולק על זה...

שתי הפסקאות האחרונות שלי הן תגובה ל:

ציטוט:

ברור שזה שפיט אחרת ישראל לא הייתה מסוגלת לקיים פעילות כלכלית מול חברות זרות.

וזה רלוונטי גם למה שאתה כתבת על אירן...

ובנוסף בג"צ יכול לאכוף את החוק הישראלי על חברת החשמל, ובמידה מסויימת על הממשלה, אבל הוא ממש לא יכול לכפות מדיניות כזאת או אחרת על הממשלה...

בתי המשפט יכולים לפסוק נגד גופים בחו"ל חברות או רשויות ואפילו ממשלתות, אם השתכנעו בתביעה והוגשו להם ראיות לנזיקין.

בג"ץ (שמורכב מאותם שופטים שמהווים גם את בית המשפט העליון לערעורים), אינו עוסק בתביעות משפטיות נגד ישויות משפטיות שונות, אלא בעתירות כנגד גופי השלטון והממשלה בישראל - ובמסגרת תפקידו זה אכן אין לו סמכות מחוץ למדינה. מטרתו להגן על אזרחי המדינה, תושביה והנתונים למרותה מפני התעללות שלטונית.

אכן... אבל מכיוון שזה תכלס אותו גוף המושגים "בית המשפט העליון" ו 'בג"צ' are used interchabgably
-
ואין פה שום אלמנט של "התעללות" שלטונית או לא. בג"צ יכול אך ורק לתת צווים לרשויות המדינה האחרות בהתאם החוק, חוקי היסוד, והכרזת העצמאות (שהוא רואה בה איזה בסיס לחוקה)

בית המשפט הגבוה לצדק, אמנם פועל כשספרי החוקים נמצאים על שולחנו, אבל הוא נועד לקיים את הצדק - לא את החוק, ואילו לעתים שני דברים שונים. במלים אחרות: בג"ץ נועד למנוע את ניצול החוק לרעה ע"י רשויות שלטוניות. החלטה שרירותית של בעל סמכות אינה בהכרח בלתי חוקית ולכן אי אפשר לתקוף אותה ככזאת, אבל בג"ץ מוסמך לפסול אותה בגלל היותה בלתי צודקת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe בג"ץ מוסמך לפסול אותה בגלל היותה בלתי צודקת.

מקור?
דוגמאות?

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%9C%D7%99%D7%98

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...0%D 7%99%D7%9D

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%AA%D7%95%D7%AA

אתה יודע שיש דוגמאות הרבה יותר טובות, נכון?

בגץ שליט רפרפתי על הפס"ד לפני 400 שנה בערך... אני זוכר שהעניין שם היה פרשנות החוק וסמכויות שר הפנים במסגרת החוק...
ומוויקיפדיה: "בשנת 1972 עתר שליט בשנית לבג"ץ, הפעם בתביעה שירשמו גם את בנו השלישי באופן דומה - כיהודי או כעברי בלאומו. אך בפעם זו בג"ץ דחה את תביעתו, וזאת לאור השינויים שהוכנסו בחוק השבות ובחוק מרשם האוכלוסין בשנת 1970.‏"
כלומר השאלה שם הייתה מה החוק אומר...


לגבי האחרים, לא נתקלתי בפס"דים... מעיון בוויקי בשקדיאל הקטע זה פרוש של החוק, מגילת העצמאות, והנפצות של אהרון ברק על כל מיני איזונים בין כל מיני עקרונות... זה נשמע כמו פסיקה תקדימית מעניינת בהקשר של משפט חוקתי בישראל... אבל אין פה שום קשר לצדק... אולי למגילת העצמאות, ולחוקי יסוד אחרים... ולזכויות של אזרח בדמוקרטיה...

לגבי בן-ארי,
מתוך הוויקי:

ציטוט:

בטרם נסיים נחזור ונדגיש במה אנו מחליטים היום, ובמה איננו מחליטים היום. הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (הן בין תושבי ישראל והן בין מי שאינם תושבי ישראל). התשובה לשאלות אלה, בהן אין אנו מכריעים היום, קשה היא וסבוכה ... יש לקוות כי הכנסת תוכל ליתן עליהן, או על חלקן, את דעתה. – פסק דינו של הנשיא בדימוס ברק

ציטוט:

על השופט לשאוף לאותו פתרון העולה בקנה אחד עם ההסכמה החברתית, או לפחות אינו סותר אותה. לדעתי רצוי להימנע מבחירתה של אופציה העומדת בניגוד חריף לתפיסות היסוד של הציבור... הטעם לגישה זו נעוץ בשיקולים הדמוקרטיים, בשיקולי הפרדת הרשויות ובצורך להבטיח את אמון הציבור... פעולה בניגוד להסכמה החברתית תפגע, בטווח הארוך, באמון הציבור במערכת בתי המשפט וביכולתם של אלה לתפקד כראוי" – פסק דינו של השופט רובינשטיין

אין שום קשר לצדק... אלא לפשנות החוק לגבי הסמכויות של פקיד במשרד הפנים.

עכשיו בשלושת הדוגמאות שהבאת בתכלס, השופטים דוחפים איזשהיא תפיסת עולם שניראת להם מוצדקת על רשויות המדינה. אבל, הם עושים את זה תוך התמודדות עם החוק, והיענתו חוקה במדינת ישראל. אין פה פניה לצדק....

ואני חייב להגיד שלדעתי הלא מלומדת, ושלא התעמקה בסוגיה מבחינה חוקית, או בפס"ד, זה מאוד לא סביר שבג"צ יהיה הרשות שמכירה בנישואי גייז בישראל. גם אם זה רק במרשם האוכלוסין.

העיקרון של בגץ, אינו לקבוע הלכות או לפרש חוקים. הוא עושה זאת כאשר הוא נזקק להכרעה. כל העתירות לבגץ באות לא כנגד הכרעה משפטית כלשהי (לשם כך יש בית הדין העליון לערעורים) אלא בדרישה להכריח את השלטון לעשות מעשה או להמנע ממעשה. כדי להגיע להחלטה בגץ קודם כל בודק עם המעשה/מחדל השלטוני הוא בכלל חוקי ונכלל בסמכויות הגוף השלטוני. אם לא - אז הוא פוסל זאת על סמך אי החוקיות. אם כן - אז הוא עדיין אינו מאשר זאת אלא בודק האם למרות הסמכות שישנה, ההחלטה היא פגומה במבחן הצדק.

אנחנו נמצאים בתחום שהוא רחוק ממדע מדויק כרחוק מזרח ממערב. אבל חשוב להבין שכללי המשחק והבסיס להכרעות של בגץ שונה בצורה מובהקת מזה של בתי משפט שבהן מתנהלות תביעות של צד א' נגד צד ב'.

יו"ש הוא לשד עצמותינו, נחלת אבותינו, עליה חלמו אבות אבותינו ואנחנו כבשנו אותה בכוחותינו, שפכנו את דמנו - שטח משוחרר לא יוחזר !!!

מה אתה רוצה?

יש כאלו הרואים את יו"ש כחלק בלתי נפרד מארץ ישראל ( כיום מדינת ישראל ) וישנם כאלו הרואים ביו"ש חו"ל לכל דבר וענין.
ישנם כאלו ואין בהכרח הכוונה אליך, המשתמשים בשני הסעיפים בהתאם לנוחיות ולמקרה הדיון.

מה הקשר לחברת החשמל?

ואין פה שום חשיבה מעוותת (חוץ מאולי אצל מי שכל הזכרה של יו"ש מדליקה לו תפסיכוזה).

יהודה ושומרון נמצאת תחת שלטון צבאי ומוחזקת ע"י מדינת ישראל. החוק הישראלי לא חל שם, ולכן מבחינת החוק, זה חו"ל (במסגרת כל מיני החלטות של העליון). ולפי הסכם אוסלו, יש שם אוטונומיה פלסטינית שמנהלת את רוב ענייניה המשפטיים בעצמה. השאלה האם יו"ש צריכה להיות חלק ממדינת ישראל, כולה או חלקה, לא קשורה לסוגיה, או לאשכול.

מבחינת החוק זהו שטח בו חל משטר צבאי וחוק צבאי על חלק מהיושבים בו ולגבי נושאים שונים.

אין למדינת ישראל סמכות שיפוטית בחו"ל. אין מדינת ישראל יכולה לפעול בחו"ל כרצונה - לאסור/לעצור תושבים, להרוס בתים וכו'.

ישראל עצרה את אייכמן בארגנטינה,
שאינה בריבונות ישראלית,
ופועלת בסוריה ולבנון כשיש סכנה לחיי תושבי ישראל.

שטחי C הם אכן בריבונות ישראל ובהתאם, ישראל הורסת בתי מחבלים שם.
אבל לא מדובר עליהם, אלא על בית לחם ויריחו,
אלו לא שטחי מדינה זרה, אלא אוטונומיה - שלטון עצמי.

כפוף לבג"ץ. ובכל מקרה חברת החשמל כפופה למערכת המשפט הישראלית...