יתושים:

"יתוש" - ספינה קלה מתוצרת "ברטרם" אשר חומשה במקלע 0.3 או שווה ערך.

היו בשימוש חיל הים בעבר (כיום אחד מהם מהווה אתר צלילה באילת לאחר שהוטבע במקום-חוץ מהסטי"ל המוכר), מה שהיה מעניין ביתושים הוא אופן פעולת המנוע שהתבסס על הכנסה של זרמי המיים לתוך מערכת שניצלה אותם לפיתוח של מהירות.
היתושים הוצבו בעבר הן במפרץ אילת, בברדוויל, בים המלח ובכינרת.

בברדוויל עגנו היתושים במעונה:

^ המעונה מגיעה 1971

כלי נוסף ומעניין שהיה במוצב "דפנה" בימת ברדוויל היא הרחפת:

כלי נחיתה, נבנה באנגליה. תחילה הגיע לחיל-הים דגם קטן, ששימש את החיל ללימוד הנושא זמן קצר. הדגם השני נקלט בחיל-הים ב-1975 ושימש עד תחילת שנות ה 80. לחיל-הים היו 2 כלים מסוג זה. הרחפת פעלה בימת ברדוויל, ים המלח ובראס-כאניסה שבדרום סיני.
כלי שייט זה אינו מוגבל למים רדודים ולמכשולי ניווט. הוא מרחף מעל פני מים ועל פני כל שטח יבשתי. הרחפת נעה על כרית אוויר, ללא מגע עם פני המים. על-ידי כך מצטמצם החיכוך וקטנה ההתנגדות לתנועת הכלי. הזרמת כמויות אוויר מתחת לרחפת יוצרת אזור על-לחץ בצורת כרית אוויר, הפועלת על תחתית הכלי ויוצרת כוח הרמה השווה למשקלו.
נתונים טכניים:
אורך: 10.40 מטר
רוחב: 8.80 מטר
גובה: 2 מטר
גובה ברחיפה: 2.60 מטר
מהירות: 42 קשר
מנוע בנזין המניע זוג מדחפים לתנועה אופקית וכן מפוח להרמה
נפח מנוע: 7 ליטר
יכולת נשיאה: 12 איש על ציודם, או 1 טון מטען
מתוך: אתר מורשת חיל הים










סנפיריות:

בחיל הים שרתו בסוף שנות ה80 שתי סנפיריות מדגם זיוונית שנקראו בשמות: "שמרית" ו"שלומית". מתוצרת ארה"ב וחימושן כלל תותח חרטום 30 מ"מ וטילי הארפון.

היה ניסיון להשתמש בהן במקום הסטי"לים, לסנפיריות כושר נשיאה וגודל דומה לסטי"ל אך מהירות גבוהה בהרבה, זאת בשל העובדה שבחרטום הספינה הותקנו שני סנפירים מתקפלים בזמן השייט הספינה התרוממה על הסנפירים כך שהחיכוך עם המים קטן בצורה משמעותית והן הגיעו למהירות מריבית של 50 קשר, מהירות גבוהה מאוד במונחים ימיים.
הסנפיריות צוידו במנוע אליסון (הסבה ימית של מנוע הרקולס) שהיה אמור להרים את הספינה על 2 סנפירים מתקפלים בחלק הקדמי ולהביא אותה למהירות של יותר מ 50 (!) קשר. הסבת המנוע לא עלתה יפה והמנוע נהרס בכמה מהטריילים (הפלגות מבחן) והשאיר את הספינה תלויה ב2 מנועים חשמליים שהחזירו אותה לנמל במהירות מבזה של 8 קשר. בעיות אחרות היו במערכת ששולטת על מצב הסנפירים.
למרות התקלות הסנפיריות הללו היו מבצעיות על כל המשתמע מכך במשך מס' שנים !
צוותי הסנפיריות היו שונים משאר המלחים בחיל הים בשני מאפיינים: בשל המהירות הגבוהה בזמן הפלגה אנשי הצוות היו קשורים במעין חבל איבטוח בתוך הספינה עצמה, בנוסף בשל העבודה עם מנועי מטוסים אנשי הצוות היו לובשים סרבלים חסיני אש הדומים לסרבלי שיריונרים וטייסים.

תמונות:

מקור פורום WAR ONLINE

^ שמרית בפעילות מבצעית (שימו לב לזווית הצילום...), מקור: עצמי

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

באמת מצגת יפה, הרבה תמונות לא מוכרות לי. אין הרבה מור"קים על הכלים שבתמונה.
לגבי הסנפירית- ראיתי שלקחת פרטים שאני כתבתי פה על הספינה הזאת, הפרטים האלה נכתבו מהזכרון מסיפור של מילואימניק מלפני 7 שנים בערך, אז יכול להיות שיש בהם אי דיוקים או טעויות.

