לאחרונה בדקתי במקרה טבלה השוואתית של תקציבי הביטחון של מדינות שונות בעולם (המקור הוא ויקי שמתבסס על הערכות של ה-Stockholm International Peace Research Institute - לצורך העניין גם אם זה לא לגמרי מדוייק זה נותן הערכה כללית סבירה).

האת שכמה מן המספרים הדהימו אותי ויהיה מעניין לפתח דיון שינסה להבהיר את ההגיון שבתקציבים של חלק מן המדינות.

הינה כמה שתפסו את עיני במיוחד:
צרפת - תקציב של קרוב ל-60 מיליארד דולר בשנה! (כן הם כנראה עדיין חושבים על עצמם במונחים של מעצמה קולוניאלית אבל על פניו נראה שמדובר בסכום עצום כאשר על צרפת עצמה אין שום איום ישיר בעתיד הנראה לעין פרט אולי לטרור והמצב הכללי באירופה הולך ומחריף).

איטליה - 34 מיליארד דולר בשנה - גם כאן ואפילו ביתר שאת - מול איזה איום בדיוק מתכוננים האיטלקים? ומצבם הכלכלי עוד גרוע משל צרפת.

קנדה - 22 מיליארד - הגם שלקנדה גבולות עצומים להגן עליהם (הרבה יותר מצרפת או איטליה) מדובר במדינה ללא אויבים טבעיים אשר הייתה יכולה אולי להסתפק "במשמר גבול" משודרג + כמה כוחות התערבות מהירים והסכמי הגנה הדדיים עם ארה"ב שממילא מגינה על אלסקה.

ערב הסעודית - 56 מיליארד דולר - הגם שכאן לכאורה בהחלט מדובר על מדינה שיש עליה איום משמעותי, פנימי וחיצוני - נשאלת השאלה האם מדינה שכזאת באמת צריכה להוציא קרוב ל-10 אחוז מהתל"ג העצום שלה על ביטחון ועד כמה ההוצאה הזאת בכלל אפקטיבית (סביר להניח שאם רבע מזה היה מושקע בדברים אחרים ובראשם חינוך מתקדם המדינה בכללותה הייתה במצב טוב בהרבה (אם כי כאן כנראה יש בעיקר פוליטיקה/דת והרבה פחות הגיון).

יש עוד כמה דברים מעניינים ברשימה - כמו בריטניה עם כ-60 מיליארד דולר (שמצבה דומה לצרפת) ויפן עם סכום שאינו רחוק מכך.

אגב לפי הטבלה מעניין לראות שתקציב הביטחון של אירן נמוך במחצית מזה של ישראל (אם כי בשל ההבדלים ביוקר המחיה/שכר וכו' אפשר להניח שיש ביכולתם לעשות יותר עם מה שיש בידם).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

זה לא חוכמה להסתכל על סכומים, צריך להשוות את זה לאחוז מתקציב הבטחון.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

זה נכון ולא נכון ובעצם סביר להניח שגם הרבה יותר מורכב.
מה שאפשר לעשות עם 100 מיליארד דולר בסין הוא לא מה שאפשר לעשות איתם ביפן או ארה"ב ומה שהאירנים יכולים לעשות עם 7 מיליארד דולר הוא לא מה שישראל יכולה (לטוב ולרע).

יש פה אספקטים שקשורים לעלויות כ"א, עלויות תחזוקה ועוד (גם אם נניח - וגם זה לא נכון שעלויות הציוד זהות).

ועדיין יש כאן שאלות עקרוניות שהן מעבר לאחוז מהתל"ג של המדינה - נניח אפילו ותקציב הביטחון הוא שבריר מהתל"ג אבל עדיין הרבה מאד כסף ולא באמת תורם יותר מידי - האם עדיין ראוי להשקיע אותו?

יש פה שאלות הנוגעות לאיום - מול מי אתה משקיע כרגע 20, 30, 40 או 50 מיליארד דולר - סכומים עצומים עבור כל מדינה - גם העשירות ביותר - וזה לדעתי מאד נכון כשמסתכלים על מרבית מדינות אירופה וגם על קנדה או אפילו אוסטרליה עם הגבולות העצומים של שתיהן אך מעט מאד אוייבים ישירים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

נכון, אז בכל מקרה אנחנו מסכימים שזה לא מספר שקיים בואקום, הוא צריך להיות מיוחס למספרים שונים אחרים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אם נסתכל על יפן - שקבעה את ההוצאה על הביטחון על כאחוז מהתוצר - נראה שהם הכי הגיוניים.
שהרי האוייב שלהם מרוחק, עם יכולת תקיפה מוגבלת שקל יחסית לסכלה.
ויש להם ברית חזקה עם ארה"ב.

לעומתה איטליה, בריטניה וצרפת מתחזקות צבא מנופח - עם יכולות גלובליות שאין להן יכולת כלכלית להוציא אותן לפועל.
פעם היה רעיון יפה - להקים את ברית נאטו, שתוזיל לחברותיו את ההוצאה הביטחונית.
אבל במקום, בכל מדינה יש צבא גדול, וחברות ביטחוניות שמתחרות זו בזו, ולובי ביטחוני.
והזנב מקשקש בכלב.

במידה והיה צבא כזה, הוא היה מתפקד בערך כמו צבא ארה"ב,
אלא שגם צבא ארה"ב נראה בנוי באופן משונה ואנאכרוניסטי. מתוכנן ל2 מלחמות גלובאליות בו זמנית בכל מקום בעולם, ובנוי בצורה מאוד יקרה.

כל זאת, בזמן שהכלכלה דועכת, וזה עלול להוביל למתחרה לקחת את ההובלה הביטחונית.



יש מדינות כמו ישראל ודרום קוריאה, שיש לצידן אוייב אמיתי, עם יכולת אמיתית לגרום נזק, שמצריך צבא מודרני ויקר.

ויש את מדינות ערב ואפריקה . זה לא רק סעודיה והנסיכויות, זה הרבה יותר מזה.
זה כולל גם מדינות שבקושי מסוגלות לממן אוכל ושירותים לאזרחים (מצרים וסוריה למשל)
הן אולי פרנואידיות - אבל זה בגלל שבאמת יש אוייב חזק ומאיים.


נראה שהתקציב לרוב נובע ממומנטום:
בגלל שמדינה החזיקה נושאות מטוסים בעבר, לא רוצים לוותר עליהן.
בגלל שלשכן יש צבא חזק, חייבים לשמור על צבא דומה (אפילו אם מזמן יש שלום).
בגלל שהצבא חזק, העם תומך בו, ואסור לקצץ בו.
בגלל שיש צבא גדול, יש תעשייה ביטחונית, ולכן הצבא חייב לרכוש ממנו הרבה מוצרים (כדי לתמוך בתעשייה)


טוב שבארץ נראה שחורגים מהשטאנץ,
וסוף סוף מדברים על התאמה בין האיום למבנה הצבא.

אני מסכים עם כל מילה שכתבת ai22 על הדברים האלו בדיוק אני מדבר ועל זה בדיוק פתחתי את השרשור.

מהבחינה הזאת כאמור קנדה קופצת כחריגה משונה - מדוע הם צריכים יותר מ-20 מיליארד דולר הוצאות ביטחון בשנה? האם זאת לא מדינה שהייתה יכולה להסתפק במשמר חופים משודרג, חיל אויר סביר וקצת כוחות התערבות איכותיים בהנחה שהם רוצים לתרום חיילים לכל מיני כוחות שלום ומשימות אחרות בעולם? בשביל זה לא נראה לי שצריך תקציב גדול משל מדינת ישראל (אפילו אם המדינה עצמה עצומה בשטח) - בכל זאת אין להם אוייבים ויש להם את ארה"ב שני מטר מהבית משני הכיוונים פחות או יותר (אם לוקחים בחשבון את אלסקה).

אוסטרליה היא מקרה דומה אבל היא מבודדת יותר והשטח שלה לדעתי גדול עוד יותר (מעניין - אף פעם לא בדקתי - האם לאוסטרליה למשל יש טנקים? הוצאה שנראית על פניה כבזבוז מוחלט שכן חוץ מחייזרים אני לא יכול לדמיין שום מדינה מבצעת פלישה קרקעית לאוסטרליה בעשורים הקרובים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט מהבחינה הזאת כאמור קנדה קופצת כחריגה משונה - מדוע הם צריכים יותר מ-20 מיליארד דולר הוצאות ביטחון בשנה? האם זאת לא מדינה שהייתה יכולה להסתפק במשמר חופים משודרג, חיל אויר סביר וקצת כוחות התערבות איכותיים בהנחה שהם רוצים לתרום חיילים לכל מיני כוחות שלום ומשימות אחרות בעולם? בשביל זה לא נראה לי שצריך תקציב גדול משל מדינת ישראל (אפילו אם המדינה עצמה עצומה בשטח) - בכל זאת אין להם אוייבים ויש להם את ארה"ב שני מטר מהבית משני הכיוונים פחות או יותר (אם לוקחים בחשבון את אלסקה).

עידו, אתה צריך לעצור שנייה עם הניתוחים הקונקרטיים (כמה דולרים, אורך גבולות, בעלי ברית, מספר טנקים) ולשאול את עצמך - בשביל מה בכלל למדינה יש צבא? התשובה הראשונה שאליה האשכול הזה חוזר שוב ושוב היא התשובה הטריוויאלית: הגנה מאיומים. יופי. אבל, זה לא הכל, ולמדינות רבות שאינן מאויימות דרך קבע או אפילו מדי פעם בעשורים האחרונים יש צבא גדול והשקעה צבאית גדולה. אם כך - מדוע? אתה שואל את זה כאן ממש, אבל חוזר לתהות רק משום איומים. התשובה איננה איומים. התשובה, בין היתר, היא מעמדה הבינ"ל של המדינה, עצמאותה בלקיחת החלטות, ויכולתה להקרין עוצמה פנימה לאזרחיה ומחוץ לגבולותיה (לאו דווקא כאימפריה; לעוצמה צבאית חשיבות עצומה גם בכלכלה, למשל). סין, כדוגמא, משקיעה הון עתק בצבא מבלי שיש עליה איומים קונקרטיים רבים מבחוץ, ומבלי ששכנותיה יאיימו עליה. אפשר, כמובן, לקפוץ עם תיאוריות על סין שמעוניינת להשתלט על העולם. בסדר. ואפשר לראות כיצד כוחה הצבאי העולה מאפשר לה נקיטת עמדה כלכלית במזרח אסיה (מצפון ועד דרום), ובעצם גם בעולם ככלל, גם בלי לירות ירייה אחת. (ואני לא מתייחס כאן לשאלה אם בסוף יהיו יריות או שלא)

לגבי מה שכתבת על יפן - זו טעות גמורה, וכמובן שבאופן כללי יש כאן (בכל האשכול עד כה) התעלמות ממגמות משתנות לאורך זמן, משיקולי יחס שטח/אוכ', תקציב או תל"ג פר גוגולת, שאלת חלוקת עוגת התקציב וכו'. כללי אצבע הם טובים, לרוב, רק לאצבע.

בכל מקרה, לגבי יפן: על יפן יש מגוון איומים רציניים מאוד, שרחוקים מלהיות "מוגבלים", והגנתה של ארה"ב גם היא איננה מובנת מאליה (לא רק משיקולי ארה"ב - גם משום שביפן יש ויכוחים, כמו בדר' קוריאה, על ההישענות הזו). העימותים סביב האיים שהיו לפני כמה חודשים (ולא נגמרו) הם דוגמא טובה לכך.

כדאי לזכור שליפן כוח צבאי מוגבל (ואפשר להתווכח על מה משמעות המונח "מוגבל") בעיקר מסיבה היסטורית פשוטה: הכיבוש האמריקאי לאחר מלחה"ע ה 2 הביא ליפן חוקה שמונעת ממנה פיתוח צבא למטרות מלחמה ומותירה בידה רק את זכות ההגנה העצמית. בעוד שההבדל בין השניים לעתים לא ממש ברור, בסופו של דבר יפן מגבילה את כוחה הצבאי במודע ובעבר - כהכרח. לאחר מכן החליטה יפן להגביל את תקציב הביטחון לעד אחוז אחד מהתל"ג (שנות ה 70, ובהתאם להתפתחויות גלובליות). היא פחות או יותר עומדת בזה, ובעשור האחרון, מכיוון שגם הצמיחה הכלכלית שלה הייתה מאוד מוגבלת התקציב נותר ללא שינויים משמעותיים.

יחד עם זאת, אם יפן כל כך לא מאויימת כמו שכתבת, מדוע יש לה תקציב ביטחון שהוא מהגבוהים בעולם? כדאי הרי לזכור שהתל"ג של יפן הוא במקום גבוה מאוד בעולם, כך שאחוז אחד ממנו הוא עצום בהשוואה, נניח לדר' קוריאה (שגם לה תל"ג גבוה מאוד אך עדיין חמישית מיפן!).

