אולי בגלל זה הקיצוצים בצבא ארה"ב ??

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000812262

סירטון הדגמה, עם חפיפה חלקית לסרטון הנוכחי, כבר ראינו באשכול זה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...FA+%E0%E5%E9%F8

כמו פעם, שייט תענוגות בספינת אויר...

(או לחלופין להגיע לחו"ל בזול, אבל בפי 4-5 זמן)

למה מלכתחילה ספינות האוויר נעלמו מהעולם?

אגב, בפן המבצעי, מטרה כמעט נייחת לטילי ק"א ומטוסי אויב, לא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal-T למה מלכתחילה ספינות האוויר נעלמו מהעולם?

ספינות האויר ההיסטוריות השתמשו במימן, גז דליק שכפי שהודגם בהינדנבורג הוא מתכון בטוח לאסון.
(אם זכרוני אינו מטעה אותי גם במלחמת העולם הראשונה הופלו צפלינים מלאי מימן ע"י כדורים נותבים)
ספינות אויר מודרניות ממולאות הליום (אינו דליק, בעל יכולת הרמה קטנה בכ-8% מהמימן)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal-T אגב, בפן המבצעי, מטרה כמעט נייחת לטילי ק"א ומטוסי אויב, לא?

אכן מטוסי אויב יוכלו להפיל ספינת אויר (לגבי טילי ק"א אני לא בטוח היות וחתימת המכם של צפלין כזה אינה גדולה, ולא צריכה להיות לו שום חתימה תרמית.)
אך צריך לזכור שספינת האויר באה להחליף מטוסי תובלה שגם אותם מטוס קרב יכול להפיל.

עדי

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

ציטוט:

ספינות אויר מודרניות ממולאות הליום (אינו דליק, בעל יכולת הרמה קטנה בכ-8% מהמימן)

עוד בעייה עם הליום היא מחירו הגבוה שרק עולה ועולה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adimar (לגבי טילי ק"א אני לא בטוח היות וחתימת המכם של צפלין כזה אינה גדולה, ולא צריכה להיות לו שום חתימה תרמית.)

"היות וחתימת המכם של צפלין כזה אינה גדולה" - מדוע אתה סבור כך?
האם כל הקוסטרוקציות המחזיקות את המבנה יכולות לחמוק מהחזר מכ"ם? - לא נראה לי.
אני די בטוח שהחזר המכ"ם הינו עצום.

אני לא מתימר להבין בפיזיקה מעבר לרמת התיכון כך שבהחלט יתכן שאני טועה, אבל.
הציפוי של הבלון בספינה האויר עשוי מבד (בדגמים אחרים בעלי ציפוי קשיח מחומרים מרוכבים או פלסטיק). ההשלד הפנימי של ספינת האויר הוא ברובו מבנה של צינורות עם הרבה חורים באמצע. (בלבד הרצפה של הגונדולה).
נראה לי שהחזר המכם של מבנה שהוא בסופו של דבר יותר חורים מחומר יהיה נמוך משמעותית מהחזר המכם של מטוס בעל כיסוי מתכתי. מלבד זאת את רוב התומכות בספינה האויר (במיוחד אלה שתומכים בבלון) לא חיבים לבנות ממתכת יתכן שגם חומרים אחרים בעלי החזר מכמ נמוך יותר יכולים להיות מספיק חזקים ולא יקרים משמעותית מהמתכת.

עדי

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adimar אני לא מתימר להבין בפיזיקה מעבר לרמת התיכון כך שבהחלט יתכן שאני טועה, אבל. הציפוי של הבלון בספינה האויר עשוי מבד (בדגמים אחרים בעלי ציפוי קשיח מחומרים מרוכבים או פלסטיק). ההשלד הפנימי של ספינת האויר הוא ברובו מבנה של צינורות עם הרבה חורים באמצע. (בלבד הרצפה של הגונדולה). נראה לי שהחזר המכם של מבנה שהוא בסופו של דבר יותר חורים מחומר יהיה נמוך משמעותית מהחזר המכם של מטוס בעל כיסוי מתכתי. מלבד זאת את רוב התומכות בספינה האויר (במיוחד אלה שתומכים בבלון) לא חיבים לבנות ממתכת יתכן שגם חומרים אחרים בעלי החזר מכמ נמוך יותר יכולים להיות מספיק חזקים ולא יקרים משמעותית מהמתכת. עדי

"אני לא מתימר להבין בפיזיקה מעבר לרמת התיכון כך שבהחלט יתכן שאני טועה" - מקובל ואכן טעות.
"נראה לי שהחזר המכם של מבנה שהוא בסופו של דבר יותר חורים מחומר יהיה נמוך משמעותית מהחזר המכם של מטוס בעל כיסוי מתכתי" - גם טעות.
עניין החזר מכ"מ מורכב מדברים רבים, בין היתר גם זוויות. בתמונה הבאה, במשולש שעל קצה המוט אורך כל צלע הוא רק כחצי מטר. המשולש מחזיר הד כמו מטוס גדול.