אולי תכתוב על הנחשולים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זוהי ספינת בט"ש המשרתת כיום בזירת ים סוף. זוהי למעשה יאכטת דיג מתוצרת דרום אפריקה שהוסבה לספינת סיור. זירת ים סוף שונה בתפיסה מהים התיכון, למרות שזה לא נראה כך זוהי הזירה הדרוכה והמתוחה ביותר בגלל השילוב של עיר תיירות, מרחב ימי סגור וחשש לפח"ע, לכן העדיפות שם היא למהירות על חשבון כח אש. הספינה מונעת ע"י 2 מנועי קטרפילר בשיטת AD ומגיעה למהירות של כ 45 קשר, מבנה הספינה הוא קטמרן והשוקע שלה נמוך ביותר, מה שגורם למהירות גבוהה וליכולת תמרון מעולה. על הספינה משרתים 6 לוחמים והחימוש כולל 2 מא"גים, נק"לים ורימוני הדף.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עשיתי בירור בנושא, הטביעה קרתה מכך שאחד מצירי המדחף קרע את דף הירכתיים בבידון שאליו היה מחובר, מה שמיד גרם להצפה בכל המדורים בבידון ובסופו של דבר לטביעת הספינה.

המעונה, לפי צורתה, נראית כמו אסדת-משא סטנדרטית - הפטנט הזה הופיע לראשונה בוייטנאם, כשלסירות הסיור של צבא ארה"ב לא היה נמל מסודר לעגון במהלך הפעילות בג'ונגלים. בנהרות גדולים ובאגמים נעשה שימוש בספינות משא קטנות, ובאתרים מצומצמים יותר נעשה שימוש באסדות זהות למעונה.

יש למישהו פרטים על צורת הפעילות של המעונה, אנשי הצוות, וחיי היומיום בה?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נראה שהתמונה האחרונה של הסנפירית "שמרית" צולמה מזוית של מסוק הטס לידה, ו/או מעמדה גבוהה בתורן של סטי"ל אחר אולי...?


יוסי,
מה בדיוק עשית על מסוק ימי, שלא לדבר על סטי"ל? הרי ידוע שאתה עכבר יבשה

"לך דומיה - תהילה"
"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר..." (שלום חנוך)

אני חושב שלאור התוכן של האשכול ולאור האירועים האחרונים, אולי כדאי לנצל את האשכול לסקירה ועשיית סדר בסירות (סירות, ספינות - מה נכון לומר?) הבט"ש של חיל הים לדורותיהן.

המאמר הבא מנסה לעשות סדר בדברים ולסכם את המידע לגבי כל כלי שיט בצורה מסודרת אך יש בו עוד הרבה להשלים (היופי במאמר הוא שאפשר לעדכנו במקום, כחלק מפרויקט ויקיפדיה).

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

כל המידע הזה מופיע (ובצורה מדוייקת יותר מ-"ויקיפדיה") באתר מורשת חה"י :

http://www.hi-teach.com/infohub/Main.asp

A friend in need - is a friend indeed

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מישהו יכול אולי להוסיף בבקשה על אופן ותיאוריית ההפעלה של כלים אלה? ואם אפשר גם על מבצעים בהם השתתפו כלים אלה.

קצת על תו"ל הבט"ש של חיל הים כתבתי בסקירה שהעליתי בת'רד שעסק ביום העיון על פעילות חיל הים נגד טרור על פי הרצאותו של זאב אלמוג ואני אשמח אם מישהו יחדד את הדברים וירחיב אותם.

יש גם סנפיר שלישי - שימו לב לירכתיים שנמצאים אף הם מחוץ למיים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לכל המתעניינים...

לסנפירית היו 3 "רגליים" / סנפירים..
2 סנפירים בשליש הקדמי של הספינה....
1 סנפיר אחורי שבזמן שיוט במצב "ריחוף" שימש כהגה כיוון לספינה.

הסנפירית היתה בחיל הים בתפקיד סטי"ל .ולא ככלי שייט לבט"ש ..

בסרט פרופגנדה מעניין של הצי האמריקני משנת 1972 הזמין לצפיה ב YOUTUBE ומתאר את תולדות ההידרפולים (עד למועד ההפקה), היתרונות שבהם לעומת כלי שיט קונבציונלים, שלשת הדגמים שנבחנו על ידי חיל הים האמריקני (שניהם מהם כולל בויאטנם) ולסיום ניסויים שונים כולל תותחים, טילים, טורפדו, ציוד לשליית מוקשים וכן תדלוק מסוקים.

