היום ה27 בספטמבר. תאריך סמלי, שבו החזירה לי ילדה שאני אוהב את מכתב האהבה ששלחתי לה עם תשובה שלילית (התאריך בו ממש קראתי את המכתב), והתאריך שבו התקשרתי לאקסית אחרי הפרידה והיא צחקה עלי.

היום הוא יום הזיכרון לאהבה ולאהבה הנכזבת (וללוחמה בבדידות אבל אני שוקל לבטל את השלישי), והוא מציין את האהבה הנכזבת שנמשכה כ7-8 שנים בתקופת בית הספר, את האהבה שעליה וויתרתי ב2011, ואת כל הדחיות מנשים שחוויתי. הוא מציין גם את האבסורד בכך שנשים נמשכות לאנשים רעים.

בשנה שעברה, כמה שלא להאמין, אני אשכרה הייתי עם אישה!! לא מושכת, דירוג נמוך כמו שאומרים, אבל ישנתי עם מישהי והתעוררתי איתה ליום הזיכרון הזה (גם סיפרתי לה עליו לפני השינה). שנה שעברה גם ציינתי את היום הזה עם סטטוס בפייסבוק , השנה אני לא מבין למה עליי לציין בפייסבוק את יום זה, אני מעדיף לציינו כאן.

אני לא בן 21 ששואל את אביו בהליכה בעיר מה לעשות שאין לי חברה שעוד יחסית תמים, אלא אני בן 25 שראה המון חוסר צדק והמון שחור עם נשים, ובעיקר בלעדיהן. כל הקלישאות של מישהי תבוא ולכל סיר יש מכסה זה הכל כנראה שטויות. נשים נמשכות לגברים מסוימים ולא אלי.
למרות השיפור היחסי והקל מאוד עם נשים- יצאתי עם כמה נשים במהלך שנה זו, עם אחת אפילו אכלתי כמה פעמים ארוחת ערב אבל לא יותר מזה (ואני מדגיש רק יצאתי איתן לא כלום יותר מזה), ועם ההבנה שהבטחות ש"הנה באוניברסיטה תכיר נשים", "הנה בחו"ל תזרים מישהי" הן רק הבטחות ולא יותר,
אני ניצב מול האפשרות שאולי אאלץ לחיות לבד , לא מבחירה, משך כל ימי חיי.

אני חושב מדי פעם האם זה אפשרי לחיות בלי נשים. יש כאלה שהם בודדים מבחירה, אבל אצלי זה לא מבחירה. זה אומר שההורמונים הולכים להציק לי עד שאני אזדקן (בהנחה שבאמת אף אחת לא תרצה אותי כל ימי חיי), ועליי יהיה להילחם בהם.
אם לא בשביל נשים בשביל מה אני אחיה? כנראה בשביל משחקי מחשב,

שאלה מספר 1- האם אפשר לחיות בלי נשים בלית ברירה, לא להקים משפחה, לא לחוש מגע נשים כל ימי חיי, כאשר ההורמונים מתפוצצים נגד זה?
האם יש כאן אנשים כאלה, האם אפשר באמת לחיות בצורה כזאת?
אנשים נכים ,שאף אישה לא מעוניינת בהם, איך הם שורדים את החיים? פשוט מסתכלים על עולמם הקטן שלהם וזהו? אני מנסה לחיות ככה אבל תמיד יש בלי בחירה חדירה של העולם החיצוני, כאשר אני בטעות רואה זוג מחזיק ידיים, נשים צוחקות להן וכו'


עניין נוסף- אחרי האקסית נשארתי המון זמן לבד, ובחורות שכן הייתי איתן זה כי ממש התפשרתי. כלומר, אם לא הייתי מתפשר הייתי נשאר לבד לגמרי.
ובגדול, מאז האקסית אני לבד .מאוד. ואני עוד צריך להחזיר לעצמי את הבטחון שאני יכול להשכיב אחרת ולהנות איתה, וזה לא מגיע ואולי גם לא יגיע. מה אתם הייתם עושים במצב שאתם נפרדים ממישהי ולא מכירים אחרת? שהרי אם אני לא מכיר אף אחת, זה כאילו אלוהים קורץ לי מלמעלה שאני כישלון.

אני מכיר אנשים ממש טיפשים ומכוערים שהשיגו בני זוג.

נדמה לי שאפילו יש אתר הכרויות לסיוע לאנשים מכוערים/פגועי מוח/נכים.

זאת לא שאלתי.
אני שואל על אנשים בודדים שנדחקו לחיות במצב זה בלית ברירה. האם יש כאלה, אתם מכירים כאלה, ואיך הם שורדים?

יש שם הרבה גיקיות בשנים האחרונות.

אבל דבר אחד בטוח,
לא הולכים לסטיילינג.

מצאתי כבר את הגיקית שלי,
לפעמים אני הולך איתה.
השנה לא.
עומס בעבודה...

אתה נורא משדר שמה שמעניין אותך זה להשכיב מישהי, ומאוד משמעותי לך המראה החיצוני.
אלה שני דברים שהייתי עובד עליהם לפני שאני מחפש קשר רציני, כי בנות קולטות בנים שאלה הדברים שבראש שלהם די מהר.
כתבת:
"בשנה שעברה, כמה שלא להאמין, אני אשכרה הייתי עם אישה!! לא מושכת, דירוג נמוך כמו שאומרים, אבל ישנתי עם מישהי והתעוררתי איתה ליום הזיכרון הזה"
העיקר שישנת איתה, הא? אפילו שיש לה רק "דירוג נמוך". איך אתה מצפה שבת תתייחס אליך ברצינות ככה?
"ואני עוד צריך להחזיר לעצמי את הבטחון שאני יכול להשכיב אחרת ולהנות איתה, וזה לא מגיע ואולי גם לא יגיע."
זה מה שאתה מחפש? להחזיר לך בטחון שאתה יכול "להשכיב מישהי"? בחורה נורמלית לא תעבור על זה בשקט. במקומך, אני הייתי מנסה להחזיר את הבטחון ביכולת שלך לתקשר עם בנות, ולחלוק איתן את החיים.
וזה לדעתי מקור הבעיה:
"אם לא בשביל נשים בשביל מה אני אחיה? כנראה בשביל משחקי מחשב"
"נשים" (ביטוי מזעזע אם תשאל אותי, כאילו כולן אותו דבר וחושבות ומתנהגות באותה צורה) הן לא משהו שאתה חי בשבילו, אלא חי איתו. אתה צריך למצוא לעצמך חיים ראויים, לעשות משהו טוב עם הזמן שלך, ואז לחפש מישהי לחלוק איתה את החיים האלה. אם אתה בא בגישה שבחורה צריכה להיות בידור בשבילך, חפץ שמחזק לך את האגו בעצם זה שהוא שלך ומשהו שאפשר לעשות איתו דברים מיניים, אל תתפלא שאתה לא מוצא אף אחת.
וכמובן שהדבר נוגע גם לבנות גיקיות. אני גיק, יצאתי עם גיקיות, הייתי באייקון. הבנות שם לא פחות טובות מאשר בשום מקום אחר. דווקא בנושאים של כבוד עצמי, הן דורשות יותר כבוד מהרגיל.
הזלזול שלך ב"אנשים נכים" הוא חלק מזה. אתה מניח שמי שלא נראה טוב אין לו סיכוי עם בנות. תתפלא. אני במקומך הייתי מפנה מקום מהחשיבות של יופי, ונותן חשיבות למשיכה. אתה יכול להימשך למישהי גם אם היא לא נראית לך סופר יפה במבט ראשון. עם יופי לא בונים מערכת יחסים ארוכה ורצינית. ההתלהבות מיופי נמוגה עם הזמן, גם אם הבת זוג שלך היא בר רפאלי. מה שמחזיק מעמד זה משיכה, ואתה יודע מה מביא משיכה? היכרות, עבודה על זוגיות ואינטימיות. דבר שכל "איש נכה" ומכוער יכול לעשות.
בקיצור, הייתי מציע לך לשנות גישה. תתעניין באנשים, תמצא לך חיים, ואתה תראה שתוכל ככה למצוא גם מישהי טובה לחלוק איתה את מה שיש לך.

אבל אם לענות על השאלה הכללית שלך: לדעתי, ייתכן מצב שאדם יחיה לבד. התרבות שלנו מאדירה זוגיות מהרבה סיבות - אבולציונית (כדי לעודד רבייה), דתית ועוד, אבל בסוף זה האדם מול עצמו. יש אנשים שפחות מתאימים לזוגיות, יש אנשים שמסתדרים מעולה לבד, וזה בסדר.
אני חושב שאדם לא צריך להרוג את עצמו כדי למצוא זוגיות, ולחיות סגנון חיים שלא מתאים לו, רק כי החברה החליטה שככה הכי טוב לו. אדם צריך לבצע החלטות עם עצמו, ולחיות את חייו בצורה אמיתית וטובה, כפי שהוא רואה אותם.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

לא מעניין אותי רק להשכיב מישהי. מעניין אותי מאוד להכיר נשים.
כמובן שיחסי מין זה הישג מאוד גדול בכל היכרות, אבל מנסיון לפעמים דווקא המחשבות המרובות על אישה שלא הספקתי אפילו להכיר זה מה שעושה לי את זה במיוחד.
עדיין אני לא יכול להשתנות ולהגיד שאם יהיה סקס אני לא אתלהב כי זה לא מה שמעניין אותי. זה כן מעניין אותי, וזה כן לסמן ווי באיזשהו מקום.

מנסיון חיים רב, אני לא בטוח שגם בכנס גיק אמצא מישהי, אבל אני יכול לנסות.
נסיון החיים הראה לי שמראה חיצוני זה אלמנט מאוד מאודדדד חשוב, בעיקר לנשים. נשים רבות בעיקר אלו שנראות טוב מחפשות גברים חתיכים ומרשימים. אני עד לזה משיחות אינטרנט שהבחורה מפסיקה להגיב כשהיא רואה תמונות שלי (ואני לא מאמין שאני נראה רע), ואני עד לזה כאשר אני יוצא עם חברים חתיכים לשתות משהו או סתם בקמפוס, ומזהה מיד את האינטראקציה מצד נשים אליהם והיחס הטוב שהם מקבלים. אני עד לזה מצפייה בתמונות בפייסבוק של "עם מי הבחורה בחרה להצטלם", עד לזה כמובן מהנסיון הרב להכיר נשים, ועד לזה כמובן כשאני רואה את זה בלייב (לא רק יחס טוב לחתיכים אלא חתירה מלאה של הבחורה להמשך היכרות).
בחורות רבות שמות משקל גדול מאוד על נראות חיצונית בניגוד למה שרבים בתעשיות השיפור עצמי השונות טוענים, וזה מן הסתם משהו שגם גבר מחפש אצל אישה, זה נורמלי.

אהבתי את 3 שורות אחרונות שלך, מסכים איתן.

אני מכיר אנשים ממש מכוערים שהשיגו בחורות לא רעות בכלל.
זה קשור להתמדה: אם אתה ממשיך לנסות, וכל הזמן מנסה להבין איפה היו הכשלים - בסוף תימצא מישהי.
אבל זה גם קשור לנתונים שלך ושל זו שאתה מחפש.

אבל אתה חייב להסכים שזה צפוי שאדם מכוער במיוחד עם בעיות בתפקוד המוח ובלי עבודה סבירה,
יתקשה למצוא אישה לטעמו...
אחד כזה יאלץ להתפשר.

ולעומתו בחור מקסים יפה וחכם עם עבודה טובה לא יתקשה להשיג בחורה לטעמו.
זה טבעי וברור מאליו. זה לא קשור ל"תעשיית שיפור עצמי".

להעלות פה תמונה שלי,
אולי אעשה זאת בשלב מאוחר יותר אבל לא עכשיו, צריך לחשוב על זה עוד שכן בצעד כזה אני מאבד לחלוטין אנונימיות באתר זה (למרות שמי שיחקור קצת את הפוסטים שלי ואולי קצת מכיר יוכל להבין בסבירות גבוהה מי אני). מה גם שאני בספק עד כמה אתר זה פעיל (עדכון- לפי מס' הצפיות נראה שהוא פעיל אך אנשים רבים לא מגיבים).

כאשר אתה מציין עבודה סבירה, אתה מתכוון למשכורת? כי פה אתה מכניס אלמנט נוסף שזה משיכה של בנות לכסף. עם כסף אני כן יכול למשוך נשים יפות

לגבי התמדה לרובנו אין ברירה אלא להמשיך ולנסות, אני לא רוצה לציין כמה זמן אני מנסה אבל מנסיוני זהו כלל שנלקח בעירבון מוגבל.

לגבי הבעיות המוחיות אתה קושר למקרה מהמילואים. הבעיות המוחיות שלי מתבטאות בקושי לזכור פנים וגם שמות, וקושי מסוים במוסד לימודים מוביל. הקושי הזה לא מפריע לי להתחיל עם בנות ולא מדובר במשהו נראה לעין או מורגש ע"י אחרים (אם בכלל קיים).