השאלה הזאת דוסקסה בעבר בפורום אבל לא לעומק אליו אני מתכוון.
בתור לוחם משוחרר ואחד שחווה את הקרמי בסיורים, שמירות ובהכנות לעמוד ענן...
אני לא מצליח להבין מדוע צה"ל משתמש בו... מאיזה שיקולים?

הוא מגן על הלוחם... אבל הגודל והמשקל שלו מגבילים את התנועה ויכולות הלחימה, הכובד שלו שוחק
את כוחותיו של הלוחם בתרם הגיעו להתקלות.

ביחידות מסוימות בצבא ארה"ב משתמשים בקרמי בגדלים קטנים יותר, מגן פחות (מגן על 2 איברים חשובים -לב וריאות). גדלים כמו 10X12 ולא 25X30 כמו בצה"ל.

קרמון 10X12 בשימוש של חייל אמריקאי....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i61.tinypic.com/nb96r8.jpg]


למה צה"ל לא מעדיף לעבור לקרמי קטן יותר?
לפי דעתי הקרמי הנוכחי (25X30) הופך אותנו לברווזים בשדה קטל.

אני השגתי קרמון עם פלטות 10X12... ההבדלים עצומים, ברור שיש פחות מיגון אבל אין ספק
שהתנועתיות גדלה בהרבה.

מה דעתכם על הנושא?

אני מעדיף להזיע מעט יותר, אבל לא לגסוס במשך שעתיים בשטח מפגיעת בטן.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

אישית, חושב שזו הגישה של צה"ל. Safety first.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_last_Apachi אני מעדיף להזיע מעט יותר, אבל לא לגסוס במשך שעתיים בשטח מפגיעת בטן.

יש כל מיני Plate Carrier's בגדלים שונים אני בטוח שאפשר להכניס פלטה יותר גדולה
בווסטים אחרים
אבל הבנתי שנכנסתי לצה"ל ווסטים מודולריים ששם אפשר להכניס פלטה לפי גודל התא

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_last_Apachi אני מעדיף להזיע מעט יותר, אבל לא לגסוס במשך שעתיים בשטח מפגיעת בטן.

להזיע קצת יותר?

מתי בפעם האחרונה ניסית לרוץ ספרינט עם אפוד קרמי מלא עם 7 מחסניות?
ולזחול?

-לצערי אני כבר עברתי את זה, והמסקנה היחידה שלי:

שאני מעדיף לחטוף כדור, מאשר להילחם עם זה בשדה הקרב.

גם אם אתה לוחם בכושר גופני גבוה, האפוד הקרמי פשוט מגביל אותך בצורה מפחידה (תנסה לדמיין סוג של חליפת אבירים שמכסה אותך מקו הטבור ועד הראש, כאשר כמעט ואין לך יותר יכולת לסובב את את הראש בזווית נורמאלית, שלא נדבר על שאר הגוף).

ב- 2006. קשה, אבל אפשר, ואפילו לקפוץ מעל חומה של מטר וחצי עם ווסט חובש.
מה שכן, הורדנו את פלטת הגב.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_last_Apachi ב- 2006. קשה, אבל אפשר, ואפילו לקפוץ מעל חומה של מטר וחצי עם ווסט חובש.

עזוב אותך שטויות...
קיים הבדל ענק בין מה שאתה מתרגל בבוחן מסלול, לבין המציאות בשטח.

כשאתה זרוק בשטח מיובש, רעב, ועם ציוד מלא, הדבר האחרון שאתה צריך בזמן הסתערות על האויב זה להיות כבד, עם יכולת תנועה דיי מוגבלת.

קיימים בעולם פיתוחים הרבה יותר איכותיים (וקלים!!!) מהאפוד הקרמי, אבל כנראה שאוליי רק הנכדים שלנו יזכו באמת ללבוש אותם.

אתה קשה. אני מתכוון ללבנון 2006, שם הייתה גם החומה וגם ווסט חובש. לא מספיק טוב?
פותח האשכול שאל לדעת החברים פה, שטחתי את דעתי.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_last_Apachi אני מעדיף להזיע מעט יותר, אבל לא לגסוס במשך שעתיים בשטח מפגיעת בטן.

