שבת שלום לכולם!

שמי אורי, ואני בן 24.5, מועמד ללימודים באוניברסיטת תל אביב.
בחודשים האחרונים אני מתלבט לגבי בחירת תחום לימודים, ואשמח לסיוע או עצה ממנוסים ומסטודנטים.

מעט רקע אודותיי: מאז ומתמיד נמשכתי לשני תחומים עיקריים - תחום החלל וכדור הארץ (אציין גם בתוך זה שמאד מאד אהבתי מתמטיקה בתיכון וגם מדעי המחשב היה מעניין, למדתי 5 יחידות בכל אחד מהם והנושאים ריתקו אותי בהחלט, אהבתי את האופי החידתי ומצריך-המחשבה של התחומים הללו בד בבד עם המסתורין הטמון בחלל ובכדור הארץ) והתחום הביולוגי - תאי גזע, מסתרי ה-DNA, חקר המוח!! הנדסה גנטית, ביולוגיה ימית, אימונולוגיה ואף מדעי הצמחים.

לאחר הקדשת מחשבה לא מבוטלת לעניין ולרצון שלי לשלב בין השניים והחשיבות מכרעת של הגורם הכלכלי, הגעתי למסקנה שעליי לבחור תחום שיהיה גם מעניין עבורי וגם בעל פוטנציאל כלכלי, שכן אין לי כל תמיכה כלכלית ועליי ללמוד תחום בעל ביקוש המאפשר להתחיל לעבוד אולי אף תוך כדי לימודי התואר. האפשרויות שנותרו לאחר שלבי הסינון:
ביואינפורמטיקה (מדעי המחשב וביולוגיה), פיזיקה וביולוגיה, הנדסת אלקטרוניקה וחשמל או הנדסת אווירונאוטיקה (שקיים באוניברסיטה כהנדסה מכנית עם התמחות באווירונאוטיקה) .

כך או כך, אדגיש עניין חשוב מאד: מאחר ואני מתעניין מאד בתחום החלל והפיתוח, חשבתי על עבודה בתחומים טכנולוגיים הקשורים לכך, כדוגמת פיתוח לווינים, הייטק צבאי או אווירי כגון התעשיה האווירית ואלביט, פיתוח אמצעי מדידה ומחקר שונים ומשונים של כדור הארץ והחלל, וכן הלאה. העניין המרכזי הוא שאני מעוניין בפיתוח ה"ליבה" וה"מוח", ולא בעיצוב, חומרים ובחלק הפיזי אלא התעסקות בגורם האחראי על מתן הוראות, פעולות כגון בקרה וניווט והיכן שטמון למעשה כל ה"תחכום" של האובייקט.

השאלה היא מהו התחום המתאים ביותר לעשות זאת ? אנשים מסוימים אומרי שמדעי המחשב הוא המתאים ביותר, שכן המחשב הוא ה"יצור" המלאכותי החכם ביותר, ואילו אחרים מדברים על הנדסת אלקטרוניקה. בהנדסת אלקטרוניקה, אגב, יש מסלול של ביו-אלקטרוניקה, אשמח אם מישהו יוכל להרחיב אודותיו.

כפי שאתם רואים, אני אמנם לא החלטי אך ללא ספק נמצא בשלב האחרון של ההחלטה, וצמצמתי את האפשרויות ככל האפשר.

אני אשמח לכל הארה, הערה, עצה וביקורת. אני ממש לא מכיר את התחומים הנ"ל לעומק (מלבד ביולוגיה) כך שמאד קשה לי להחליט מה יתאים לי, ומכיוון שהלימודים קרובים, אשמח לכל עצה באשר היא.

נשמע שאתה מתעניין במחקר ופיתוח בתחום החלל. חשבת על מסלול דו חוגי של גיאופיזיקה ומדעים פלנטריים + מדעי המחשב?

שלום,

ראשית כל תודה על ההתייחסות.
תראה, חשבתי על זה גם כן (למרות שגם בפיזיקה נקי הבנתי שעוסקים בדברים שקשורים חלל וכדור הארץ,אבל באמת נשמע שהמדעים הפלנטריים יותר קרוב לזה), אבל השאלה היא האם זה משהו מעשי שבאמת ניתן לעסוק בו מעבר למעבדה, ולפתח פיתוחים טכנולוגיים למשל ? במילים אחרות איך זה מתחבר למחקר ובעיקר פיתוח בתחום החלל? כמו שאתה רואה אני עושה רומנטיזציה מאד חזקה לתחומים האלה של חלל, כדור הארץ וביולוגיה, אני יודע שלא הכל נוצץ, אבל אני כן מתעקש על משהו שבו אני אוכל גם לשלב עיסוק ממשי ופיתוח טכנולוגי, ולכן באמת אני חושב על היותר יישומיים... ספר לי על זה עוד, אם תוכל.

לצערי אני לא יכול לספר על זה עוד, אני עושה תואר במדעי המחשב ולא יודע הרבה על החוג בגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים.
אם יש לך שאלות ספציפיות לגבי החוג במדעי המחשב, אשמח לענות

השאלות שלי הן:
1) האם בתחום מדעי המחשב ניתן גם להגיע לפיתוח של אמצעים טכנולוגיים כגון לוויינים, מערכות מכ"מ, וכל מה שקשור בעצם בפיתוח אמצעים הקשורים לחלל ולכדור הארץ? האם בכלל הענף של מדעי המחשב נוגע בתכנות ופיתוח מערכות כאלו?
2) האם באמצעות תואר במדעי המחשב, ניתן גם לעסוק לא רק בתכנות ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי OriChamo השאלות שלי הן: 1) האם בתחום מדעי המחשב ניתן גם להגיע לפיתוח של אמצעים טכנולוגיים כגון לוויינים, מערכות מכ"מ, וכל מה שקשור בעצם בפיתוח אמצעים הקשורים לחלל ולכדור הארץ? האם בכלל הענף של מדעי המחשב נוגע בתכנות ופיתוח מערכות כאלו?

אני לא יודע לענות לך. זה כבר תלוי במקום העבודה אליו אתה פונה אחרי התואר ובדרישות שלהם...
התואר עצמו הוא תיאורטי ומתמטי מאוד, וכמעט ואין בו התעסקות ביישום באף תחום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי OriChamo 2) האם באמצעות תואר במדעי המחשב, ניתן גם לעסוק לא רק בתכנות ?

כמובן. בעולם המחשבים יש הרבה מעבר לתכנות.

השאלות האלה כלליות מדי. בסופו של דבר כל תואר שתבחר כנראה יהיה תיאורטי מאוד אבל יפתח לך את הדלת לעסוק במקצוע אותו תרצה, אבל הוא לא מה שיקבע לך את הקריירה ואת העיסוק שלך בעתיד

אהלן.
מבין האפשרויות שמנית הייתי מוריד את האופציה של ביולוגיה-פיזיקה, בגלל הדרישה שלך לתחומים שיש להם בישוק בשוק.
קח בחשבון ששני התחומים של ביולוגיה וחלל כמעט אינם מתקשרים אחד לשני (אלא אם אתה רוצה לחפש חייזרים), ולכן בסופו של דבר תצטרך לבחור אחד מהם ולוותר עם השני.
מבין ארבע האופציות שהעלת אני הייתי הולך על הנדסת חשמל, כי זה התחום שמשאיר לך הכי הרבה דלתות פחותות - צריך מהנדסי חשמל גם בפיתוח לויינים וגם בפיתוח של ציוד ביו-רפואי, כך שתוכל להתבגר קצת, להבין יותר לעומק את עצמך ואת האפשרויות השונות, ולעשות בחירה מושכלת בשלב מאוחר יותר.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

שלום רב,

דבר ראשון הרבה תודה על האדיבות והרצון לסייע, המשתקף מדבריך.
אם כבר אנחנו מדברים, תמיד רציתי לחפש חייזרים, רק שזה מלווה באבטלה ולכן לא מתאים לי .

ועכשיו ברצינות. ראשית כל אומר שפחות או יותר ירדתי מעניין ביולוגיה-פיזיקה, לאחר שהבנתי שבאמת אין הרבה מה לעשות עם זה מבחינה מעשית מלבד להמשיך במחקר (כאשר הייתי יותר מעוניין דווקא לעסוק בפיתוח), וגם לגבי אווירונאוטיקה אני קצת סקפטי לאחר שהבנתי שפחות מתעסקים שם בפיתוח ה"מוח" ו"מערכת העצבים" של הדברים ויותר בעניין של חוזקים, עומסים, זרימות, מבנים וכל מיני דברים שפחות מדברים אליי.

זה משאיר אותי באמת עם חשמל וביואינפורמטיקה. ההמלצה שלך נראית לי הגיונית וחשמל נשמע סופר-מעניין ובאמת נוגע כמעט בכל תחום טכנולוגי שקיים, אולם טרם הזמן להכריע את הכף לטובת חשמל, מפני שדווקא ממדעי המחשב וביולוגיה אני אוכל לעבוד גם בתחומים עם אוריינטציה ביולוגית (כבר שמעתי על מספר חברות שמעסיקות ביואינפורמטיקאים וכמובן שאפשר להמשיך ללימודים מתקדמים בביולוגיה או לרפואה) וגם בתחומים עם אוריינטציה "טכנולוגית-חללית" נקרא לזה. דווקא זה משאיר לי גם פחות או יותר את אותן "דלתות פתוחות", הלא כן? הרי הליבה של כל פיתוח טכנולוגי, בין אם הוא צבאי, חללי או אזרחי, היא המחשב בסופו של דבר, תקן אותי אם אני טועה.
דבר נוסף שעליי להזכיר - בתיכון לא למדתי פיזיקה ורק כעת אני עושה את צעדיי הראשונים בתחום, מה
שגורם לי קצת לחשוש מזה כי כבר עכשיו זה לא פשוט. מצד שני למדתי מתמטיקה 5 יחידות ומאד מאד התחברתי כמעט לכל הנושאים, וכמו שאמרתי זה היה מאד מעניין ומהנה לפתור את הבעיות, ולא קשה מדי. מקווה שזה יקרה לי גם בפיזיקה.

שאלה נוספת: הבחור הנחמד שהגיב לפניך, דיבר על גאופיזיקה ומדעים פלנטריים - האם זהו תחום יישומי, מקצועי? כלומר אתה נעשה גיאולוג, גיאופיזיקאי, קלימטולוג, או שזה כמו ביולוגיה (מחקרי גרידא)?

לפני 6 שנים יצא לי לקחת חלק במשלחת שביצעה סקר ססמי לטובת קידוחי נפט באפריקה.
שם למדתי שלפחות נכון לאותה תקופה יש חוסר אדיר בגאולוגים ובגאופיזיקאים.
מאז מחירי המחצבים רק האמירו כך שסביר להניח שהדרישה גדלה.
השכר, של אלו שהיו תקופות ארוכות מחוץ לבית במסגרת החיפושים ועבדו בחברות בין לאומיות יכול לחצות את רף המאה אלף דולר לשנה. (אני חושב שהנציג של הלקוח בפרוייקט, ישב על שכר של קרוב לאלף דולר ליום עבודה, אבל זה לא שראיתי את התלוש שכר שלו או שהוא אישית אמר לי את זה)
אני לא מכיר את התחום ולא יודע מה מצב השוק בימנו, אך אם תסתכל על כמות חיפושי הנפט/גז שמתרחשים רק באגן הים התיכון תוכל להבין שיש צורך באנשים שמבינים בזה.
בהצלחה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

יכול להיות, אבל עם כל ההתפתחות של אנרגיה סולארית ו"ירוקה" , זה לא מתחיל להתיישן? לדעתי 20-30 שנה אנחנו כבר לא תלויים בנפט יותר... (אולי אני תמים)

לא, ממש לא. תחום המחצבים הפוסיליים רק הולך וצומח. כל הזמן מחפשים מאגרים חדשים ושיטות חדשות. רק עכשיו פורסם שבזכות שיטה חדשה ארה"ב הפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. ישנם עוד מאגרי נפט אדירים שכיום לא משתלם להפיקם, אבל בעתיד הם יהיו מאוד אטרקטיביים.

ומבחינת נזק סביבתי, לא מנסים דווקא לצמצם את השימוש בגז ונפט ? זאת אומרת, בטוח שזה נחמד ומצוין שיש לנו מחצבים פוסיליים, אבל השאלה מבחינה סביבתית-אתית היא עד כמה זה פוגע בכדור הארץ.

קצת אירוני שמישהו שלומד "מדעי כדור הארץ" בעצם פוגע בו...

לא ממש. כרגע יש דלקים שלא ניתן להחליף, במיוחד בכל מה שקשור לספינות ומטוסים. גם במכוניות התחליפים לא ממש רצים קדימה. עובדים על חיסכון בהוצאה, אבל לא על החלפה. אנרגיה ירוקה מתחילה להתגלות כרמאות בזבזנית ומדינות אירופה מקצצות את הסבסוד שלה. ואחרי הפיאסקו ביפן, האירופים מפחדים מאנרגיה גרעינית.

שלא לדבר על הצמיחה במזרח הרחוק והדרישה לדלקים שם.

מה יכול להיות בזבזני באנרגיית שמש ??? (תא פוטו-וולטאי)
או באנרגיית רוח.
אני לא מבין איך אנרגיה ירוקה נעשתה "רמאות בזבזנית",
מה שאתה אומר מאד מסקרן אותי. אני אשמח לשמוע עוד.

הסבסוד הממשלתי לתחנות הללו. כי ללא סבסוד, החשמל המיוצר מהן הוא מאוד יקר, למרות ירידת מחירי הפאנלים. מדובר על חשמל שהינו יקר יותר מחשמל המופק מגז טבעי (כיום- הדלק הפוסילי הנקי, היעיל והזול ביותר ליחידת אנרגיה), במספר סדרי גודל. עד לפני שנים ספורות, תחנות כאלו מכרו את החשמל שלהן לרשת ביותר משקל לקוט"ש, כשתחנת גז פרטית יכולה למכור גם ב-40 אג' ופחות.

לא מדובר רק על תאי PV, אלא גם על טכנולוגית מגדל שמש.

אז בעצם אתה אומר שהשימוש בגז הוא גם יחסית "ירוק" , בהשוואה לנפט ?
ואתה לא חושב שזה עניין של תהליך כלכלי וחברתי, והמחירים של חשמל מ-PV או רוח עם הזמן יפחתו?

מעניין מה שאתה אומר, מאד מעניין.
לגבי מגדלי שמש - זה נראה פתרון באמת לא יעיל...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי OriChamo אז בעצם אתה אומר שהשימוש בגז הוא גם יחסית "ירוק" , בהשוואה לנפט ? ואתה לא חושב שזה עניין של תהליך כלכלי וחברתי, והמחירים של חשמל מ-PV או רוח עם הזמן יפחתו? מעניין מה שאתה אומר, מאד מעניין. לגבי מגדלי שמש - זה נראה פתרון באמת לא יעיל...

זה ידוע שהגז ירוק יותר וזול יותר מדלקי נפט כמו מזוט וסולר. לכן כשפוצץ הצינור המצרי וחברת החשמל עברה לדלקים אלו, הוצאותיה קפצו.

ייתכן שכתהליך חברתי הממשלות תחלטנה לסבסד אנרגיה ירוקה ולא יעילה לנצח. ייתכן שלא. כיום כשיש משבר כלכלי מדינות רבות מקצצות את הסבסודים הללו.

ומעל הכל, דבר שלעולם לא תוכל להתעלם ממנו- מדובר על חשמל לא יציב. אתה לא יודע מתי יש רוח, אתה יודע רק בערך מתי יש שמש, וגם זה לחצי מהשנה בלבד. אי אפשר להיתלות ביצרנים כאלו.

וואלה, שיכנעת אותי. אז בעצם גיאופיזיקאי או גאולוג שעוסק בחיפוש גז טבעי הולך לישון בשקט בלילה, בידיעה שהוא לא דופק את הסביבה ואת הכדור!

לא עד כדי כך, אבל בערך. מצד שני, תמיד יכול להיות שהחברה שלך תחפש דווקא נפט, או פצלים שעשויים לזהם מי תהום

לפי דבריך משתמע שהבחירה המתאימה ביותר היא הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. (קח בחשבון שאני מהנדס חשמל, ככה שברור שדעתי מוטה..


אתה מתאר עניין בחלל ולווינים, בקרה וניווט, מדידות (מה שנקרא מטרולוגיה), ובמיוחד ב"ליבה" או "מוח" ופחות בתחום התכן הפיזי (חומרים, ייצור). בתעשייה לרוב זה נופל תחת "מהנדסי אלגוריתמים" וגם תחת "הנדסת מערכות משובצות ומערכות זמן אמת".
רוב העוסקים בכך הם מהנדסי חשמל, אף שגם עם רקע במדעי המחשב או מתמטיקה יישומית ניתן להשתלב בפיתוח אלגוריתמים.

לדעתי התואר בהנדסת חשמל נותן את הרקע המתאים ביותר, ואוסיף שגם אין כמעט תחום שאי אפשר להשתלב בו עם תואר בחשמל (אם אתה מוכשר, סקרן ולומד מהר). מצד אחד אתה תלמד פיסיקה, כימיה ומתמטיקה שהם הכרחיים למקצוע, ותוכל להתעמק בתחומים כמו בקרה ועיבוד אותות. חשוב לציין שרוב מהנדסי החשמל עוסקים בצדדים יותר תאורטיים ורק מיעוט מהם מתעסק בפועל ב"חשמל" (אם זה מערכות הספק או מתח גבוה, תכנון מעגלים וכו')- משתמשים במילה "חשמל" בעיקר מסיבות היסטוריות.

קח בחשבון שבתחום האלגוריתמים צריך רקע חזק במתמטיקה, ולא כולם מצליחים בזה (למרות שאין בהכרח צורך ברקע מתמטי בתחומים אחרים בחשמל). הקורסים החשובים יהיו: אלגברה לינארית הסתברות (ושיערוך, אם אתה ממש עמוק בעניין!) ואופטימיזציה, בנוסף לקורסי חדו"א ומשוואות דיפרנציאליות.

בחשמל אתה תרצה לקחת קורסי בחירה בדברים כמו: עיבוד אותות ספרתיים+עיבוד תמונה, תקשורת (אפנון, קידודים, וכו'), תורת הבקרה (ולאחר מכן תלמד על בקרה במערכות א-לינאריות), אלגוריתמים וסיבוכיות, מודלים גרפיים ולימוד מכונה. חוץ מפיתוח האלגוריתמים, אם אתה תרצה ממש לממש אותם, אתה יכול ללמוד על מערכות משובצות מחשב, ארכיטקטורת מחשב, ותכן דיגיטלי/VLSI.

כל זה על קצה המזלג. אשמח לפרט יותר על דברים ספציפיים... רק תשאל

"אני כותב על מה שאני יודע, וגם על מה שאני לא יודע."
את כל הנכתב יש לקחת בערבון מוגבל.

ובכן, זו תגובת המאה! הרבה תודה, קודם כל.

כשאמרתי "מדידה", התכוונתי לפיתוח של מכשירים או שיטות המסייעים במדידה של תכונות כדור הארץ והחלל בעיקר. כל מיני דברים שקשורים לגאולוגיה, אסטרונומיה, איסוף מודיעין, גורמים חזותיים - זה נשמע לי מרתק. אני לא יודע על מה אני מדבר אבל אני מניח שזה קיים.

ועכשיו לשאלות:
1) התחומים שציינת - אלגוריתמיקה, כל הקורסים המתמטיים, עיבוד תמונה, סיבוכיות ולימוד מכונה כולם מופיעים גם במדעי המחשב , הלא כן?
2) מה משמעות המושג "שערוך", ואיך זה מתקשר לעבודה על ה"מוח החכם" של מוצר מסוים?
3) האם גם עם תואר במדעי המחשב ניתן לעסוק בפיתוח של לוויינים, מערכות חלל, מזל"טים, מערכות מודיעין וכן הלאה? או שזה מוגבל רק להנדסת חשמל?
4) האם ניתן לעבור אחרי סמסטר או אחרי שנה מהתואר ביואינפורמטיקה לחשמל (עושים איזה קורס או שניים בפיזיקה שם) ? אני שוקל כן לתת צ'אנס לביואינפורמטיקה שכן אני לא רוצה לוותר על הביולוגיה. אוסיף גם שאין לי בגרות בפיזיקה, ולהתחיל עכשיו ללמוד פיזיקה תיכונית שלושה חודשים לפני הלימודים בלחץ של זמן, נשמע לי כמו מטלה קשה.

צריכים ליצור תואר משולב או כפול - הנדסת חשמל עם ביולוגיה!

תודה שוב.

יש חפיפה די גדולה בין מה שעושים מהנדסי חשמל לבין אנשים שלמדו מדעי המחשב - אני יותר מתכוון לפרטיקה ופחות לנושא המחקר, למרות שגם שם החפיפה גדולה (כל נושא עיבוד אותות, למידה, תקשורת ועוד משותפים לשני התחומים ונחקרים בשניהם).
אני אישית די נגד המסלול ביואינפורמטיקה כי לדעתי זה די שקר (לפחות בטכניון), הביולוגיה שם ברמה לא מספיק גבוהה כדי לעשות עם זה משהו בהמשך ועדיף כבר ללמוד כבר מדעי המחשב רגיל. אין שום בעיה (שוב, בטכניון) לעבור בין מדעי המחשב/חשמל (ביואינפורטמיקה בשנתיים הראשונות זה כמו מדעי המחשב רגיל) בהנחה ויש לך ציונים סבירים.

לדעתי גם עם תואר רגיל בחשמל/מדמ"ח תוכל להשתלב בכל התחומים שאתה מדבר עליהם גם בלי ידע ספציפי מעבר. מה שכן בד"כ ברוב החברות האלה יהיו כל מני דוקטורים שיעשו את המחקר ואתה תתעסק יותר בצד היישומי (שהוא גם מעניין) ופחות במחקרי.

הרבה תודה לך!

כמה שאלות גם אליך:
1) מה הכוונה "דוקטורים שיעשו את המחקר ואתה תתעסק בצד היישומי", אפשר לקבל דוגמה או פירוט? דרך אגב, אני לא פוסל להמשיך לתארים מתקדמים וזו בדיוק הסיבה שאני רוצה את הביולוגיה, כדי שיהיה לי אופציה טובה להמשיך לתואר שני בביולוגיה אם ארצה, כיוון שזה מעניין אותי גם במידה ותידרשנה השלמות. האמת היא שאני מאד מתעניין במתמטיקה שימושית (אני פשוט מאד אוהב מתמטיקה) והייתי רוצה להמשיך לתארים מתקדמים בתחום הזה.
2) עיבוד אותות ותקשורת באמת ניתנים ללמידה גם במדמ"ח? כי לא ראיתי שום דבר על זה ואלו שני תחומים שמעניינים אותי, לצד בקרה וניווט. למעשה אלו שלושת התחומים שהכי מדברים אליי (בקרה וניווט, תקשורת, עיבוד אותות או עיבוד תמונה), אם אתה אומר שניתן להגיע אליהם דרך מדמ"ח זה משמח אותי מאד.
3) באונ' ת"א אני יודע שבביואינפורמטיקה מדובר בהרבה מאד קורסים ממדמ"ח והרבה מאד קורסים מביולוגיה, כך שאין בעיה מבחינת רמת הביולוגיה, היא בסדר גמור שם ובנוסף תמיד אוכל לעשות השלמות בביולוגיה. לפי מה שהבנתי לוקחים הרבה מאד שעות סמסטריאליות בביולוגיה וזה כמעט חצי מהתואר.

שוב תודה!

1. רוב החוקרים הטובים ביותר בביולוגיה הם פיזיקאים/כימאים/מתימטיקאים/אנשי מחשב בהכשרתם. ביולוגים טהורים לא מקבלים מספיק ידע משום תחום, וכתוצאה מכך הם נדרשים לרכוש את כישורים מתימטיים/כימיים/פיזיקליים מאוחר מדי ובצורה לא מספקת. מה שאני רואה היא תלות כמעט מוחלטת של ביולוגים בכימאים, מתימטיקאים/פיזיקאים ומתכנתים.
3. עם תואר ראשון בביואינפורמטיקה לא תעשה כלום. אתה תדרש לדוקטורט, וכל מדמחיסט יהנה מיתרון גדול עליך. אם אתה מסתדר עם מתימטיקה היטב, מה טוב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

~ טעות, נשלחה התגובה פעמיים ~

שלום,

1) אתה בעצם אומר שלא כדאי ללכת לביואינפורמטיקה, אלא למדעי המחשב חד-חוגי, או דו חוגי עם תחום משלים? (מתמטיקה למשל).
2) אני יודע בוודאות שעם ביואינפורמטיקה אוכל להמשיך לתארים מתקדמים בביולוגיה אם ארצה בכך (ואני חושב על זה), כמובן שייתכן כי תידרשנה השלמות מעטות, אך לפחות אוכל לעשות זאת. האם אין זו סיבה מספיק טובה ללמוד תואר זה?
3) אולי עדיף לי ללמוד בתכנית הדו-חוגית של מדעי המחשב וביולוגיה, כדי לקחת יותר קורסים שקשורים במדמ"ח ? (הרי יש המון קורסים מונפצים בתואר הזה שהם ייחודיים לביואינפורמטיקה ומן הסתם באים ע"ח קורסים אחרים)
4) אתה נשמע בעל ניסיון בתחומים המדוברים. האם תוכל, לכשתתפנה לכך, לענות על חלק מן השאלות ששאלתי בשרשור הזה ולא נמצא להן מענה?

1. אני אישית חושב שלא. תואר במתימטיקה ישרת אותך הרבה יותר בתארים מתקדמים בביולוגיה, מאשר תואר בביולוגיה. אם אתה תופס בקלות תכנות ומסוגל ללמוד זאת בעצמך (כמו שהרבה אחרים עושים), אז עדיף תואר בכימיה, פיזיקה או מתימטיקה.
3-2. ברור, גם עם ביולוגיה. השאלה היא מה תהיה הכשירות שלך במחקר, ולא איזה נייר תתלה על הקיר. זו בהחלט לא סיבה מספיק טובה. אם מחקר מעניין אותך, אתה צריך לבחור בתואר שיקנה לך את מקסימום הכישורים. כישורים, ולא ידע - כי ידע קל לצבור וכישורים קשה. בביואינפורמטיקה אתה מקבל יותר כלים בתחום מטא-דאטה אבל לא יותר ממה שמתימטיקאי או מדמחיסט יקבל.

ברגע שאתה יודע להפעיל כלי, זה לא משנה מה המטרה שלו - ביולוגיה כימיה אורגנית או מתימטיקה שימושית.

4. כדאי שתסכם מה עוד לא ברור לך.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אוקיי, אז אנסה לסכם את השאלות, אם יורשה לי:
1) מה בעצם אתה ממליץ לי ללמוד כדי לרכוש את הכישורים המדוברים? מדעי המחשב ומתמטיקה דו חוגי? כימיה לא אלמד מהסיבה הפשוטה שזה פחות מעניין אותי. פיזיקה דווקא כן מעניין, אך כך או כך אינני יכול להתקבל לתואר הזה מפני שאין לי בגרות וידע בתחום כלל, ואני רוצה ללמוד באוקטובר. מה שמשאיר אותי עם האופציה של ללמוד רק מתמטיקה או מדעי המחשב (מתחום המדויקים). מתמטיקה לא עדיף על פיזיקה בהקשר הזה? הרי במתמטיקה יש יותר אפשרויות תעסוקה לפי מה שנראה על פניו, והכישורים הנרכשים שווים בערכם, לא?
2) אני מאד מתעניין בהנדסה גנטית או ביולוגיה מולקולרית לתואר שני -גם במקרה הזה לא כדאי ללמוד ביולוגיה כלל?
3) לגבי עיבוד אותות, בקרה / ניווט, ותקשורת. אלו תחומים שמעניינים אותי - האם ניתן לכסות אותם גם בלימודי מדעי המחשב? או שזה רק בחשמל ? (הם מעניינים אותי לצד תחומים יותר מרתקים בעיניי במדעי המחשב כגון רובוטיקה ובינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, סיבוכיות, תורת החישוביות, קריפטוגרפיה, למידת מכונה וכו', ולכן אני יותר נוטה למדעי המחשב מאשר נניח, הנדסת חשמל)
4) האם גם עם תואר במדעי המחשב ניתן לעסוק בפיתוח של לוויינים, מערכות חלל, מזל"טים, מערכות מודיעין וכן הלאה? או שזו נישה של הנדסת חשמל יותר ? נראה לי הגיוני שבכל מערכת כזו יש מחשב חכם שאחראי על הכל ושמהווה את מערכת העצבים של הכלי, אז נשמע שכן, אבל אני ממש לא יודע מהי האמת, זו רק השערה.
5) שאלה אחרונה - במידה ואתחיל ללמוד מדעי המחשב ואחליט לעבור להנדסת חשמל אחרי שנה או סמסטר, זה יהיה בעייתי וכרוך בהשלמות מרובות, או שזה תהליך יחסית לא נורא? (אונ' ת"א, ככל הנראה)

אלו פחות או יותר כל השאלות שנותרו לי. אני אסיר תודה, דרך אגב, על ההיענות פה. זה מחמם את הלב.

נתחיל דווקא במשהו ששאלת קודם אבל לא עכשיו:
היחס בין השקעה (זמן/כסף) להחזר בתחומי הביולוגיה, כימיה ורוב הפיזיקה נמוך. בגדול אין הרבה מה לעשות ללא דוקטורט (אם אתה רוצה לעסוק במחקר ולא להיות טכנאי), שזה עשור+ ללא הכנסה טובה (ולפחות עוד עבודה במקביל). אין הרבה עבודה בתעשיה, ויש עוד פחות באקדמיה (שתדרוש פוסט דוקטורט אחד לפחות בחו"ל) - הרבה חוקרים מוצאים עצמם נשארים בחו"ל.
המצב במתימטיקה שימושית, חלק מתחומי הפיזיקה יותר טוב, ותחומי הנדסה ומדמ"ח עוד יותר טוב

לגבי שאלות 3-5: אין לי מושג.

1. הייתי אומר מתימטיקה, פיזיקה או שילוב של שניהם. אין שום קשר בין הבגרות שעשית לבין מה שאתה לומד באוניברסיטה. את כל מה שלומדים בתיכון בפיזיקה אתה תעבור בפחות מסמסטר אחד באוניברסיטה - כך שאין מה להשוות בכלל.
2. אני לא הייתי מתכנן על פי תת תחום ספציפי. אני התחלתי בתור אקולוג/ אבולוציונולוג, עברתי לביוכימיה וסיימתי בביוכימיה אנליטית. בכל מקרה, ביופיזיקה ומתיטיקה שימושית ישרתו אותך טוב יותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

היי שוב.

ראשית אפתח בכך שלדאבוני הרב, אוניברסיטת תל אביב מחייבת כל מועמד לפיזיקה / הנדסת חשמל להגיע לרמת ידע של 5 יחידות בפיזיקה לפני תחילת השנה. כרגע, בכלל אין לי זמן, ולא הרבה ראש פנוי לכך, מה שאומר שזה יורד מהפרק, ומשאיר אותי עם האפשרות ללמוד רק מתמטיקה / מדמ"ח / ביולוגיה (מעצבן, הא?). עוד כחודשיים אוכל להתפנות ללימודי פיזיקה, ואז אם אני ממש אחליט שאני עף על הנדסת חשמל או פיזיקה, אוכל להתחיל אחד מהם בסמסטר אביב וללמוד פיזיקה החל מבעוד חודשיים.

על כל פנים, נראה שאתה פחות בעד מדעי המחשב, מדוע ? מפני שניתן ללמוד תכנות לבד ? הרי רוכשים שם כלים יעילים וידע רב במתמטיקה.
מה אתה חושב על הנדסת חשמל כבסיס לתואר המשך במדעים ? (ביולוגיה במקרה שלי). דרך אגב, את כל מה שאמרת לגבי המדעים אני כבר יודע, ולכן אין בכוונתי ללמוד מדעים ללא תוספת של תחום "מעשי". אני לא יכול להרשות זאת לעצמי, וגם לא ממש רוצה.

אחלה יום!

1. למה להתקע דווקא באוניברסיטת תל אביב?
2. אם מה שאתה רוצה לעסוק במחקר ביולוגי, אז מתימטיקה עדיף. אם מה שמעניין אותך הוא עיסוק בתכנות, אז מישהו אחר צריך לענות לך על זה... מכיוון שחלק גדול מהמחקר הביולוגי עוסק בסטטיסטיקה ופיתוח כלים מתימטיים לפתרון בעיות ביולוגיות, מתימטיקה יתן לך הרבה יותר כלים מאשר מדמח, ואילו תכנות ניתן ללמוד לבד.
3. יש בהחלט תחומים בביולוגיה שהנדסת חשמל ואלקטרוניקה יקנה לך יתרון בהם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

1) אני לא חושב שזה משנה. בכל אוניברסיטה דורשים 5 יחידות פיזיקה כדי להתקבל לחשמל או פיזיקה (מלבד העברית, שאין שום סיכוי שאלמד שם, פשוט קשה לי עם ירושלים ועם כל המתח של העיר), חוץ מזה שתל אביב הכי מושכת אותי בתור עיר להיות בה סטודנט.
2) כן. אני מאמין שמה שארצה לעסוק בו הוא מחקר ביולוגי. ואני לא רואה איך הדברים סותרים - הרי אפשר ללמוד דו-חוגי מתמטיקה ומדעי המחשב, כפי שאמרתי מקודם (גם ככה השנה הראשונה מאד חופפת), מה שאומר יותר ידע מתמטי --> יותר כלים למחקר ביולוגי בהמשך.
3) תוכל לתת דוגמה לתחומים כאלו? סתם מתוך סקרנות, ובהשוואה למתמטיקה - מה עדיף? או שזה פשוט שונה וכל אחד מהם נותן משהו אחר שיכול לסייע.

שוב תודה על הסבלנות, ושבת שלום.

שני דברים ששכחתי לשאול:
1) האם גם האוניברסיטאות ומכוני המחקר דוגלים בגישה שלך? כלומר רואים בעין יפה קבלה של מתמטיקאים לתואר שני בביולוגיה?
2) אם כל מה שאתה אומר נכון, מדוע בעצם האוניברסיטאות "המציאו" את התואר הזה שנקרא ביואינפורמטיקה ובחרו דווקא במדעי המחשב וביולוגיה ולא במתמטיקה וביולוגיה? הרי מתמטיקה, לפי דבריך, משתלבת טוב יותר עם הביולוגיה, ובכל זאת האוניברסיטאות שמות במרכז דווקא את הביואינפורמטיקה. כנ"ל לגבי פיזיקה וביולוגיה.

1. אני לא חושב שזה נכון לטכניון.
1ב. תואר מחקרי יותר תלוי בראש המעבדה שלך, ואם הוא רוצה אותך, אז יסדרו משהו. מעבר לכך יש תכניות מסודרות כמו בתל אביב לתואר שני בביולוגיה תיאורטית וחישובית.
2. לא סותר. שאלת מה יקנה יתרון גדול יותר, ועל כך עניתי
2ב. יש לזה הרבה סיבות שזה לא המקום להכנס לזה. חלקן ענייניות - מישהו באמת מאמין שזה נכון, חלקן עסקיות (החזקה של מסלול לתואר כי יש לזה ביקוש בשוק) וחלקן לא ענייניות. רוב השילובים שאתה מציין נכונים יותר החל מתואר שני.
3. בעיקר בפיתוח כלים לכימיה אנליטית וביופיזיקה. מי שיודע לפתח כלים, מתאים את הכלים אל השאלות. מי שחסר כישורים כאלה, מתאים את השאלות אל הכלים.
הנה דוגמה למעבדה שעשתה מהפכה בתחום מחקר ה DNA על ידי פיתוח כלים ננו-פולאידיים (כמו ריצוף DNA מתא בודד): https://sites.google.com/site/themathieslab/
ויש עוד דוגמאות רבות בתחומים חופפים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

נ.ב. - ראית את הסרט moneyball? זה בדיוק אותה בעיה במחקר היום.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס נ.ב. - ראית את הסרט moneyball? זה בדיוק אותה בעיה במחקר היום.

לא, אבל ספר לי בקצרה על מה מדובר .

http://en.wikipedia.org/wiki/Moneyball
בשביל להצליח לבנות קבוצת בייסבול טובה הרבה יותר חשוב לדעת סטטיסטיקה - לא בייסבול.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מלקולם גלדוול כתב משהו דומה על הוקי קנדי. הוא הראה שהצלחה של שחקני הוקי בקנדה לא תלויה בכישרון, לא בביצועים ולא באמביציה, אלא בתאריך הלידה. כמובן שזה לא מדויק. הפרמטרים האחרים משפיעים, אבל ההשפעה שלהם זניחה ביחס לתאריך הלידה של השחקנים. את הכל הוא מבסס על סטטיסטיקות די פשוטות, והוא גם מציג הסבר מעניין לתופעה. בנוסף, לזה הוא טוען שהתופעה הרבה יותר רחבה, והיא קיימת בצורות שונות בכל מיני ענפי ספורט במגוון מדינות, אבל לא רק בספורט. גם במוזיקה, חינוך ועוד. בגדול הוא מנפץ את האתוס האמריקאי, ומוכיח שהצלחה בחיים תלויה באופן משמעותי בגורמים שלגמרי לא בשליטתנו.

הוא כתב על זה בספר "מצויינים". אני חושב שזה בפרק הראשון. מאוד מומלץ.

אתה צריך לשבת עם עצמך ולעשות טוב טוב חושבים.
אם פרנסה מעניינת אותך - לא ממליצה על הכיוון הביולוגי, שהוא אכן מרתק ומעניין, אך אפשרויות התעסוקה בו, בטח בארץ, מוגבלות (גילוי נאות - אני בעלת דוקטורט בתחום ומצאתי עבודה בתחום קליני לחלוטין בבי"ח). המשכורות בתחום נמוכות יחסית להשכלה הנדרשת, וההשקעה לא שווה את התמורה בסוף, אם פרנסה בראש מעיינך.
אם אתה רוצה ללכת לכיוון של טכנולוגיות גיאולוגיות/חלל, הייתי בהחלט ממליצה על הכיוון שהוצע לך, של מדמ"ח+גיאופיזיקה.
אם אתה רוצה לשמור על יותר אופציות פתוחות - הנדסת אלקטרוניקה/חשמל.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אתחיל בשאלה החשובה ביותר --- את אומרת שקשה להתפרנס ממדעי החיים, אבל מה לגבי השתלבות במחקר באוניברסיטה, האין זה נחשב מקום עבודה ופרנסה , לכל דבר ועניין ? הרי מי שחוקר באוניברסיטה, זו העבודה שלו ומכך הוא מקיים את עצמו. ברור שאין מקום לכולם, אך אם אתה מצטיין ורציני יש לך סיכוי, הלא כן?
מה את חושבת על מדעי המוח? זה מאד קשה להתקבל (במקרה התקבלתי, לא יודע איך) באוניברסיטת תל אביב - דרישות סכם כמו רפואה כמעט, ומשלב בתוכו ביולוגיה. האם זהו גם כן תחום שאפשרויות התעסוקה בו מוגבלות?
ומעבר לזה, מה לגבי השילוב של ביולוגיה ומדעי המחשב? זה מן הסתם פותח יותר אפשרויות תעסוקה.

אם נותרה לך עוד אנרגיה, אשמח לדעת מה את יודעת על תחום הגאופיזיקה והחלל - כל מידע יתקבל בזרועות פתוחות ובחיוך גדול.

התחרות בתחום מדעי החיים חריפה מאוד - אחוזים בודדים אם לא פחות ימצאו תעסוקה בתחום הלימוד שלהם. הרבה ידרשו לתקופה לא קצרה בחו"ל וחלק גדול יתקשו לחזור.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -