בימים אלו מלאו 40 שנה למלחמת ששת הימים ולקרב אום כתף.
קרב זה נחשב לאחד הקרבות הגדולים בהיסטוריה, והציבה את אריק שרון בשורה אחת עם גדולי המצביאים בהיסטוריה של מלחמות העולם.
למותר לציין שאין אף גנרל בצהל, בעבר או בהווה, שהתקרב אפילו לרמת תיכנון והביצוע של שרון, וכל מי שרוצה ללמוד ממצביא דגול, חייב לדעת מהם העקרונות והתורה ששרון הלך לאורה.





סדר הכוחות ומהלך הקרב:

1. חטיבת השריון של מוטקה ציפורי, שהיתה הכח העיקרי, תקפה בחזית.

2. חטיבת החי"ר של קותי אדם ביצעה איגוף מצפון ותקפה עם שלושת גדודיה את שלושת התעלות שהיו לרוחבו של המערך.

3. גדוד השוט מטאור של נתקה ניר ביצע איגוף עמוק יותר, גם הוא מצפון, תקף את מוצב החוץ בנ.ג. 181, והמשיך לעבר צומת אבו עגילה, שם הוא השמיט חסימות לעבר ביר לחפן ולעבר ג'בל ליבני, ואח"כ פנה מזרחה ותקף את המערך המצרי מעורפו.

4. חטיבת הצנחנים של דני מט הונחתה במסוקים בעורף המערך המצרי כדי לשתק את הארטילריה המצרית - בהצלחה חלקית בלבד, תוך ספיגת אבדות רבות.

5. כוח של אורי ביידץ ביצע מתקפת הטעייה לכיוון קוצימה כדי שהמצרים יחשבו שאנו חוזרים על המהלך של מלחמת סיני.

עוד כח של אריה עמית ביצע חסימה לכיוון נחל, למיקרה שתגבורת מצרית תבוא משם.
6. אגד ארטילרי בפיקודו של יעקב עקנין נתן סיוע ארטילרי.


המשך יבוא




---------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה

מהם העקרונות שהנחו את שרון בתיכנון הקרב?

1. ריכוז הכח. העיקרון החשוב ביותר בקרב. כל הכח מרוכז במקום אחד ותחת פיקוד אחד, למרות שיש נטיה טבעית הנובעת מפחד, לפזר את הכח כדי לסתום חורים.
אי שמירה על עיקרון זה הביאה לכישלון בימים הראשונים של מלחמת יום כיפור בתעלה וברמת הגולן.
בתעלה רצו טנקים בודדים עם הראש בקיר לעבר המוצבים תוך שבירת המסגרת הגדודית והחטיבתית, ובגולן עיוורון של פיקוד החטיבה פרק את החטיבה למחלקות שכמובן לא יכלו לעמוד מול הדיוויזיות הסוריות. (ליאיר נפשי היו שלושה מכשירי קשר בטנק... כדי שהוא עצמו ישלוט במחלקותיו המפוזרות... והמפ"ים? הם הפכו להיות מטק"ים...)
לעומתם שמרה חטיבה 7 על לפחות מסגרת גדודית אחת, והיא שהביאה את הניצחון.

2. הבקעה בגיזרה צרה. למרות שגם תקיפה בתנועת מלקחים - תקיפה משני האגפים בעת ובעונה אחת - היא תקיפה קלאסית, בחר שרון לתקוף עם כל כוחותיו בנקודה אחת, היא נקודת מפגש הכביש עם מערך האויב. שהרי המשימה העיקרית של אוגדתו היה לפתוח את הכביש- עורק החיים של המערכה כולה - למעבר כוחות ותספוקת אל עומק סיני.

3. כח מגשש באגף. הכוחות העיקריים תקפו בנקודה אחת - אגרוף שריון בחזית, חי"ר באגף.
אבל כח קטן וחזק, מין קומנדו משוריין שכזה, הנע ומגשש באגף ותוקף את האויב מכיוון בלתי צפוי, תרומתו להכרעת מערך האויב כפולה ומכופלת.

4. פשטות. לכאורה ניראת התוכנית מסובכת למדי - כוחות שונים התוקפים מכיוונים שונים - אבל רק לכאורה. התוכנית מסובכת רק עבור מפקדת האוגדה. לחטיבות הלוחמות התכנית היא פשוטה. לכל כח היתה משימה אחת אותה הוא היה עליו לבצע ותו לא.
שרון המשיל את התכנית לאצבעות הנשלחות לעבר המטרה, שם הן נקמצות לאגרוף.

5. ארטילריה. למרות כל האמור לעיל אני חושב שהכח שתרם יותר מכל להכרעת המערך הוא האגד הארטילרי. גם כאן, כמו עם שאר הכוחות, הטיב שרון לנצל את התותחים שלו, והוציא מהם את המיטב.
עפ"י תכנית האש ירו התותחנים טרם הפריצה 7000 פגזים תוך 40 דקות! אין אף חייל חי"ר בעולם שיכול להחזיק מעמד נוכח הפגזה שכזאת, ואם הוא עדיין חי, הוא בודאי אינו מסוגל לתפקד, וכך נעשית מלכתו של התוקף קלה הרבה יותר.

כפי שאפשר לראות, עקרונות אלו אינם עקרונות חדשים, והמצביאים הגדולים פעלו על פיהם כבר מזמן.
אבל לא הגנרלים שלנו. הם יודעים הכל יותר טוב, כמובן, "ואתה אל תגיד לי..."
והתוצאות הרי הם לפנינו.



--------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה

כמות הנפלים שלא התפוצצו על היעד היה גדול....
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
5. ארטילריה. למרות כל האמור לעיל אני חושב שהכח שתרם יותר מכל להכרעת המערך הוא האגד הארטילרי. גם כאן, כמו עם שאר הכוחות, הטיב שרון לנצל את התותחים שלו, והוציא מהם את המיטב.
עפ"י תכנית האש ירו התותחנים טרם הפריצה 7000 פגזים תוך 40 דקות! אין אף חייל חי"ר בעולם שיכול להחזיק מעמד נוכח הפגזה שכזאת, ואם הוא עדיין חי, הוא בודאי אינו מסוגל לתפקד, וכך נעשית מלכתו של התוקף קלה הרבה יותר.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

עפ"י מחקרו של איש התותחנים sagi_11 באשכול זה נמשכה ההפגזה הארטילרית כ-25 דקות, אבל נורו כ-7000 פגזים.


סך הכול תחמושת למבצע בתכנון פגזים/ פצצות 8000; בפועל ירו 6350 פגזים/פצצות.


דרך אגב: את המספרים הללו, כמו את מהלך הקרב כולו והעקרנות שעל פיהם הוא תוכנן, שמעתי משרון עצמו.
---------------------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה

1. לא ברור לי איך "ארטילריה" יכול להיות עיקרון. זה כמו לומר שירי נק"ל הוא עיקרון. ארטילריה היא אמצעי. אולי "שימוש במעטפת אש" או משהו כזה יכול להיות עיקרון.
2. כל המהללים את שרון כמצביא אומרים שלומדים את מהלכיו בבתי ספר לארסטרטגיה וכו'. יש לך איזה שהם סימוכין להביא לענין?

http://www-cgsc.army.mil/carl/resources/csi/content.asp
זה האתר של פו"מ האמריקאי.
חפש את החוברת "Key to Sinai.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH http://www-cgsc.army.mil/carl/resources/csi/content.asp זה האתר של פו"מ האמריקאי. חפש את החוברת "Key to Sinai.

החוברת נמצאת ב-Key to the Sinai: the battles for Abu Agelia in the 1956 and 1967 Arab Israeli Wars.

לפני הכל - ברוך השב

אתה צודק לגבי פיזור הכוחות במלחמת יום הכיפורים לפחות ביומיים הראשונים שלה אבל אי אפשר להתעלם מהשוני המהותי
קרב אום כתף היה קרב התקפה - כאשר התכנון היה בידי כוחותינו כולל היוזמה ואילו היומיים הראשונים ביום כיפור היו קרב הגנה כאשר התכנון והיוזמה היו בידי האוייב.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

רשה גם להשוות תקיפת מתחם מסודר כמו אום כתף למערכים שהיו בלבנון בקיץ,

עם כל התועלת שלה, מאוד לא מומלץ להאמין שאחרי ריכוך ארטילרי נגמר הסיפור. יש לנו שתי מלחמות עולם ואינספור סכסוכים קטנים יותר כדי להדגים שגם אחרי שאתה גורם למשהו להיראות כמו תל חורבות במצב רע, אנשים שורדים וממשיכים להילחם בך.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

כמו שעשו ה-D9 בג'נין. מגרש חנייה היא לא זירה אידיאלית ללוחמת גרילה וטרור.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כוח סדיר יכול לעשות הרבה צרות כשהוא יושב בהריסות, ולא תמיד יהיה לנו את הלוקסוס של ג'נין - שיטוח בתים בלי לחטוף מרגמות, ארטילריה ומרעין בישין נוספים בדרך. שלא לדבר על הדברים המעניינים שקורים בשטח שקשה להכניס אליו דחפור.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אכן קרב מופתי מהגדולים והמבריקים שבנצחונותינו. ראוי שילמד והוא אכן נלמד. אם זאת יש לציין שצבאות זרים לומדים אותו יותר מאשר צה"ל וחבל. היינו יכולים להסתייע באוגדונר מסוגו של שרון במלחמה האחרונה ובפתרונות לחימה כנגד הפלשתינאים

רצ"ב מאמר שכתבתי ל"תמיד תותחן"

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...14/24710493.doc

המהלך לא השיג אמנם את כל יעדיו והצנחנים שהשתתפו בו יצאו עם הרגשה קשה בגלל שלהערכתם המסוקים הנחיתו אותם רחוק מדי מהיעד לאחר מכן חל עיכוב גדול בפינוי פצועיהם. יחד עם זאת, בניתוח לאחור אין ספק שהיה זה מהלך מרשים שהוצא לפועל ע"י מערך המסוקים הבינוניים הצעיר של ח"א.
אין לשכוח כמובן שכל זה התאפשר בזכות תרגולים חוזרים ונשנים של מה שנקרא באותה תקופה "הרכבת". מערך המסוקים וחטיבות הצנחנים התכוננו בשנים שלפני המלחמה בדיוק למבצע מסוג זה.
קרב אום-כתף מהווה אם כן לא רק דוגמה לניהול טקטי נכון, אלא גם לצורך באימון ותרגול אינטנסיביים.

"העיקרון" של הארטילריה הוא עצם השימוש בה, והכרה בחשיבותה ובתרומתה להבקעה ולכיבוש המערך כולו.

זאת בניגוד ליחידות אחרות שזלזלו בארטילריה וחשבו בשחצנותם שיוכלו להסתדר בלעדיה או בכל סיוע אחר דוגמת שריון - כמו הקרב בגבעת התחמושת שגבה קורבנות כבדים ובלתי-מחויבים במציאות, או הקרב בחווה הסינית, שם יצאו הצנחנים לקרב ללא סיוע, ואת גדוד המכ"מת האורגני של החטיבה הם השאירו בשארם-א-שייך....

הם כנראה החלו מאמינים ברהב של מערכת יחסי הציבור המעולים שלהם -יחסי ציבור שהביאו לצנחנים רמטכלי"ם ואלופים רבים בלי שום פרופורציה לחשיבותם- והיו בטוחים שעם העוזי וחמשת המחסניות שלהם שום דבר לא יעמוד בפניהם...

והתוצאות הטרגיות ידועות....

[QUOTE=הסינית, שם יצאו הצנחנים לקרב ללא סיוע, ואת גדוד המכ"מת האורגני של החטיבה הם השאירו בשארם-א-שייך....


.[/QUOTE]

בכל מקרה הם לא יכלו לעלות את הגדוד הנ"ל לאזור החווה הסינית מכיוון שהדרך
צפונה מעבר לרס סודר הייתה למיטב זכרוני בידי המצרים .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

הם יכלו לנסוע צפונה לאילת ומשם, דרך כונתילה, מערבה עד ליעדם.






---------------------------------------
חיל השריון: נלחמים הישיבה

הושאר בראס סודר כדי להיות מרכיב בסד"כ המגן על המקום, ולא בגלל מגבלות שינוע.

במו עיני את כוחותינו (ביחוד יחידות של חיל הים ) בורחים מרס סודר .
את ירידת המצרים דרומה עצר חיל האויר ושם ראיתי לראשונה מה עשו
פצצות מצרר לטור ממונע של המצרים .

האתר שלי :
http://sites.google.com/site/amotisrael/home

בעת שגדוד 890 הוקפץ לאוגדה 162, הגדוד הושאר בגלל הכוונה להגנת המרחב. למרות פעילות חיל האויר שבלמה את המצרים, עדיין היו התקלויות מועטות בן הכח במרחב לבין המצרים.

וגדוד המכמת של גולני נשלח לבב-אללה, כאשר החטיבה יצאה לקרב החרמון הראשון כמעט ללא סיוע.

.

אכן, יש הבדל בין קרב התקפה ובין קרב הגנה. אבל גם בקרב ההגנה יש לפעול עפ"י עקרונות המלחמה.
כך, למשל, היה הגדוד שלך פרוס בשטח - צעד נבון של המג"ד - ואם פרוץ הקרב קיבל המג"ד פקודה לשלוח פלוגת טנקים להיכן שהוא. וכך, באחת, הפך מוני ניצני להיות מן מ"פ-על במקום מג"ד, שהרי עתה עמדו לרשותו רק פלוגת טנקים אחת ופלוגת חרמש אחת.
וכך, במקום לנהל קרב גדודי או חטיבתי שקול ומתוכנן, נשלחו הטנקים בחמת זעם לשבור את הראש מול הסאגרים. והתוצאות הטרגיות ידועות.
המצב ברמת הגולן היה גרוע אף יותר.
כידוע היה בחט' 188 שני גדודים. גדוד אחד היה פרוס במחלקות מהחרמון בצפון ועד הרוקאד הדרום. הגדוד השני היה במחנה שלו מאחור.
עם בוא הכוננות, למעלה משבועיים לפני פרוץ המלחמה, תיגבר הגדוד השני את הגדוד הפרוס בשטח, כך ששני הגדודים היו פרוסים לכל אורך החזית, מעורבבים זה בזה. נפשי פיקד במלחמה על מחלקות מגדוד ארז, ולהפך.
זו היתה טעות. אם פריסת הגדוד השני היה על המח"ט לרכז כוחות ולחלק גזרות בין שני הגדודים: גדוד אחד בגיזרה הצפונית, מרוכז באזור החרמונית - רכס הבוסטר, והגדוד השני בגיזרה הדרומית מרוכז באזור תל פארס - ג'וחדר.
אם הגעת חט' 7 לאזור היה צריך לעשות שוב חלוקת גזרות: חטיבה אחת בגיזרה הצפונית, והשניה בדרומית.
אלא שהפיקוד היה נעול על קונצפצית הרמפות - הטנקים רצים לרמפות ושם הם דופקים את האויב בקלי-קלות. לא נעשה שום נוהל קרב או נסיון לבצע בדרך אחרת, או לנהל קרב גדודי: קרב הגנה , מארב, וכו'.
אבל הרמפות היו כמובן ידועות לסורים והם החדירו- כשיכלו - כוחות במקומות שאין בהם רמפות, וממילא אין בהם כוחות שלנו.
וכך הם החדירו כוחות גדולים באזור שבין ציר כודנא (מוצב 111) וצומת רפיד. הסמג"ד שמוליק אסקרוב, שפיקד על הכח בציר כודנא שמנה 7 טנקים, פקד על המ"פ אוריאל עקביא לנוע לבדו מול הכח העצום שנהר פנימה. המ"פ סירב ואסקרוב שלף את אקדחו ואיים על אוריאל שאם הוא לא זז, הוא יורה בו.
אוריאל נכנע ונסע עם הטנק אל מותו.
עד כדי כך היינו מיואשים.

בראייה לאחור אתה בודאי צודק ואפילו אינך יודע שהמצב היה גרוע אף יותר
לדוגמא בגדוד שלי, פלוגת החרמש נשלחה לגזרה אחרת לפני שנורה הכדור הראשון
תוך כדי תנועה נשלחה פלוגת טנקים לגזרה נוספת והוכפפפה לגדוד אחר כך שמוני נשאר בפועל עם פלוגה אחת.

כמובן שבראייה לאחור אסור היה לפעול כך אבל המידע שהיה בפני המפקדים אז לא הצביע על היקף כניסת הכוחות המצריים. לדוגמא פלוגת החרמש הבודדה כאשר התקרבה לקוו לא רק שלא נעה ככוח פלוגתי מרוכז אלא הופרדה ל- 3 כוחות מחלקתיים כאשר כל כוח כזה נע באופן עצמאי לחבריה על ציר אחר למוצב אחר...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בפרק מעניין בסדרה GREATEST TANKS BATTLES ששודר בערוץ ההיסטוריה לפני כשנה וחצי וזמין לצפיה ב YOUTUBE. הפרק סוקר את קרבות הפריצה של שלשת האוגדות אל תוך סיני ואת הקרב במיתלה ובין היתר מתראיינים בו איקונות כגון חיים ארז, אורי אור, אביגדור קהלני, נת'קה ניר, ג'קי אבן, אברהם אדן וברוך הראל (קהלני התראיין גם לפרק העוסק ברמה"ג ביוה"כ ומקצת האחרים מתראיינים לפרק העוסק בסיני ביוה"כ). מומלץ בחום.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בסדרה הנהדרת הזו, שעונתה השנייה הסתיימה זה עתה, סוקרים את קרבות השריון הגדולים של מלחמת העולם השנייה, מלחמות ישראל והמפרץ, והיא המקבילה היבשתית הקרובה ביותר של DOGFIGHTS האלמותית.

למשל של מטוסי קורנס ועיט, שכמובן לא היו בזירה באותה עת.

חדשות 2 האלוף והמפקד אריאל שרון בתדרוך אחרי הקרב המכריע שניהל



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 חדשות 2 האלוף והמפקד אריאל שרון בתדרוך אחרי הקרב המכריע שניהל לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הסרט אינו בכתובת האמורה.