"מלבד זאת את רוב התומכות בספינה האויר (במיוחד אלה שתומכים בבלון) לא חיבים לבנות ממתכת יתכן שגם חומרים אחרים בעלי החזר מכמ נמוך יותר יכולים להיות מספיק חזקים ולא יקרים משמעותית מהמתכת" - גם אם הכל בנוי מחומרים שהחזר המכ"ם שלהם נמוך ביותר - הגודל מדבר. כבר סיפרתי בעבר שהצלחתי לנעול מכ"מ על חסידה ממרחק של מספר קילומטרים. להקת חסידות (ללא מתכת...) מחזירה כמו מטוס. בקיצור, כדי שמשהו יחזיר מכ"מ כמו מטוס חמקן הוא צריך להיבנות במיוחד לשם כך, עם כל המשמעויות.

השכלתי.
האמת שלא חשבתי בכלל שלכל חומר יש החזר מכ"ם, אבל אם נעלת על להקת חסידות זה אומר שגם לחומרים אורגנייםם יש החזר מכ"ם, נמוך אבל יש..
אם אפשר לשאול אם איזה מכ"ם ואיזה כלי נעלת על להקת חסידות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal-T ...אם נעלת על להקת חסידות זה אומר שגם לחומרים אורגנייםם יש החזר מכ"ם, נמוך אבל יש.. אם אפשר לשאול אם איזה מכ"ם ואיזה כלי נעלת על להקת חסידות?

כפי שציינתי, נעלתי גם על חסידה בודדת...
על להקת חסידות היה מאוד קל לנעול (גם היה קל לגלות).
מדובר במכ"מ של מטוס קורנס.

תודה.

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

שעד כה חסידות הפילו יותר מטוסים ממה שהפילו מטוסים חסידות.

אני חושב שההפך הוא הנכון.

בכל מקרה שבה חסידה פגעה במטוס - גם החסידה נהרגה.

מבחינה סטטיסטית - נהרגו יותר חסידות, כתוצאה מפגיעה במטוסים, מאשר מטוסים כתוצאה מפגיעה בחסידות (וזאת רק בגלל שהיו מקרים בהם פגע מטוס אחד ביותר מרק חסידה אחת)...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

למי שאינו בקיא בתחום- אותו "משולש" הוא מבנה תלת- ממדי, "מחזיר פינתי" Corner Cube, שבנוי במיוחד להחזיר גלים לכיוון ממנו שודרו- וליצור כך החזר מכ"מ גדול בהרבה ממבנה דו-מימדי בגודל דומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי adimar (אינו דליק, בעל יכולת הרמה קטנה בכ-8% מהמימן) 8%??? מהיכן הנתון הזה? משקלו האטומי של ההליום הוא 4. משקלו האטומי של המימן - 1, ושל מולקולת מימן - 2. היות וההליום אינו יוצר מולקולות, אזי היחס ביניהם הוא 1:2, או במילים אחרות, יכולת ההרמה של הליום קטנה ב-50% לעומת מימן!!

ובנוסף יש בעיה של זליגת הגז דרך מעטה הבד שנוטה לפתח חרירים שמספיקים לזליגה קבועה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הגרמנים, למשל, נתקלו בבעיה בצורה חמורה ביותר בעת פיתוח הצפלינים שלפני מלחמת העולם הראשונה. ישנה ספרות ענפה מתקופה זו, באשר לחומר המתאים ביותר לבניית שקי גז המימן. בד מיוחד, צפוף במיוחד, ורווי גומי אכן עמד בתקן, אך היה כבד בצורה בלתי סבירה. הפתרון הקל והיקר מאד בא מחומר העשוי מקרום המעיים של בקר שעבר עיבוד בשיטה מיוחדת. לפי אחד המקורות היה צורך בכ-50000 בני בקר לייצור שק גז אחד! ולרוב הצפלינים היו חמישה-שישה כאלה.

