קישור לאשכול הראשון:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=588938

קישור לאשכול השני:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=589303

קישור לאשכול השלישי:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=589379

נבקשכם להקפיד הקפדה יתרה על בטחון מידע- לא לפרסם תמונות, ידיעות, תנועת כוחות, הסברים וכיוצ״ב שלא אושרו לפרסום.
באם יש לכם שאלה על אחד מהנ״ל, חישבו שנית באם ראוי להעלותה לפורום. היה ואתם לא בטוחים, פנו אלינו בעניין.
שנדע בשורות טובות, בהצלחה לכוחות הביטחון ושכל חיילינו יחזרו בשלום.

לעולם אשא דגלך בגאווה

צה"ל צריך ללמוד מחדש את הדפ"א של ארץ המרדפים.

בארץ המרדפים היה קצת עומק שאיפשר לנהל מרדפים. בעוטף עזה המרדפים יהיו ספרינט קצר של כמה מאות מטרים..

צירך לפתח דפ"אות שנותנות מענה למצב החדש בסוף הלחימה ובוודאי לנושא המנהרות, אבל לא הייתי ממליץ על שיטת המרדפים

נוע, נוע! סוף

ועומק התצפייות, שתים לפנים.

צה"ל צריך לחזור וללמוד שאין דבר כזה התנהגות מנהלתית בסמיכות לשדה הקרב. תשעה מבין עשרת ההרוגים שלשום, נהרגו בשטח ישראל. מי שנמצא בטווח פצמ"רים, צריך להיות ממוגן. זאת אומרת פריסת מיגוניות בשטחי כינוס, או מיגון אישי שכפ"ץ וקסדה על כל חייל. כנ"ל נסיעת רכבים לא ממוגנים וכניסת אזרחים, גזלנים וסקרנים למיניהם.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ד"ר לופט טוען שארה"ב מעולם לא הייתה תלויה בנפט מזרח תיכוני, כמות הנפט שמגיעה מהמזרח התיכון היא9% בערך מכלל הנפט שארה"ב צורכת האמריקאים תלויים במחיר הנפט שהוא סחורה גלובלית
הראיון נערך על ידי יצחק נוי בתוכנית השעה הבין לאומית ב30 ביולי 2014


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

דיווח לגבי הפעילות ברצועת עזה ב 30 ביולי 2014
כולל ראיון עם שמעון פרס הנשיא לשעבר "המלחמה מיצתה את עצמה"



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ומתוך YNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4552200,00.html

יצחק גל מומחה לכלכלת המזרח התיכון מרואיין בתוכנית צבע הכסף ברשת ב
עוד לפני המלחמה בעזה לחמאס לא היה כסף לשלם את המשכורות לצבא שלו ,חמאס מנסה ליצור סידור כלכלי חדש
כלומר ללחות על אבו מאזן לשלם משכורות ל 40,000 מאנשיו וללחוץ על מצרים לפתוח את מעבר רפיח ליבוא סחורות על מנת לחדש את מקור ההכנסה שלו ממכסים .
כיום יש לישראל מצרים והרשות הפלסטינית מנופים כלכליים להכריע את החמאס, שכן הצבא צועד על קיבתו. אם לחמאס לא תהיה אפשרות לשלם את המשכורות למערכת הצבאית שהוא בנה המערכת תתפרק.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ישראל היום

רס"ן בניה שראל, מפקד פלס"ר גבעתי נהרג בלחימה במבצע "צוק איתן" בתאריך 01.08.2014.

"עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". התיעוד האחרון ב-ynet של מפקד פלס"ר גבעתי

עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". התיעוד האחרון ב-ynet של מפקד פלס"ר גבעתי\ מאת יואב זיתון, נועם (דבול) דביר, שחר חי ועומרי אפרים

רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני נפלו בתקרית שבה נחטף סג"מ הדר גולדין. יומיים לפני כן הם תועדו ב-ynet, בפעילות בתוך רצועת עזה

שלשום הם תועדו ב-ynet בפעילות בתוך רצועת עזה, היום (ו') נהרגו מפקד פלס"ר גבעתי, רב סרן בניה שראל, והלוחם סמ"ר ליאל גדעוני בתקרית שבה נחטף ככל הנראה סג"מ הדר גולדין. דובר צה"ל התיר לפרסם את שמות ההרוגים בתקרית הקשה בדרום הרצועה, במהלך הפסקת האש שאותה הפר חמאס. שראל, בן 26 מקריית ארבע, הועלה בדרגה לאחר מותו. הוא יובא למנוחות במוצאי שבת בשעה 00:15 בבית העלמין בחברון. גדעוני, בן 20 מירושלים, יובא למנוחות ביום ראשון בשעה 17:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. כתבי ynet ו"ידיעות אחרונות" נלוו שלשום למפקד חטיבת גבעתי, אל"מ עופר וינטר, ששאל את פקודו שראל - "אתם מוכנים להרחבת הלחימה"? שראל המבויש חייך והשיב: "עוד לא התחלנו, אנחנו רעננים". אותו סיור נערך בזמן הפסקת אש, בדומה להפסקת האש היום שבמהלכה נהרגו לאחר שמחבלים הגיחו ממנהרה באזור רפיח.

היה אמור להתחתן בעוד שבועיים

בסיור המתועד סיפר שראל על החוויות מהיתקלויות עם מחבלים: "מי שמעז לנטוש את הנשק שלו הוא לא לוחם. זה ההיפך מכל התדמית שמנסים ליצור של שהידים ונלחמים עד המוות. בסוף אתה מגיע למקומות שאתה רואה שם מפילים את הציוד שלהם". באחד הבתים בשכונה הנטושה בפאתי רפיח ריכז סרן שראל את כל אמצעי הלחימה - מטענים רבי עוצמה, רובי קלצ'ניקוב, מכשירי קשר, ציוד חפירה, רימונים, מטענים סלולריים למכשיר הקשר. לכתב "ידיעות אחרונות" סיפר שראל כי הוא אמור להתחתן בעוד שבועיים עם ארוסתו גלי, אבל עדיין לא הספיק לקנות חליפה. "הוא גם נפצע מרסיסים בהיתקלות אבל לא יגיד על זה מילה," סיפר המג"ד על שראל שנהרג. "אשתי עושה את כל ההכנות. היא הייתה רל"שית של מח"ט גבעתי אז היא תומכת ומבינה את חשיבות המשימה," הוא מספר.

"מחר מדינת השפלה תתעניין בשיער של נינט"

לפני שבע שנים, כשבניה היה צעיר בן 19, הוא ספד לחבריו רב"ט אחיקם עמיחי וסמ"ר דוד רובין, שנרצחו בפיגוע בחברון. "זאת לא סתם לוויה, ולא עוד סתם אנשים. הם מיתוסים. הפסקנו להאמין במיתוסים וגיבורים, אבל הם היו כאלה", אמר אז שראל על החברים. תוך כדי בכי סיפר על פערי התרבות בינו ובין חבריו מקריית ארבע לבין "מדינת השפלה": "מחר בבוקר מדינה שלמה שגרה בשפלה תתעורר ותתעניין בכמה סנטימטרים צמח השיער של נינט", אמר אז שראל. רס"ן בניה שראל הותיר אחריו זוג הורים ושבעה אחים ואחיות. הלווייתו תתקיים בין שבת לראשון בחצות ורבע בבית העלמין בחברון. משפחת שראל היא מהמשפחות הוותיקות והשורשיות בקריית ארבע ובחברון. אמו, מיכל, משמשת כמורה באולפנת קריית ארבע, ואביו שלום שראל הוא מהנדס בניין במקצועו. גם אחיו גרים ברחבי יהודה ושומרון.

"הקריב את הקורבן הגדול ביותר"

לפני חצי שנה התארס שראל לחברתו גלי. הכתבת טליה פלד קינן צילמה במקרה את הצעת הנישואין שלו והעלתה לפייסבוק. היום, לאחר מותו, היא כתבה: "כואב כואב הלב. פשוט נורא. ומדהים כמה עצב וצער אפשר להרגיש על אדם שפגשתי רק להבזק של חיים. את התמונה הזאת צילמתי לפני חצי שנה בערך. שני אנשים זרים שזהרו מול עיני, כשהוא כורע ברך ומציע לה נישואין באמצע היום. דיברנו המון. ואחר כך דיברתי עליהם המון. כי היה בהם משהו מיוחד. הוא בחור מרשים ויוצא דופן. היום הוא נהרג בעזה. קוראים לו בניה שראל. תנחומים מעומק הלב למשפחתו ולארוסה שלו גלי. הם היו אמורים להתחתן עוד שבועיים". לבית משפחת שראל הגיעו עשרות מנחמים מאז היוודע דבר נפילתו של הבן. אחיו, דוד, שהתגייס רק לפני שבועיים לגולני: "בניה סימל את צה"ל המוסרי שנלחם לפי הקודים המוסריים הגבוהים ביותר. הוא מקריב את הקורבן הגדול ביותר למען עם ישראל. הנפילה שלו רק מחזקת אותי להמשיך בשירות קרבי כלוחם". אחרי שצפה בתמונות האחרונות של אחיו, הוסיף דוד: "זה מצמרר וכואב. אפשר לראות בדברים שלו איזה אמיץ וגיבור היה וכמה רצה לתת לעם ישראל". אחד מאחיו הגדולים, יאיר, אמר ש"הדרג המדיני לא נותן לעשות את העבודה וזו בעיה. בניה אמר שעם ישראל יודע לנצח. בניה היה משוכנע בצדקת המלחמה הזו וביקש גם להעביר מסר לראש הממשלה. עם ישראל קיים כבר 3,000 שנה, דבר לא ישבור אותנו. ראש הממשלה צריך לתת לעם ישראל לנצח. כולנו מאחוריו ומבקשים ממנו שלא יגמגם". שני האחים ביקשו לחזק את משפחתו של הדר גולדין שנחטף על-ידי חמאס. "אנחנו עם המשפחה שלו, תומכים ומחזקים", אמר יאיר. חבר ילדות של בניה, אלעד גלבוע, סיפר כי "הוא היה חסר פחד, הסתכל בעיניים על כל מה שצריך לעשות כשהוא חדור מוטיבציה ועשה את הדבר הנכון תמיד".

"הוא אמר לי 'אל תפחד אבא'"

סמ"ר ליאל גדעוני בן 20 מירושלים הותיר אחריו שלושה אחים והורים - אלי ומזל. אביו אלי סיפר בדמעות על ילד שחלם להגיע לקרבי: "זה היה החלום שלי, הבן הגדול צנחן, אחיו היה ביהל"ם ועוד אח בעורב גבעתי - הוא אמר שיהפוך את העולם ויהיה קרבי". ציון, אחיו הגדול, סיפר: "הוא ילד מדהים. היינו אצלו במשמר הנגב ביום שישי לפני שבועיים לפני תחילת הפעילות הקרקעית. יצאו החוצה חיילים והסתכלתי עליהם. אמרתי איזה ילדים הם, אני לא מאמין שאלו האנשים ששומרים עלינו. ליאל היה חייכן. בכל מצב היה מחייך. כל הזמן צחק סיפר בדיחות. הוא היה הליצן של ארוחות שישי. החבר'ה סיפרו שברגעים הכי קשים הוא מחייך ומרים את המורל. זה לא נתפש שאני מדבר עליו בלשון עבר". ליאל היה אוהד מושבע הפועל ירושלים בכדורסל. "קניתי לו את המנוי", מספר אחיו ציון, "אנחנו אוהדים של הקבוצה הרבה שנים, שלוש שנים לא היה לו מנוי ולפני שבועיים קניתי לו מנוי לידי וליד אחי הקטן וכל הזמן דיברנו את מי יחתימו. הוא לא יראה אליפות של הפועל". הם סיפרו על הפעם האחרונה שדיברו עם ליאל: "דיברנו איתו אתמול בפעם האחרונה, הם יצאו להתרעננות. הוא אמר 'אנחנו גיבורים, יש לנו מ"פ חבל על הזמן, לכל מקום שאנחנו נכנסים, בודקים עשר פעמים, יורים טיל קודם לתוך הבית, המחבלים זורקים את הנשקים, אמר לי 'אל תפחד אבא'". ("YNET", פורסם בתאריך 01.08.2014)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

בניה, יוצא סיירת גבעתי היה אחד הצוערים בסדרה בה"ד 1 והתראיין לאחר מבצע "עופרת יצוקה":

הם ירו שם כמו משוגעים. המ"מ אמר: 'אתה מוכן לבוא למות אִתי?'\ מאת נעמי נידם

לכל מלחמה יש את הקרב האחד שלה-זה שיזכרו גם אחרי שאבק השריפה ישקע. ממבצע "עופרת יצוקה", אומרים מפקדים בכירים ראוי להיצרב בתודעה הקרב בתל אל-הווא. חיילי גבעתי הנאבקים במחבלים בוערים, מכות אש בלתי פוסקות ורימון שרק במזל לא התפוצץ – זה סיפורו של הקרב שהפך למור"ק. מור"קים, כך נדמה, נבנים מרגעים קטנים, כל לחימה מזמנת אליה לא מעט רגעים גדולים וסיפורי גבורה, אבל מור"ק שיסופר בעיניים נוצצות בחטיבה צריך שיהיה בו איזשהו קסם נוסף, רגע דרמטי שיהפוך אותו לאלמותי, המשפט שאמר המפקד רגע לפני, הלוחם שקם להסתער, או אינסטינקט של רגע – עשויים לבקנות לסיפור הקרב חיי נצח. "אחד מהמ"כים שלף נצרה של רימון כדי לזרוק אותו פנימה", משחזר סמ"ר (מיל') יוסף לוין, משוחרר טרי מגבעתי, את הקרב בתל אל-הווא, שכונה בדרום מערב העיר עזה. "באותו הרגע בדיוק גם המחבל זרק רימון חזרה. רצנו חזרה למגנן, והמ"כ נשאר עם הרימון והנצרה פתוחה – כל מה שנשאר לנו זה רק לזרוק אותו פנימה. כולם ירו שם כמו משוגעים. המ"מ שאל אותי: 'אתה מוכן למות אִתי ביחד? אנחנו הולכים עכשיו להכניס להם את הרימון.' וזה באמת היה האחד שגמר אותם".

הם חיכו לנו

כבר כמה ימים שמסתובב בין לוחמי גבעתי השם "תל אל-הווא". מאנשי הצוות הבודדים שנכחו בהיתקלות הוא עשה דרכו ללוחמי גדוד שקד ומשם-לפיהם של לוחמי החטיבה כולה. כמו "בינת' ג'בּל", "המתלה" או "החווה הסינית", גם הוא נושא עימו ניחוח זר, רחוק, מסתורין ששייך בדרך-כלל לקרבות היסטוריים. מפקד הפלוגה המבצעית של גדוד שקד, סרן דוד סלובוצקי, זוכר את הקרב לפרטי פרטים. "היינו אמורים לכבוש איזה בניין", הוא משחזר. "בדרך למשימה שינו לנו פתאום את היעד, ואמרו לנו לכבוש בניין אחר שהיה ידוע כמתקן לייצור אמל"ח של חמאס. הגענו לבניין בעל שמונה קומות. סרקנו את הקומה הראשונה. היא הייתה שקטה לחלוטין. עלינו אל הקומה השנייה, סרקנו את הדירה הראשונה. פוצצנו את הדלת ונכנסנו., אבל גם שם לא מצאנו שום דבר חריג". הסריקה האִטית התנהלה באווירה מתוחה. "כמפקד שמוביל אנשים, אין לך את הפריווילגיה לפחד", אומר סג"מ בניה שראל, מ"מ חוד בפלוגה. "אתה לא מרשה לעצמך – אפילו אם אתה משקשק מפחד. הקפדתי תמיד להיות ראשון – להיות זה שסורק את הדירות לפניהם. שאם מישהו ימות-זה יהיה אני". חדות עין של אחד הלוחמים הובילה לפתיחה באש. "הקשר שלי, סמ"ר אדם מזרחי, זיהה פתאום שמישהו רץ בתוך הבית מחדר לחדר", מתאר סלובוצקי. "צעקנו לו שיצא החוצה, אבל אף אחד לא ענה. ירינו צרור אל תוך הדירה – אבל לא הייתה תגובה. רק אחרי שזרקנו רימון פנימה, התחילה פתאום מכת אש לכיווננו. ככה בעצם הכול התחיל". סג"מ שראל מספר שהתעוררה בו תחושה לא טובה מהרגע שניצב מול הבניין. "הרגשתי שמשהו רע הולך לקרות", הוא משחזר. "עמדנו מול הבניין הענקי הזה, רב קומות ממש. מרחוק הוא נראה עצום, בניין מפואר, כמו אלו בצפון תל אביב. מיד הבנתי שמחכה לנו שמה לחימה עם המון סיכונים". מרגע שנפתחה מכת האש היא רק הלכה וגברה. מה שהתחיל מצרור יחיד של קלצ'ניקוב, המשיך לירי בלתי פוסק. "התחלנו לירות על הדלת. זרקנו איזה עשרה רימונים, תוך כדי שהמחבלים לא מפסיקים להחזיר אש", מתאר סלובוצקי. "באיזשהו שלב הם זרקו לנו רימונים למסדרון. כולם היו צריכים לזוז אחורה, ונשארנו שם רק הכלבן, המ"כ והקשר שלי ואני, מול הדלת והמשכנו לירות. לא משנה כמה תחמושת ירינו וכמה רימונים זרקנו, זה לא עזר. הם הכינו מראש מסתור, והיו ערוכים לזה שניכנס. הם פשוט חיכו לנו".
"כשהם זרקו את הרימון הראשון, חשבתי לעצמי שהנה, זה מגיע", משחזר סג"מ שראל, "כל כך הרבה זמן חיכיתי לראות איך המחלקה הזאת תתמודד בהיתקלות אמיתית, איך כל אחד מהחיילים יתנהל, והם באמת נלחמו כמו אריות. המחבל שזרק את הרימון צעק 'אללה אכבר'. אמרתי לחיילים שלי: 'בואו נחזיר לו', זרקנו גם אנחנו רימון וצעקנו להם: 'אללה אכבר' בחזרה. באחד הרגעים אמרתי להם: 'מי שרוצה למות שיבוא איתי עכשיו עכשיו'. כולם הלכו אחריי. אמרתי להם שזה כמו בטירונות, שלא יחשבו על החיים שבבית". לאט לאט התבררו ללוחמים ממדי מצבור הנשק של החוליה. "שמענו את הרסיסים שורקים לידנו ופוגעים בקיר מאחורינו. התכסינו באבק לבן מהטיח". משחזר שראל. "באותו הרגע הרגשנו ששום דבר לא יוכל לפגוע בנו. הייתה תחושה שאנחנו בלתי פגיעים".
"הבנו שזו פעילות שתוכננה היטב", מוסיף סלובוצקי, "הם נתנו לנו לסרוק את הדירה הראשונה ולא אמרו כלום. גם כשפוצצנו להם את הדלת הם לא אמרו כלום. הם אפילו נתנו לנו להיכנס אל תוך הדירה שלהם, ולא ירו על הדלת. לדעתי, הם רצו שניכנס פנימה, ושם הם יסגרו עלינו וירו מכמה כיוונים. ברור לי שהחוליה שחיכתה לנו הייתה מאוד רצינית. יכולתי לזהות זאת לפי הציוד שלהם – הם היו מאוד מאובזרים ברימונים, במחסניות, בכלי נשק ובווסטים. זה שסמ"ר מזרחי קלט פתאום את הרגל של המחבל שרץ ברחבי הדירה, זה המקור למזל שלנו בסיפור הזה". כמות האמל"ח הבלתי נגמרת של המחבלים העמידה את הלוחמים של גבעתי בבעיה. "בהתחלה סגרנו חזק על הבית וירינו לתוכו מכל כיוון", מתאר סלובוצקי. "אבל ברגע שהבנו שלא משנה כמה רימונים נזרוק וכמה תחמושת נירה הם ימשיכו להחזיר אש, התבהר לנו שצריך לגבש דרך פעולה אחרת".
"היה צריך לעשות שם משהו אחר", הוא ממשיך. "בשלב הזה כבר הייתי בתיאום עם המג"ד, שהורה לסגור על הדירה ולא לאפשר להם לצאת. את המחלקה השנייה הורדתי למטה כדי שיסגרו על השטח ולא ייתנו להם לברוח. הם ניסו לפגוע במחבלים וירו על החלונות, וכתגובה נזרקו עליהם רימונים מלמעלה. אחד הרימונים נפל לחייל בין הרגלים ובמזל לא התפוצץ. בשלב הזה הוצאתי כוח עם טיל המטאדור. הם ירו על הבית ופוצצו חצי ממנו". בשלב זה חבר המג"ד, סא"ל דדו בר-כליפא, אל הכוח שלא הפסיק לחטוף אש לרגע. "הוא הכווין טנקים אל הבית והם סגרו עליו", מתאר סלובוצקי. 'התרכזנו כולנו בקומה הראשונה, והטנקים התחילו לחורר את הקומה השנייה בפגזים, תוך כדי שהמחבלים לא מפסיקים לירות עלינו מכל הכיוונים של הבניין. אני והמג"ד החלטנו להקפיץ עוד טנקים לנקודה, לסגור על הבניין ולחלץ את הכוח אחורה כדי לאפשר לטנקים לירות בחופשיות, לתת אש יותר מסיבית. התחלתי לקל לאט לאט את הכוחות, תוך כדי שהטנקים ממשיכים לירות על הקומה מעלינו".

