חיכיתי זמן רב ליציאת הסדרה, החל מסיום העונה הראשונה, דרך ג'סיקה ג'ונס (מאותו היקום) וכמובן הטריילרים המעולים שיצאו.
בעונה הראשונה היה משהו שלא ראינו הרבה זמן- קומיקס שמיועד למבוגרים, לא סדרות נוער כמו סוכני שילד או החץ וחבריו. היה שם גם גיבור מיוסר (אהבתי מאוד את ההתלבטויות שלו, כעורך דין קתולי וכויג'ילנט, במיוחד כשהוא מסרב להרוג) ובמיוחד- נבל מעולה. דונופריו הוא שחקן מדהים, ובתור פיסק הוא גנב את ההצגה מכל שאר הסגל (שגם הם היו מצוינים). בעונה הראשונה ראינו מעט דברים שלא היו מובנים, כמו מדוע סטיק הופיע לפתע, מי היה הילד שהוא רצה להרוג, מה הקשר של ארגון היד.
בעונה השנייה זה החל להיות ברור יותר, אבל רק החל. לטעמי קו העלילה הזה היה מעט חלש ביחס לקו השני, עם המעניש, למרות הופעה טובה של אלקטרה. הבנו שיש מזימה עתיקה, משהו על טבעי, חיי נצח ועוד. אבל יותר מדי "קליפהאנגרי" עבורי. אבל קו העלילה השני- כיפר על הקו הראשון ועל העובדה שלא באמת היה לנו נבל מצוין כמו בעונה הקודמת (אלקטרה, נובו והקולונל לא באמת היו נבלים טובים, אם בכלל). את הסיפור של קאסל כנראה מכירים, אבל פה עשו זאת בצורה טובה- השירות הצבאי, כפי שמוזכר בעדות של הקולונל, התיאור שלו את הטבח במשפחה שלו (סצינה קורעת לב), מסע הנקמה האכזרי במיוחד שלו והכל משולב בתצוגת משחק טובה ובכוריאוגרפיית קרב מצויינת. זוכרים את הסצינה בשוט אחד מהעונה הקודמת? במסדרון נגד הרוסים? בעונה זו יש כמה וכמה קרבות לא פחות טובים, כשלטעמי זה היה השיא-
כמו בעונה הראשונה, גם פה פיסק מופיע בתפקיד קטן, מעט צידי, אבל הוא שוב מצליח לגנוב את ההצגה. אני חושב שהדמות שלו פשוט נפלאה, ודונופריו (והכותבים) לקחו אותה לכיוון שונה ממה שהראה דנקן בסרט ההוא- לא מאפיונר מושחת, אלא אדם עם חזון, מעין גאון אסטרגי, וכמובן- בן זוג אוהב, אנושי. בהשוואה לקילגרייב- טננט שיחק מצוין, וקשה להגיד מי היה נבל טוב יותר, הם פשוט היו שונים. קילגרייב הוא בעל כוחות על אבל הוא מנצל אותם די בקטנה- משיג סקס, קצת כסף, מנה טובה במסעדה, סוג של נהנתן, למרות שהיה יכול להיות הקינגפין האמיתי. בשני המקרים, אתה לעיתים מוצא עצמך מזדהה עם שניהם. בדיוק כמו שהזדהיתי עם קאסל.. חייב לציין שבקרב של דרדוויל ואלקטרה נגד היד, על הגג בפרק האחרון, פשוט חיכיתי כל הקרב שהוא יופיע לסייע מרחוק. ולא התאכזבתי.