המאמר האחרון שכתב זאב שיף
https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...27/59441142.pdf
https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...27/47018300.pdf
https://2015-uploaded.fresh.co.il/2...27/20395651.pdf
הרמטכ"ל: להרחיב ההתקפות ברצועה\ מאת זאב שיף
הרמטכ"ל: להרחיב ההתקפות ברצועה\ מאת זאב שיף
הרמטכ"ל, רב אלוף גבי אשכנזי, ממליץ להרחיב את הפעולות ההתקפיות של צה"ל ברצועת עזה. עם זאת, הרמטכ"ל עדיין סבור שמוטב להימנע כיום מפעולה קרקעית גדולה ברחבי הרצועה ולהתמקד במבצעי חדירה לחלקי הרצועה. לעומתו ממליצה המועצה לביטחון לאומי שלא לשנות את המדיניות הצבאית הקיימת, ולגלות נכונות להסכם רגיעה ברצועה, בתנאי שישראל תשמור לעצמה חופש פעולה צבאי ביהודה ושומרון.
פלשתינאי חמוש נהרג אתמול במחסום כיסופים, בעת ניסיון שסוכל לחטוף חייל צה"ל. לצה"ל אין נפגעים. ארבעת החמושים התקדמו לעבר עמדת "פילבוקס" (עמדת בטון גבוהה) של צה"ל שהיתה בסמוך, ופתחו לעברה באש מתוך ג'יפ לבן ועליו מדבקות גדולות של TV (סימן מוסכם למכונית בה נמצאים עיתונאים). בצבא מוטרדים מהעובדה שהחוליה של הג'יהאד האיסלאמי ופתח הצליחה לחדור לשטח ישראל וכי שלושה מארבעת חבריה נמלטו בחזרה לרצועה, מבלי שנפגעו ומבלי שנוהל אחריהם מרדף. לניסיון הפיגוע לא קדמה התרעה מודיעינית ממוקדת (עוד בעמוד 2).
האירוע אתמול מלמד שוב, כי עמדות בודדות קבועות על הגבול מהוות מטרה לארגונים הפלשתיניים. בצה"ל נערכים לניסיון חדירה נוסף לישראל, או אל מתחת ליעד ישראלי, באמצעות מנהרה תת-קרקעית. זוהי שיטה שנוסתה בעבר בהצלחה, לאחר שגרמה לפיצוץ מתחת למוצבים ישראליים.
הרמטכ"ל אשכנזי מתנגד מסיבות מבצעיות שונות לפלישה מקיפה לכל רחבי הרצועה, אך בעקבות ירי רקטות הקאסם ניכר כי חל שינוי בעמדתו. הוא הורה לפיקוד הדרום להיות מוכן למבצעי חדירה לשטח הפלשתיני בכל חלקי הרצועה.
לא מדובר במארבים קטנים אלא חדירות נרחבות יותר. בהתחשב בתנאי השטח, ברור שמי שנוקט בפעולה כזו לא יוכל להסתפק לחדירה רק לשטחים פתוחים. סביר, שחדירות אלו יכללו כניסה לשטחים בנויים ומאוכלסים.
מי ששולל גישה זו היא המועצה לביטחון לאומי. המועצה ניתחה את כל החלופות הצבאיות למצב ברצועה. המלצתה היא, שמוטב לישראל להמשיך בתנאים הנוכחיים במדיניות הצבאית-מדינית הקיימת, כלומר, לחץ צבאי מתון יחסית במקביל להפעלת לחצים כלכליים. במועצה סבורים, כי אם יתפתחו התנאים, יכולה ישראל לקבל הבנות לרגיעה ברצועת עזה אך בתנאי שצה"ל ימשיך לשמור כיום על חופש פעולה ביהודה ושומרון. במועצה ממליצים להגדיל את פעולות המיגון של האוכלוסייה האזרחית בעורף.
זאב שיף
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P100607/a.0.1006.2.1.9.jpg]
חיילי צה"ל במחסום כיסופים לאחר החדירה, אתמול. במרכז התצלום: הג'יפ של החמושים. בצה"ל מודאגים מכך ששלושה מארבעת חברי החוליה נמלטו בחזרה לרצועה, מבלי שנפגעו ומבלי שנוהל אחריהם מרדף
("הארץ", 10.06.2007)
תמיד כתב, ומעל לכל בן-ארצו
תמיד כתב, ומעל לכל בן-ארצו\ מאת אמיר אורן
לידידיו הרבים הוא היה "וולפי". לקוראיו, בארץ ובעולם, הוא היה מותג, ערובה למידע מהימן ולפרשנות סמכותית. לפני הכל, יותר מכל, היה זאב שיף כתב צבאי ישראלי. כתב, במובנו הבסיסי ביותר, של מדווח המתחקר את מקורותיו וממלא את פנקסיו. צבאי, מהקרב הטקטי אל המערכה האסטרטגית, בסוגיות הקטנות של החיילות והמשמעת ובשאלות הגדולות של ביטחון לאומי ומדינאות רבתי. ישראלי, משום שתמיד ומעל לכל היה בן-ארצו, שלשלומה חרד, בצבאה שירת ואת מנהיגיה, הצעירים ממנו, הואיל לחנוך.
שיף, דיקן הסגל של העיתונות הביטחונית בישראל, לא התיימר להיות משקיף-על מנוכר. הוא ראה את שני הצדדים של הבעיה, ולעתים את ארבעתם, בלי לשכוח לאיזה צד הוא משתייך. הוא סיקר את מלחמות ישראל, מפעולות תגמול נשכחות בשנות ה-60 ועד ללבנון ולעזה בימים האחרונים ממש. לפני שבועות מעטים עוד הספיק להעיד בפני ועדת וינוגרד, לבקשת חבריה, אף שהפעם לא היה לו תפקיד בעלילה כמו באותו יום שישי בספטמבר 1982, כשבא ללשכת שר התקשורת מרדכי ציפורי במגדל שלום בתל אביב, לספר לו, ובאמצעותו לממשלה, על הטבח במחנות הפליטים הפלשתיניים בסברה ובשתילה.
יליד 1933, נער במלחמת תש"ח, קצין במודיעין - ביחידה לתפקידים מיוחדים, כלומר להפעלת סוכנים - בשנות ה-50 המוקדמות, לא היה לו מתחרה ברוחב קשריו ובעומק היכרותו עם הקצונה ועם פקידות הביטחון מתקופת בן-גוריון ודיין, פרס ורבין, שרון וטל ועד לזו של ברק, מופז ואשכנזי. מבקריו בעיתונות ראו בו לא אחת פרשן ממסדי מדי. בה במידה שצדקו, היה זה מפני ששיף - שהעדיף, לדבריו, את הרעיונות הגדולים על הרכילות הקטנה - ראה בעצמו עם הזמן, גם אם לא הודה בכך במפורש, שומר החותם של ביטחון ישראל. ראשי ממשלה ושרי ביטחון באו והלכו, ראשי מטות ושירותים ואלופים ומפקדי גייסות צצו וירדו מהבמה, ורק שיף נשאר שם תמיד. קצת לצד הבמה, קצת עליה, לשמור על הרציפות וההמשכיות של העקרונות היסודיים.
פעם אחת, ולמצער פעם ראשונה במובהק, חרג מהכלל שגזר על עצמו: במלחמת לבנון 1982, כאשר נאבק מרה בשר הביטחון דאז אריאל שרון, ביוזמת המלחמה, בסכנת הרחבתה לסוריה ובחריגיה. במלחמה ההיא שירת בנו איל בחזית כקצין תותחנים, ושיף - ששרון היה לו שנים מכר ומקור - התייחס לתחבולות נגד הדמוקרטיה הישראלית בתערובת של התקוממות מקצועית וזעם אישי.
הכל רצה לדעת ראשון, גם מה שלא נועד לפרסום; שנא להיות מופתע. לא אחת, אם גם לא תמיד, הפליא בנדיבותו כלפי עמיתים זוטרים. גם ברגעים קשים לא איבד את חוש ההומור הייחודי שלו. במפגשי כתבים צבאיים עם רמטכ"ל מלחמת ההתשה, חיים בר-לב, ניצל את הקשבתם הדרוכה של שכניו לשולחן לדיבורו האטי של בר-לב כדי לפרק בסתר את עטיהם, לשלוף מהם את המילוי, לחבר את העטים ולהמתין למאמציהם הנואשים לשרבט משהו. כך עשה, למשל, בתדרוך ב-21 ביולי 1969, למחרת הפשיטה על האי גרין ומבצע "בוקסר" של חיל-האוויר בתעלת סואץ, בעוד מקלט טלוויזיה קטן, שחור-לבן, משדר את תמונתו של ניל ארמסטרונג נוחת על הירח. ממרחק הזמן, דומה שגם שיף היה שם עם ארמסטרונג, ובאי גרין, בעודו מטפל בזריזות בכלי-העבודה של מתחריו ובני-חסותו.
("הארץ", 20.06.2007)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 27-04-2015 בשעה 23:57.
|