מה שקובע כושר הרמה הוא הפרש בין משקל אויר למשקל גז מילוי.אין משמעות למשקל הגז כשלעצמו.

זה לא סותר את מה שכתבתי על ההבדל היחסי בין מימן להליום. שאתן לך דוגמה מספרית לפי חוק אבוגדרו, או שתצליח להבין בעצמך?

אני ממליץ לך לחזור ולקרא את מה שכתבת על מנת להבין את הפרדוקס שזרקת.

אבוגדרו...ארכימדס....מאוד מרשים.
שורה תחתונה: תעשה חישוב של כושר הרמה של בלון בנפח V ממולא בהליון וכדור באותו נפח V ממולא במימן. מה יצא היחס? תוסיף לזה את המשקל של הכדור עצמו ותחשב את היחס שוב.

בשביל מי שלא הבין את זה:

בואו וניקח בלון במשקל 100 גרם, ובנפח של 22.4 ליטר (למה דווקה נפח זה? תשאל את אבוגדרו...), ומלא אותו במימן בגובה פני הים ובטמפרטורה של 20 מעלות צלסיוס. משקל המימן יהיה במקרה זה 2 גרם.
אותו כדור, באותם תנאים, ימולא בהליום, שמשקלו יהיה 4 גרם.
היחס בין משקל ההליום ומשקל המימן, יהיה 2:1! משקל הבלון עצמו מתקזז בחישוב תיאורטו זה.

היות וכושר ההרמה של כלי טייס הקל מן האוויר הוא ההפרש בין משקלו העצמי (כולל הגז או האוויר החם שבתוכו), לבין משקל נפח האויר שהוא דוחה, אזי ההפרש בכושר ההרמה עם גזים שונים, יהיה יחסי ליחס המשקלים הסגוליים של הגזים. היות ולפי חוק אבוגדרו, בתנאים שווים, שני גזים שונים באותו הנפח, מכילים כמות שווה של מולקולות, אזה השוואה בין משקלו המוקולרי של המימן, למשקל האטומי של ההליום הוא היחס הנכון בשאלה שלפנינו.

צר לי שנאלצתי לרדת לרמה של פיסיקה בסיסית כל כך, אך השואל לא רק שאל אלא גם התעקש.

וקיבלת 50% הפרש ביכולת הרמה?

2 לחלק ל- 4 שווה חצי.
0.5=50%

האם עלי לנקד את זה?

אתה עדין כותב שטויות בשילוב של שמות חוקים שלא קשורים לצורך החישוב. זאת לא חוכמה להגדיל בלון פי 2 ולהגיד שכושר ההרמה שלו עלה פי 2. אני ביקשתי שתעשה חישוב עבור אותו נפח הבלון.
תעבור על זה: http://www.zyra.tv/h2-v-helium.htm

ראיתי את הקטע שכיוונת אליו, וזה מטעה: אם כושר ההרמה של האחד הוא 2 גרם, ושל השני 4 גרם - אזי היחס ביניהם הוא 1/2. מ.ש.ל.

ציטוט:

To put some figures on it, a 24 litre helium balloon would seem to weigh 4g minus 28g = minus 24g in air. In comparison a 24 litre hydrogen balloon would seem to weigh 2g minus 28g = minus 26g in air. -24g or -26g, take your pick? The difference is about 8%.

קח שני גרם מימן - נפחו 22.4 ליטר, ומשקל נפח זהה של אוויר הוא 28.84 גרם. נטו = 26.84 גרם.
קח שני גרם הליום - נפחו 11.2 ליטר. משקלו של נפח זהה של אוויר הוא 14.42 גרם. נטו = 12.42

חלק השני בראשון ותקבל 0.463 או 46.3%.

NO COMMENTS

+1

לא מדוייק.
אני חושש שהבחור צודק.

אם יש לך בלון בנפח v , כוח הציפה שלו (בהזנחת הבלון עצמו) הוא
P*V/(R*T)*(Mw_air-Mw_gaz)/Mw_air

אם תחלק כוחות ציפה של שני בלונים באותו גודל,לחץ, וטמפ' עם גאזים שונים, היחס יהיה:

(Mw_air-Mw_gaz1)/(Mw_air-Mw_gaz2)

או במספרים של אוויר, מימן והליום:

(28.9-2)/(28.9-4)=1.08

או בדוגמה מספרית, כוח ציפה של 1 קוב מימן בתנאים סטנדרטיים הוא 1.14 ק"ג לעומת 1.06 של הליום - שיפור של 8% בלבד.

למה צר לך?
פיזיקה בסיסית זו בדיוק השפה שסטודנטים ללא-פיזיקה מבינים. אם ברצונך לדבר עם מישהו שתחום הידע שלו שונה משלך, סביר וטוב שתדבר בשפה בסיסית.
זה, כמובן, באופן בסיסי.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

זה לא נכון, ונפח של גז לא תלוי במספר של אבוקדו....
http://en.m.wikipedia.org/wiki/Lift...n_versus_helium

כפלטפורמות תצפית וסיור הן לא ממש נעלמו.

במלחמת העולם השניה צי ארה"ב הפעיל מעל 100 ספינות אויר, והפעיל בודדות גם בשנות ה-50'.

ולדעתי החל משנות ה-70' היו "צפלינים" נושאי מכ"ם, כולל פרויקטים בשנים האחרונות לספינות אויר לא-מאוישות.

כפלטפורמות מטען, ארה"ב בודקת את הקונספט לסירוגין משנות ה-80' לפחות. הרי אין דרך אחרת להעביר ציוד כבד (רק"מ, מכ"מים וכו') לאזורי לחימה לא נגישים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal-T למה מלכתחילה ספינות האוויר נעלמו מהעולם? אגב, בפן המבצעי, מטרה כמעט נייחת לטילי ק"א ומטוסי אויב, לא?

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal-T אגב, בפן המבצעי, מטרה כמעט נייחת לטילי ק"א ומטוסי אויב, לא?

אני הייתי דואג יותר מרקטות. קשה להחמיץ דבר עצום כ"כ כשהוא על הקרקע

Future Aerostat and Airship Investment Decisions Drive Oversight and Coordination Needs
http://www.gao.gov/assets/650/649661.pdf

We identified 15 key aerostat and airship efforts that were underway or had been initiated since 2007, and DOD had or has primary responsibility for all of these efforts. For example, the Army oversees and manages the GARP testbed, JLENS, LEMV, and some high altitude airship efforts; the Air Force manages TARS; DARPA and the Air Force are responsible for ISIS; the Navy undertook Star Light and is currently responsible for PGSS and AAFL; and the Office of the Assistant Secretary of Defense for Research and Engineering is responsible for Project Pelican.Over the past 6 years, overall total DOD investment in aerostat and airship development, acquisition, and operations and maintenance has increased, ranging from about $339 million in fiscal year 2007 to a high of about $2.2 billion in fiscal year 2010, and about $1.3 billion in fiscal year 2012. DOD has invested almost $7 billion from fiscal years 2007 through 2012 on key aerostat and airship efforts in our review. Moreover, aerostat-related investment—$5.8 billion—accounted for more than 80 percent of the total.





Since 1978, DOD has operated aerostats along the southern U.S. border for counterdrug detection and monitoring. Several factors have increased DOD’s attention toward LTA platforms. The lack of enemy air defense capabilities in recent military operations has made threats to LTA platforms appear to be low, and the military’s demand for persistent ISR has grown significantly. For example, DOD plans to almost double the number of aerostats—from 66 to 125—in Afghanistan for ISR in fiscal years 2011 and 2012.

איך אפשר בלי

Three of the four aerostat and airship efforts under development, plus another airship development effort that was terminated in June 2012, have suffered from high acquisition risks because of significant technical challenges, leading to cost overruns and schedule delays. Additionally, DOD used the rapid acquisition process to acquire airships that had high technical risks. We found that DOD used its rapid acquisition process to initiate two airship efforts to quickly deliver warfighter capabilities, but significantly
underestimated the risks of meeting cost, schedule, and performance goals.

The Army initiated JLENS system development in August 2005. JLENS consists of two large aerostats—over 240 feet in length—each with a 7,000 pound payload capacity for cruise missile detection and tracking. JLENS was originally scheduled to enter production in September 2010. However, that same month, an aerostat accident resulted in the loss of one of the JLENS platforms. The accident, as well as recent system integration challenges, led to a decision to not procure production units. the program
previously planned to procure 16 aerostats. Now, the program is scheduled to only acquire 2 aerostats using research and development funding, and is not expected to enter the production phase

ISIS is a joint Defense Advanced Research Projects Agency (DARPA) and Air Force science and technology effort initiated by DARPA in 2004. ISIS is to develop and demonstrate a radar sensor system that is fully integrated into a stratospheric airship measuring 510 feet in length and with a payload capacity of 6,600 pounds. ISIS has
experienced technical challenges stemming from subsystem development and radar antennae panel manufacturing. Consequently, earlier this year DARPA temporarily delayed airframe development activities, and instead will mainly focus on radar risk reduction activities.

The Army initiated development efforts on LEMV in 2010. At over 300 feet in length and with a goal of carrying a 2,500 pound payload, LEMV offers substantive potential ISR capabilities—if the program can meet its performance objectives. LEMV’s deployment is behind schedule by at least 10 months (about a 56 percent schedule increase) due to issues with fabric production, getting foreign parts cleared through customs, adverse weather conditions causing the evacuation of work crews, and first-time integration and testing issues. Also, LEMV is about 12,000 pounds overweight because components, such as tail fins, exceed weight thresholds. According to program officials, the increased
weight reduces the airship’s estimated on-station endurance at an altitude of 20,000 feet from the required 21 days, to 4 to 5 days. The Army successfully launched and recovered LEMV during its first flight in August 2012.

The Air Force initiated development efforts on Blue Devil Block 2 in 2010. Much like LEMV, this effort was to deliver a large airship that would carry a 2,500 pound payload in support of the ISR mission. The length of the airship was 370 feet. Prior to its termination in June 2012, the Blue Devil Block 2 airship effort experienced significant technical problems resulting in cost overruns and schedule delays. According to an Air Force official, the Blue Devil Block 2 development effort had a very aggressive development schedule because it was intended to meet an urgent need for use in Afghanistan. The Air Force terminated the Blue Devil Block 2 airship effort in June 2012 due to the technical problems experienced with the airframe and the need to avoid substantially increasing costs of the effort

ה GAO מזהה כפילות מיותרת בין הפרויקטים (או לפחות כזו שהתקיימה עד לביטול הבלו-דוויל)

The shortcomings in planning, insight, and collaboration may have made some airship efforts susceptible to duplication. We identified two airship development efforts—LEMV and Blue Devil Block 2—that were potentially duplicative at the time of our review. Most of the desired capabilities for LEMV and Blue Devil Block 2 were similar, as shown in table 3. The two airship efforts also were being developed concurrently and were expected to be deployed to Afghanistan for testing and operations around the same time

בסוף המסמך יש תיאור מפורט של כל אחת מ 15 התוכניות השונות וכן דוגמאות לפרויקטים ממשלתיים-אזרחיים מקבילים

דף יצרן ה BLUE DEVIL (אגב מנכ"ל החברה הוא דיויד דפטולה, גנרל 3 כוכבים בדימוס בתפקידו האחרון רלמד"ן חהא"א ש 21 שנה קודם לכן כסא"ל היה מתכנן ראשי של פעילות חהא"א במלחמת המפרץ הראשונה)
http://www.mav6.com/Mav6-Blue-Devil-Airship.pdf

JLENS: Co-ordinating Cruise Missile Defense – And More
http://www.defenseindustrydaily.com...and-more-02921/

דף יצרן ה JLENS - חברת לוקהיד מרטין
http://www.raytheon.com/businesses/..._defense/jlens/
http://www.raytheon.com/businesses/...s_jlens_pdf.pdf

העדכון האחרון לגבי JLENS הוא ששני אבות הטיפוס והמפעילים שכבר הוכשרו על ידי צבא ארה"ב ממתינים שהפנטגון ישחרר 40 מיליון דולר (שכבר אושרו בקונגרס) לטובת ניסוי כלים מבצעי במפרץ הפרסי אך הפנטגון משהה את ההחלטה ויש החוששים לגורל הפרויקט כתוצאה מכך.

Move JLENS Forward
http://www.defensenews.com/article/...e-JLENS-Forward

ותגובת הנגד היח"צנית של לוקהיד מרטין - מתגאה בכך שיציר כפיה המתקדם יהיה רכיב משמעותי ביכולתו של הצי האמריקני לזהות בזמן בין היתר ולהדוף התקפות SWARMING של האירנים במפרץ הפרסי.

JLENS simultaneously tracks swarming boats, cars, aircraft
http://raytheon.mediaroom.com/index.php?s=43&item=2235

ניסוי שבוצע על ידי מהגנ"א של צבא ארה"ב באפריל 2012 במסגרתו יירטו טילי פטריוט טילי שיוט שזוהו על ידי הבלון

Patriot PAC-3 Assisted by JLENS, Successfully Intercept a Cruise Missile Target
http://defense-update.com/20120426_...ile-target.html

אפרופו לוקהיד מרטין, היא גם הקבלן המבצע (או יותר נכון לשעבר) של פרויקט ISIS

Lockheed wins ISIS airship contract from DARPA
http://www.flightglobal.com/news/ar...m-darpa-325714/

דף ה DARPA על הפרויקט
http://www.darpa.mil/Our_Work/STO/Programs/Integrated_Sensor_is_Structure_(ISIS).aspx

לגבי ה LEMV של נורתרופ-גרומן

Army’s Giant Spy Blimp Plan for Afghanistan Set Adrift
http://www.wired.com/dangerroom/2012/10/blimp/

Rise of the “Blimps”: The US Army’s LEMV
http://www.defenseindustrydaily.com...mys-LEMV-06438/

על הכפילות בינן ה LEMV ל BLUE DEVIL של MAV6

Giant Spy Blimp Battle Could Decide Surveillance’s Future
http://www.wired.com/dangerroom/201...y-blimp-battle/

Technical Delays, Budget Cuts Kill LEMV Airship

http://www.aviationweek.com/Article...3_p0-549356.xml

היא איטית להחריד (200 קמ"ש), מאוד גדולה, ובעלת יכולת תמרון מאוד מוגבלת.

בקיצור, היא מטרת אוויר קלה מאוד למטוסי אויב.

אז נכון, אם חיה"א האמריקאי יצליח לפלס לדבר הזה מסדרון אווירי בטוח, הכלי הזה בהחלט יעיל.

אבל בזמן מלחמה אמיתית, קשה לי להאמין שלארה"ב תהיה יכולת לחבר מסדרונות אווירים מאובטחים בין היבשות.

היא מהווה מטרה גדולה ומאד פגיעה גם על הקרקע, ומספיק שמישהו עם RPG, או כל כלי נ"ט אחר או אפילו מרגמה או נשק מסייע אחר, יפגע בה, על מנת לקרקע אותה.

לעניות דעתי - כל הסיפור הזה אינו מעשי. לספינת האוויר ישנו כיום תפקיד חשוב רק כאירוסטט למערכות תצפית, מעקב, תקשורת, שו"ב וגילוי לטווחים גדולים, הודות לגובה מעל לקרקע, וגם זה לא ממש בחזית.

הכותרת הנכונה צריכה להיות:

"ספינת האוויר שמובילה פי 3 משקל מכל מטוס תובלה - שקוראים לו הרקולס".

אם כל הכבוד, 66 טון זה לא פי 3 מכל מטוס תובלה.

חחח
גדול ..
נכון

אופססס

תמונות מטיסת ניסוי שנערכה בלייקהורסט ניו ג'רזי ע"י Lockheed martin

Raytheon Will Test Anti-Missile Blimps Over Washington

http://www.businessweek.com/article...over-washington

10 Things to Know About the U.S. Army's Missile-Busting Radar Blimp

http://www.raytheon.com/newsroom/fe...bout-jlens.html

JLENS doesn’t have any weapons, so if it detects an inbound threat like a cruise missile or drone, it will pass that information on to the National Capital Region’s Integrated Air Defense System. Another cool feature is that JLENS works with other air defense systems, like the AMRAAM air-to-air missile, the U.S. Navy’s Standard Missile-6, the U.S. Army’s Patriot air defense system and the National Advanced Surface to Air Missile System, which is currently defending the Washington, D.C. area.

JLENS can stay up for a long time – 30 days at a stretch. That makes it five to seven times less expensive to operate than a radar-carrying airplane. Thirty days is 720 hours in the sky. For anyone but an aerostat, that’s a long flight.

The radar on each blimp can track moving pieces of machinery as far as 340 miles away. That’s partially because the radar is so powerful, and partially because JLENS is airborne. Think of it this way: When you’re standing on the ground, you can only see for a few miles because of the earth’s curvature, and even less if there are trees or houses in the way. But if you go to the top of a tall building, you can see much further and your view isn’t blocked. Radars work the same way – put one on an aerostat, send it up to 10,000 feet above sea level, and voila! It has a range as wide as the state of Texas!


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raytheon.com/newsroom/rtnwcm/groups/gallery/documents/digitalasset/rtn_210804.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.raytheon.com/newsroom/rtnwcm/groups/gallery/documents/digitalasset/rtn_210805.jpg]

http://aviationweek.com/defense/jle...ional-use-norad

http://www.presstv.com/Detail/2015/...Pentagon-JLENS-

The Pentagon had spent $2.7 billion developing a system of giant radar-equipped blimps which was supposed to provide an early warning in case of an attack against the US.

The system, known as JLENS, was meant to provide warnings in case the US had ever been attacked with cruise missiles, drones or other low-flying weapons, a report by Tribune News Service says.

However, after nearly two decades of disappointment and delay, the JLENS - Joint Land Attack Cruise Missile Defense Elevated Netted Sensor System- proved to be a fiasco on April 15.

On that day, a Florida postal worker flew a single-seat, rotary-wing aircraft into the heart of Washington, which was intended to be spotted by JLENS, but 61-year-old Douglas Hughes flew undetected through 30 miles of highly restricted airspace before landing on the West Lawn of the US Capitol.

Rep. Jason Chaffetz, at a congressional hearing soon afterward, criticized the US for its inability to detect “a dude in a gyrocopter 100 feet in the air” who was able to successfully carry out such an audacious stunt.

“Whose job is it to detect him?” Chaffetz asked.

JLENS was supposed to perform the task, but it was “not operational” that day, as the head of the North American Aerospace Defense Command, Adm. William E. Gortney, told Chaffetz.

JLENS is a clear example of what Pentagon specialists describe as a “zombie” program: costly, ineffectual and seemingly impossible to kill.

According to The Los Angeles Times, JLENS had difficulty tracking flying objects and distinguishing friendly aircraft from threatening ones in tests.

Also, a 2012 report done by the Pentagon’s Operational Test and Evaluation office revealed the system to be in four “critical performance areas,” rating its reliability as “poor.”

The revelation came as some figures show an 8 percent increase in the base military budget in 2015.

The base budget includes $126.5 billion for the Army, $137 billion for the Navy, $24 billion for the Marine Corps, and $152.9 billion for the Air Force.

The other $94.0 billion would fund other wide programs of the US military.

Some $177.5 billion would be for modernization programs, including about $11 billion for the Joint Strike Fighter.

ראיתי תוכנית כיצד הגרמנים בנו את ספינות האויר במלחמת העולם הראשונה ,כשנטען גם היום יש כמות של גז שבורחת מהבלונים של אותן ספינות ושהחומר איננו אטום לחלוטין.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

למשל ב-JLENS המערכת עצמה כוללת שני בלונים פעילים בכל רגע נתון, בפועל יש בוודאי 4-6 בלונים כך שניתן להוריד כל בלון לצורך תחזוקה ותיקונים. כמו עם גלגלים של אופניים, גם כאן תיקון פשוט לפעמים נעשה ע"י פאטץ'.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מה עלויות האחזקה יחסית למטוס עם אותה יכולת הובלה?

מסקרן אותי האם זה יותר כלכלי מלהחזיק מטוס של הובלה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ספינת אויר, אולי באופן לא אינטואיטיבי, יקרה מתחבורה יבשתית - שנעה באותה מהירות.
ממילא, אין לה יתרון על משאית או על מטוס מטען.

היתרון שלה הוא ביכולת לחצות מכשולים, בפוטנציאל לשאת מטענים גדולים במיוחד, וביכולת שהיה (עבור "בלון קשור"- tethered).

במילים אחרות- לא תחליף למטוס מטען; אולי תחליף למסוק מטען הנושא מטענים למקומות עם גישה קשה, לכיבוי שריפות יער וכו'.


http://blogs.scientificamerican.com...infrastructure/

כי לספינת אויר הניווט בעייתי. כדי לנווט צריך להשתמש בכמויות דלק שמבטלות את היתרונות הכלכליים.

היתרון התיאורטי העיקרי נובע משימוש ברוחות הקבועות (זרם הסילון החל מגובה 11 ק"מ) כדי להוביל למרחק גדול עם שימוש בדלק רק לצרכי הכוונה לאזור הנחיתה.

השימוש בדרך זו הוא רק בכיוון אחד: ממערב למזרח, כך שמדובר בפיתרון משלים ונקודתי.

ספינת אויר היא פתרון ביניים בין אוניה למטוס - ספינת האויר נותנת יכולת להעביר מטענים גדולים / כבדים שלא ניתנים לתובלה במטוסים ומועברים בדר"כ באוניות באופן הרבה יותר מהיר (פי 100).

במקביל יהיה לזה שימוש לתובלה מנקודה לנקודה היכן שאין יכולת למטוסי מטען לנחות או שתשתית הכבישים אינה מספקת (או לא בטוחה).

צריך לחשוב על תסריטים של אסונות טבע גדולים או הגעה למקומות שכוחי אל עם הרבה ציוד - בלי לפרוץ דרכים.

מבחינה מסחרית יש שאומרים שספינת אויר תמצא נישה בלוגיסטיקה - יהיה פשוט יותר זול/מהיר כחלופה להחלפה של אמצעי תחבורה בשרשרת לוגיסטית - במקום להעמיס סחורה על כמה משאיות, לנסוע לשדה תעופה, להעמיס על מטוס שיטוס 1000 ק"מ יפרוק למשאית שתיסע ליעד וזה יקח יומיים ,ספינת אויר תיקח המטען בנקודת המוצא ותביא אותו ישירות ליעד - תוך 10 שעות באותו מחיר או פחות.

במיקרה שלך:
- ספינת האויר טסה 10 שעות, רק בשביל המשלוח הזה.
- המטוס טס שעה וחצי; בשאר 8.5 השעות הוא לא יושב ומשתזף, אלא כבר סיים עוד טיס או שתיים.
כלומר, המהירות היא לא מותרות אלא גם נקודה כלכלית לזכות המטוס.
- אם אין ים באמצע, אפשר פשוט לשלוח במשאית ל-1000 ק"מ...

נקודה שניה היא שיש כבר רשת פעילה של תובלה אוירית. מה ה- KILLER APPLICATION של מטענים שצריך לשנע בין מנחתי מסוקים מעבר לים תוך שעות?

גם בצבא, המתאר הסביר הוא לא טיסה חד-פעמית במין "פשיטת קומנדו" אלא רכבת אוירית של עשרות אלפי טונות ליעד. לכן, גם כאן יש חשיבות גם למהירות הטיסה ולא רק למטען הייעודי.

איני מכיר מספיק את המחירים לתפעול ולרכש של ספינות אויר (או מטוסים..) כדי לערוך חישוב אמיתי.

איפה שהיה הרס נרחב של תשתיות ולא ניתן להכניס ציוד כמו נחשול קטלני של מים או רעידת אדמה?
אחרי הכל ספינת אויר לא צריכה תשתית כמו של מטוסים או של מסוקים כפי שכתבו למעלה.

לגבי החלפה של ה c-130, כמה דלק ספינת אויר צריכה לטוס ממקום למקום יחסית ל c-130?
במקרה של משלוח של אספקה בין בסיסים של צבא ארה"ב בחוף המערבי לבסיס אחר בחוף המערבי או בין המזרחי למזרחי?

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

ציטוט:

במקור נכתב על ידי linuxsboot איפה שהיה הרס נרחב של תשתיות ולא ניתן להכניס ציוד כמו נחשול קטלני של מים או רעידת אדמה? אחרי הכל ספינת אויר לא צריכה תשתית כמו של מטוסים או של מסוקים כפי שכתבו למעלה. לגבי החלפה של ה c-130, כמה דלק ספינת אויר צריכה לטוס ממקום למקום יחסית ל c-130? במקרה של משלוח של אספקה בין בסיסים של צבא ארה"ב בחוף המערבי לבסיס אחר בחוף המערבי או בין המזרחי למזרחי?

אם היה הרס תשתיות, למה לא להשתמש במטוס תובלה והצנחה של הציוד?
זה הרי שימוש קלאסי...

ספינת אויר יכולה לנוע בעזרת דלק, אבל אז צריך להתגבר על התנגדות האויר, וספינת האויר היא לרוב גדולה עם חיכוך גדול, אז מה היתרון מול מטוס פרופלור?
היתרון הוא כמו ספינת מפרש בים - שימוש ברוחות כדי להימנע משימוש בדלק.

http://www.defensenews.com/story/de...vania/74757686/

The blimp's trip over Pennsylvania was not without incident as it dragged its tether – several thousand feet of liquid crystal polymer-based fiber called Vectran – and caused several large power outages by hitting power lines. At one point, the blimp reached a height of 15,000 feet, North American Aerospace Defense Command (NORAD) spokesman Navy Capt. Scott Miller said.

Two armed F-16 fighter jets from Atlantic City, New Jersey, trailed the blimp into Pennsylvania, Kucharek said. Miller said at no point did NORAD think about shooting the blimp down.