זה לא נגמר

ממעלה הקומה העליונה, החלו ליפול על הכוח מחבלים בוערים. "הם נדלקו מאש הפגזים ופשוט קפצו למעלה", אומר סלובוצקי. "הם פשוט עלו באש, עם הווסטים והנשק עליהם, אחד מהם נפל על האכזרית והתחיל להתגלגל בחול כדי לכבות את עצמו. הסמ"פ שלי יצא מהאכזרית, ירה בו והרג אותו, והשני יצא משם מקרטע, זוחל, ואכשהו הצליח לעמוד על הרגליים ולברוח'. בהמשך נתפס המחבל על-ידי הכוח. גם אחרי נפילתם של שני המחבלים הבוערים, לא נפסק הירי מהבניין. "בסופו של דבר יצאנו משם, והטנקים פוצצו את הבניין", הוא ממשיך, "כל הקומה נדלקה, מ"מ אחד חטף חמישה רסיסים בצד שמאל, והוא פצוע קל. אני הייתי בטוח שנצא משם עם כמה חיילים הרוגים. ההרגשה הייתה שאנחנו נמצאים בתוך סרט אקשן". שלוש שעות נערך הקרב בתוך תל אל-הווא. "זה היה קרב ארוך וקשה מנטאלית ופיזית', מסביר המ"פ. "צריך הרבה תעצומות נפש כדי להילחם ולהיות דרוך במשך כל-כך הרבה זמן. בדרך כלל ההיתקלויות הן מאוד קצרות, אבל זו הייתה מורכבת במיוחד. יורים עליך מימין, יורים עליך משמאל, מלמעלה, מלמטה, מכל כיוון. היה קשה להבין מה באמת קורה שם, מה תמונת המצב".
"אחרי שסיימנו את הקרב ויצאנו מהבניין קלטנו מה קרה שם", ממשיך סלובוצקי, "היה חשוב למג"ד וגם לי להכניס את החיילים לעוד בניין. ממש בצורה אוטומטית. ארגנו את הכוח מהר, ולמרות שהחיילים היו טיפה בהלם המשכנו הלאה לכיבוש בניין של תשע קומות. כדי שהחיילים יהיו מפוקסים. היה חשוב לנו לא לעצור".
"כמעט נשברתי כשיצאנו משם מותשים והבנתי שזה לא נגמר בבניין הזה", מוסיף שראל, "חשבתי לעצמי שעכשיו בטח נוכל להירגע, לעשן סיגריות ביחד. עוד לא הספקתי אפילו לשתות, והמ"פ הודיע לי שעוברים לבית הבא. לא האמנתי שבאמת הולכים לעשות את זה. הייתי גמור מעייפות, כולנו היינו שפוכים לגמרי. זה הקטע הקשה באמת-להיכנס לבית הבא – אחרי שראית עכשיו את הגופות השרופות האלה קופצות לך מול העיניים".
(הכתבה "הם ירו שם כמו משוגעים. המ"מ אמר: 'אתה מוכן לבוא למות אִתי?'" מאת נעמי נידם, "במחנה", 23.01.2009)

בסדרה "בה"ד 1" מספר רוני דניאל על בניה שראל בסיום הפרק החמישי והאחרון: "את בניה שראל אנחנו מוצאים מתאמץ מאוד במכון וינגייט. אחרי שבועות ארוכים במוצב בגבול הצפון בא שבוע של כושר קרבי. הוא מועמד לצל"ש על חלקו ב'עופרת יצוקה', שם הוביל היתקלות עם חמושים פלסטינים ופגע באחדים מהם, בתוך בניין בן שמונה קומות".

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

דודו ואורי יכלו להשתחרר ממילואים לפני יותר מ-20 שנה, אבל בחרו להמשיך ולהכניס בהתנדבות את לוחמי סיירת צנחנים לשטחי האויב. השניים נוהגים בכלי הרכב המשוריינים בכל עת שהם נקראים לדגל ולא החמיצו מערכה מאז יום כיפור ועד צוק איתן. "הם ישנים בשטח ועושים את מה שהם הכי אוהבים - להתנדב", סיפר בנו של דודו

http://www.mako.co.il/news-military...artner=obinsite

מכולה עם ציוד צבאי שרכשו לוחמי צנחנים נגנב כשיצאו לאפטר: "אביזרים קריטיים שנתנו לנו שקט"
צוק איתן | עודכן 23:09 29/07/2014

עמרי מניב
לוחמי פלוגת המילואים של הצנחנים רכשו במהלך השנים האחרונות מכספם ציוד רב בשווי מאה אלף שקלים המשמש אותם לפעילות המבצעית בכל פעם שהם נקראים למילואים. השבוע, במהלך אפטר אליו יצאו, נגנבה המכולה בה אוחסן הציוד. "הציוד שיפר אותנו משמעותית

וידאו:
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1072427

בברכה,
חדש פה

מי עוזה מכולה ללא שמירה ? ... חלמאות.... היו צריכים לבקש מהחברה המקומיים בפזורה להשגיח.

הם חשבו שהמכולה חונה בהרצליה פיתוח.....? נו באמת....
גם טנק משאירים לבד ללא שמירה...?

ציטוט:

"אין מיגון, אין הנחיות". כעס בשטחי הכינוס אחרי מותם של ארבעה חיילים מנפילת פצמ"ר בשטח כינוס, הלוחמים שעל הגדר כבר לא מסתירים את הכעס. לדבריהם, בשטחי הכינוס חסר מיגון ואיש לא תדרך אותם איך להתגונן מהירי. "אנחנו משתטחים על הרצפה ומתפללים, אין לנו אפשרות אחרת". צה"ל: "הנהלים יחודדו" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4551663,00.html

אני כנראה מפספס משהו כי אני לא מצליח להבין איך ב-2014, בצבא שלא זר לאש תמ"ס (ואיבד בעימותים האחרונים מספר ניכר של חיילים לאיום הזה) עדיין אין סדר בעניין הזה וחיילים אובדי עצות. אם אין טנק/נגמ"ש/מיגונית, מה הבעיה לחפור מחסה ארעי באדמה או להקים סוללות עפר? האם אמנות חפירת השוחות חלפה מן העולם?
זה במיוחד תמוהה על רקע זה שהאדמה בעוטף עזה היא לא סלעית במיוחד או קפואה כמו אבן, וגם אם כן יש לצה"ל די והותר צמ"ה.

באימון הבא בצאלים תנסה לתרגל את המילואימניקים שלך לחפור שוחות כמו שצריך (תחת לחץ זמן, לכסות ולחפור שוב, כמו בטירונות).

ספר לנו איך הלך.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

האמת שזה לא ברור איך אנשים לא חפרו שוחות לעצמם.
קיבינימט מה כבר יש לעשות בשטחי כינוס?

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

לא רק שאין בעיה- עושים את זה.
לא הייתי הרבה בשטחי כינוס הפעם, אבל בעמוד ענן עוד לפני שהטנק האחרון ירד מהמוביל כבר היה שופל שהרים סוללות מיגון גם למפחט וגם לגדודים

נוע, נוע! סוף

עיתון לאנשים חושבים?

או"ם שמום.

אני חושש שמא התבלבלת בפורום.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לינק ?

שמישהו ישלח לי בבקשה בפרטי את הסרטון המלא מהפיגוע בנחל עוז , משום מה אני לא מוצא את הסרטון המלא באינטרנט , גם לא מצאתי את הערוץ של חמאס ביוטיוב ( אם יש לו כזה ) .

קל למצוא אותו בגוגל, כשמחפשים משהו בגוגל פשוט זורקים פנימה באנגלית מי, איפה ומה (וידאו)..........................

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Mpiko קל למצוא אותו בגוגל, כשמחפשים משהו בגוגל פשוט זורקים פנימה באנגלית מי, איפה ומה (וידאו)..........................

-נמחק ע״י הנהלת הפורום -

אתמול בערב הזהרתי
https://www.fresh.co.il/vBulletin/t...%91#post4518519

אחר כך העליתי עוגן לראש הפורום
https://www.fresh.co.il/vBulletin/t...D7%941524%D7%9C

הבוקר חסמתי גולש שעבר על האיסור
https://www.fresh.co.il/vBulletin/t...%91#post4518622

אחר כך גם הסברתי שהאיסור מתייחס לסרטונים, תמונות, תיאורים גרפיים וקישור אליהם באופן גורף
https://www.fresh.co.il/vBulletin/t...%91#post4518660

ועכשיו אתה.

לא יכולת להתאפק? היית חייב לבקש כאן קישור לסרטון ולכתוב את מה שכתבת? יש לך בעיות בהבנת הנקרא?
תאמין לי שאני לא נהנה לחסום גולשים אבל את החסימה שלך הרווחת ביושר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

http://www.haaretz.com/opinion/.premium-1.604653

או"ם שמום.

תודה, לשמחתי זה לא חדש..

לפי מה שאני רואה, זה מלפני שבועיים.

או"ם שמום.

וכאן מסתיים העיסוק בבמה שנותן ״הארץ״ לרפש של גדעון לוי

לעולם אשא דגלך בגאווה

למה להתעלם מהמציאות (= הכתבה, לא התוכן) ?

זה לא ימחק אותה.
אני לגמרי לא מבין את המדיניות של הלא מוצא חן - מוחקים..... המציאות יותר חזקה מזה.

מסיבה פשוטה:
הנושא הזה הוא רובו ככולו פוליטי ולשם כך קיימים פורומים אחרים באתר.
יש לך מה להוסיף לדיון מהפן הצבאי-בטחוני? לך על זה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

צודק, באמת לא רלוונטי לפורום.

הותר לפרסום: חמאס התאמן בחו"ל לפיגוע מצנחי רחיפה בגבול

הותר לפרסום כי בחקירת מפקד חוליה בכוח הנוכבא המובחרת של חמאס, שנעצר במהלך מבצע "צוק איתן", עלה כי היחידה התכוננה לפיגוע באמצעות מצנחי רחיפה באחד היישובים בעוטף עזה.

בחקירה סיפר מפקד החוליה, שגוייס לחמאס ב-2010, כי האימונים לפיגוע זה כללו תרגולות בשימוש במצנחי רחיפה במשך שבוע במלזיה. בתחילת השנה ערכו חברי החוליה אימון נוסף ברצועת עזה.

(יואב זיתון)
YNET

----
הערות שלי
1. אני מניח שהם מתכוונים לבאקאי - מצנח רחיפה ממונע, ולא מצנח רחיפה רגיל. אין מאיפה לקפוץ בעזה עם מצנח רחיפה
2. איך עורכים אימון עם מצנחי רחיפה בעזה בלי שהמודיעין מזהה? אלא אם כן מדובר רק על הנעה ודימום מנועים

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אולי האימון בעזה היה "הסקה מטיולית.." בקיצור נשמע כמו עוד חוליה מאומנת טוב, טוב מידי.

כדאי, גם בהיבט הזה, להתחיל לחשוב לבנון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי vitaman כדאי, גם בהיבט הזה, להתחיל לחשוב לבנון.

אמירה סתמית לחלוטין. מה הקשר בין עזה ללבנון? מתארים שונים לגמרי, איומים שונים לגמרי, אויב שונה לגמרי (אה, נכון, גם בעזה וגם בלבנון הם ערבים, אז הם בטח אותו אויב).

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

אתעלם מחוסר תרבות הדיון שלך.

נראה כמעט מיותר לפרט בפורום זה את הקשר והשיתופיות בין חמאס עזה וחיזבאללה, בייחוד בהקשר של השראה ומימון איראניים. ההיסטוריה והדוגמאות קלות לחיפוש ומציאה. אתה לא באמת חושב שאיזה חמאסניק מעזה החליט על דעת עצמו ובמימון מקומי ליסוע להתאמן על כך במלזיה? כמעט טריביאלי לחשוב שגם בלבנון כדאי להתכונן לדפ"א דומה בייחוד העובדה שהיו נסיונות דומים ואולי גם הטופוגרפיה הנוחה יותר.

וכן אני חושב ששמיר ז"ל צדק " הים אותו הים וכו'..." אבל זה לפורום אחר

מה עניין תרבות דיון? אמרת דבר שגוי (לדעתי) ותיקנתי אותך. לא ברור? בבקשה
(הבהרה: כשאני אומר "לבנון", אני מתייחס למלחמת לבנון השניה ולאחזקת רצועת הבטחון. של"ג כל כך לא רלוונטית, שאני לא נכנס לזה בכלל. אם אתה רוצה, אני יכול)
שטח: לבנון - עיקר הלחימה בשטח פתוח/סבוך. מיעוטה בשטח בנוי. עזה - מעט מאוד שטח פתוח/סבוך. בעיקר שטח בנוי
קרקע: לבנון - הררית, חרוצת גאיות. ריבוי שטחים שולטים. טווחים ארוכים בעיקר. עזה - שטוחה כמעט לחלוטין. מעט מאוד (עד אפס) נקודות גיאוגרפיות שולטות. נקודות שולטות בעיקר בניינים ואז שליטה לטווחים קצרים מאוד
אויב: לבנון - אויב מאומן ומיומן. שטחי אימון בלתי נגמרים. יכולות פו"ש גבוהות עזה - אויב מאומן במידת מה. מאוד לא מיומן. יכולות פו"ש נמוכות
אוכלוסיה אזרחית: לבנון - כמעט ואין אוכלוסיה אזרחית בשטחי לחימה עזה - אוכלוסיה אזרחית ממלאת את שטחי הלחימה
אוכלוסיה כללי: לבנון - מאוד מגונת מבחינה דתית, הרבה פלגים. ניתן בקלות ליצור שיתופי פעולה עזה - כולה מוסלמית (אני מתעלם מאיזה חצי אחוז של נוצרים, ברשותך), אפס יכול שיתוף פעולה
איום: לבנון - כלל סוגי האיומים, כלל סוגי הטווחים, כלל סוגי הנשק (להוציא תקיפה אוירית ונשק השמדה המונית). עזה - איום רקטי נרחב. איום טווח קצר ונק"ל. איום נ"ט מוגבל בטווחים. למרו שימוש בנ"ט ארוך טווח עיקר הנ"ט הינו RPG

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

בין התגובות שלדעתי היא בין הכי פחות חכמות שראיתי בפורום הזה ....

לא רק זה, מבדיקה זריזה היית מגלה שכבר היה לפחות גלשון אחד שהגיע מלבנון, לא רק הגיע, העז לנחות במנחת מסודר..... חפש ליל הגילשונים.

לבנון גבוהה, עזה שטוחה, לא חושב שניתן להשוות.

כן, זה נותן יתרון לגלשונים..

אם בעזה מצאו 30-40 מנהרות, בלבנון יש בטוח לפחות 5...... האדמה אולי יותר קשה, אבל יש להם זמן......

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Mpiko אם בעזה מצאו 30-40 מנהרות, בלבנון יש בטוח לפחות 5...... האדמה אולי יותר קשה, אבל יש להם זמן......

גזרה אחרת, בעיות אחרות, פתרונות אחרים.
בסלעים שיש בגבול הצפון אתה לא חופר, אתה חוצב. בד"כ יש צורך בפיצוצים.
אני מניח שיש שם עבודה על תווך תת קרקעי, אבל יותר בכיוון של שמורות טבע, בונקרים עירוניים ומנהרות טקטיות בתוך יישובים.
התוואי בגבול הצפון הוא כזה, שאין צורך להתחבא מתחת לאדמה בשביל להגיע נסתר לגבול ולעבור אותו.
המנהרות ההתקפיות של החמאס מעזה לשטח ישראל נועדו לאפשר להם להגיע נסתרים לשטח ישראל. אם היו להם ואדיות כמו בלבנון הם לא היו טורחים לחפור.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

שלושת החיילים נהרגו היום כאשר תקרה של מבנה ממולכד קרסה עליהם במהלך מאמצי הלחימה.

ואלו שמותיהם של שניים מבין ההרוגים

סמ"ר מתן גוטליב, בן 21 מראשון לציון

סמ"ר עומר חי, בן 21 מסביון

ההרוגים מיחידת "מגלן"

בכך עלה מניין הרוגי צה"ל מתחילת המלחמה ל56 חיילים.

יהי זכרם ברוך!

"בגבורה ובענוווה"

של הלוחם הנוסף שנהרג היום בפעילות יחידת "מגלן"

סמ"ר גיא אלגרנטי, בן 20 מתל אביב

מועד הלוויתו טרם פורסם.

יהי זכרו ברוך!

"בגבורה ובענוווה"

http://news.walla.co.il/?w=//2771167&obref=obinsite


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-700/1755323-5.jpg]

סרן עמרי טל, לוחם שריון ב"עוצבת ברק" בן 22 מיהוד

סמ"ר נועם רוזנטל, לוחם שריון ב"עוצבת ברק" בן 20 ממיתר

סמ"ר שי יעקב קושניר, לוחם שריון ב"עוצבת ברק" בן 20 מקריית מוצקין

רס"ל דניאל מרש, לוחם שריון ב"עוצבת ברק" בן 22 מראשון לציון

סרן מיל' לירן אדיר (אדרי)

"בגבורה ובענוווה"

רס"ן בניה שראל, מ"פ פלס"ר גבעתי בן 26 מקריית ארבע

סמל-ראשון ליאל גדעוני, לוחם פלס"ר גבעתי, בן 20 מירושלים

שבוי: סג"מ הדר גולדין, בן 23 מכפר סבא

בכך עלה מניין ההרוגים בצה"ל מאז תחילת המלחמה ל63 חיילים.

יהי זכרם ברוך!

"בגבורה ובענוווה"

של סג"מ הדר גולדין, בן 23 מכפר סבא ע"י הרבצ"ר בשקלול הגורמים הרלוונטיים ותוצאות הקרב.

מקום קבורתו עדיין אינו ידוע, ונעשים מאמצים כבירים לאתר את גופתו, כדי להביאה לקבורה באדמת ישראל.

בכך עלה מניין הרוגי צה"ל במלחמה ל64 חיילים.

יהי זכרם ברוך!

"בגבורה ובענוווה"

היום תיערך ההלוויה,
כרגע מדובר על השעה 16:30 בבית העלמין בכפר סבא (יתכנו שינויים).
לפי בקשת המשפחה, עם ישראל מוזמן לבוא ולכבד את הדר בדרכו האחרונה.
אם יש הלוויה כנראה יש גם מה לקבור.

הדר היה בחור מדהים,
בחור ענו, שלמרות כל כישרונותיו היה מסתיר אותם לגמרי.
אחד שלעולם נתן לך את התחושה שאתה טוב ולא הרגשת אף פעם שהוא מתנשא.
גאווה לא הייתה חלק מתכונותיו ואפילו לא טיפה!
לעולם לא שמעתי אותו מרכל או כועס.
חיובי וטוב ללא גבולות.
הצטיין בכל מה שנגע בחייו, ומת מות גיבורים על המדינה שכה אהב.
כל חייו ברח מהכבוד והגאווה אך במותו זכה עם ישראל להבין מי הם בניו.

לך לשלום חבר, יהי זכרו ברוך

הלווייתו תתקיים היום בשעה 17:30 בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר סבא.

יהי זיכרו ברוך.

"בגבורה ובענוווה"

אבל תמיר סטיינמן מערוץ 2 מדווח, שיש בעיית צופרים במספר יישובים במועצה איזורית אשכול, וכי הם תקולים, בפיקוד העורף מסרו שהוזמנו צופרים חדשים מארה"ב, וייקח 30 ימים כדי שיגיעו ארצה.

אי אפשר להתקין במקומות האלה את האזעקת מנואלה של שנות ה50? בינתיים אפילו?

"בגבורה ובענוווה"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי agent_amos אבל תמיר סטיינמן מערוץ 2 מדווח, שיש בעיית צופרים במספר יישובים במועצה איזורית אשכול, וכי הם תקולים, בפיקוד העורף מסרו שהוזמנו צופרים חדשים מארה"ב, וייקח 30 ימים כדי שיגיעו ארצה. אי אפשר להתקין במקומות האלה את האזעקת מנואלה של שנות ה50? בינתיים אפילו?

ומי יספיק ב 15 שניות לקבל את ההתראה על יציאה, לרוץ לבחורצ'יק שמפעיל את המנואלה, להגיד לו להפעיל את המנואלה ולצפות שמישהו יספיק להגיע לממ"ד?

אני מניח שגם אם יש בעיה, התושבים נשמעים לצופרים בישובים ליד (ושומעים היטב גם למרחקים גדולים) אחרת עם הנפילות באזור המועצה איזורית אשכול הייתה לך כמות עצומה של נפגעים לולא היו נכנסים לממדים.

או שהבחור שמפעיל את המנואלה יהיה זה שגם מקבל את ההתראה?

נניח.
א' זה אומר להושיב בן אדם 24\7 על מנואלה. ניחא, אפשר למצוא בן אדם כזה. זה יהווה גם פרנסה ובטח ובטח שלאור החשיבות של זה ימצאו מי שיעשה את זה.

אבל אני עדיין חושב שסיבוב מנואלה של סירנה יאריך את הזמן מתחילת הפעולה ועד להשמע הסירנה (זמן יקר) במושבים הקרובים לעזה, 15 שניות זה לא תמיד הזמן המדוייק. לעיתים רחוקות יש לך 15 שניות...
בנוסף, שמעתי סירנה כזו בחצרים, אני מניח שזה אותו הסוג אבל אין לי מושג מה תהיה העוצמה שלה בתוך ישוב שאנשים יושבים בבתים במקרה הטוב או ישנים במקרה הרע וגם, ברגע שאתה שם מישהו על המנואלה, אתה מפקיר בן אדם בחוץ.

למה לא שמים שם רמקולים ממש גדולים ?

מהירות הקול היא הרי כ- 340 מטר בשניה, משמע בישוב במרחק 5 ק״מ ישמעו את האזעקה רק לאחר 15 שניות- פרק זמן קריטי באזור הזה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

זה לא מדויק, מהירות הקול תלויה בגורמים רבים.

אז שישימו כמה רמקולים.

חשבתי שמאז ומתמיד הזמנו את הצופרים שלנו מגרמניה.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2392722

עם הצנחנים בחיפוש אחר העיר התחתית של עזה\ מאת גילי כהן

כתבת "הארץ" התלוותה לחטיבת הצנחנים בלחימה ברצועה ושמעה מהחיילים על החשש שהפסקת האש תגיע לפני השלמת המשימה

בעוד הקהילה הבינלאומית לוחצת להפסקת האש והמגעים בנושא נמשכים כל הזמן, החיילים חוששים שהפקודה לסיום מבצע צוק איתן תגיע לפני שיצליחו לזהות ולהשמיד את כל המנהרות. "אנחנו רוצים להשלים את המשימה. אין ספק שהאיום הזה, איום המנהרות, הוא הרבה יותר מורכב ממה שהיה בעבר", אמר היום (רביעי) קצין האג"ם של חטיבת הצנחנים, רס"ן ניר. "יש פה עיר תחתית של ממש. כל יום אנחנו מגלים עוד ועוד פירים במנהרות. הלוואי שבתל אביב הייתה כזו עיר תחתית".
בתום 13 ימים של פעילות קרקעית בשטח רצועת עזה, אומרים מפקדי חטיבה כי הזמן הוא עניין יחסי. איתור המנהרות, הם אומרים, דורש עוד עבודה וסבלנות. ההרס מסביב ניכר, בתים רבים הופצצו על ידי טנקים ומסביב לא ניתן לראות שום תושב מקומי, רק חיילים, כלי הנדסה וטנקים.
"למה האויב ירד מתחת לקרקע? כי הוא הרגיש לא נוח להילחם מעליה", אמר מפקד חטיבת הצנחנים, אל"מ אליעזר טולדנו. "המשמעות המרכזית של זה היא נזק עצום במרחב, כי אין דרך עדינה לעשות את זה. מפקד אחד הגדודים, סא"ל יואב, מוסיף כי "מי שנפגע פה הכי הרבה, גם כשאנחנו מנסים שלא, הם האזרחים. נטשו פה הכל. יש אמנם אויב, אך הוא לא ניכר בעין. הוא פשוט יוצא מהמנהרות".
הלילה התקדמה חטיבת הצנחנים בפעילותה אל עבר שכונות נוספות באזור חאן יונס, לאחר ימים שבהם התמקדו הכוחות בפעילות במנהרות באזורים החקלאיים במרחק של קילומטרים ספורים מקו הגבול. מפקד הגדוד, סא"ל יואב, אומר כי הוא לא מרגיש דשדוש בלחימה, ושמידי לילה הוא מתקדם בלחימה ומוצא הפתעות חדשות. ("הארץ", 30.07.2014)

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2770820

ישראל זיו במשדר וואלה!: צה"ל עומד במקום ונשחק

האלוף במילואים, ראש אגף המבצעים לשעבר, יצא נגד המצב שבו אלפי חיילים ממתינים בגבול הרצועה כשבממשלה דנים אם להרחיב את המבצע. "העוצמה של צה"ל לא באה לידי ביטוי"

ראש אגף המבצעים בצה"ל לשעבר אלוף (במיל') ישראל זיו מתח במשדר וואלה! חדשות ביקורת על האסטרטגיה הנוכחית של צה"ל במבצע. לדבריו, נוצר מצב שהכוחות אינה יכולה להפעיל את הלחץ במלוא העוצמה על חמאס. "יש שחיקה דרמטית, ומכל שחיקה חמאס נהנה ובונה את עצמו", אמר זיו. "לכן אני חושב שהמצב הזה לא יכול להימשך, זה לא רק עניין של לחץ מהתושבים. אין ספק שממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה ולשנות את האסטרטגיה שהיא נכנסה אליה. יש תכניות מוכנות, וצה"ל באמת מוכן לזה. הוא צריך לקבל את ההוראה". ("מערכת וואלה! חדשות", 30 ביולי 2014)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

חיילים נהרגו ממטען שהונח מתחת למרפאה של אונר"א

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=875&loc=1

למה אונר"א בתוך עזה ?
זה טוב לישראל ?

אולי יש דרך לעשות את מה שהם עושים בלי שהם יהיו שם ? (ואז זה לא יראה רע אם יצטרכו לפוצץ מוסדות שלהם)

אולי אפשר להצניח את מה שהם מספקים לתושבים, הרבה חבילות קטנות ככה שאף מחבל לא יוכל לקחת בעלות על אחוז גבוה של ההספקה ?

לא ברור למה לא כתוב יותר על המקרה,הראו בטלוויזיה דיווח על טיל הלפייר,ששוגר
מאפאצ'י מעל קיבוץ עלומים,כנראה המנוע לא ניצת והוא נפל על מדשאה בקיבוץ והתפוצץ,למרות
שבתמונה לא נראה שהתפוצץ,סתם תקוע בדשא.
http://rotter.net/forum/scoops1/125017.shtml

צילומי מטוסי ח"א שלי:
http://www.primeportal.net/photo_home/isaac_gershman_home.ht
m

כי אם אין נפגעים, אין מה לעשות חוץ מלדווח ליצרנית הטילים.. זה מן הסתם דבר שצפוי שיקרה כשיורים כל כך הרבה.

http://www.israelhayom.co.il/opinion/205467

אתוס הלוחם חי וקיים מתמיד\ מאת גל פרל

זר אשר יביט מבחוץ על לחימת צה"ל במבצע צוק איתן יבחין מייד כי בין הפצועים וההרוגים מפקדי חטיבות, גדודים ופלוגות לרוב. רק בחטיבת גולני לבדה נהרג סמג"ד, שלושה מג"דים נפצעו וכן גם המח"ט. את מקומו של מי שנפל נאבקים להחליף שלושה מפקדים. הדבר נכון לא רק לכוחות הסדיר, אלא גם, ואולי ביתר שאת נוכח החיבור החזק יותר להוויה האזרחית, בכוחות המילואים.
גם מי שמותח ביקורת על מימדי המבצע, לא יכול להתעלם מכך שבמבצע זה ניכרת "רוח צה"ל". זוהי הרוח אשר הוליכה את צה"ל לשעותיו היפות ביותר, בקרבות מלחמת העצמאות עת נקבעה הנורמה: "הטוראים לסגת! המפקדים יחפו על הנסיגה!", בפעולות התגמול של הצנחנים בשנות ה־50, שבהן הפך ה"אחריי!" לכלל המוביל את לוחמי ומפקדי צה"ל, ולראשונה נוסחו כללים שעד אז היו בגדר המלצות או רעיונות כלליים של מקצועיות, דוגמה אישית, חתירה למגע והכלל: "לא חוזרים עד שמבצעים!"
גם במלחמת יום הכיפורים, כאשר נסעו אנשי חטיבת המילואים של הצנחנים למבצע צליחת התעלה בנגמ"שים עמוסים לוחמים לעייפה, הרבה מעבר למה שהתירו הפקודות, בלטה רוח זו וצה"ל המוכה, החבול והפגוע מקרבות הבלימה זרם מערבה, ולא פסק לנוע עד לניצחון הצבאי. וכך במבצעים נוספים, דוגמת אנטבה וחומת מגן, בלטה רוח התנדבות זו.
לאורך השנים נשמעו לא אחת טענות כי הולך ופוחת הדור, וכי בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות בשדה הקרב הפכו המפקדים לאנשי פלזמות השולטים מרחוק ופוגעים באויב בשלט רחוק. בחינה של לחימת כוחות צה"ל בעזה מראה כי לא כך הוא. הלחימה מתנהלת מטווחים קרובים, בין בתים ופירי מנהרות וכנגד אויב נחוש, אשר בניגוד למבצעים קודמים תוקף את הכוחות ברצועה. מפקדי צה"ל מובילים את אנשיהם בקו המגע, משום שכדי להוביל לוחמים, לגבש תמונת מצב באופן בלתי אמצעי ולהשלים את המשימה, יש להיות מלפנים - היכן שמתקיימת הלחימה. אין פירושו של דבר כי מח"ט הוא אחרון הלוחמים בכוח, אולם מקומו של מפקד הוא עם כוחותיו.
אתוס הלוחם בצה"ל, כמאמר האלוף (מיל') גיורא רום, הוא קוד של התנהגות המורכב מאומץ, מחוסר אנוכיות, מנאמנות לחברה ולחברים, מקור רוח, מיושרה ומנכונות לשאת בכל קושי. הקבוצה בחברה הישראלית שמצייתת לקוד זה אינה גדולה. בכל חברה, ותהא זו אמריקנית, שוויצרית או סינית, תמיד היו הנחשונים, הלוחמים המוכנים לשאת בעול, מיעוט. עם זאת, מן הרגע ששירתת ככזה בצה"ל - אתה מחובר לכל החיים. ברגע שיש פעילות, ואפילו לא תיקח בה חלק, אתה יכול להיות בטוח שזה יפגע קרוב לבית ותכיר מישהו מהנופלים. אם לא באופן אישי, אז משום שעשית קורס פיקודי עם בן דודו, או שהיית עם אחיו הגדול במסלול. קבוצה לא גדולה במיוחד, לא זוהרת, תמיד על אותן גבעות - רק בכל פעם פחות אנשים.
בצד הביקורת המוטחת כעת מגורמים שונים בשל "מחדל המנהרות", ה"מחדל" שבהיעדר כלים ממוגנים לכוחות ועוד, ראוי להוקיר את העושים במלאכה, הנאמנים כאז כן עתה לאתוס הלוחם. כי יש על מי לסמוך.
הכותב משרת בחטיבת צנחנים מובחרת במילואים ומשמש עוזר מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
("ישראל היום", 31.07.2014)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

כמה זמן עבר מאז ששוגרה לישראל הרקטה האחרונה?
תשובה:
http://israelhasbeenrocketfreefor.com/

(הערה: מקווה שטרם הועלה לכאן)

בשבועיים האחרונים שומעים לא מעט גנרלים, פוליטיקאים ופרשנים ששולפים מספרים על כמות המנהרות שהתגלו ו/או הקיימות (בניחוש).
א. לא בטוח שזה דבר חכם לספר על כמה שנתגלו.
ב. מאיפה הם שולפים מספרים שאין ביניהם כל קשר?
ג. יתכן כי זו מלחמת הטעיה...(?)

מצלמות ומיקרופונים מוצאים מאנשים את חיידק הפיטפוטוזיס,במיוחד אם אלו פיגורות שהוצאו מהנפטלין, נוער מהם האבק,וצורף להם מראיין מתאים.

נראה ששוב הגיעה העת לאסוף את הניידים של קציני צה"ל הבכירים ולבדוק מי מהם מפטפט, מסמס ומצ'טט את עצמו לדעת עם כתבים ועיתונאים... משימה פשוטה עבור מחלקת בטחון מידע וחיל התקשוב.

בכיר באוגדת עזה: מקווה שהסדר יכלול רצועת ביטחון בעזה. קצין בכיר באוגדת עזה אמר כי "אני מקווה שכחלק מהסכם הפסק אש יישאר מרחב אבטחה רציף עם חופש פעולה לצה"ל ברצועה שסמוכה לגדר בצדה הפלסטיני ונוכל גם עוד חצי שנה-שנה להיכנס פנימה למבצע ממוקד אם יעלה מודיעין על תחילת מנהרה חדשה".

קצין בכיר בצה"ל: "הסרנו איום המנהרות לנחל עוז"; חולייה ניסתה לחדור לקיבוץ דרך מנהרה

קצין בכיר: "הדרג המדיני צריך להחליט עכשיו - נכנסים או יוצאים" גורם בכיר בצה"ל התייחס להמשך מבצע "צוק איתן" וקרא לממשלה להכריע האם מרחיבים את הפעולה בעזה או נסוגים. "בשביל החיילים מדובר במלחמה ולא במבצע", אמר. "לא הופתענו מעוצמת הלחימה של חמאס ומהנחישות". על סיום המערכה אמר: "לא תהיה תמונת ניצחון, אבל אנחנו קרובים להשגת המטרות"

קצין בכיר: "ידענו על 40 מנהרות לפני תחילת המבצע"

קצין בכיר: "ניתן לטפל במנהרות גם מהאוויר" לטענת קצין בכיר בחיל האוויר השמדת המנהרות יכולה להיעשות גם מהאוויר; "מטוסי צה"ל יכולים להמשיך ולתקוף יעדי טרור ימים רבים"

קצין בכיר: "חמישים אחוז מיכולות השיגור של חמאס נפגעו" צה"ל הטיל כרוזים הקוראים לתושבי מזרח חאן יונס להתפנות באופן מיידי; גורם צבאי: "לא מבטיח שנגיע לפיר האחרון אך ההישגים רבים"

קצין בכיר באוגדת עזה: חמאס נערך מתחילת השנה ל"מלחמת יולי" ישראל ידעה שחמאס התכונן כבר מתחילת השנה ללחימה ביולי - כך אמר הקצין הבכיר שהביע תקווה שהסכם על הפסקת אש יכלול הישארות של צה"ל ברצועת ביטחון בתוך עזה: "כך נוכל להיכנס למבצעים ממוקדים אם נזהה חפירת מנהרה חדשה"

תזכורת עגומה ממלחמת לבנון השנייה...

קצין בכיר שהדליף על שיחה בין פרץ לחלוץ יישלח לכלא. אל"מ הארי אלקסלסי הדליף במהלך מלחמת לבנון השנייה תוכן שיחה שהתקיימה בין מי שהיו אז שר הביטחון והרמטכ"ל. היום הוא נשפט בפני סגן הרמטכ"ל ונשלח ללא פחות מ-7 ימי מחבוש בפועל

http://www.mako.co.il/news-military...1b60a121004.htm

קצין בכיר שהדליף הושעה מתפקידו. קצינים בכירים בחיל הים חשודים כי הדליפו לתקשורת מידע אודות התחקיר בספינת חיל הים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/157985

http://judaism.walla.co.il/?w=/2075/2771015

למה ננעל האשכול הרלוונטי?

רק אני שמתי לב שהמחבלים נוהגים לירות רקטות בעיקר בשעות עגולות ?
איך אפשר לנצל את זה ?

מזה שנים שהם יורים הרבה בשעות עגולות. פשוט מכינים את המשגרים ומנגנוני ירי אוטומטיים עם שעון עצר.

או"ם שמום.

An article from TheMarker.
Figures numbers and graphs.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

בתמונה, חיילים אנגלים לומדים צרפתית בזמנם הפנוי בתוך חפירות, תרם המצאת הווטסאפ.
האם לא הגיע הזמן ליישם?

מתי אנשים כבר יבינו שצרפתית לא תהיה השפה השולטת בעולם

"חיילי השריון, הלכו ברגל לשטח הכינוס. חמאס חיכו עד שיהיו בשטח הרבה חיילים ואז ירו 2 פצמרי"ם"...

רְאִי אֲדָמָה / שאול טשרניחובסקי

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ ... לֹא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל חֲרֵדָה.

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד:
פִּרְחֵי פְּרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶּר נְשָׁקָתַם הַשֶּׁמֶשׁ מִנְּשִׁיקָתָהּ רִאשׁוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶׁיָּדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶׁל בֹּקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.

הֵא לָךְ הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נֹעַר טְהָר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַּפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶׁתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית? וְאֵיפֹה?

וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתּוֹ!
מֵאָה שְׁעָרִים הוֹד וָכֹחַ, קֹדֶשׁ לְעַם מְכוֹרָתוֹ!
בָּרוּךְ קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כֹּפֶר חַיֵּינוּ בְּהוֹד ...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד!

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו