13-10-2014, 20:41
|
|
|
חבר מתאריך: 02.03.06
הודעות: 6,684
|
|
זה מזכיר לי את הפעם ההיא שהייתי באיזה מוצב בשטחים שהיה בו חדר חקירות של השב"כ.
החדר היה נעול ותריסיו היו מוגפים, וכל הזמן דמיינו שקורים בו דברים איומים ונוראים כשהוא בשימוש.
יום אחד הביאו למוצב איזה טיפוס ערבי חשוד כלשהו, ואז המ"פ התקשר ברוב טקס לאיזה מספר סודי ואחרי חצי שעה הגיע רכז השב"כ האימתני - שהתגלה לאכזבתנו כטיפוס לולבי למראה, עם תלתלים מוזנחים וזקן זיפים מלוכלך, ודמה בעיקר להומלס ידידותי ולא לחוקר העינויים שציפינו לפגוש.
הרכז נכנס עם הערבי לחדר החקירות ושוחח איתו, ככל הנראה על כוס קפה לפי הריח. אחד החיילים שיער שהרכז מענה את הערבי באמצעות קפה רותח, אבל אם זה קרה אז הערבי ככל הנראה היה קשוח מאוד כי הוא לא צרח בכלל.
כשהם נכנסו ויצאו, הדלת נפתחה לרגע וסוף סוף ראינו את תכולת החדר המסתורי! שהייתה דלה ומאכזבת למדי. כמובן שסירבנו להאמין לעליבות למראית-עין, ולכן החלטנו שיש משמעות נוספת לכל הדברים בחדר - היו שם שולחן-עינויים, כסאות-עינויים, וגם מזגן-עינויים, קומקום-עינויים ואפילו שעון-עינויים*.
* מה ז"א איך עושים עינויים עם שעון? אתה לוקח את הקורבן, עונב עניבת חנק סביב צווארו ומחבר את קצה החבל למחוג הדקות ונותן לו להמתין בחרדה עמוקה ככל שהזמן חולף. אם החוקר סדיסט במיוחד כפי שמתואר בפרסומים זרים - הוא משתמש במחוג השניות!
_____________________________________
If I can shoot rabbits then I can shoot fascists
|