שתיי המילים אמורות להיות מילים נרדפות
אך האם הן זהות לחלוטין במשמען?
ואם כן,מדוע קיים בלוח השנה שלנו צום גדליה ותענית אסתר ולא למשל צום אסתר או תענית גדליה?
הרי מבחינת הצום אין הבדל ומדובר מצום מבוקר עד ערב ולא ערב עד ערב כמו כיפור ותשעה באב
אז מדוע השימוש בשתי מילים?

שלום,

המילים נרדפות וההבדל בינן הוא תקופתי בעיקר (מאיזו תקופה שימשו לראשונה, ובמקרה זה, מי
מהן הייתה "אפנתית" יותר בכל תקופה), על כך נכתב בהמשך.

בכל זאת, יש שמגדירים הבדל נוסף כפי שהן מתפרשות כיום:
צום – משמעות כללית לכל הימנעות ממזון – מטעמים דתיים וגם מטעמים רפואיים. תענית – צו מוגדר ומצוין לצום.

מבחינת תצורה, המילה תענית נגזרת מהשורש ע־נ־י/ה (כמו תגלית, תפנית, תצפית; ובשונה מתסכית (ס־כ־ת)),
כלומר: עינוי, הייסורים והסבל הבאים מהימנעות מאכליה ומשתייה.
במקום המילה המקראית "צום", "תענית" באה במקרא פעם אחת בלבד (מילה יחידאית) ובספר מאוחר
יחסית (עזרא ט, ה). לעומתה, ל"צום" 26 היקָרויות, הראשונה שבהן מופיעה בספר "בראשית". גם
בתרגום הארמי משתמשים ב"תענית", המאוחרת יותר ("הן ביום צֹמכם" -> "הא ביום תעניתכון").

למה אין "תענית גדליה" או "צום אסתר"? אני חושב שהקטע הבא משיב על השאלה היטב:

ציטוט:

זה יותר מאלף שנה שעם ישראל (שומרי מצוות) צם בי"ג באדר בערב פורים. ברם, מה מקורה של תענית זו המכונה "תענית אסתר", איש אינו יודע. אסתר לא צמה בי"ג באדר. שלושה ימי צום המוזכרים במגילה, היו דווקא בניסן ולא באדר [...] בתורה מוזכר צום יום הכיפורים בלבד, ובימי הנביאים נוספו עוד שלושה צומות: צום הרביעי (י"ז בתמוז); צום השביעי (צום גדליה) וצום העשירי (עשרה בטבת) המוזכרים ע"י הנביא זכריה (ח,יט; "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי"). תענית אסתר אינה מוזכרת בנביאים וגם לא במשנה ובגמרא. גם ר' יצחק אלפסי (1013-1103), הרי"ף, הנחשב לראשון משלושת גדולי הפוסקים בישראל, לא הִזכירה. איש אינו יודע מתי הוחלט לצום ב"תענית אסתר" [...] המקור הראשון שנזכרת בו "תענית אסתר" הוא ב"שאילתות דרב אחאי גאון" (פרשת ויקהל שאילתא סז,יח). ר' אחאי גאון חי ופעל במאה ה-8. בשל ויכוח עם ראש הגולה, שסרב למנותו לראש ישיבת פומבדיתא, הוא עלה ארצה וכאן סיים את סיפרו. (הרב קורמן, "אתר הניווט בתנ"ך)

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

השכלתי

תוספת: יש מי שניסו לטעון שיש הבחנה הלכתית במשמעות, ש־"צום" הוא רק זה שיש בו חיוב מעיקר הדין, ו־"תענית" הוא המונח הכללי.
כך לדוגמא פסק הרמ״א על "תענית אסתר", שהיא מנהג שאין בו חיוב, ועל כן יש בו הקלות רבות (שאפילו מי שרק כואבות לו עיניו יכול להקל, אך מי שחש בטוב עדיף שלא יפרוש מהציבור).
לפי זה "תענית אסתר" הוא מנהג לזכר "צום אסתר", כלומר הצום שהיהודים צמו בזמן אסתר, שהיה בו חיוב הלכתי משום תענית ציבור (ועל כן במגילה מכונה בשם "צום").

עם זאת, נראה שזו הבחנה מחודשת, ובמקור באמת אין הבדל בין השניים במשמעות.
המילה "צום" מופיעה הרבה פעמים גם בקשר לתענית אסתר.
קהילת ביתא ישראל, לדוגמא, מכנה אותו בשם "צומא אסתר" (יש עוד שלל צומות שנקבעו אצלם..)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תודה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

*הטעם השם ״תענית אסתר״ על שם אסתר? ולא ״תענית פורים״ וכדומה.

הרבי שליט״א מליובאוויטש מלך המשיח מסביר שלא מדובר על התענית שלפני כניסת אסתר לאחשוורוש שלושת ימים שזה היה בחודש ניסן (פסח).
אלא התענית הייתה רק יום אחד בי״ג אדר(זמן גזירת המן הרשע בפועל) כאשר היהודים נקהלו לעמוד על נפשם במלחמה נגד שונאיהם.

ומשום שהגזירה הייתה על כל ישראל אנשים נשים וטף אזי כולם השתתפו במלחמה - ובשעת מלחמה אסור היה להתענות לפי הלכה.

אומנם אסתר שהייתה בארמון המלך ללא סכנה מהמלחמה הייתה יכולה וממילא מחוייבת להתענות בשביל עם ישראל לפי ההלכה.

ולכן נקראת התענית ״תענית אסתר״ דווקא, שהיא היחידה שהתענתה כנ״ל.

עפי״ז אולי אפשר לתרץ מדוע לא כתוב במפורש על תענית אסתר שכן לומדים זה מההלכה עצמה בפשטות.

*עפ"י לקוטי שיחות כרך ו׳ עמוד 372