03-12-2015, 00:24
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.15
הודעות: 12
|
|
לכתוב את זה עושה לי טוב יותר
לפני הכל ,אני כותב קצת בכמה פורומים אבל כרגע אני מרגיש שאני חייב לפתוח הכל..להוריד ממני קצת..כי אני יורה לכל הכיוונים ודי הלכתי לאיבוד..הכי חשוב לי שלא תסתכלו על זה כאל מישהו צעיר מתמרמר על החיים שלו כי אני יודע שאני פייטר..לא סתם שרדתי את אחד המסלולים הכי מורכבים בצבא.
אני בן 26 וכמה חודשים..עשיתי פסיכומטרי פעמיים קיבלתי בקושי 520,(אל תתבלבלו אני מאמין בפסיכומטרי כמו באבולוציה אבל חשבתי שזה יתן לי קרש קפיצה ) שיפרתי בגרויות תוך כדאי וסך הכל שילמתי במזומן בערך 14,000₪ שזה תענוג.
עשיתי מכינה לאדריכלות בתוספת 8500₪ ,ניגשתי למבחנים בבצלאל ואת אחד המבחנים לא עברתי (אני חוסך מכם את הדברים המתסכלים באמת). כל זה בגלל שלא הייתי מוכן להתפשר על מה שאני חולם!
עזבתי את מקום העבודה שלי שהיה בצוות ניהולי והלכתי לעבודה של ילדים כי הייתי במכינה, כן, לאדריכלות, מה שלא עברתי...בין המכינה לבגרויות וקצת לפני הייתי בקשר עם מישהי שגרמה לי כמעט להשתגע..אחח..נפרדו כי היא הלכה עם מישהו שסיים עריכת דין, ולה זה התאים כי החלום שלה זה ללמוד גרפיקה ממוחשבת ( הרי לא עושים בזה מלא כסף)...נשארתי די שבור..שהחברה שלי פשוט הלכה עם מישהו שהיה טוב ממני בהשכלה או במצב כלכלי..אני עבדתי הרבה והמון..בזבזתי על לימודים על הנאות ומותרות ,חשבתי שמתישהו היא תחזור אבל איבדתי את האמונה הזו לפני שנה.
היום...אני מתחיל לעבוד באחת מחברות הסלולר..כנציג..כי אני חייב לעשות כסף ( והאמת שמשלמים טוב)..עזבו את ההרגשה של לחזור 3 צעדים אחורה ואת העובדה שזנחתי את האימונים שלי לפני שנה (הייתי פעם סטייל מר ישראל)..וכרגע אני מרגיש הכל מתפורר..פיזית..אפילו חשבתי לרדת מהארץ כי אני כל כך רוצה להתרחק מהכל..לברוח..להתחיל מחדש ולמצוא את האני האמיתי מבין כל זה..כי הדאגה לעתיד בתוספת -- המשפחה, האקסית ,הכישלון בלימודים האקדמאים, מתשתשים לי הכל ויוצרים לי תוהו ובוהו בראש...
כל צעד שאני חושב לעשות מושפע מהאקסית מהסביבה ...כאילו אני בפיגור שנות אור מהחברה בגיל שלי..אני בלי לימודים (חוץ מהקורס בווינגייט והפסיכומטרי) ואני קצת בחובות של 8000₪..
בנוסף לאופי הלא מתפשר שלי והכל כך מתכנן התווספה לי אקסית שאני צריך לתכנן איך אני יהיה אדם טוב יותר ,גבר עם יותר כסף, עם מעמד גבוה יותר וכל זה מול התחזקות דתית שלי שאני כל כך צמא לה.
לפני חברת הסלולר הייתי בבית 3 חודשים המשרות שהציעו לי היו בדיחה עם שכר מינימום וצפי שכר שבקושי יחזיק את הרכב שלי..אני מרגיש עייף מהכל כי באמת שאני רץ ונלחם ,משתדל לא לרחם על עצמי ולעשות את המקסימום תמיד..גם בפרידה מהאקסית למרות היתה בגידה איפשהו נלחמתי להרים את עצמי מהקרשים כי אני יודע שאני חייב לעשות משהו משמעותי בשביל עצמי ובשביל המשפחה שלי..
מאותה אקסית..יצאתי עם המון אבל נשארתי עם אף אחת...אני יודע ובטוח שאני יכיר את האחת בשבילי כי היא שם איפשהו..
התחזקי באמונה אפילו אחרי כל זה..וזה מרגיש טוב..כמו חדר מנוחה..אבל זה כל כך פורק לכתוב הכל ,פיזית, אז גם אם אין מה להגיד זה בסדר, אני מרגיש קצת יותר טוב.
נערך לאחרונה ע"י windforce בתאריך 03-12-2015 בשעה 00:40.
|