United States Navy Hydrofoil Development


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כמה תמונות של הסנפירית, מתוך גיליון מתפורר של "רומח" ז"ל


הסנפירית "נוחתת"


ולאחר מכן מקפלת סנפירים


זהו הסנפיר השלישי, גם כן מקופל


מבנה משוער של הספינה

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

דומני שבתמונות עם הגשר המדורג זה "נץ", לא יתוש.

"היתרון הגדול מכולם הוא היתרון הכלכלי שמביא עימו המק"כ. עלות כדור אחד של המק"כ עולה כ-16 ש"ח לעומת 240 ש"ח שעולה פגז 20 מ"מ"
http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...011/01/2901.htm

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nicknone "היתרון הגדול מכולם הוא היתרון הכלכלי שמביא עימו המק"כ. עלות כדור אחד של המק"כ עולה כ-16 ש"ח לעומת 240 ש"ח שעולה פגז 20 מ"מ" http://dover.idf.il/IDF/News_Channe...011/01/2901.htm

כל הכבוד לכתבת המבינה והמיומנת, בזכותה למדתי מ שמק"כ הוא "מקלע חד כיווני". תמיד יש דברים חדשים ללמוד.

I think, therefore I am. I think

מחיפוש זריז בגוגל מסתבר שזה דווקא כתב. בכל אופן, מקלע חד-כיווני מסייע מאוד להורדת נפגעי ירי דו"צ!

מס' שאלות לגבי הסנפיריות:
1. פרט למהירות יש להן עוד יתרון?
2. האם השפעות היפות החומר גדולות?
3. האם יש סיכוי שבזמן תמרון חריף סנפירית עלולה להיסדק או להישבר?
4. בכמה האחיזה של הכלי נכשלת לעומת כלי שכולו נמצאה על המים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Max206 מס' שאלות לגבי הסנפיריות: 1. פרט למהירות יש להן עוד יתרון? כושר תמרון, ותצרוכת דלק יחסית נמוכה עקב שטח המגע הקטן עם המים. 2. האם השפעות היפות החומר גדולות? עייפות החומר היא תמיד גורם חשוב, אך זה נלקח בחשבון בתכנון הכלי. 3. האם יש סיכוי שבזמן תמרון חריף סנפירית עלולה להיסדק או להישבר? לא. היא מתוכננת לעמוד בזה. 4. בכמה האחיזה של הכלי נכשלת לעומת כלי שכולו נמצאה על המים? לא בדיוק הבנתי את שאלתך.

אני מאמין שהכוונה בשאלה האחרונה הייתה לגבי גבול התימרון האפשרי או מצב ים מרבי לעומת כלי שקוע

סנפירית היא במיטבה רק במהירות גבוהה. השוואת שני כלי שיט בני אותו גודל היא בעייתית כיוון שסנפירית אמנם פחות רגישה לגלים, אך רק עד שאלה מספיק גבוהים כדי לגעת בבטן הספינה, ואז היא מאבדת יציבות. מאידך, גם ספינה קונבנציונאלית מאבדת מכושר התמרון בים סוער. לא ידוע לי על השוואות כאלה בפועל.

nicknone תודה על חידוד השאלה האחרונה.
DZZ תודה על התשובות הענייניות.

ניסויים בסניפיריות היו בציים של ארה"ב (Pegasus-class, למשל), ברה"מ ( Project 206M, למשל), איטליה (Sparviero class) וישראל (ויסלחו לי אלה ששכחתי). הקונספט לא התפתח, ככל הנראה כי ההיתכנות המבצעית/טכנית שלו לא הוכחה.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

זה יותר מגבלות השיטה, מאשר ההיבט צבאי.

יש לזכור שסנפירית היא במיטבה רק במהירויות גבוהות. מתחתלמהירות סף (אותה מהירות שבה היא מתחילה להתרומם מעל למים), היא חייבת לקפל אתהסנפירים, אחרת הם גורמים לה להיות בעלת שוקע רב מאד, יחסית, וכן הם מוסיפים הרבהלגרר. מסיבה זו, יש צורך גם במערכת הנעה נוספת למהירות נמוכה. יתרה מזו - קיפולהסנפירים גורם לתסבוכת מבחינת הגבלת ראות מהסיפון והגבלה בזוויות הירי.

הנ"ל מסבך את מבנה הספינה ומייקר אותו למדי. מה שעוד מוסיף על כך הוא הצורך במבנה שונה מאד וחזק בהרבה מן המבנה הרגיל, כי עליו לעמוד לא רק בעומסים הרגילים אלא גם בעומסים שונים כאשר הספינה במהירות גבוהה, והגוף כולו נתמך רק בשלוש או ארבע נקודות.

חיסרון נוסף של הסנפירית, היא החתימה הגדולה שלה. במהירות גבוהה, כל גוף הספינה נמצא גבוה מעל למים, ומציג שח"מ גדול יחסית לגודלה. כנ"ל גם השובל הגדול שהיא מותירה, והחתימה הטרמית והאקוסטית.

מסיבה זו, וכן משיקולים הנדסיים אחרים, לא כל כך ניתן לשדרג סנפירית לגודל שמעבר לכמה עשרות טונות, מבלי לשלם מחיר בלתי סביר במשקל, בטיחות, עמידות ובמחיר.

אם זיכרוני הקצר לא מטעני, הרי שלארץ הובאו בזמנו שתי סנפיריות, והייתה כוונה לבנות כאן עוד כתריסר, במספנות ישראל, ברישיון אמריקאי. הרעיון נשאר על הנייר. אני בטוח שיש כאן וותיקי חיל הים שידעו לספר יותר, על סמך ניסיונם עם הכלים האלה.

כל אלה, וגם פגיעותה הגבוהה יחסית, עם משקל חימוש קטן יחסית לגודלה, גרמו לנטישת הסנפירית ככלי מלחמתי.

מאידך - בתחום האזרחי, יש מעבורות סנפיריות מהירות שזכו להצלחהרבה.

אין אפשרות להוצאה והכנסה של הסנפירים לתוך בטן הספינה?
[משהו שיעבוד בסגנון כני הנסע]

חלק, לפחות מן הסרבול נובע לא רק מהעובדה שצריך מבנה שמתקפל מצד אחד, ומצד שני קשיח מאד במצבו המופעל, אלא שלתוך זה עוד צריך לבנות גם את מערכת ההינע למהירות גבוהה, ואת מערכת ההיגוי למהירות גבוהה!

מצד אחד עד כמה הכלי פגיע בעת לחימה ברגע שיפגע סנפיר מאש אויב? איך אפשר למגן מפני ירי?

במקרה של פגיעה בסנפיר, ולא חשוב אם קדמי, או אחורי, הלכה היציבות של הכלי, והדבר היחידי שניתן לעשות זה לקפל הכל (אם אפשר), לעבור לשיט קונבנציונאלי ולהתפלל. המיגון היחידי הוא המהירות הגבוהה וכושר התימרון של הכלי.

אז - שוב - אם אתה מעבורת ונשבר לך סנפיר, אתה יורד על גחונך, מפעיל מערכת הינע משנית, מתנצל בפני הנוסעים שיאחרו קצת, וזוחל לך בנחת לעבר מטרתך.
אם אתה ספינת קרב - אז אתה לומד על בשרך מה זה ברווז צולע....

שלום
שתי הערות לעניין הזיווניות

א. אחת נבנתה בארה"ב ע"י גרמן, השניה- נבנתה במספנות ישראל.

ב. לספינות הבט"ש של היום, ובמיוחד לסופר דבורה סימן 3 מתוצרת רמת"א/תע"א- מהירות מירבית גבוהה יותר מאשר לזיווניות.

גדי

היו צוותי הסנפיריות בחיל הים רתומים למעין כבל במהלך ההפלגה.... אגב, הם גם היו היחידים שלבשו סרבלים ולא מדים רגילים
......(-:

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

לא היה עדיף להשתמש בספינות הללו כנחתות מהירות של חיילים ומטען? ואם זה פחות מרעיש מה-LCAC זה בכלל טוב.

הספינות האלה לא מתאימות לשם כך מכל בחינה אפשרית, הן קטנות מדי (כל הרעיון שעמד מאחורי פיתוחן היה ליצור ספינה קטנה ומהירה שתהייה מסוגלת להפתיע, "לעקוץ" ולסגת במהירות) והמבנה שלהן לא מותאם לנשיאת ופריקת כוחות ובוודאי שלא כלי רכב!

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בהמשך לדבריו של לבני - מעולם לא היו סנפיריות צבאיות שאינן לתפקידי לחימה. השילוב של מהירות גבוהה וגוף קטן אפשרו למעשה רק תפקידי סט"ר וסטי"ל, אמנם קיימות בעולם סנפיריות נוסעים אך הן לשימוש אזרחי בלבד.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תמנה שלא ראיתי פה: השמרית יורה טיל תוך כדי ריחוף

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מצאתי שתי תמונות דומות של שיגור הרפון - לפני פתיחת הכנפיים:

[

התמונות פורסמו בקבוצת הפייסבוק "חיל הים -ימים ראשונים -אוסף גד פז". התמונה השניה והשלישית צולמו במספנות ישראל, לא בבסיס חיל הים. התמונה האחרונה היא של אחת מהספינות לאחר שהושבתה והוצאה מהמים לקראת פירוק.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל