כתבה מאתר זרוע היבשה - חומה במדבר
http://mazi.idf.il/6510-9850-HE/IGF.aspx
המקום: גבול מצרים. היעד: למנוע חדירת מסתננים, הברחות סמים ואמל”ח וסחר בנשים. האמצעי: הקמת 200 ק”מ של גדר אפקטיבית, אתרי איסוף מידע וחמ”לים · ‘שעון החול’ התהפך והפרוייקט להשבת השקט בגבול הדרומי יצא לדרך
גבול מצרים, שנחשב במשך שנים רבות לגבול שקט, סוער וגועש בשנים האחרונות. כמויות עצומות של אמל"ח, סמים ועניינים פליליים אחרים עוברים דרכו, כמו גם מסתננים שמחפשים מקלט, עובדים זרים, חוליות עוינות וגורמי סחר בנשים. לא סתם הגדיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הגבול כ"סכנה חברתית". כדי לצמצם את כמויות האירועים סביב הגבול הפרוץ, הוחלט כבר ב–2005 לתכנן גדר שתעצור ביעילות את ההסתננויות. אחרי תהליך ארוך של תכנון ואישור וכמה ממשלות שהתחלפו, החלו בחודש נובמבר האחרון את העבודות להנחת הגדר, שתסגור את הגבול עם מצרים ותביא קצת שקט לדרום.
את העבודות על הפרויקט המכונה "שעון חול" מרכזת מנהלת מרחב התפר של משרד הביטחון, שעוסקת בתפר בין ישראל לסביבתה. מנהלת מרחב התפר היתה אחראית, בין היתר, לבניית גדר ההפרדה בין ישראל לאיו"ש. היעד, כפי שהם מגדירים, הוא למנוע לחלוטין את חדירת המסתננים דרך הגבול. האמצעים: מכשול פיזי, אתרי איסוף מידע וחמ"לים, שנפרשים לאורך 200 הקילומטרים של הגבול הדרומי.
תכנן וסע
כשמסתנן חודר לשטח ישראל, המטרה שלו היא בעצם להיתפס. הוא עובר את הגבול ומתיישב על הכביש, ומחכה שכוחות הצבא יאספו אותו. הגדר, כשתושלם, תוכננה כך שהיא תעכב את המסתנן שמנסה לעבור למשך יותר מ–40 דקות, שזה פרק זמן שמאפשר לכוחות הצבא להגיע למקום לפני שהוא יחצה את הגבול. הדרישות מהגדר היו פשוטות: היא צריכה להיות אפקטיבית נגד מעבר וטיפוס, ועמידה נגד פריצה וחיתוך. את הדרישה תרגמו בשטח לפירמידת תלתליות וגדר קשיחה בגובה חמישה מטרים.כדי לאתר את המסתננים בעומק השטח, יותקנו מכ"מים בוהים, שצופים ברציפות על גזרה מסוימת כל הזמן. במידה שאותרה חדירה, מופנה למקום מיד מערכת תצפית שמאפשרת לחקור את האירוע ביסודיות ולהחליט האם יש צורך בשליחת כוחות למקום.
התכנון הוא לסיים את ההקמה בשנתיים הקרובות, ולמקם את אחרון אמצעי התצפית עד אמצע 2013. הצפי לשנה הקרובה הוא לבנות 100 קילומטרים מתוואי הגדר, מאיזור אילת וצפונה. כרגע עובדים בשטח עשרה קבלנים, שמבצעים עבודות עפר כדי להכין את השטח לפרישת הגדר, מניחים את הגדר וכמובן מקימים ציר טשטוש וציר פטרול. כשתושלם הקמת הגדר והנחת כל האמצעים הנלווים, תהיה בידי החמ"לים שיוקמו יכולת שליטה ובקרה מלאה בשטח. את העבודה מבצעים בשיטת "תכנן וסע". מתכננים חלק מהתוואי, מעבירים את התוכניות לביצוע מיידי ומתחילים לתכנן את החלק הבא. כך עובדים מהר וסוגרים את הגבול ביעילות בלוחות זמנים צפופים. המנהלת הביאה לתכנון הפרויקט את כל הניסיון הרב שצברה בעבר, ומצאה את כל הדרכים האפשריות לקיצור תהליכים ותקציבים, כדי לפעול ביעילות המרבית.
ברשות הטבע
בגלל תוואי האזור המיוחד והמשתנה בו עובר הגבול, היו מעורבים בכל שלבי התכנון גם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, כדי למנוע פגיעה בממצאים ארכיאולוגיים אפשריים, בנוף ובבעלי החיים שחיים בשטח. לפני תחילת התכנונים ערכה רשות העתיקות סיורים מקדימים באזור ועל בסיס ההנחיות של הרשות נקבע תוואי הגדר. יחד עם רשות הטבע והגנים תיאמו תוואי שלא יפגע בנוף ויכלול מעברים מיוחדים לבעלי חיים. באזורים מסוימים אף שינו את אופי המכשול כדי למנוע פגיעה אפשרית בחיות.
אתגר נוסף איתו התמודדו המתכננים, היו הנחלים הגדולים שעוברים באזור. מלבד סכנת הסחף, אף אחד לא רצה לפגוע בנחלים. לכן, במקביל לתוואי הגדר, תוכננה גם מערכת הידרולוגית של מעברי מים, כדי למנוע פגיעה בנחלים ובגדר. הדגשים בתכנון הגדר היו פשוטים: כמה שפחות פגיעה בטבע, כמה שיותר צמוד לגבול, כמה שיותר נגיש עבור הכוחות הצבאיים. במקרים בהם תוואי השטח מקשה על מעבר הכוחות, מחפשים פתרונות הנדסיים יצירתיים לסגירת נתיבי החדירה. כבר עכשיו, אחרי פחות מחצי שנה עבודה, רואים בשטח העבודות ירידה ניכרת בכמות המסתננים.
עומק מבצעי
מנהלת מרחב התפר חולקת שם עם מדור מרחב התפר במחלקת אל–אופ בחט"ל. המדור מתעסק במציאת הפתרונות הטכנולוגיים עבור הפרויקט ותכנון פרישתם בשטח. "אני בעצם אחראי על הקמת מערך האיסוף, שכולל את מערכות התצפית והמכ"מים בשטח", מספר רס"ן עמית רצהבי, רמ"ד מרחב התפר. "את האתרים והתשתיות בונה המנהלת, ואני מוצא את האמצעים שיתאימו לתוכנית ומשלב אותם בתוואי".
הצורך המבצעי במערך האיסוף שיוקם היא ליצור רציפות של זמן ומרחב בגבול, כדי לגלות את המסתנן עוד לפני שהגיע לגדר. "בעצם, המטרה היא ליצור עומק מבצעי", מסביר רס"ן רצהבי. "טווח שליטה רחב יותר שאינו מוגבל לאזור הגדר בלבד. בנוסף, יש ממשק תוכנתי בין המכ"מים לאמצעי התצפית, כך שהסנכרון ביניהם יהיה מהיר ויעיל ויתבצע בלחיצת כפתור".
את פרישת אמצעי התצפית חישבו בעזרת מערכת מתוחכמת, שניתחה מפה תלת מימד של האזור, כולל חישוב גבהים ומרחקים, נתוני זמן ומרחב ונתיבי חדירה אפשריים, ומיקמה על המפה את הפרישה האופטימאלית של מערך האיסוף. לאורך הגדר מתוכננים לקום כ–40 אתרי איסוף - "אתרי קצה", בהם ישלבו את מערך הקשר והתקשוב ומערך האיסוף, כדי לחסוך בעלויות ההקמה.
"אנחנו במדור אחראים על האינטגרציה וההקמה של מערך האיסוף", מסביר רס"ן רצהבי. "אנחנו משלבים את כל הטכנולוגיות ואחראים על ההתקנה בשטח. קבענו את הסטנדרט של אתרי האיסוף ואת הציוד ההיקפי הנדרש, ואנחנו מובילים את השילוב בין מערכות התצפית, המכ"מים והתקשורת".
מערכת חמ"לים
לאורך הגבול מתוכננים לקום מספר חמ"לים חדשים וחמ"לים קיימים ישודרגו לפי הצורך, לטובת שיפור הפיקוד והשליטה בגזרה. "החמ"לים החדשים שיוקמו יהיו חמ"לי איסוף אחודים", מסביר סרן אדי קנדל, רמ"ד חמ"לים במחלקת מערכות תקשוב בחט"ל. "החמ"לים תוכננו עם יכולת להפעלת כלל מערכות האמל"ח והתקשוב הקיימות והעתידיות בטווח הזמן הנראה לעין".
החמ"לים יקושרו לאתרי הקצה ואחד לשני באמצעות רשת תקשורת מרחבית שתוקם בגזרה, שתקשר בנוסף את כל אתרי הקצה, אתרי התקשוב, החמ"לים והמפקדות הרלוונטיות. תכנון החמ"לים היה תהליך קפדני והותאם לדרישות שעלו מהשטח ומחיל האיסוף הקרבי, שיפעיל בסופו של דבר את החמ"לים. "אנחנו מאפיינים, מתכננים, מבצעים את ההקמה ומלווים את התהליך עד למבצוע מלא של החמ"ל על כלל מערכותיו", מספר סרן קנדל. "מדור חמ"לים בחט"ל הינו הגוף הטכני האחראי, בין היתר, על הקמת כלל חמל"י האיסוף בצה"ל, ומחזיק בידע הנדרש בתחום הזה. כמובן שכל תהליך תכנון מתבצע בשיתוף עם היחידות, תוך לימוד הדרישות המבצעיות והפקת לקחי העבר, אך כרגע אנחנו מקור הידע היחיד בצה"ל לתכנון חמ"לי איסוף".
העבודות בדרום רק בתחילת הדרך, אבל הסוף כבר לא נראה כל כך רחוק. פתרון שנראה טריוויאלי ועם זאת ערטילאי מתחיל לקרום עור וגידים, וכבר עכשיו תושבי אילת וסביבותיה יכולות לנשום לרווחה. בקרוב, בכל ישובי הגבול יוכלו להסתכל דרומה ולדעת שביניהם לבין מצרים לא מפריד רק מדבר.
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 08-07-2011 בשעה 02:09.
|