חייל מהפלוגה שלי חטף כדור 7.62 בדו"צ שקרה בעזה (אחרי עופרת יצוקה), אחר כך
הוא קיבל שם ותיקות "טחול".... אתה יכול לנחש מה קרה.....

נ.ב, הוא לבש קרמי צה"לי.

בלי שום קשר,לפי דעתי, מי שיש לו יכולת תנועה טובה - ידו עליונה בלחימה.

החייל הזה חטף את הכדור ממאג מקביל של טנק מרכבה 3 באזור דצבר 2010 ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mp_phonix החייל הזה חטף את הכדור ממאג מקביל של טנק מרכבה 3 באזור דצבר 2010 ?

חיובי, גזרת כיסופים

אני מכיר את הצוות שביצע את הדו"צ, סיפור הזוי,
חשבו שהחייל מחבל, הבינו את הטעות ברגע שראו בכוונת שפתאום מופיעים עוד דמויות וג'יפ צבאי...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mp_phonix אני מכיר את הצוות שביצע את הדו"צ, סיפור הזוי, חשבו שהחייל מחבל, הבינו את הטעות ברגע שראו בכוונת שפתאום מופיעים עוד דמויות וג'יפ צבאי...

זה חייל ממחלקת הצלפים שהרגה שני מחבלים, הם נעו לכיוון המחבלים לוודא הריגה, וצוות
הטנק זיהה אותם כמחבלים (חוסר תיאום בקשר? לא התעמקתי), פתח באש מהמאג ונחדל דיי מהר, רק שכדור אחד הספיק לפלח את הטחול של הלוחם ממח' הצלפים.

הוא קיבל את הכדור בקרמי שלא חדר אותו, איבד את הטחול, אבל נותר בחיים?

הבהרה: אני שואל, אני לא באמת מכיר את המקרה המדובר.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_last_Apachi הוא קיבל את הכדור בקרמי שלא חדר אותו, איבד את הטחול, אבל נותר בחיים? הבהרה: אני שואל, אני לא באמת מכיר את המקרה המדובר.

כן, הכדור לא פגע בקרמי.
אבל כמה שהוא "גדול", אסור לשכוח שיש מקומות חשופים.

ברור שיש מקומות חשופים, אבל כשאתה מקטין את הפלטה יש לך עוד יותר מקומות חשופים. אני עומד על שלי, אני מעדיף קרמי מלא עם כל משקלו מאשר סיכוי גדול יותר של פגיעת בבטן.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

דורון אביטל.

"אחרי הנחיתה באוואלי היה רגע מכונן: הגיעה הנחיה, שעבורי הייתה מאוד מוזרה, להילחם עם שכפ"צים (אפודי מגן, שאז היו כבדים ומסורבלים במיוחד. (אף פעם לא עשינו את זה קודם. אני זוכר את התחושה של צווארון השכפ"צ שלא מאפשר לך לראות שמאלה או ימינה, והיה לי ברור שככה אני לא יכול להילחם. זה לא רק כי לא התאמנתי ככה.

"פעם פרופ' אריאל רובינשטיין שאל אותי על פחד בקרב. אמרתי לו שאני חששתי רק מדבר אחד: שלא אתפקד כראוי למפקד. שום דבר לא היה יותר חשוב מאשר לעבור את הדברים הללו נכון, בסגנון ראוי. בצהרי היום בצידון, כשראיתי חיילים עם שכפ"צים נעים כמו ברווזים, מטרות מאוד מגושמות וחשופות, הבנתי שזה לא יכול להימשך ככה.

"אספתי את הפלוגה ואמרתי להם שאני לא נלחם עם שכפ"צ, ושהם יכולים לעשות את הבחירה שלהם. רק מעטים נשארו עם שכפ"צים. בהמשך היום עברנו ואדי מאוד תלול. צהרי יום בקיץ, סבך לבנוני. ואנחנו בלי שכפ"צים - מאוד מהירים, מאוד זהירים, מאוד עירניים. אני מזהה משהו, בתחושה אני מרגיש שיש שם מישהו, והיתה שם חוליה סורית שארבה על הנתיב שלנו ואם לא היינו רואים אותה ומסוגלים להגיב מהר זה היה נגמר רע".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/744/375.html

איפה הכפתור של הלייק?

השאלה הנותרת היא.... למה צה"ל לא מיישם את זה?

בלתי מדיד בעליל.
כן- אם אתה נפגע זה מעלה את סיכויי השרידות שלך, אבל עצם הלבישה של הדבר הזה הופכת אותך ליותר פגיע מלכתחילה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

יש הרי כל מיני סוגים של שכפ"צים חדשים וחדישים, שמבוססים התפתחויות במחקר על מיני פולימרים, פלסטיקים, דינמיקה של נוזלים, ודבק מגע, וכמובן Dragon skin .

אז אני לא כל כך מבין למה הדיון נסוב רק סביב פלטות גדולות או קטנות....

השאלה שלי היא איזה התפתחויות יש בתחום? ואיזה מוצרים חדשים יש? ואם צהל או צבאות אחרים ביצעו הערכות של פתרונות כאלה לאחרונה?

כי בסופו של דבר הפתרון שייתן הכי הרבה הגנה, גמישות ובמשקל נמוך כנראה קשור הרבה יותר לדינמיקה של דבק מגע, מאשר ללרוץ עם אריחי ריצוף...

השאלה שלי אחרת ונובעת מהשאלה שלך- גם אם תצליח לייצר חומר קל וחזק מספיק לעצור קליע, חומר כזה לא יספוג כלל זעזועים, וה"בעיטה" שתקבל מהכדור יכולה במקרים מסוימים להוות סכנת חיים לא פשוטה (קרע בטחול ודימום פנימי, למשל, או שבר בצלע שמחורר את הריאה).

שאלת מדע בידיוני, ואני שואל אותך בתור לוחם, כי אני לא מבין בזה כלום:
אם אני נותן לך חולצת טריקו במשקל של חולצת טריקו, שעוצרת כדורים, כזאת שכדור לא יחדור, אבל אתה תספוג את רוב האנרגיה של הקליע. כלומר צלע שבורה זה סביר לגמרי. מה תעדיף לקחת לקרב, חולצה כזאת , או אפוד קרמי?
עכשיו זה נשמע כמו מדע בידיוני, אבל הטכנולוגיה של היום לא כל כך רחוקה מזה...

גם מבחינת ספיגת אנרגיה, בכוונה לקחתי דינמיקה של דבק מגע כדוגמה. יש היום חומרים שיודעים להגיב בצורות מאוד מעניינות במצבים פלסטיים ואלסטיים, לדוגמה להיות גמישים אם תכופף אותם ביד, וקשיחים מאוד אם תכה בהם עם פטיש. אני לא חושב שזה במקום של לספוג אנרגיה של קליע, אבל בעתיד בתקווה הקרוב זה יהיה....

לדוגמה:
https://www.youtube.com/results?search_query=d3o&sm=3

היות ולא טענתי קודם לכן שאין סיבה להשתמש בטריקו שכזה, השאלה לא רלוונטית.
אני רק מעלה סוגיה שלטעמי תתחדד אף יותר במקרה של אפוד דק וקל משקל מחומר קסום כלשהו. הרי גם מכת הקליע בקרמי הכבד גורמת לטראומה לא פשוטה, אז מה יקרה בפגיעה באותה טריקו? המכה עקרונית אמורה להיות כפולה ומכופלת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise יש הרי כל מיני סוגים של שכפ"צים חדשים וחדישים, שמבוססים התפתחויות במחקר על מיני פולימרים, פלסטיקים, דינמיקה של נוזלים, ודבק מגע, וכמובן Dragon skin . אז אני לא כל כך מבין למה הדיון נסוב רק סביב פלטות גדולות או קטנות.... השאלה שלי היא איזה התפתחויות יש בתחום? ואיזה מוצרים חדשים יש? ואם צהל או צבאות אחרים ביצעו הערכות של פתרונות כאלה לאחרונה? כי בסופו של דבר הפתרון שייתן הכי הרבה הגנה, גמישות ובמשקל נמוך כנראה קשור הרבה יותר לדינמיקה של דבק מגע, מאשר ללרוץ עם אריחי ריצוף...

שמעתי דברים טובים על דרגון סקין למרות שצבא ארה"ב מיהר לשלול אותו (מסיבות מאוד חשודות).
הדרגון סקין יקר מאוד אבל הוא גמיש מאוד ומכסה אזור נרחב של פלג הגוף העליון, אולי אפילו טיפה יותר מהקרמי הישראלי הסטנדרטי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Arye1 שמעתי דברים טובים על דרגון סקין למרות שצבא ארה"ב מיהר לשלול אותו (מסיבות מאוד חשודות). הדרגון סקין יקר מאוד אבל הוא גמיש מאוד ומכסה אזור נרחב של פלג הגוף העליון, אולי אפילו טיפה יותר מהקרמי הישראלי הסטנדרטי.

לא יצא לי להתנסות איתו, אבל ממידע שרץ - הוא מאוד מרשים (בין הבודדים בעולם, אם לא היחיד בעולם שמסוגל לשרוד מחסנית מלאה של 7.62 מירי קלאץ' ממרחק של 2 מטר).

ממה שהבנתי, צבא ארה"ב פסל אותו מכיוון שהוא לא בטיחותי מספיק, רצה שמועה שאם הכדור מגיע בזווית נמוכה, הוא חודר בקלות של השכפ"ץ.

נשמע מפגר, אבל שוב...

אין הרבה מידע על התחום הזה, מה שכן - אני בטוח הייתי מעדיף לצאת איתו לפעילות מבצעית, מאשר עם הדרעק שהצבא שלנו מספק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narion לא יצא לי להתנסות איתו, אבל ממידע שרץ - הוא מאוד מרשים (בין הבודדים בעולם, אם לא היחיד בעולם שמסוגל לשרוד מחסנית מלאה של 7.62 מירי קלאץ' ממרחק של 2 מטר). ממה שהבנתי, צבא ארה"ב פסל אותו מכיוון שהוא לא בטיחותי מספיק, רצה שמועה שאם הכדור מגיע בזווית נמוכה, הוא חודר בקלות של השכפ"ץ. נשמע מפגר, אבל שוב... אין הרבה מידע על התחום הזה, מה שכן - אני בטוח הייתי מעדיף לצאת איתו לפעילות מבצעית, מאשר עם הדרעק שהצבא שלנו מספק.

הפלטה הקרמית עצמה ניזוקה עם הזמן... וצה"ל לא בדיוק דואג לתחזוקה שלהן... ככה שאתה גם כבד, מוגבל בתנועה וגם בחוסר ידיעה עד כמה הפלטות האלה באמת יגנו עלייך....

זה בדיוק מה שהתריד אותי כל הזמן
גם בהיותי בסדיר לפני עשור, וגם כמילואימניק, הקרמיים עוברים חיים לא קלים, נזרקים ונחבטים ללא סוף.
מילואים אחרונים קיבלנו אחד שכבר התחיל להפתורר...
מישהו יודע האם הקרמיים עוברים בדיקת רנטגן בצה"ל כל תקופת זמן מסויימת?

...וכמו פותח האשכול, הצטיידתי למילואים בplate carrier ופלטות 12x10.

Dragon skin הוא לא רק יקר מבחינת מחיר המוצר עצמו, אלא סובל מבעיה אחרת - בקרמי רגיל מחליפים פלטה פגועה בפלטה חדשה, מקסימום נשאר קצת נזק לאריג עצמו. ב-Dragon skin שבנוי חוליות מיגון קטנות גם פגיעה נקודתית משביתה את השכפ"ץ כולו כי צריך לפתוח אותו אצל יצרן או סדנת שירות מורשית (אם בכלל יש דבר כזה), להחליף את החוליות הפגועות, לסדר אותן מחדש ואז לסגור את המעטפת. לא בדיוק טיפול לדרגי שטח.

מעבר לכך, נראה שצבא ארה"ב פשוט מתעב את Dragon skin ולא בגלל סיבות רלוונטיות: מאחר והוא לא המציא או פיתח אותו, לא מחזיק בפטנטים הטכנולוגיים שלו ואין לו כל שליטה על השיווק שלו, צארה"ב פשוט לא רוצה לשמוע עליו...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

דרגון סקין, זה עדיין פתרון מיושן...

מעניין אותי אם הייתה בחינה של פתרונות יותר חדשניים מתחום הנדסת החומרים... סיבים חדשים במקום קוולאר, חומרים סופגי אנרגיה, נוזלים עם תכונות ראולוגיות מיוחדות... יש כבר כל מיני שימושים בחומרים כאלה לדוגמה, מה שהבאתי בלינק d3o משמש לחליפות אופנוענים (וטלפונים), סיבים קשיחים חדשים למכוניות, ומטוסים וכד'...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise דרגון סקין, זה עדיין פתרון מיושן... מעניין אותי אם הייתה בחינה של פתרונות יותר חדשניים מתחום הנדסת החומרים... סיבים חדשים במקום קוולאר, חומרים סופגי אנרגיה, נוזלים עם תכונות ראולוגיות מיוחדות... יש כבר כל מיני שימושים בחומרים כאלה לדוגמה, מה שהבאתי בלינק d3o משמש לחליפות אופנוענים (וטלפונים), סיבים קשיחים חדשים למכוניות, ומטוסים וכד'...

הd3o,
הוא חומר מעניין.

אבל למיטב ידיעתי (אשמח אם יתקנו אותי) עדיין לא עשו לו ניסויי ירי.

אוליי בגלל שיתברר שהקליע פשוט חודר אותו, או שלחילופין נתקע בתוכו וממיס אותו.

זה היה סתם דוגמה לכיוון טכנולוגי בהנדסת חומרים...

עוד בשנות השבעים נעשו מבחני ירי מוצלחים לשריון המבוסס על לוחיות טיטניום (לבד או בשילוב עם אלסטומרים). הבעיה הייתה - ונשארה - המחיר. מחיר חליפה בודדת לצרכים מיוחדים כגון הגנה על אח"מ - אולי ניתן לספיגה, אולם ייצור בהיקף של מאות אלפים - זה מאד יקר.

בעניין סיבים מתקדמים יותר - יש נתוני מעבדה על סיבי משי של עכבישים, שחוזקם עולה בהרבה על ארמידים (קבלר הוא ארמיד). למרות שיש דיווחים על הצלחות בסינטזה מלאכותית של משי כזה, איש עוד לא הפיק חוט מספיק ארוך וטוב כדי לתפור בו כפתור, שלא לדבר על יצירת בגד מגן.

לגבי נוזלים המתקשים בעת הפגיעה - זו בעיה לא קטנה. במעבדה - זה נפלא. כשאתה רוצה ליצור בגד מגן, אתה צריך להכיל נוזל בין שכבות של אריג, וזה קשה ומסורבל, וכן "מתפנצ'ר" בקלות מכל דקירה של קוץ, כך שגם את האריג צריך למגן... פרט לכך, כדי להיות אפקטיבי, נוזל כזה צריך עומק מסוים, לרוב כאורכו של קליע, לפחות. את הדרישה הזו קל מאד לתרגם למימד פחות מרנין: משקל.

לעניות דעתי - כל העניין הזה מזכיר לי מאד את המירוץ בין השריון של רק"מ לבין אמצעי הנ"ט. אין לזה סוף, ולכל אמצעי יש אמצעי נגד וחוזר חלילה.
בעית המשקל, הסרבול והניידות יקבלו אולי מענה כלשהו עם פיתוחו של השלד החיצוני הממונע (EXOSKELETON), וזה במחיר כספי, במחיר משקל ובמחיר סירבול עוד יותר גבוהים.
פתרון הרבה יותר מעשי (שוב - לדעתי בלבד) הוא הוצאת החייל משדה הקרב ככל האפשר, והפעלת כלים בשליטה מרחוק או באופן אוטונומי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ פתרון הרבה יותר מעשי (שוב - לדעתי בלבד) הוא הוצאת החייל משדה הקרב ככל האפשר, והפעלת כלים בשליטה מרחוק או באופן אוטונומי.

מה ההיגיון?

במצב כזה האויב פשוט יתמקד בהשמדת בסיסי השו"ב, וככה יוציא מכלל פעולה את כל צבא הרובוטים המרשים שלך.

או שלחילופין פשוט יטיל פצצות אלקטרומגנטיות שינטרלו כל דבר חשמלי.

לדעתי אין תחליף לגורם אנושי בשטח, פשוט הוא צריך להיות יותר מדולל, והרבה יותר קטלני, מוגן, ומתקדם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narion מה ההיגיון? במצב כזה האויב פשוט יתמקד בהשמדת בסיסי השו"ב, וככה יוציא מכלל פעולה את כל צבא הרובוטים המרשים שלך. כפי שציינתי - לכל אמצעי יש אמצעי נגד וכן הלאה. יש לדברים האלה פתרונות טכנולוגיים שונים. או שלחילופין פשוט יטיל פצצות אלקטרומגנטיות שינטרלו כל דבר חשמלי. על הקשחת EMP שמעת? טכנולוגיה בשלה ומקובלת. לדעתי אין תחליף לגורם אנושי בשטח, פשוט הוא צריך להיות יותר מדולל, והרבה יותר קטלני, מוגן, ומתקדם. אי אפשר שלא להסכים עקרונית, אולם הבעיה היא כיצד ליישם את זה? יש לך רעיונות ספציפיים? ועד שיהיו פתרונות טובים - נאלץ לעבוד עם מה שיש....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד Dragon skin הוא לא רק יקר מבחינת מחיר המוצר עצמו, אלא סובל מבעיה אחרת - בקרמי רגיל מחליפים פלטה פגועה בפלטה חדשה, מקסימום נשאר קצת נזק לאריג עצמו. ב-Dragon skin שבנוי חוליות מיגון קטנות גם פגיעה נקודתית משביתה את השכפ"ץ כולו כי צריך לפתוח אותו אצל יצרן או סדנת שירות מורשית (אם בכלל יש דבר כזה), להחליף את החוליות הפגועות, לסדר אותן מחדש ואז לסגור את המעטפת. לא בדיוק טיפול לדרגי שטח. מעבר לכך, נראה שצבא ארה"ב פשוט מתעב את Dragon skin ולא בגלל סיבות רלוונטיות: מאחר והוא לא המציא או פיתח אותו, לא מחזיק בפטנטים הטכנולוגיים שלו ואין לו כל שליטה על השיווק שלו, צארה"ב פשוט לא רוצה לשמוע עליו...

ועדיין...
אם היית יוצא מחר לפעילות מבצעית בלבנון, היית רוצה ללבוש אחד כזה.

אני איתך.
עד לא מזמן שרתתי במילואים כפרמדיק בגדוד חי"ר והמסקנה שלי היא שקרמי היא הגנה פאסיבית על חשבון הגנה אקטיבית.
בעיניי המיגון הטוב ביותר במלחמה זה יכולת תנועה ויכולת להשיב באש.
כל מיגון ששמים על הלוחם ולא מגביל משמעותית את אחד משני אלו יבורך. ע"ע משקפי מגן לשמירה על העיניים. במתאר של מלחמה שימוש בקרמי הוא בעיניי לא הגיוני ולא סביר.
אני כן בעד שכפ"צ קרמי במקומות בהם התנועה היא לא כל כך רלוונטית, דוגמת מחסומים או סיורים רכובים בשטחים בהם לכל היותר מדובר בפריקה והתסערות של עשרות מטרים.
מבחינתי תנועה ואש הם מפתח גדול יותר לשרידות מאשר מיגון, בטח בקונסטלציה הקיימת והמחיר הנדרש מהלוחם הנושא אותו.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ברגע שיתחילו לרדת עליכם פצמ"רים ורסיסים יעופו לכל הכיוונים, המיגון יהפוך פתאום לחשוב. אם אני לא טועה היה קרב אחד בלבנון הראשונה, במיידון (1988), שבו היעדר מיגון אישי הוא מה שהביא למותו של סרן ציון מזרחי ז"ל ממגדים. בזמנו סיפרו לנו שהכוח נע במוכנות ללחימה בטווחים קרובים ואז התחילו ליפול פצמ"רים שהביאו לפגיעה בציון. זה מה שאני זוכר, אבל כאמור מדובר בזכרון בן 26 שנה. ציון היה אתי ארבע חודשים קודם בטיול קצינים באירופה, אחלה בחור.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

בלחימה בעצימות גבוהה, יש מחיר למשקל הזה, ולפעמים עדיף שכפ"ץ רסיסים פשוט וקל או פלטה קטנה.
בצ'צ'ניה, אגב, הצ'צ'נים טענו שהם השתמשו בתחילת הלחימה בגרוזני בשכפ"צי טיטניום רוסיים, אבל ירדו מהם בגלל שהם מצאו שיש יותר אבידות איתם מבלעדיהם - כי תוספת המשקל (משהו כמו 16 ק"ג, אם אני זוכר נכון) הפכה את הלוחם כבד ואיטי הרבה יותר, ובלחימה בשטח בנוי בטווחים קצרים הייתה לזה משמעות ברורה.
כנ"ל בלחימת שטח פתוח עם תנועה ממושכת. הדילמה עלולה להיות בין מיגון לבין איטיות ותשישות שיאפשרו לאוייב לפגוע בך הרבה יותר בקלות.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אל-בחאר ברגע שיתחילו לרדת עליכם פצמ"רים ורסיסים יעופו לכל הכיוונים, המיגון יהפוך פתאום לחשוב. אם אני לא טועה היה קרב אחד בלבנון הראשונה, במיידון (1988), שבו היעדר מיגון אישי הוא מה שהביא למותו של סרן ציון מזרחי ז"ל ממגדים. בזמנו סיפרו לנו שהכוח נע במוכנות ללחימה בטווחים קרובים ואז התחילו ליפול פצמ"רים שהביאו לפגיעה בציון. זה מה שאני זוכר, אבל כאמור מדובר בזכרון בן 26 שנה. ציון היה אתי ארבע חודשים קודם בטיול קצינים באירופה, אחלה בחור.

ברגע שעפים פצמרים גם קרמי גדול 25X30 לא יציל אותך... אלה רק להפך יכביד עלייך ביציאה שלך מטווח
ההפצצה.
כשמתפוצצים פצמרים לא רק פלג הגוף העליון חשוף... אלה כל הגוף ובמיוחד הראש והצוואר הכל כך פגיעים.

אתן לך דוגמא כואבת ומצערת מהגדוד שלי: חובש קרבי ממבצעית 202, נדב רוטנברג ז"ל, שנהרג מרסיס פצמ"ר שפגע לו בעורק הראשי.

לטעמי, מסתתר כאן הנושא : ' יכולתנו לחשוב עניינית '
אך כנראה אין טעם להתרחק ממה שנכתב כאן, לכן אתקרב,
ציוד אמור להיקבע ע"פ מטרות המשימה,
כך בצבא, וכך בכל מקום,
כשהמשימה הצבאית היא לכבוש כפר בלבנון, שכפ"ץ כנראה יפריע לכך, משום שאנו נזקקים לחייל קל, נייד ועירני,
שעה אחרי כן ,כשמחליטים על עצירה במקום, ויש חשש לפצמר"ים,יש הגיון להשתמש בשכפצ"ים,
בהרבה תחומים לא כדאית הגנה מקסימלית, בהגנה על חנות מפני גניבות, בהגנת אזרחים מפני איומי אויב, ואתמול גם למכבי ת"א כדורגל, הגנה מקסימלית לא היתה עוזרת שלא להפסיד, אלא דווקא תנועה טובה יותר, שהיתה מביאה הכדור למקום המסכן שער היריב.
אני זוכר עצמי בסיור בחברון עם חרמונית, להגנה מקור, כשאני יודע שכשנדרש לפעילות, לא נוכל לעשות זאת,
אני יודע כי לא הייתי מוצא בונקר מחבלים בעזה ,אם תורי היה לשאת את מכשיר הקשר.
...אנו תלויים בהרגלי החשיבה שלנו, זה הגורם להחלטה איזה ציוד,
כשבצה"ל חיילים נועלים נעליים שנבחרו בגלל עמידותם,ולעזאזל עמידות רגלי החייל, ויכולתו להגיע למטרות.... אני לא בטוח כי המחליטים בצבא יעשו ההחלטות הכי טובות בעניין הציוד המגן על החייל.

אתה צודק, לכל משימה יש ציוד המותאם לה, לכן לפי דעתי זו טעות להעמיס על החייל מיגון ומשקלים
גדולים, מכיוון שכאשר ידרש למשימה, לא יעמוד בה.

מיגון קל ומינימלי, תנועתיות גבוהה וערנות יביאו להצלחה... לטעמי.

https://www.ncjrs.gov/pdffiles1/nij/247281.pdf