ולסיום - ביפן יש ויכוחים לוהטים על שאלת התקציב הצבאי והסעיף בחוקה הנוגע לצבא, וזה רחוק מלהיות "הגיוני" או מובן מאליו.

צבא ארה"ב כבר מזמן לא בנוי לשני מלחמות גלובליות. הגדרת המשימה עברה למלחמה אחת ועימות מקומי אחד בתחילת שנות ה-90, והיא שונמכה עוד יותר בתחילת שנות ה-2000.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 אם נסתכל על יפן - שקבעה את ההוצאה על הביטחון על כאחוז מהתוצר - נראה שהם הכי הגיוניים. שהרי האוייב שלהם מרוחק, עם יכולת תקיפה מוגבלת שקל יחסית לסכלה. ויש להם ברית חזקה עם ארה"ב. .

"האויב שלהם מרוחק"

וואלה?

בפעם האחרונה שבדקתי סין וצפון קוריאה דווקא דיי קרובות ליפן.

(ושניהן לא ממש מחבבות אותה).

בלשון המעטה.

500 קילומטרים זה לא אוייב סמוך.
זה כמעט כפליים ממרחק בין ישראל לעיראק או טורקיה.
900 קילומטר זה גם לא אוייב סמוך
זה כבר - כמעט פי 3.
כדי לגרום נזק, הצבא התוקף צריך לעבור מרחק ימי גדול, פגיע מאוד לתקיפה.
זה מעמיד את התוקף בנחיתות מאוד גדולה.


אם כבר - המרחק בינם לבין טריטוריה רוסית (50 קילומטר) מהווה איום.
אבל, אני לא יתייחס לאיום שמהווה טריטוריה רוסית מרוחקת ומוזנחת על יפן.


אז צריך יכולת טובה לאיתור בים, וחילות ים ואויר כדי לנטרל איום סיני או צפון קוריאני,
אבל זה לא באמת כזה מסובך.
איום הטילים מצפון קוריאה הוא יותר מציאותי - אבל היום ניתן לרכוש מערכות הגנה טובות.
ויש ליפן בעלת ברית שיש לה גבול יבשתי עם צפון קוריאה.


ההחלטה על אחוז נראית שרירותית: מספר קטן ונמוך.
מקסיקו פעלה בצורה דומה, והחליטה על חצי אחוז.
יש בערך 40 מדינות בעולם שהחליטו על צבא קטן של אחוז או פחות מהתל"ג.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 איום הטילים מצפון קוריאה הוא יותר מציאותי - אבל היום ניתן לרכוש מערכות הגנה טובות..

מאין הביטחון?
הפטריוט, אג'יס, או טאאד - רחוקות מלהיות מערכות מושלמות.

ישראל היא דיי חלוצה עולמית ביכולת הפיתוח שלה בתחום הנ"ל, אבל כידוע אין לה ממש קשרי מסחר צבאיים עם יפן.

בשורה התחתונה:

אם יפן תהיה תחת איום טק"ק צ.קוריאני או סיני, היא תהיה בבעיה דיי חמורה.

ציטוט:

לעומתה איטליה, בריטניה וצרפת מתחזקות צבא מנופח - עם יכולות גלובליות שאין להן יכולת כלכלית להוציא אותן לפועל.

לדעתי הן לא מתכוננות לנהל מלחמה מול אויב דומה, בסגנון מלחמת יום כיפור, רחוק מגבולותיהן; הן מתכוננות לעימות כמו הנוכחי בצ'אד, לפני שנתיים בלוב וב- 82' בפלקלנדס.

והאם בשביל סוג כזה של עימות/איום הן זקוקות לתקציב ביטחון של עשרות מיליארדי דולרים בשנה?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אגב זאת הטבלה - הקישור בהודעת הפתיחה לא נכון.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לפעמים תקציב הביטחון משמש לסיבסוד של כל מיני דברים - זו ההאשמה של האירופים את האמריקאים, אותה הם שולפים כל פעם שהאמריקאים מתלוננים שהאיירבס מסובסד והבואינג לכאורה לא.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

לא בטוח שהבנתי - למה הכוונה מסובסד - אתה מתכוון שתקציב הביטחון של חלק ממדינות אירופה הולך לפיתוח אזרחי של מטוסי נוסעים באירבוס? כי אם הכוונה שהוא הולך לפיתוח מטוסי תובלה צבאיים אז זה בסדר מן הסתם.

ועדיין בגדול יש פה המון שאלות פתוחות - ציפיתי להרבה יותר התייחסות זה נושא שלהרבה אנשים יש מה לתרום בו לדעתי בפורום משום שהוא נוגע להרבה מדינות ולהרבה סוגיות הקשורות למדיניות, לתעשיות הביטחוניות ולממסדים צבאיים בעלי אורינטציה שונה והיסטוריה שונה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כדי להתיחס לנושא צריך לבדוק בין השאר את המחויבויות הבינ"ל של המדינות הללו (בריתות והסכמים בינ"ל עם מדינות וארגונים).
אין לי נתונים אבל נראה לי שמדינה דוגמת קנדה שלכאורה אין לה כל איום, עדיין היא חתומה על הסכמי שת"פ וחלק מארגונים בינ"ל שגוררים השקעות לא קטנות. דוגמה לכך היא היותה של קנדה חברה בהסכם שתה"פ ה-SIGINTי UKUSA בו חברות ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. התחום הסיגינטי במיוחד במישור הגלובלי גורר אחריו השקעות אדירות.
ברית כמו נאט"ו רואה עצמה כפועלת במישור הגלובלי והחברות בה מחויבות להחזיק ביכולות שיאפשרו לעמוד במחויבויות. דוגמאות לכך הן מלחמת המפרץ 91, אפגניסטן, עיראק ועוד.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

זאת נקודה מעניינת מאד. האם אף אחד לא ערך מחקר מה בעצם העלות הכלכלית של החברות ב-NATO עבור מדינות שונות וכנ"ל בברית שאתה ציינת שהאמת לא הכרתי כלל?

אני יכול להניח שהחברות ב-NATO גם לא עולה לכל מדינה אותו הדבר - האם זסה תלוי בגודלה/עושרה או בהחלטה כלשהי - אם בהסכם או באופן אחר?

אולי הגיע זמן מבחינתן של הרבה מן החברות להחליט שזה פשוט קצת גדול עליהן במצב הכלכלה העולמית כיום ובעיקר אל מול איום מרכזי שפשוט נעלם...

אם צה"ל מסוגל לקצץ ולא מעט - והמצב הכלכלי הכללי של ישראל איננו איום ונורא ועלינו יש הרבה מאד איומים קונקרטיים מאד - אני מניח שגם קנדה או צרפת יכולות - לא כך?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

העלות הזו זניחה ביחס לתקציבי המליארדים המדוברים, ולא פעם יש חפיפה בין הוצאות התקציב הצבאי ממילא של המדינה לבין צרכי נאטו, כך שבהרבה מקרים לא מדובר בתוספת. מבצעים שונים הם סיפור מעט שונה.

שלום סלעי - רציתי שתיכנס באמת לדיון - עוד לא הזכרתי את סין עד עכשיו אבל האמת שעל פניו התקציב שלהם לא גדול במיוחד (כן הוא השני אחרי ארה"ב אבל תכלס לא הייתי מתפלא אם התקציב שלהם יהיה גדול פי 2 יותר גדול - האם יש להם תוכניות ידועות להגדלה משמעותית של התקציב בשנים הקרובות?).

עוד נתון מעניין שלמדתי על הצבא הסיני לאחרונה היא העובדה שהוא by far הצבא הגדול ביותר מבחינת כוח אדם סדיר אבל דווקא כוח המילואים שלו קטן (באופן יחסי כמובן לסדיר). מה ההגיון בכך לדעתך? (זה מנוגד לרוב הצבאות בעולם).

לגבי מה שהזכרנו כאן אודות NATO וההוצאות - האם לא יכול להיות שעצם החברות בארגונים כמו NATO וכו' מחייבת השקעות מסוימות ואז הממסדר הביטחוני באותה המדינה אומר למדינאים - תראו יש לנו מחויבות X להחזיק סד"כ כזה וכזה אז אי אפשר לקצץ...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בקיצור נמרץ:
התקציב שלהם עצום, וגדל משמעותית בעשור האחרון במספרים אבסולוטים (פי 3 מתחילת שנות ה 2000). זכור שהגידול בתל"ג בסין הוא אדיר בכל שנה, ולכן גם אם משאירים את האחוז ביחס לתל"ג זהה - הגידול לא פרופורציונאלי לעומת אינפלציה וכו'. בנוסף, בעשור וחצי האחרונים הצבא הסיני קטן מבחינת מספר כ"א. כך או אחרת - לסין אתגרים משמעותיים מאוד (פנימיים) שהיא צריכה לתת להם תקציבים לעומת הגדלה נוספת של תקציב הבטחון.
לסין כוח מילואים גדול מאוד (כתבתי על זה כאן פעם איפשהו), רק שחלק ניכר ממנו לא מקוטלג כ"מילואים" אלא בדרכים אחרות ולכן לא סופרים אותו נכון.
נאטו - בוודאי שייתכן שהממסד הבטחוני לוחץ, אבל דווקא נאטו (תקציבה) אינו המקום המשמעותי. בסופו של דבר המחוייבויות לא נגזרות מנאטו אלא להיפך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט זאת נקודה מעניינת מאד. האם אף אחד לא ערך מחקר מה בעצם העלות הכלכלית של החברות ב-NATO עבור מדינות שונות וכנ"ל בברית שאתה ציינת שהאמת לא הכרתי כלל? אני יכול להניח שהחברות ב-NATO גם לא עולה לכל מדינה אותו הדבר - האם זסה תלוי בגודלה/עושרה או בהחלטה כלשהי - אם בהסכם או באופן אחר? אולי הגיע זמן מבחינתן של הרבה מן החברות להחליט שזה פשוט קצת גדול עליהן במצב הכלכלה העולמית כיום ובעיקר אל מול איום מרכזי שפשוט נעלם... אם צה"ל מסוגל לקצץ ולא מעט - והמצב הכלכלי הכללי של ישראל איננו איום ונורא ועלינו יש הרבה מאד איומים קונקרטיים מאד - אני מניח שגם קנדה או צרפת יכולות - לא כך?

אכן, העלויות אינן שוות ולגבי נאטו לדוגמה ארה"ב מובילה על כל שאר החברות כשניתן לומר שהיא למעשה מחזיקה את הברית.
השאלה האם להשקיע, במה וכמה היא בראש ובראשונה שאלה פוליטית שקברניטי כל מדינה צריכים לשקול ולהחליט. כמובן שבין המשתנים בקבלת ההחלטה יש את גורם היכולת הכלכלית של אותה מדינה ומכאן הבדלי ההשקעות.
אחת הסוגיות שמשפיעות על ההחלטה היא מעמדה של אותה מדינה בזירה הבינ"ל והאם "שווה" לה להשקיע בכך. כנראה שבראיה צרפתית למשל אכן "שווה" לה להשקיע כ"כ הרבה.
אתה צודק באמירה שנעלם גורם איום אחד מרכזי (מניח שהתכוונת לברה"מ וברית ווארשה). אופי האיום החדש הוא בהיותו מבוזר, פלואידי וחסר מימדים שזה כשלעצמו מהווה אתגר להתמודדות.
במצב כזה כנראה שכמויות של עוצבות משוריינות דוגמת מה שהיה בתקופת המלחמה הקרה הוא הרבה פחות בעל חשיבות ויש חשיבות עולה לגורמים אחרים (מצבעים מיוחדים, HUMINT, SIGINT וכיוצ"ב).

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

על הסכם UKUSA:

The United Kingdom – United States of America Agreement (UKUSA, /juːkuːˈsɑː/ ew-koo-SAH)[1][2] is a multilateral agreement for cooperation in signals intelligence among the United Kingdom, the United States, Canada, Australia, and New Zealand. The alliance of intelligence operations is also known as Five Eyes. It was first signed in March 1946 by the United Kingdom and the United States and later extended to encompass the three Commonwealth realms of Canada, Australia and New Zealand. The UKUSA Agreement was a follow-up of the 1943 BRUSA Agreement, the World War II agreement on cooperation over intelligence matters.[3] This was a secret treaty, allegedly so secret that it was kept secret from the Australian Prime Ministers until 1973.

The agreement established an alliance of five English-speaking countries for the purpose of sharing intelligence, especially signals intelligence. It formalized the intelligence sharing agreement in the Atlantic Charter, signed in 1941, before the entry of the U.S. into the conflict.[4]

המשך:
http://en.wikipedia.org/wiki/UKUSA_Agreement

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

http://asia.nikkei.com/magazine/201...es-go-high-tech


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://asia.nikkei.com/var/site_cache/storage/images/node_43/node_51/2014/201412/20141217/20141218-okosi-web/1801761-1-eng-GB/20141218-okosi-web_article_main_image.png]