|
10-02-2022, 16:09
|
|
|
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי mars_man
לרוסיה יש הרבה להפסיד מעימות צבאי באוקראינה (אפילו שאין ספק שהיא תנצח בו) והסנקציות שיגיעו אחריו, ולמערב יש גם הרבה להפסיד מעימות (לא צבאי) עם רוסיה.
ארה"ב צריכה את רוסיה קרובה יותר אם היא רוצה להפעיל לחץ בהצלחה על איראן או סין.
לישראל עימות כזה גם מהווה תרחיש רע מאוד.
|
כרגע המצב תלוי באוויר. יש כאן כמה מישורים, גם השאלה האוקראינית, גם שאלת התרחבות נאט"ו, וגם שאלת צינור הגז הרוסי לגרמניה "זרם כחול 2" ושאלת הסנקציות.
אוקראינה:
צרפת וגרמניה, כך נראה, ינסו לשכנע את אוקראינה לקדם את הסכם "מינסק 2", שמטרתו היא חזרת הרפובליקות דונצק ולוגנסק לחיק האוקראינה הריבונית בדרכי שלום. באוקראינה יש התנגדות עצומה להסכם הזה, שהם חתומים עליו. לדבריהם, הוא יביא לקריסת המדינה. רוסיה עומדת על כך שביצוע צעדים המפורטים בהסכם הזה היא הדרך היחידה לפתרון.
התרחבות נאט"ו:
אירגון נאט"ו, ארה"ב, בריטניה, וחלק ממדינות מזרח אירופה מתנגדים במלאו עוצמה לכל וויתור בנושא התרחבות נאט"ו מזרחה. צרפת מוכנה לפעול למציאת פיתרון שתתאים לשני הצדדים, וכך כנראה גם גרמניה (וכנראה גם איטליה).
"הזרם הכחול 2" וסנקציות:
הגרמנים לא מוכנים להתחייב לסגירה אוטומטית של הצינור אם וכאשר הרוסים יעברו את הגבול האוקראיני. זאת למרות הלחץ מצד האמריקאים. למעשה, גרמניה נמצאת תחת איום הסנקציות מצד ארה"ב, שכרגע נבלם בבית הלבן, אבל יש סימנים שביידן מחזיק את האופציה הזאת פתוחה על-מנת ליצור לחץ על הגרמנים. מחירי הגז בעולם ובאירופה זינקו גם בלי הסנקציות, כתוצאה מהינסיון האירופאי לגוון ספקי הגז שלהם, וגם אין מספיק גז חופשי בשוק העולמי כדי למלא את הצורך האירופאי בו (וגם אם יהיה, העלות של הגז הרוסי היא הנמוכה ביותר). לכן כל פעולה שתסכן הספקת הגז הרוסי לאירופה ובעיקר גרמניה, תביא להחמרה במצב הכלכלי האירופאי. והרוסים בינתיים חתמו על הסכם הגדלת הספקות גז עם הסינים (הצרכן הגז הראשון בעולם), מה שמבחינת מוריד את חשיבות הספקות לאירופה (אבל לא מבטל לגמרי). והסיפור של צינור הגם לגרמניה הוא משום מה מאוד חשוב לאמריקאיים דווקה, אולי מפני שהם לא רוצים יחסים טובים בין רוסיה וגרמניה, ואולי גם מפני שהם מרוויחים יפה מהספקת הגז הנוזלי לאירופה במחירים שלא יכולים להתחרות בגז הרוסי. זאת כאשר התנועה הירוקה בגרמניה הביא לסגירת תחנות כוח הפועלות על דלק גרעיני ופחם, ומה שנשאר להם הן האנרגיה המתחדשת (טורבינות רוח) והגז. כאשר טורבינות רוח מחייבות גיבוי בתקופות של חוסר רוח, ולכן לא מבטלות את הצורך באמצעי הפקת חשמל אחרים.
שאר הסנקציות התדלדלו במהלך ההתיעצויות בין אירופה לארה"ב. ניתוק מה-SWIFT נחשב כמשהו שיכול לפגוע בכלכלה מערבית יותר מאשר ברוסיה, ולכן הרעיון הזה ניזנח. חסימת המרת האיורו לרובל ע"י רוסיה נמחקה מהפרק (כי אירופאים משלמים תמורת הגז ביורו), ונשארה רק חסימת המרת דולר לרובל.סנקציות על הלוואות לרוסיה הן ריקות מהתוכן, לפי מה ששמעתי, כי רוסיה מלווה בתוך המדינה ויש לה אפשרות גם לקחת הלוואת מסין. ומכל מקום החוב הרוסי הוא קטן יחסית, ויש להם הרבה רצרבות במטבע חוץ וגם בזהב. איסור הספקת מוצרי היי-טק לתעשייה רוסית הוא די מאורפל, ומכל מקום רוסיה פועלת כבר שנים להקים תעשייה עצמאית ככל הניתן, והרבה ממה שהם לא יודעים לייצר בבית הם יכולים לקנות מהסינים. לכן נראה שאיום הסנקציות על רוסיה מעבד את המשקל שלו, והפעם הם לא ממש מתרגשים (לפחות על פני השטח). מי שכן מתרגש, הם האירופאים, שכבר רשמו הפסדים ופגיע בכלכלה שלהם בגלל הסנקציות שהטילו על רוסיה, וסנקציות נגדיות שהרוסים הטילו עליהם.
---
לכן כרגע נראה שהרוסים די מרוצים מהמצב הקיים, וכל פעולה צבאית רק תפגע בהם מבחינה כלכלית ודיפלומטית. האירופאים לחוצים בגלל הפגיעה האפשרית בכלכלתם כתוצאה ממלחמת הסנקציות ומחפשים פתרון דיפלומטי. האמריקאים לחוצים כי "המלמה המיידית" (imminent war) שהם ממשיכים להתריע מפניה כבר חודשים, נראת פחות אמיתית כל יום שעובר, במיוחד שהאירופאים והאוקראינים עצמם לא ממש מאמינים במלחמה הזאת. מסתמן גם שבר במחנה המערבי על רקע הגז והנאט"ו. באוקראינה הכלכלה מתדרדרת, הם מאבדים את התמיכה הגרמנית והצרפתית, ותמיכה בנשיא המכהן יורדת. מבחינה צבאית, למרות ההצהרות, אין להם שום סיכוי לבלום את הצבא הרוסי. מדינות נאט"ו נטשו אותם להיחלם (ולהפסיד) לבד, כאשר חלק מהמדינות שולחות נשק וציוד, וחלק אחר מתנגד לכך באופן פעיל. הצעירים עוזבים את המדינה, והאיחוד האירופי שהם כ"כ השתקקו להתחבר עליו רחוק מהם מאי פעם. צינור הגז הרוסי מתרוקן לו בינתיים, כך שהם לא רק שלא מרוויחים מהתובלה, הם גם לא יכולים לרכוש גז "אירופאי" היקר יותר, שהוא למעשה אותו הגז הרוסי שהם מוציאים מהצינור ומשלמים תמורתו למדינה אירופאית שלישית שמזמינה אותו מרוסיה כאילו לצרכים שלה.
החשש שלי הוא ליוזמה אמריקאית או אוקראינית שתגרום לרוסים להפעיל כוח באוקארינה. לכן שמענו על "הפרובוקציה הרוסית" שיכולה לשמש בתור אליבי לפעולה אוקראינית מצומצמת נגד דונצק או לוגנסק. אני מניח שהרוסים ינסו להימנע מהתגובה בעצמם וגם למנוע מהרפובליקות להגיב, כי הדבר יתפרש בארה"ב כתגובה רוסית. אך אם יהיה מדובר במספר גדול של אבדות בנפש, הם יהיו חייבים להגיב (לאו דווקה עם כוח קרקעי) כדי להרגיע את דעת הציבור בבית ולהראות נחישות למערב. זה יאפשר לאמריקאים לצאת מהמצב המביך הזה עם ראש מורם ("אמרנו לכם!"), להפעיל סנקציות נגד רוסיה, לבטל את "זרם כחול 2", ולעצור התרחקות של גרמניה וצרפת. האוקראינים "ירוויחו" בכך ששאלת ביצוע הסכם "מינסק 2" תירד מהפרק.
--
בעניין הסין -- נראה לי שהרכבת הרוסית כבר עזבה. ארה"ב לא תוכל להשיג אפילו ניטרליות רוסית בשאלת הטייוון, שלא לדבר על תמיכה בפעולות דיפלומטיות או כלכליות אמריקאיות נגד סין. אם הרוסים לא היו מספיק ברורים בנושא, אז הסינים אמרו את זה באופן חד-משמעי: "סין ורוסיה הן יותר מבנות ברית".
ובהקשר הזה אולי אני הזכיר את המאמצים הרוסיים למגן את החוף האוקיינוס השקט והארקטי, עם הקמת בסיסים ביי קוריל, שכוללים (לפי מה שזכור לי) שלושה בסיסים קבועים של אגדי טילים נגד ספינות Bastion, לפחות אגד אחד של טילים נגד ספינות Bal (בעלות טווח של כ-300 ק"מ), מערכות נ"מ S-400 וה"פנציר", ומה שנראה כמו שיקום שדות תעופה שיכולים לשמש כבסיסי "הקפצה" ל- MiG-31K, בין השאר. דבר דומה קורה גם בקמצ'טקה וצ'וקוטקה ולאורך החוף הארקטי. ואני לא רואה בזה הרבה היגיון, אלא אם כן המטרה היא להבטיח את קווי תקשורת ימיים באיזור הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט והאזור הארקטי. זה יאפשר מסחר וגם הספקת משאבי טבע וחומרי גלם מרוסיה לסין, גם במקרה של מלחמה מול ארה"ב\נאט"ו. למעשה רוסיה בונה "דרך המשי" משלה, ממורמנסק עד לסין, שתהיה חסינה יחסית מפני נושאות מטוסים וספינות שטח של ארה"ב. לפחות זהו הרושם שלי.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.
נערך לאחרונה ע"י Centurion בתאריך 10-02-2022 בשעה 16:14.
|
|