לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 10-10-2008, 20:09
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
Facebook profile
משבר הטילים בקובה

על המשבר הזה ניכתב באתרי אינטרנט רבים, בספרים ובמאמרים ואפילו נערכו עליו סרטים.

סקירה קלה על המשבר (חלקה מתוך האתר וויקי) - כדאי לקרוא!

משבר הטילים בקובה היה עימות בין ארצות הברית לברית המועצות בסוגיית הצבתם של טילים גרעיניים רוסיים בקובה. המשבר החל ב-15 באוקטובר1962 ונמשך 13 ימים, מקובל לסבור שמעולם לא הייתה "המלחמה הקרה" קרובה להפוך למלחמה של ממש כמו במהלכו.

הרקע למשבר
בינואר 1959 הצליח מורד צעיר, פידל קסטרו, להדיח את הרודן בטיסטה, ששלט זה זמן רב בקובה. בטיסטה היה פרו-אמריקני מושחת, אשר דרדר את קובה למצב שבו שרר בה פער כלכלי עצום בין עוני נורא לעושר מדהים. נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, הכיר מיד בשלטון קסטרו, אך זה הקים משטר קומוניסטי והחל במגעים עם ברית המועצות. ארצות הברית הגיבה בהטלת חרם על סוכר מקובה. היחסים הלכו והדרדרו, עד כדי כך ששליט ברית המועצות, ניקיטה חרושצ'וב הכריז כי אם ארצות הברית תאיים על קובה, הוא יגן בכל מחיר על האי, אפילו בנשק גרעיני. אייזנהאואר מיהר לנתק כל קשר דיפלומטי עם קובה.
הנשיא החדש של ארצות הברית, ג'ון פ' קנדי, החליט להגיב באופן חריף יותר. ב-17 באפריל1961, ניסו כוחות של גולים קובניים, בסיוע ה-CIA, לנחות בקובה (הפלישה למפרץ החזירים) ולארגן מרד נגד קסטרו. הפולשים התגלו על ידי הקובנים ונהדפו בקלות. המרד נכשל כשלון חרוץ.
קובה, השוכנת במרחק של כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה, הפכה לבסיס טילים של הרוסים. הרוסים רצו לאיים בכך על ארצות הברית מקרוב, לחדור דרך קובה למדינות דרום אמריקה ולהפוך את המדינה לקלף מיקוח לגבי שאלת ברלין.

מהלך המשבר
ב-14 באוקטובר 1962, גילו מטוסי צילום אמריקניים שאתרי שיגור טילים מסוג R-14 ו R-12 נבנים בקובה. ב-19 באוקטובר גילו טיסות הצילום שארבעה אתרים הפכו למבצעיים. בשידור טלוויזיה ב-22 באוקטובר הודיע הנשיא קנדי על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטיים בקובה, וקבע שכל התקפה מצד קובה תיחשב להתקפה מצד ברית המועצות, על כל המשתמע מכך.
הממשל האמריקני החליט לסלק את הטילים מקובה. קנדי צידד במצור על קובה ולא בהפצצתה, שכן לא רצה להיכנס לעימות גרעיני עם ברית המועצות. ארצות הברית הטילה סגר ימי על קובה, שלקחו בו חלק אלפי כלי שיט ומטוסים. הרוסים הודיעו כי ספינותיהם יתעלמו מן המצור, אך גם הן למעשה נעצרו ואולצו לסגת.
ב-23 באוקטובר וב-24 באוקטובר שלח חרושצ'וב מכתבים לנשיא קנדי, בהם הצביע על אופיים ההרתעתי של הטילים, וטען שפניה של ברית המועצות לשלום. ב-26 באוקטובר הציעה ברית המועצות להוציא את טיליה מקובה, בתמורה להתחייבות של ארצות הברית שלא לפלוש לקובה ולא לתמוך בפלישה כזו. ב-27 באוקטובר העלתה ברית המועצות דרישה נוספת: פינוי בסיסי הטילים האמריקניים מטורקיה. המשבר החריף באותו יום כאשר מטוס צילום אמריקני מדגם יו-2 הופל מעל קובה. באותה עת התקרבו ספינות סוחר רוסיות לאזור המצור הימי.
הנשיא קנדי, שלא רצה בעימות, הודיע בפומבי שהוא מקבל את התנאי הסובייטי הראשון לסילוק הטילים, ובחשאי אישר גם את קבלת התנאי השני. חרושצ'וב נאות לסיים את העימות. הספינות הסובייטיות פנו לאחור, וב-28 באוקטובר הודיע חרושצ'וב שהורה להוציא את הטילים מקובה. בעקבות סילוק הטילים הסובייטיים מקובה הורה הנשיא קנדי, ב-20 בנובמבר 1962, על הסרת המצור הימי מעל קובה , ולאחר כמה חודשים קיים גם את התנאי השני בהסכם והוציא את הטילים האמריקאים מטורקיה .

תוצאות המשבר
משבר הטילים בקובה היה הישג טקטי אך כישלון אסטרטגי של ברית המועצות. הוא הוכיח כי ארצות הברית היא עדיין מנהיגת העולם המערבי ואינה מוותרת לרוסים. בכך מימשה את מדיניות הבלימה ונתנה תוקף לדברי קנדי שהזהיר את הרוסים מלפגוע בארצות הברית או בכל מדינה אחרת בעולם המערבי.
המשבר חיזק את מעמדו של קנדי כנשיא ארצות הברית. הוא הוכיח שלמרות גילו הצעיר, הוא מסוגל להתמודד, ובהצלחה, עם המצבים המסובכים ביותר. לעומת זאת היה מכה קשה לחרושצ'וב, ששילם בכיסאו זמן לא רב לאחר מכן על כשלונו במשבר קובה: ב-1964 הודח משלטונו בברית המועצות.
ככל שהדבר יישמע פרדוקסלי, משבר הטילים היווה במידה רבה את ראשית ההפשרה ביחסי ארצות הברית וברית המועצות, שכן מנהיגיהן הבינו עד כמה קרובה יכולה להיות התלקחות גרעינית קטסטרופלית. בעקבות המשבר החלו להיווצר קשרים כלכליים בין ברית המועצות לארצות הברית, שהתבטאו במכירת חיטה אמריקנית לברית המועצות, ובהתקנת טלפון אדום בין הקרמלין לבית הלבן.

בתקופה האחרונה נוספו עדויות חדשות המציגות את הגירסה הרשמית באור מעט שונה (על אחת מהן נפתח האשכול הזה).
עדות מסויימת מספרת שבפגישה של חרושצ'וב והנשיא קנדי בפיסגת וינה, קיבל הסובייטי לפתע ביטחון מאחר והוא חש שהוא דיפלומט ותיק ומנוסה והנה מולו נשיא צעיר וחסר ניסיון, הוא אמנם לא רצה עימות גרעיני (ברה"מ היתה נחותה מארה"ב בנקודה זו) אבל החליט לבדוק מי ימצמץ ראשון....

ובנימה מבצעית
ההחלטה להתעמת עם הסובייטים על נושא הטילים בקובה כלל לא היתה קלה לנשיא ובעיקר בגלל שלא היה בטוח בה.
מטוסי ה U-2 הביאו צילומים מגובה רב בה ניראה במספר מקומות בקובה מבנה אופייני (צורת מגן דוד) של אתרי שיגור טילים בליסטיים סובייטים מסוג SS-4/SS-5 המוגנים ע"י טילי SA-2.
לא הייתה לו הראיה המכריעה, ראשי הצבא הציעו גיחות צילום מגובה נמוך שצפנו בחובם סכנה של התלקחות אש (עם קובה/ברה"מ) מאחר והמטוסים עלולים להתגלות בוודאות מוחלטת וברה"מ התחייבה להגן על קובה במידה ותותקף.
הנשיא פנה לאומה ביום 22.10.62 ויום לאחר מכן ניתן האישור, מבצע Blue Moon יצא לדרך עת 6 מטוסי RF-8A Crusader (הטוב ביותר למשימה באותה עת) המריאו מבסיס הצי בקיי ווסט וחדרו בגובה נמוך אל תוך קובה, הם התגלו וניפתחה עליהם אש אך את משימתם הם ביצעו במלואה.
כשנחתו הביאו איתם את הראיה לה ציפה הנשיא, הוא הרגיש לא רק בטוח אלא גם צודק ונעמד מול הסובייטים במלוא כוחו, מהלך זה גרם לחרושצ'וב למצמץ ראשון!

גם כיום אחרי 46 שנה, כאילו שום דבר לא השתנה ויש מי שבודק מי ימצמץ ראשון...

מעגלי האיום
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הצילומים המרשיעים
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

קרוסיידר מעל קובה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הנשיא מגיע להודות לטייסת הצילום באופן אישי (נוב' 62) - שימו לב לחלונות צילום צד בדפנות המטוסים ובמצלמה קדימה מתחת לחרטום
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מכתב הערכה מהנשיא למפקד הטייסת שמראה עד כמה היו חשובים הצילומים
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 11-10-2008, 12:14
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "משבר הטילים בקובה"

המשבר מהווה עד היום מודל לניהול חכם של משברים בינ"ל, אבל כפי שמוזכר בהרחבה בספרו של דובס, הוא מהווה גם דוגמה למאבק פנימי כבד של הדרג האזרחי בדרג הצבאי במהלך משבר.
חשוב לציין כי קרטיס למאי עסק בתרגילים מסוכנים של הליכה על הסף עוד בימי אייזנהאואר. הדבר בא לידי ביטוי בייחוד בטיסות סיור פרובוקטיביות רבות של SAC מעל שטחה הריבוני של ברה"מ - במקרים רבים ללא אישור ואפילו עדכון הדרג המדיני.
אייזנהאואר נמנע מלפטר אותו בעיקר בגלל שיקולים פוליטיים וכך אירע שהנשיא הצעיר והלא-מנוסה קיבל אותו בירושה מהממשל הקודם. מבחינות רבות ניתן לראות בעמידתם של קנדי ושל האקסקום מול הלחץ של גנרל רב עוצמה זה ובעלי בריתו בכוחות המזויינים את אחד ההישגים הגדולים של ניהול משבר הטילים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 11-10-2008, 20:30
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
Facebook profile
גנרל קרטיס למאי
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "המשבר מהווה עד היום מודל..."

מבחינות רבות ניתן לראות בעמידתם של קנדי ושל האקסקום מול הלחץ של גנרל רב עוצמה זה ובעלי בריתו בכוחות המזויינים את אחד ההישגים הגדולים של ניהול משבר הטילים
במבחן התוצאה של המשבר הזה אכן כך ניראים הדברים, קנדי, מק'נמרה ואקסקום אכן ניהלו את המשבר למרות הלחץ הכבד שהפעיל למאי (דרש להפציץ מיידית את כל אתרי הטילים הסובייטים בקובה ולפלוש אליה לאחר מכן).

השאלה הגדולה היא אם קנדי לא הוסיף לו עוד שונא שהבין שיש לו עסק עם נשיא מתון שיחזיק אותו קצר כמו את הרבה אחרים שדרשו מלחמה ועכשיו כל אחד מסיבותיו שלו, יש הגורסים (לדוגמה: התובע ג'ים גריסון ע"פ סירטו של אוליבר סטון JFK) שאירועים אלה ואחרים הובילו להולדת הקונספירציה לרצח הנשיא בנוב' 63.
עובדה היא שהנשיא ג'ונסון אישר לו מרחב פעולה רחב יותר במזרח אסיה בניגוד לנשיא קנדי שדחה את בקשותיו להגדלת המעורבות באזור הזה.

אגב, המטוסים שביצעו את הצילום היו של הצי וכפי שרואים בתמונות הנשיא טרח לנסוע אליהם ולהודות להם באופן אישי וגם צירף מכתב תודה - מין הסתם היוקרה של הגנרל (עמד אז בראש חיל האוויר) ניפגעה מאד כשלכאורה הצי עם הקרוסיידר הצליח איפה שחיל האוויר עם ה U-2 ניכשל (אגב, חהא"א הפעיל במהלך המשבר בקובה מטוסי צילום RF-101 אשר לא זכו לתהילה כמו עמיתיהם מהצי...)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 11-10-2008, 21:00
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "גנרל קרטיס למאי"

האירוניה היא שלמאי נאלץ להתפטר בפברואר 1965 - כלומר כחצי שנה לפני תקרית מפרץ טונקין - בדיוק על רקע אי-ההסכמה בינו ובין ג'ונסון ומקנמרה בנושא הרחבת מעורבות ארה"ב בויטנאם. יתר על כן, כשהמעורבות באה, היא התנהלה לפחות באויר בניגוד מוחלט לחזונו בנוגע להפעלת כוח אווירי.

חוצפתו של למאי ביחסיו עם הדרג המדיני שמעליו מודגמת בצורה הטובה ביותר בסיפור השאלת מטוסי הסיור RB-45 ל-RAF. כאשר ממשל טרומן אסר לבצע טיסות סיור מעל ברה"מ במטרה שלא להרחיב את מלחמת קוריאה, הצליח למאי לעקוף את המכשול בכך ששכנע את הבריטים לבצע עבורו גיחות סיור מכ"ם מעל מערב ברה"מ. שתי גיחות סיור נעשו במסגרת זו ב-1952 וב-1954 באמצעות מטוסי RB-45 שהופעלו לכאורה ע"י ח"א המלכותי עם צוותים בריטיים. מיותר לציין כי ממשלי טרומן ואייזנהאואר מעולם לא אישרו גיחות אלו וכנראה ידעו עליהן רק לאחר ביצוען. זוהי פרשה שערורייתית, ולוא רק בהתחשב בעובדה שהמטוסים טסו בנתיבים שנראו בעיני הסובייטים כנתיבי התקפה גרעינית.

לאור כל זאת אין פלא שממשל קנדי הצר את צעדיו של למאי (מחא"א בזמן המשבר) ושהגנרל לא אהב זאת - בלשון המעטה. יחד עם זאת, לא הייתי יוצא מכאן לתאוריות קשר בנוסח JFK.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 11-10-2008, 21:16
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "האירוניה היא שלמאי נאלץ..."

יחד עם זאת, לא הייתי יוצא מכאן לתאוריות קשר בנוסח JFK.
ברור ברור, אל תבין אותי לא נכון - אני ממש לא מנפיץ כאן תיאוריות מהסוג הזה ולא מאשים אף אחד.

ההתנהגות המוזרה הזו ששייכת גם לעידן ההוא (לבצע מהלכים כאלה דרמטיים בלי שהנשיא ידע) כניראה היתה נחלתם של עוד כמה אנשים שמין הסתם הנשיא קנדי הפריע להם.
זה הזכיר לי את הקטע הרלוונטי מהסרט וההתייחסות הייתה באופן כללי להתנהגות ולאו דווקא לאיש.

אני קטונתי, אבל אתה כהיסטוריון בודאי יודע על מה אני מדבר (אנשים כמו אדגר הובר או הסנאטור ג'וזף מקארתי שבשם התפקיד שלהם הטריפו מדינה שלמה לפעמים בצדק ולפעמים ממש לא..)
מזלנו שאנחנו חיים בעידן אחר ולפחות בדימוקרטיות מהסוג המודרני הסיכוי שדברים כאלה יקרו הוא קטן


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 11-10-2008 בשעה 21:30.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 12-10-2008, 18:22
צלמית המשתמש של nsdq160
  nsdq160 nsdq160 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.08.04
הודעות: 1,575
משבר הטילים בקובה
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "אכן כמות."

יש הרבה מאוד סיפורים מרתקים סביב משבר הטילים בקובה, שחלקם הלא מבוטל כמעט ולא זכה לאיזכורים בהיסטוריה המוכרת של הפרשה.

לצערי-שמחתי אני מצוי כרגע אי שם בסרי לנקה הרחוקה, בכנס על נשק להשמדת המונים (ומסתבר אגב, שגם המקומיים חוששים מטרור לא-קונבנציונאלי מצד המורדים הטמילים) ונעזר בחיבור אינטרנט רעוע, כך שאני לא יכול להתייחס יתר על המידה לנושא. יחד עם זאת, היה ויהיה עניין בכך, והדיון עדיין יהיה פעיל, אשמח להרחיב עוד על חלק מהאספקטים הפחות מוכרים של הפרשה עם שובי לארץ בעוד כעשרה ימים. ורק כהקדמה - יש את סיפור מתקפת "הדב הרוסי" על בסיס צבאי אמריקאי בעיצומו של המשבר שהביאה להזנקת מטוסי יירוט חמושים בנשק גרעיני. בסוף התברר שהוא אכן היה דוב, אך אמריקאי ולא רוסי...

ולחובבי הנשק, בכל פינת רחוב מסתובבים פה אינספור חיילים חמושים. הנשק העיקרי הוא הקאלשניקוב לנגזרותיו וה-G-3, אך יצא לי לראות חיילים מפטרלים ברחובות עם RPG-7, רוס"ר סיני חדש ואפילו עם מיקרו-עוזי. הם מאוד אדיבים, במיוחד מאחר ואין פה יותר מדי תיירים, אבל לצערי אסור לצלם אותם.
_____________________________________
"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 12-10-2008, 18:31
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
Facebook profile
מעניין מאד
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "אכן כמות."

לוויני הקורונה הרי התחילו לפעול למעשה כשנה לפני כן:
1. האם הזמן הזה הספיק בכדי להראות להם (לאייזנהאואר, ניקסון וקנדי) את היתרון שיש לאמריקאים על פני הסובייטים?
2. במידה וכן, ניראה שהעובדות האלה עדיין לא הספיקו על מנת לקבוע מדיניות, (עובדה היא שלאמריקאים היה לא קל לאשר גיחות צילום נמוכות בכדי לאמת את הדברים מעל קובה ובודאי שלא מעל ברה"מ), אז איך זה שבהמלך כל שנות ה 60 וה 70 ארה"ב חששה מברה"מ ורק בתחילת שנות ה 80 רונלד רייגן היה מסוגל דיו להתמודד איתם בכל מיני מישורים (פרוייקט מלחמת הכוכבים, הורדת מחירי הנפט בעולם, הסכמי START) ואפילו בהצלחה?

(אגב, אני לא מנהל וויכוח - אני שואל בכדי לדעת כי זה נושא מאד מרתק!)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 04-09-2012, 00:30
  slava04 slava04 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.03.09
הודעות: 111
כן, קצת פרו אמריקאי...(לא שזה משהו רע).
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי יע"פ חברון במיל' שמתחילה ב "סיקור מעט פרו-אמריקני?"

לא ידעתי למי להגיב אז פשוט אחזק את דבריך...

ההתרשמות הכללית מרוב מקורות המידע לגבי המשבר היא, שברה"מ התנהגה כרודפת מלחמה בכך שהעיזה לפרוס טילים גרעיניים סמוך לגבולה של ארה"ב, אבל משום מה מקטנים בחשיבות העובדה שראה"ב
הייתה הראשונה להציב טילים ליד גבולה הדרומי של ברה"מ, בטורקיה! (לא מצאתי ברשת תעריך של מתי הוצבו הטילים בטורקיה).

לפי ההיגיון, הצבת טילים בקובה בה כנגד הצבה בטורקיה (לי זה נשמה על אותו המשקל). לא נראה לי הגיוני שכמה קובנים היו יותר חשובים ,מטילים ליד הגבול. וזה עוד למדינה שעדין היתה בטראומה ממלחמת העולם השניה.

כמה שאלות לקוראי האשכול.
1. למה ברה"מ במהלך המשבר, מוצגת כמדינה אגרסיבית?
2.למה לא מיחסים חשיבות לטילים שארה"ב קיפלה מטורקיה? זה לא נחשב נצחון אסטרטגי?
_____________________________________
(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 04-09-2012, 08:43
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי slava04 שמתחילה ב "כן, קצת פרו אמריקאי...(לא שזה משהו רע)."

הטילים שהוסגו מתורכיה היו אמורים להיות מפונים משם בכל מקרה גם ללא המשבר.
כדי להגיע להסכמה מבלי לגרום תחושות השפלה לאף צד, הוסכם בין השאר שהם יפונו בשלב מאוחר יותר (נדמה לי שלאחר 6 חודשים).
ההבדל בין הצבת הטילים בתורכיה לבין אלו שהוצבו בקובה הוא באופן והדרך. כרושצ'וב הלך במודע לכיוון של יצירת משבר, מה שנקרא "הליכה על הסף".
רק שהוא חשב במושגים של מלחמה קונבנציונאלית ולא הפנים את המשמעות של הדרדרות למלחמה גרעינית וזה היה בין השאר הרקע להדחתו ע"י המפלגה הקומוניסטית.
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 04-09-2012, 23:09
  slava04 slava04 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.03.09
הודעות: 111
זה מה שעשיתי....
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי G_Zhukov שמתחילה ב "זה היה חלק מחומר הלימוד שלי..."

לצערי הרב אין לי את הזמן לקרוא ספר, ולא לראות סרט בעורך מלא.
אבל בוויקי כן בדקתי, וכמו כן ב 2 הקישורים הראשונים שיצוא.

בוויקי:
1.cuban missile crisis
2.PGM-19 Jupiter (זה הטיל שהאמריקאים פרסו בטורקיה).

בשום מקום לא מצאתי אזכור לכך שהם התכוונו לפנות אותם בכל מקרה.

כן מצאתי התייחסות לכך שהפינוי מטורקיה בה כתוצאה, מפתרון המשבר.
כמו כן יש התייחסות לכך שהצבת הטילים בקובה בה בכדי להגיע לשוויון מסוים אם ארה"ב.

ישנו סרטון בYOUTUBE, מדבר בנו של חרושצ'וב, לא בדיוק תומך במה שכתבתי בקשר לטילים בטורקיה אבל מאוד מאנין.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ובכל אופן אנחנו כבר לא מדברים אל 2 השאלות ששאלתי בהודעה הראשונה שלי פה....פשוט סטינו קצת מהנושה.

לסכום:
האמריקאים תמיד יציגו את המשבר כניצחון שלהם, וכך גם בכל סביבה פרו-אמריקאית והרוסים יציגו את זה להפך. וכך זה גם צריך להיות.
_____________________________________
(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 04-09-2012, 23:54
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
דווקא יש מסמך על ה CIA שמראה אחרת...
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי G_Zhukov שמתחילה ב "זה היה חלק מחומר הלימוד שלי..."

על פי המסמך הזה מדצמבר 1961 (קרי 10 חודשים טרם המשבר) בניית אתרי השיגור בבסיס חהא"א בקיגלי (מחוץ לאיזמיר, על חופה המערבי של טורקיה) נמצאת בשיאה בתקופה זו. ניתן להניח שני דברים:
1. אתרים שהושלמו באמצע 1962 בהשקעה ומאמץ עצומים מן הסתם בוודאי שלא היו מיועדים לפינוי חודשים ספורים לאחר מכן...
2. המהלך האמריקני היה מן הסתם קטליזטור משמעותי עבור המהלך הסובייטי הנגדי - ייזום של משבר בינלאומי מלאכותי, תוך ניצול ציני של חוסר ניסיונו של קסטרו הצעיר ולהיטותו להתעמת עם ארה"ב, להשגת מטרה אסט' חשובה - הסגת הטילים האמריקנים מדרום מזרח אירופה.

http://www.foia.cia.gov/docs/DOC_00..._0000304596.pdf
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 05-09-2012, 07:22
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,997
נושא הטילים בטורקיה
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי slava04 שמתחילה ב "האם תוכל להפנות אותי למסמך שכזה?"

G_Zuchov אכן נוגע בנקודה היסטורית נכונה כנראה.

אין לי כרגע גישה לחומר מגבה (נמצא בחו"ל), אולם בספר מצויין ומומלץ לעיון ולימוד מתוארים המאורעות באותם הימים באופן חד וברור וסיפור הטילים האמריקאים בטורקיה כפי שמתאר אותו בקצרה ידידינו G_Zuchov מתאור שם על ידי מחברי הספר.

שם הספר:
RAISE to GLOBALISM, American Foreign Policy since 1938
Prof. Stephen Ambrose
Douglas Brinkely
בהוצאת Pinguin
(מומלצת ההוצאה התשיעית אחרונה והמעודכנת של הספר משנת 2010)

http://www.amazon.com/Rise-Globalis...se+to+globalism

ניתן בין היתר למצוא גם חומר מעניין בנושא ברשת. למשל:
http://www.gwu.edu/~nsarchiv/nsa/cu..._cri/moment.htm
(פיסקה שלישית במאמר ועוד)

גם כאן ניתן לעיין בתאור ממצה של סיפור הטילים האמריקאים בטורקיה:
http://www.bbc.co.uk/history/worldw...issile_01.shtml

אגב אני עצמי זוכר היטב כיצד ישבנו באותם הימים הורי ואני ליד מקלט הרדיו הגדול והקשבנו בארץ במתח רב (בגלים קצרים) ל- BBC בשעות הקטנות של הלילה עד להודעת הקריין כי חרוסצ'וב הורה לספינות הסוביטיות נושאות הטילים לשוב על עיקבותיהן ולהמנע מעימות עם הצי האמריקאי. שררה הרגשה בשעות הללו כי ה"סוף" קרוב. לכולם.

נערך לאחרונה ע"י מיקיטל בתאריך 05-09-2012 בשעה 07:39.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 05-09-2012, 11:17
  slava04 slava04 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.03.09
הודעות: 111
הכל יתכן...
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי מיקיטל שמתחילה ב "נושא הטילים בטורקיה"

מיקיטל, אכן רפרפתי באתרים שקישרת. ובאמת נכתב שם כדרך הגב, ענין הטילים בטורקיה, שאותם האמריקאים כביכול במילא תכננו לפנות בלי קשר למשבר.

הנה מספר אתרים שבהם לא נאמר אל כך דבר, להפך נאמר במפורש שהאמריקאים פינו את הטילים שלהם כחלק מההסכם שהוסג בעכבות המשבר: (לא מוזכר כלום אל כך שהם תכננו את זה מראש).

http://www.jfklibrary.org/JFK/JFK-i...ile-Crisis.aspx

http://www.cubanmissilecrisis.org/background/


לפי ההגיון אני נותה יותר לכיוון של מה שכתב strong1, אתה לא פורס מערכת ולאחר מספר חודשים פשוט מפנה אותה. למה המאמץ?

אני חושב שבדיעבד כולם חכמים, ומפרשים את ההיסטוריה איך שנוח להם.

אבל עם עבדות אי אפשר להתווכח:

הוצבו טילים בטורקיה->הוצבו טילים בקובה->"דיבורים"(רק לאחר שהרוסים במידה מסוימת שיפרו עמדה) ->
->טילים הוצאו מקובה->טילים הוצאו מטורקיה.

בכל אפן G_Zhukov לא התייחס למה ששאלתי אותו בתחילת השיחה:
מה ההבדל בין הצבת הטילים בקובה להצבת טילים בטורקיה??
_____________________________________
(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 05-09-2012, 11:49
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
בתגובה להודעה מספר 29 שנכתבה על ידי slava04 שמתחילה ב "הכל יתכן..."

על פי זיכרוני,הטילים האמריקאיים בהחלט לא הוצבו זמן קצר לפני המשבר בקובה. הם היו כבר מוצבים מזה זמן, יותר מכמה חודשים.

מה ההבדל בין שתי ההצבות הוא עניין של פרשנות אישית וכל אחד יעשה את הפרשנות שלו.
אישית, אינני חושב שברה"מ זכאית להקלה ביחס להתנהלות שלה וארה"ב היתה בהחלט זכאית לחשוד בכוונות של ברה"מ (מדינה ששלטה על כל מז'-אירופה בכח הזרוע ועם עוצמה קונבציונאלית התקפית אדירה שכוונה ללב של מערב אירופה). ורק כדוגמה בל נשכח את רמיסת המרד בהונגריה ב-53 ועוד.

עם כל זה שארה"ב לא חפה מהתנהלות בעייתית, עדיין יש מרחק גדול בין השתיים.

לתחושתי, כיום עם הניסיונות של רוסיה לחזור למרכז הזירה תוך ניסיונות להפגנת גאווה לאומית, יש ניסיונות כאלה ואחרים גם לעצב מחדש את הזיכרון ההיסטורי....
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby



נערך לאחרונה ע"י G_Zhukov בתאריך 05-09-2012 בשעה 11:51.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 05-09-2012, 12:28
  slava04 slava04 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.03.09
הודעות: 111
מסכים איתך לגבי הפרשנות...
בתגובה להודעה מספר 30 שנכתבה על ידי G_Zhukov שמתחילה ב "על פי זיכרוני,הטילים..."

בהחלת כל אחד מפרש בדרכו שלו.

אם היו דורכים לידי אקדח, בהחלת הייתי חושש, עם הייתה לי היכולת הייתי עושה הכל בכדי לפרק את נושא האקדח מנשקו (במיוחד אם אני יודע שככלל הוא מהווה לגבי איום).

וזה מה שהרוסים עשו, האמריקאים דרכו אקדח (גרעיני) בטורקיה וברגע שלרוסים הייתה היכולת הם פעלו...

כך שבענין החשדות האמריקאים צודקים ב 100%, אך כך גם הרוסים...
כך זה ביריבות לא תמיד מענין אותך הצד השני....

מבחינת עוצמה קונבנציונלית התקפית אדירה , אין לי את המספרים כרגע אבל זה הסתכם ביתרון כמותי בטנקים ומטוסים, לאומת זאת לאמריקאים באותה התקופה היה יתרון מוחץ בנשק גרעיני, ובאמצעים להובלתו לשטח ברה"מ .... כך שהעוצמה הקונבנציונלית מתגמדת....

בקשר למרד בהונגריה, הוא הכל ב 1956 לא 53... ורק נזכיר שההונגרים לא היו טלית שכולה תכלת, תוריד 11 שנה ותבין אל מה אני מדבר. מה שנוגע את המרד עצמו אז ההונגרים נהגו באכזריות!! רבה כלפי הקומוניסטים, ואל כן הופעל כוח בכדי לאוצרו. מי לא היה נוהג כך?? אמריקאים התחשבו באינדיאנים ??

לגבי הזכרון ההסטורי, אמרתי כבר כל אחד זוכר איך שנוח לו, אבל יש עובדות בשטח! אם זה אי אפשר להתווכח.
_____________________________________
(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 22-10-2012, 08:25
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
משבר הטילים בקובה - בחלוף 50 שנה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "משבר הטילים בקובה"

יום עיון בנושא:
משבר הטילים בקובה - בחלוף 50 שנה

תכנית יום העיון:
http://www.openu.ac.il/events/Sociology/251012.html

יום חמישי, ח' בחשוון תשע"ג, 25 באוקטובר 2012
בקריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד, דרך האוניברסיטה 1, רעננה
(הכניסה לחניה מרחוב ויצמן; החניה ללא תשלום)
16:00 התכנסות וכיבוד קל
16:30 דברי פתיחה: פרופ' תמר הרמן, סגנית הנשיאה לעניינים אקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה

מושב ראשון: המשבר - נקודות מבט
יו"ר: ד"ר אריה גרוניק, המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' זכי שלום, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
משבר קובה מנקודת המבט האמריקאית

פרופ' גליה גולן (אמריטה), האוניברסיטה העברית בירושלים; המרכז הבינתחומי הרצליה
תפקידה של ברית המועצות במשבר קובה

פרופ' אביעד חפץ, המחלקה לניהול ולכלכלה, האוניברסיטה הפתוחה
משבר הטילים בקובה בראי תורת המשחקים
18:00 הפסקה 18:15 מושב שני: המשבר והשלכותיו

יו"ר: ד"ר אריאלה גרוס רופא, המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' בני מילר, ראש תוכנית המאסטר הבינלאומית ללימודי שלום וניהול קונפליקטים,
אוניברסיטת חיפה
מעליונות ל"השמדה הדדית מובטחת": לקחי משבר הטילים בקובה

אמיר אורן, עיתון "הארץ"
השלכות משבר קובה על המשך התנהלות המלחמה הקרה

פרופ' מריו שניידר, ראש החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
השלכות פוליטיות של משבר הטילים בקובה על אמריקה הלטינית 19:45
הקרנת הסרט: Defcon 2 - Cuban Missile Crisis סיום משוער בשעה 20:30

ההשתתפות ללא תשלום בהרשמה מראש
בטלפון 3337* (03-5114412) או באתר האינטרנט: www.openu.ac.il/Cuba
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir
Humphrey Appleby


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #34  
ישן 15-03-2013, 00:23
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
50 שנים למשבר הטילים בקובה - ריכוז חומרים, חלק 1
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "משבר הטילים בקובה"

מאמרים ממגזין AIR AND SPACE של הסימתסוניאן ומ DEFENSE MEDIA NETWORK

על טיסות הצילום של מטוסי ה RF-101 של חהא"א וה RF-8 של חיל הנחתים

Kennedy’s Evidence
http://www.airspacemag.com/military...-170040946.html

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

פענוח התמונות בבסיס הומסטד

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

שימו לב לסוללת ה 37 מ"מ בפריסה קרבית (אולי אותה אחת שפגעה ב RF-8 - ראו בהמשך)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

על פעילות מטוסי הפטרול של חיל הים האמריקני סביב קובה, כולל מעקב אחר הטילים בעת עזיבתם את האי

When the Missiles Left Cuba
http://www.airspacemag.com/military...-169354346.html

For about a week, flying out of U.S. Naval Station Guantanamo Bay on Cuba, our detachment of Neptunes had been making low-altitude flights three miles off the coast of Cuba to find, photograph, and report all aircraft, ship, and submarine traffic. We had already detected several submerged Soviet submarines.

Flying at 50 feet above the water, we readied our two bulky KB-10A 70-mm black-and-white cameras to photograph the details of the ship as we raced past it.
As we swept up the ship’s starboard side, we saw eight canvas-covered, cigar-shaped objects lashed on the deck. Was this a Soviet ship carrying the first load of missiles coming out of Cuba? Were the Soviets relenting?

לגבי הזרקור שנשאו מטוסי הפטרול בכנפם טרם עידן האמר"לים

At night, the only way to see the ship was with the 70-million-candlepower searchlight 50 feet out on our starboard wingtip. If the searchlight was on longer than 30 seconds, heat from the burning carbon arc tips would melt the searchlight frame and possibly start a fire in the wing. Two aircraft in our detachment of five had experienced such melting, requiring new searchlight units to be flown in. The destroyed units had to be chopped out with a hammer and chisel.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

על ההכנות קובניות לפלישה אמריקנית - צריך לזכור שהמשבר אירע שנה וחצי בלבד אחרי סיפור מפרץ החזירים

Cuba During the Missile Crisis

http://www.airspacemag.com/military...-169357496.html

On June 6, 1961, less than two months after the failed U.S.-backed invasion of Cuba at the Bay of Pigs, enormous wooden crates arrived at San Antonio de los Baños air base on the western part of the island, along with more than 100 Soviet troops. Inside the crates were MiG-15s and -19s,
the first weapons in a buildup in Cuba that included Soviet fighters, bombers, radar, anti-aircraft batteries, and eventually the nuclear missiles that would ignite the 13-day standoff between the United States and the Soviet Union in October 1962.

Del Pino recalls dozens of MiG-21F.13 fighters arriving at Santa Clara air base in central Cuba in August 1962, to be assembled by Soviet engineers. “When 44 aircraft were ready to fly, we knew something of great significance was up,” del Pino writes in Inside Castro’s Bunker, a memoir of his life in Cuba, published last July. “There were not enough pilots in Cuba, even including the ones with flight training in the Soviet Union, to complete the MiG-15 and MiG-19 squadrons we now had.” On September 15, about 50 Soviet pilots arrived at the base.

“Any lingering doubt as to what was about to happen disappeared in early October with the arrival of a squadron of Ilyushin Il-28 bombers at the San Julian air base, at Cuba’s extreme western tip,” del Pino recalls in his memoir. “This, plus the speedy installation of 24 SA-2 batteries in western regions and six in the eastern part of the island were unmistakable signals that war was near.

“All over the island, fed by Fidel’s fiery speeches, people were getting ready to fight,” recalls Canas. “We were a small island. The United States was our enemy. Everybody was yelling Patria o muerte! It was crazy. Fidel is up there telling everyone the Yanquis are coming back to finish the job. Everyone was joining defense brigades, even grandmothers.”

The next morning, October 27, an unarmed U-2F piloted by 35-year-old Air Force Major Rudolf Anderson Jr. took off from McCoy Air Force Base in central Florida and headed for Cuba. On station at 70,000 feet, he could see the curvature of Earth. On the ground stood batteries of Soviet surface-to-air missiles. At noon, three SA-2 anti-aircraft missiles nestled in the tropical foliage of Banés were launched toward Anderson’s airplane; two hit it, killing him.

“Much speculation has surrounded this U-2 incident,” del Pino says. “It has even been said that the missile unit had been taken over by Cubans and that the Cubans had opened fire on the U-2. This is sheer fantasy. Anyone who is knowledgeable in the complexities of these missile systems can understand that it takes at least two years of learning and training for an officer to be capable of operating them with minimum efficiency. At the time of the missile crisis, we didn’t have the slightest idea of the operating principles of an anti-aircraft missile.”

Almost four hours after the U-2 was hit, several U.S. Navy RF-8A Crusader aircraft flying low-level photo-reconnaissance missions over Cuba were also fired on. One was hit by a 37-mm shell but managed to return to base in Key West, Florida.

עוד על הפלת ה U-2 מעל קובה במהלך המשבר

U-2 Pilot Maj. Rudy Anderson: The Only American Killed During the Cuban Missile Crisis

http://www.defensemedianetwork.com/...missile-crisis/

The Soviets sent 40,000 troops (not just 8,000, as the CIA came to believe when the crisis unfolded), 42 MRBMs and 20 nuclear warheads for the missiles.

Maj. (later Col.) Richard S. “Steve” Heyser completed the first U-2 flight over Cuba, taking off from Edwards Air Force Base, Calif., on Oct. 14, 1962.
Heyser landed at McCoy Air Force Base, Fla., from which subsequent U-2 missions were mounted. The following day, Heyser’s images reached analysts of the CIA’s National Photographic Interpretation Center (NPIC), first in Suitland, Md., and later that same day in the second story of a used-car dealership in Washington. The analysts saw what appeared to be components of MRBMs.

On Oct. 23, looking for Soviet action in response to what some perceived as an ultimatum, Kennedy sent six Navy RF-8A Crusaders (which had been designated F8U-1P before Oct. 1) over Cuba.
Air Force RF-101C Voodoos also made flights over the island and U-2 missions continued.

That morning, Anderson made a pass over Cuba and was approaching the shoreline when the Soviets fired two surface-to-air missiles at his U-2. One exploded behind Anderson and sent shrapnel into the cockpit, puncturing his pressure suit. He probably was killed instantly. His U-2 broke apart, plummeted at least 60,000 feet, and crashed on Cuban soil.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


סוללת טק"א SA-2 סובייטית בקובה, דוגמת זו שהפילה את ה U-2

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


Due South of Key West

http://www.airspacemag.com/military...-170232476.html

John I. Hudson was a 30-year old Marine captain when he flew the Vought RF-8A Crusader on eight photo-reconnaissance runs over Cuba from May 1962 to June 1963. He went on to fly the McDonnell F-4B on 308 combat missions in Vietnam, and retired in 1989 as a lieutenant general after 35 years in the Corps.

מספר על פרופיל גיחות הצילום המסוכנות הללו

Hudson: There were a number of probable targets that had been located by the U-2, and [U.S. intelligence analysts] wanted to know what specifically was there. So we’d work out a route. You’re flying at 480 knots, which is eight miles a minute. You can’t navigate except by time, heading, and distance. We’d have anywhere between two and four targets on our route. So we’d take off from Key West in radio silence, on a specific heading for a point of ingress. Whether we hit that point or were 400 or 500 yards or so in either direction didn’t really matter. We’d look for some prominent feature that was supposed to be there, and if we were a little off, we’d correct from that and fly to our first target. We were literally feet off the water and the treetops. We’d go to our first target, maintaining speed at 480. We knew how many minutes it should take us to get to the target, and about 15 seconds before arriving, we’d pop up to 1,000 feet where we could see a little bit and have time to make a hard bank to get right over the target, flip our cameras to the max rate, and run over the target. Then it was cameras off, and back down to the trees, with a hard turn to the new target.

Our targets were generally five minutes or so apart. When we would pop up, maybe the target would be a couple hundred yards away. Then we would egress [the island] at that same low altitude. When we got over the water, we had a fighter CAP [combat air patrol] waiting for us. We would call “feet wet,” indicating we were over the water. After we got 10 or 12 miles out, we’d climb to 35,000 feet, then go to NAS Jacksonville, because that’s where the Navy photo lab was located.

Was there any coordination between the Crusader pilots and the Air Force F-101 Voodoo pilots, who also flew low-level reconnaissance over Cuba?

We never saw any Voodoos. They were flying, I think, out of some place like Tyndall [Air Force Base, near Panama City, Florida], but they weren’t down at Key West. I don’t think we flew on the same days, or if we did, we didn’t fly at the same time. The only Air Force that was at Key West were F-104s that arrived about mid-way through our program to be our fighter escorts because the Marines had been doing that with F-8s out of Beaufort, South Carolina. Frankly, we saw the -104s, but we never had them join on us after we came out [from Cuba]. We would be in radio contact with them.

ועל קרב אוויר בין מיג-17 קובני לאחד הפנטומים הראשונים של חיל הנחתים שכמעט ונגמר בפנטום מופל

The Battle of Key West

http://blogs.airspacemag.com/daily-...le-of-key-west/

The Marines F-4s were just too late to see action in the [October 1962] Cuban [missile] crisis, but the “Gray Ghosts” [VMF-531] did make it to Key West, where they flew scrambles against Mexican airliners, lost lightplanes and even the odd Cuban MiG-17. After Cuban MiGs strafed a fishing boat 50 miles southwest of Key West, Marine Phantoms were scrambled to investigate. Their crews soon discovered that the MiG-17 enjoyed a very short turn radius. As one of the MiGs closed onto the tail of his aircraft, one laconic RIO [radar intercept officer] was heard to remark, “You’d better do some of that pilot sh-t, ’cause we’re losing!”

The Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: Roots of the Confrontation
Part 1 of a series on the anniversary of the 1962 confrontation

http://www.defensemedianetwork.com/...-confrontation/

A survivor of the paranoid circle of confidants that had surrounded Josef Stalin until his death in 1953, Khrushchev was an odd and ruthless combination of strongman, reformer, family patriarch and technocrat. By the spring of 1962, he also was a national leader walking a high wire without benefit of a safety net. A master of bombast and aggressive confrontation, Khrushchev had spent five years from 1956 to 1961 going from crisis to crisis, usually winning concessions from Western powers by stopping just short of war. By 1962, he was a living incarnation of the Communist “Boogey Man” in the minds of Western citizens and observers.

Meanwhile, Khrushchev had to face the reality that the United States and its Allies around the globe were ringing the USSR with a cordon of nuclear-armed ships, submarines, bases, and listening/monitoring posts, effectively containing the Soviet Union within its borders.
Perhaps most personally upsetting to the Soviet Leader were a new set of launch sites for 45 SM-76/PGM-19 Jupiter Medium Range Ballistic Missiles (MRBMs) in Italy and Turkey. Khrushchev, who had a dacha (vacation home) on the Black Sea, was said to have looked out over the water toward Turkey, and said, “I can see them…


The Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: The Berlin Crisis, the Bay of Pigs, and the Soviet Bluff Called
Part 2 of a series on the anniversary of the 1962 confrontation

http://www.defensemedianetwork.com/...t-bluff-called/

The Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: Castro, OPLAN 314/316, and Khrushchev’s Decision
Part 3 of a series on the anniversary of the October 1962 confrontation

http://www.defensemedianetwork.com/...chevs-decision/

Beginning in mid-1961, the Kennedy Administration began a two-track campaign to deprive Fidel Castro of his regime and life. The military part was built around a pair of quick-reaction Operational Plans (OPLANs), 314 and 316, rewritten from the existing Cuban OPLAN 312. Both OPLANs were design to rapidly mobilize an invasion force roughly the size of the U.S. force on D-Day, the only real differences between the two being the duration of the mobilization and the forces available at the end of that period.

The unconventional part of President Kennedy’s anti-Castro campaign was personally supervised by RFK out of the White House and Justice Department, and was known alternatively as Operation Mongoose and “the Cuban Project.” The operational end of Mongoose was led by Gen. Edward Lansdale, USAF and William Harvey of the CIA, with the actual forces being drawn from CIA resources, including the anti-Castro Cuban expatriate community. For over a year in 1961 and 1962, Mongoose teams conducted a variety of raids and strikes on Cuban infrastructure targets including oil refineries, sugar mills, and maritime targets, including cargo ships. In addition, dozens of additional assassination attempts against Castro were considered, planned, and attempted. The target date for completion of Mongoose and execution of OPLAN 314 or 316 was ominous: October 1962.

The Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: Castro, OPLAN 314/316, and Khrushchev’s Decision

Part 3 of a series on the anniversary of the October 1962 confrontation

While vacationing in May 1962, Khrushchev began to tell members of his inner circle of a plan to forward-base a number of medium and intermediate-range ballistic missiles (MRBMs and IRBMs) to Cuba, along with a large joint task force (JTF) of ground, air, naval, and air defense forces. Drawn from the “belt” of roughly 300 MRBMs/IRBMs that held European targets “at risk,” the missiles, by being based in Cuba, would have just enough range to target cities and military bases throughout the continental United States. In addition, the 50,000-man JTF would provide a bulwark against any American attempt to invade Cuba, and thus preserve the Castro regime. The target date for completion of this deployment would be October 1962, and it would be known as Operation Anadyr.

Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: Operation Anadyr
Part 4 of a series on the anniversary of the October 1962 confrontation

http://www.defensemedianetwork.com/...ation-anadyr-2/

Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: Operation Anadyr

Part 4 of a series on the anniversary of the October 1962 confrontation


Operation Anadyr, named after a river in Far Eastern Russia, was the largest out-of-area deployment ever made by the Soviets, and a daunting enterprise for them by 1961 standards. Anadyr was a daring plan to restore the U.S./USSR strategic weapons balance, hold back the Stalinist elements in the Soviet Union, and provide protection for Castro’s Cuba against the Americans, even though the Soviet Union lacked a significant surface fleet, had little experience in tropical operations, and had hobbled nuclear submarine and strategic weapons programs.
The reasons for Nikita Khrushchev’s daring, and political willingness to go “all in” with Anadyr could be explained by the balance of strategic forces in the fall of 1962.

The United States had 142 Atlas, 62 Titan, and 20 Minuteman I intercontinental ballistic missiles (ICBMs), the latter being deployed in hardened silos, against the Soviet Union’s six R-7/SS-6 Sapwoods, one R-26/SS-8 Sasin, and 17 R-16/SS-7 Saddler ICBMs.
The U.S. and U.K. also had 60 Thor intermediate range ballistic missiles (IRBMs) based in Great Britain, and the U.S. Air Force had 62 Jupiter medium range ballistic missiles (MRBMs) based in Italy and Turkey, while the U.S.S.R. had no comparable deployed force.
Operation Anadyr aimed to alter that balance.

The U.S. Air Force had 639 B-52 Stratofortress, 880 B-47 Stratojet, and 76 B-58 Hustler nuclear-capable bombers, while the Soviets had around 100 Tu-20 Bear and Mya-4 Bison nuclear bombers.


The U.S. Navy had 32 to 64 nuclear-tipped Polaris submarine launched ballistic missiles (SLBMs) at sea aboard two to four nuclear ballistic missile submarines, as well as six nuclear-armed Regulus I cruise missiles aboard two cruise missile submarines. Against this the Soviet navy had nothing, because its nuclear ballistic missile and cruise missile submarines were all in port for inspection and overhaul after submarine K-19′s reactor accident.


Finally, the U.S. Navy could deploy 220 nuclear-capable A-1 Skyraider, A-3 Skywarrior, A-4 Skyhawk, and A-5 Vigilante aircraft from five forward-deployed aircraft carriers, while the Soviet navy had no carriers at all.


פירוט הסד"כ המתוכנן של מבצע "אנדיר"


Operation Anadyr’s central objective was to deliver, deploy, and support the delivery of five MRBM/IRBM regiments (eight launchers and 12 missiles per regiment, equipped with 1 megaton (MT) warheads) drawn from the 43rd Rocket Army, part of the Soviet missile belt in the Western USSR,
as well as accompanying forces to protect and support the missile regiments. The forces included:

79th, 191st, and 664th Missile Regiments (R-12/SS-4 Sandal MRBMs)
665th and 668th Missile Regiments (R-14/SS-5 Skean IRBMs)
10th and 11th Air Defense Divisions, each with 12 V-75 Divina/SA-2 Guideline surface-to-air missile (SAM) batteries (six launchers and 12 missiles per battery)
40 MiG-21 F-13/Fishbed-C interceptors of the 32nd Fighter Aviation Regiment
23 Il-28 Beagle light jet bombers (six equipped to drop 12 kiloton (KT) 407N nuclear gravity bombs)
A squadron of 33 Mil-4 helicopters for liaison/command support
11 An-2 Colt/An-24 light transports
Two regiments of FKR-1/SSC-2a cruise missiles (each with eight mobile launchers and 40 missiles), equipped with 12 KT warheads.
Four Motor Rifle Regiments (MRRs – the 74th, 106th, 134th, and 146th) equipped with T-55 or T-34/85 tanks, armored personnel carriers (APCs), heavy artillery/field guns, and three Luna/FROG nuclear rocket artillery batteries (two launchers per battery, each with four rockets


חלקו של הצי הסובייטי במבצע

Soviet fleet’s contributions to Khrushchev’s Cuban deployment were fairly modest. In the end they only deployed a flotilla of six Project 183R/Komar-class fast attack craft (each with two P-15 Termit/SS-N-2 Styx ASCMs), an anti-ship missile regiment with six KS-1 Sopka/SSC-2b Samlet, and a squadron of 33 Il-28 Beagle light bombers equipped for torpedo attack and minelaying (including four nuclear mines). They also sent the 69th Torpedo Submarine Brigade, composed of four Project 641/Foxtrot-class diesel-electric attack submarines, each armed with 22 torpedoes (including one with a 15 KT nuclear warhead).

Cuban Missile Crisis 50th Anniversary: Discovery
Part 5 of a series on the anniversary of the October 1962 confrontation

http://www.defensemedianetwork.com/...sary-discovery/

While the Soviet strategic deception plan (maskirovka) had dictated the use of specialized merchant snips such as timber ships, with the large deck hatches necessary for the strategic missiles and all the nuclear/thermonuclear warheads to be stowed below, much of the other outsized weaponry had to moved as deck cargo. Photographic analysts, such as those led by Art Lundahl and Dino Brugioni at the National Photographic Interpretation Center (NPIC) in Washington, D.C., practiced an arcane science called “crateology” to build a picture of just what sort of weaponry was being sent to Cuba. By using their knowledge of shipping crates and other packaging obtained by earlier U-2 and Corona satellite photography, the NPIC analysts were able to identify a number of the weapons systems being shipped before they ever reached Cuba. This included MiG-21 interceptors and Kormar-class missile patrol boats, each of which had very distinctive crates.

This all changed on Sept. 28, when a U.S. Navy patrol plane overflew and photographed the Soviet freighter Kasimov, which had ten large crates as deck cargo. An analysis showed the containers to be the kind used to transport Il-28 Beagle jet bombers, which were capable of delivering nuclear gravity bombs

מטוסי IL-28 מאופסנים בארגזים על גבי ספינת תובלה סובייטית - בהעדר בסיסים מתאימים בית ההיא במערב אפריקה או דרום אמריקה, לרוסים לא הייתה דרך להטיס את המטוסים קצרים הטווח לקובה.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

Destroyer USS Joseph P. Kennedy Pulled Highly Visible Duty During the Cuban Missile Crisis

http://www.defensemedianetwork.com/...missile-crisis/

אנקדוטה מעניינת - אחת מספינות הצי האמריקני שנטלו חלק באכיפת האמברגו הימי שהוכרז סביב קובה הייתה ה USS JOSEPH KENNEDY משפחתת מדגם גרינג שהושלמה בשלהי מלחמת העולם השנייה ושנקראה על שמו של אחיו הגדול של הנשיא באותה העת, שנהרג כזכור בתאונה במהלך מבצע אפרודיטה. בין היתר עצרה המשחתת הנ"ל את ספינת התובלה הראשונה שאתגרה את הבלוקדה אבל אחרי שנבדקה פיזית התברר שמדובר במטען אזרחי והותר לספינה להמשיך בדרכה לאי.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 24-08-2013, 03:42
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
50 שנים למשבר הטילים בקובה - ריכוז חומרים, חלק 2
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "משבר הטילים בקובה"

סקירה מעניינת של מכון וילסון הסד"כ גרעיני האמריקני (והסובייטי) שהועמד בכוננות ברחבי העולם בעקבות משבר הטילים בקובה

The Cuban Missile Crisis: A Nuclear Order of Battle October/November 1962
http://www.wilsoncenter.org/sites/d...r_of_Battle.pdf

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

יש פה מידע מעניין גם על טילי היופיטר בטורקיה, נושא בו נגענו גם במקום אחר באשכול זה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

התנ"ך הרשמי של ה CIA שפורסם במלוא 30 שנה לאירועים (1992)

https://www.cia.gov/library/center-...0Crisis1962.pdf

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

יש פה בין היתר את המברקים ובהם עדכונים על בסיס גיחות הצילום השונים מעל האי

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

התכנית הצבאית לפלישה לקובה במקרה הצורך, פעולה משולבת של צנחנים, נחתים וצבא היבשה

Pentagon Estimated 18,500 U.S. Casualties in Cuba Invasion 1962, But If Nukes Launched, "Heavy Losses" Expected
http://www2.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB397/

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

וכפי שמלחמת קובה הראשונה (ב 1898) החלה באמתלה, כך תכננו האמריקנים אמתלה דומה גם מקץ חצי מאה

Operation Northwoods
http://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Northwoods

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מה לקנדים ולפרשיית קובה?? ובכן הקנדים חלקו את הגנת צפון אמריקה עם בעלי בריתם האמריקנים וספינות הצי הקנדי ומטוסיו נטלו חלק בחיפושים אחר הצוללות הבלתי מזוהות שהתגלו באוקיינוס האטלנטי (שכמובן התבררו כ 4 צוללות פוקסטרוט סובייטיות ועל כך ראו בפסקה הבאה). אגב דווקא נומ"ט הנצ"ל הקנדית, בונוונטורה, חזרה לבסיסה זמן קצר לפני הפרשייה ולא נטלה בה חלק.

Canadian Involvement in the Cuban Missile Crisis Reconsidered
http://www.cnrs-scrn.org/northern_m..._17_2_39-56.pdf

הסד"כ הסובייטי המרשים ובו ראשוני הצוללות הגרעיניות

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

האזהרה האמריקנית

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ההתגרות הסובייטית

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

המחקר הרשמי של הצי האמריקני על משבר הטילים בקובה וקצת דברים מעניינים מתוכו

Cordon of Steel The US. Navy and the Cuban Missile Crisis
http://www.history.navy.mil/pubs/Cordon_Of_Steel.pdf

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

משגרי הוק של צבא ארה"ב פרוסים בפלורידה (הטיל רק נכנס לשימוש מבצעי שנים ספורות קודם לכן)

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

צוללת פוקסטרוט סובייטית, חמושה בטורפדות גרעיניים, אחרי שעלתה אל פני המים בסיומה של תקרית שכמעט והסתיימה במלחמת עולם שלישית

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מפת תנועת הצוללות הסובייטיות

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

מטוס סיור ונצ"ל מדגם נפטון עוקב מקרוב מאד אחרי ספינת משא סובייטית

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

רביעיות 14.5 מ"מ פרוסות לרובע המלונות של הוואנה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

הבוס מבקר בסוללת נ"מ

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

שרידי מטוס אמריקני שהופל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

ולסיום, לגבי הצוללות הסובייטיות, קיימים שני סרטים מעניינים ודומים הזמינים לצפייה ב YOUTUBE וסוקרים את האספקט התת-ימי במשבר הדרמטי הזה. הסרט הראשון הוא פרק משנת 2012 בסדרה SECRET OF THE DEAD בהפקת ערוץ ה PBS האמריקני המבוסס על ראיון עם מפקד השייטת הסובייטי, שפיקד על ארבעת צוללות הפוקסטרוט שנשלחו לקובה כדי לפעול מנמל מריאל. האיש עצר פקודה לשגר טורפדו גרעיני כלפי ספינות הצי האמריקני שסגרו על הצוללת ובסופו של דבר אילצו אותה להעלות אל פני הים. הסרט השני הוא פרק בסדרה NUCLEAR SHARKS של ערוץ דיסקוברי ששודר במלוא 40 שנה למשבר (2002) וכולל אף הוא ראיונות מעניינים מאד עם 2 ממפקדי הצוללות לצד אנשי הצי האמריקני, מקנמרה (עדיין בחיים), המזכיר הצבאי של קנדי לענייני ימיה ועוד.

Secrets of the Dead: The Man Who Saved the World


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

Nuclear Sharks Cuban Missile Crisis Secret Submarines


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 24-08-2013, 20:20
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
תודה, זה היה קרוב....
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "משבר הטילים בקובה"

כולנו הסתובבנו עם טרזיסטורים (כן, פעם היה דבר כזה) וכל כמה דקות שמענו שידורים.
הנשימה נעצרה כאשר הספינות רוסיות הגיעו לאיזור קובה ונעצרו במקום ומסביב היו כלי שייט אמריקאים.
כל הכוחות האיסטרטגיים הגרעיניים של המעצמות היו בכוננות תקיפה. מה זה פחחחד...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 15:42

הדף נוצר ב 0.12 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר