מכירים את הקטע הזה שאתם מתחרטים מאוד על משהו שעשיתם? בשבוע האחרון יצא לי פתאום לחשוב לעומק על כמות המידע האישי שחשפתי על עצמי כאן, שיתוף ששום דבר טוב לא יכול לצמוח ממנו.
השתפכות? את זה יכולתי לעשות גם מול משפחה או אנשים קרובים בשר אדם אחרים, שאני מכירה אותם היטב וגם הם מכירים אותי. אז למה לעזאזל בחרתי לשתף כל כך הרבה מידע עם אנשים זרים, שבחיים לא נפגשתי איתם פנים אל פנים ומעולם אפילו לא שוחחתי איתם בטלפון? מה נסגר איתי? אף אחד פה לא משתף מידע אישי, אז למה רק אני הפראיירית קלת הדעת היחידה שחשפה פה את כל העולם האישי והפרטי שלה? הרי טיפשה אני ממש לא (ההפך הוא הנכון). פזיזה ונמהרת - זה תיאור יותר מתאים.
אני מכה על חטא מאוד, ואם יכולתי להחזיר את הזמן לאחור עם התובנות שיש לי היום, בפירוש לא הייתי חושפת כאן שום מידע אישי על עצמי (+ לא מעט תמונות! ) בפורום אינטרנטי לעיניהם של אנשים זרים לחלוטין. בכל אופן, זה נגמר, והצבתי לעצמי מטרה (וכשאני מציבה לעצמי מטרה ברורה, שאני בטוחה בה, אני גם עומדת בזה) - מהיום, אני לא הולכת לשתף כאן שום מידע אישי, באף תחום בחיי. Better late than ever.

חזקי ואמצי

copypasta.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

חח ממש

יהיה משהו, כי יש משהו

שוב אתה קופץ עם הסרקזם המזלזל שלך?
חכה, תיראה שהפעם אני מתכוונת לעמוד בהחלטה שלי.

את ממש לא, את סתם אומרת

יהיה משהו, כי יש משהו

ארז, הייתי רושמת לך משהו בסגנון "טוב אחי", אבל באמת שנמאס לי מהקשקושים האלה, זה כבר מעייף ומה זה מיותר... אז שנסכם ב"נחיה ונראה" ונעצור כאן את הוויכוח הילדותי הזה?

ok

יהיה משהו, כי יש משהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי simply sivan כשאני מציבה לעצמי מטרה ברורה, שאני בטוחה בה, אני גם עומדת בזה

Vi Veri Veniversum Vivus Vici