לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 14-08-2008, 17:37
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית

בדחילו ורחימו, מעלה אני לדיון את הסוגיה: האם חיל האויר תרם במלחמת יום כיפור ללוחמת הקרקע בחזית הדרום, ולמהפך במלחמה, או שמא תרומתו הייתה מזערית.

אני איני מתיימר לשים עצמי כמומחה בסוגיה, אולם מנקודת השקפתי במהלך המלחמה, כעכבר יבשה, אשר נקודת מבטו צרה כעולמו של עכבר, הרואה את הדיונה שמנגד בלבד, מקננים בליבי הרהורי כפירה זה עוד מעט כשלושים וחמש שנים.

הרהורי מתמקדים בשני נושאים:א. חיפוי על כוחות הקרקע. ב. סיוע ואמנעה קרובים.

מבחינת יחסי הגומלין קרקע- אויר בחזית הדרום, רואה אני מנקדת המבט הצרה שלי,ארבעה שלבים.

בשלב הראשון- שלושת ארבעת הימים הראשונים ללחימה- חיל האויר עשה מאמץ לתקוף מטרות קרקע.

מטוסים נראו בשמיים כשהם תוקפים מטרות אוייב, תוך שהם סובלים אבידות קשות. לא ידוע לי מה היו תוצאות תקיפת מטרות הקרקע, אולם כמות הנ"מ והטק"א שנורו ע"י המצרים, עשו את המלאכה לקשה ביותר. האבידות שספג חיל האויר היו מכאיבות, והשפיעו אף על מורל כוחות הקרקע.

בשלב השני, החל מה-10/10 לערך ועד ה16-17/10- חיל האויר לא נראה כלל בשמים וכוחות הקרקע חשו כאילו הם נעזבים לנפשם. בתקופה זאת "זכינו" לביקורים חוזרים ונשנים של מטוסי מיג 17 והאנטר, אשר לא הופרעו ע"י מיירטים שלנו. חשנו די עזובים, כאשר העדרם של מטוסינו לא הוסיף למורל.

השלב השלישי- הינו שלב הצליחה , שהחל למעשה מה-17 לחודש (אולי יום קודם). שלב זה החל בתקיפות חיל האויר לצורך סיוע קרוב. לטעמי, לא בהצלחה מרובה, ותוך ספיגת אבידות. ביום ה17 לחודש השתנה המאזן, לאחר שחטיבה 421 פגעה בסוללות הטק"א בגיזרה המרכזית של החזית המצרית, וחטיבה 14 השמידה את מרכז הבקרה של סוללת הSA6 שפרסה במרחב דיויזיה 16, נוקו השמיים מאימת הטק"א המצריים וחיל האויל החל לפעול. לא ידוע לי על פעולות סיוע קרוב, אולם ניתן חיפוי אוירי של מיירטים לכוחות הקרקע כנגד המאמץ האוירי האדיר שהפעילו המצרים כנגד כוחות הצליחה.

בין ה17 ל19 לחודש התרחשו כמה מקרבות האויר הגדולים מעל גשרי התעלה, בהם הופלו מטוסים מצריים רבים (כבר תיארתי בעבר את הקרבות).. סבורני, כי בשלב זה, תרומתו העיקרית של חיל האויר היתה בהושטת מטריה אוירית לכוחות הקרקע- מטריה שבה נטלו חלק בעיקר מטוסי נשר ושחק,, אשר שלטו בשמים, שלטון ללא מיצרים.

השלב הרביעי לאחר יום ה-20 לאוקטובר. בשלב זה חיל האויר המצרי נראה פחות ופחות בשמיים. אוגדה 162 ניקתה את סוללות הטק"א מפאיד דרומה, כך שהשמיים היו בלתי מופרעים. בשלב זה חיל האויר נראה בשמיים. לא ברור לי (אישית) במה סייע וכמה לכוחות הקרקע. זאת, פרט ליום הלחימה האחרון, בו הפעיל המס"א של אוגדה 162 כמות רבה ביותר של גיחות תקיפה, מוכוונות מהקרקע, לשם כתישת הארמיה השלישית.

ומספר מילים אודות הנ"מ: בניגוד לצבא המצרי, אשר היה משופע בכלי נ"מ מכל סוג אפשרי, הרי כוחותינו קבלו סיוע מוגבל ביותר. לפי השמועות היתה סוללת הוק באיזור טסה. כנראה שהייתה שם גם סוללת 40 מ"מ. אלה כמעט ולא באו לידי ביטוי בהגנה על כוחות הקרקע. זכור לי כי הוסבר שהם נוצרים את אישם, כייון שיש מטוסים ישראליים בשמים. אנו לא ראינו עופות כאלה. בנוסף, היה מסופח לאוגדת שרון גדוד נ"מ 20 מ"מ. החברים האלה נפרסו לחיפוי על האגד הארטילרי, ובמקומות אחרים. אלה ירו אש אפקטיבית ביותר כנגד המטוסים המצריים מנמיכי הטוס. כך, הייתי עד להפלתם של שני מטוסי האנטר ע"י פלגת נ"מ 20 מ"מ, שנפרסה להגנה על האגד הארטילרי באיזור "יוקון". האש שנורתה ע"י שני כלים, גרמה למסך די רציני של "פופים" שחורים בשמים. ואם שני כלים גרמו לנזק כה גדול, שערו בנפשכם למה גרמה המסה האדירה של תותחי 23 מ"מ שהייתה ברשות המצרים.



לסיכום: מסקנתי האישית הינה כי עיקר תרומתו של חיל האויר לכח הקרקעי הייתה ביצירת מטריה אוירית מעל הגשרים. חיל האויר תרם תרומה משנית בכל הקשור בסיוע קרוב, ואף לא סיפק מטריה אוירית מלאה בעשרת ימי הלחימה הראשונים.

נראה לי, ואני אומר זאת בזהירות רבה, ובוודאי שלא כחוקר, כי לו היה חיל האויר מגביר יותר את מערך הירוט, ופחות מתמקד במערך התקיפה, תוך עיבוי של ממש במערך הנ"מ הקרוב, היה הסיוע שלו לכוחות הקרקע ואף למלחמה כולה, בעל משמעות רבה יותר.

יש לזכור, כי בעוד שחיל האויר זכה לנתח משמעי ביותר מתקציב הבטחון, הרי הארטילריה זכתה לפירורים בלבד, והייתה מצויידת בעב-רב של גרוטאות, בכמות שלא ענתה על הצרכים. לו היה מופנה חלק קטן מהתקציב, שהופנה לטייסות הפנטום, לארטילריה ולנ"מ, יתכן והסיוע העקיף של חיל האויר ללחימת הקרקע היה גדול בהרבה. אין ספק כי הארטילריה, הן הישראלית והן המצרית, היו גובי קרבנות בעלי משקל בלחימה.



עד כאן דברי. אשמח אם יתפתח דיון בסוגיה.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 15-08-2008, 00:31
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "ציר עכביש"

נכון שהתנועה החלה ב-15 בערב. למען האמת, אני לא זוכר תקיפות ב-14 וב-15. נראה שהם נחו אחרי התקיפה המוצלחת של ה-13 לחודש. בתקיפה זו הורדו מהסד"כ 2 סוללות ארטילריה, לרבות סוללת הרומח של עכביש 58.
ב-16 לחודש, יום בו לא היתה כמעט תנועת שיירות, לא זכורה לי גם פעילות אוירית. ב-17 לחודש, יום בו החלה התנועה המסיבית לאורך ציר עכביש (ויש לזכור כי רק בצהריים נפתח הציר לתנועה חופשית,תחילה של רק"ם, לאחר לחץ של אוגדה 162 מדרום כלפי צפון), התמקדו התקיפות המצריות באיזור המערבי של הציר, באיזור לקקן-לקסיקון- נחלה והחווה הסינית. לי זכורות בעיקר תקיפות בגובה נמוך באיזור לקסיקון בין צומת לקסיקון עכביש ולקסיקון טרטור ומערבה. אני לא משוכנע כי אתם, שהייתם פרוסים מאחורי הדיונה של חמדיה ועיקול עכביש 55, יכולתם לראות את התקיפות האלה. אני, שהייתי באותו זמן על השיפוליים המערביים של קו הגבעות, באיזור כישוף, יכולתי לראות את הפלטו המשתפל אל התעלה מן "הטריבונה" של גבעות כישוף, ומאוחר יותר צפיתי בהם מעין הסערה של צומת עכביש לקסיקון.
ב-17 לחודש החלו המצרים להפעיל כמות מסיבית של אויר, כולל מטוסי סוחוי, שקודם לא זכור לי שנצפו.
ככלל, יש לציין כי תקיפות חיל האויר של האוייב עד ל-14 לחודש היו די ספורדיות, וכללו בעיקר מיג 17 והאנטרים, אשר היו מגיחים בגובה נמוך מדרום לצפון, באופן שלא יכלו "לתפור" את השיירות הצפופות שהיו, משך כל ימי הלחימה לאורך הציר, ובעיקר מיוקון מזרחה.תקיפות אלה, שחצו את הציר, לא הניבו תוצאות של ממש, פרט לתקיפת שמינית ההאנטרים, אשר הגיחו מדרום מערב, פגעו בשיירת התחמושת של סוללות הרומח, ופנו מערבה, תוך ירי על האגד הארטילרי, ואגב כך איבדו שני כלים מאש ה20 מ"מ. שמיניה זאת גרמה נזקים כבדים לשתי סוללות ארטילריה (השניה, סוללת 120 מ"מ של גדוד "שובל", נפגעה ממטוס שהתרסק עליה).ההפעלה המסיבית ביותר של חיל האויר המצרי, החלה בבוקר יום ה-18 לחודש. באותו יום החלו המצרים לשלוח את כל מה שהיה ברשותם נגד כוחות הקרקע של צה"ל.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 14-08-2008, 21:41
צלמית המשתמש של דוד שמואל
  דוד שמואל דוד שמואל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.07
הודעות: 1,583
תגובה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

כללית אני מסכים עם דבריך, אבל ההשפעה הגדולה ביותר של חיל האויר במלחמה היא על תוכניות המלחמה של המצרים והסורים ועל התנהלותם במלחמה. התוכנית המוגבלת של המצרים והסורים נבעה מעליונות חיל האויר. חוסר רצונם לצאת ממטריית טילי הנ"מ הכתיב את מהלכי המלחמה בתיכנון ובמהלך הקרבות. חיל האויר שנפגע קשות בימים הראשונים ונכשל במבצע דוגמן-5, ריכז מאמץ בעיקר בחזית הגולן שם נתפס האיום כאקוטי. ריכוז המאמץ שם ושמירת הכוח למניעת פריצה מצרית (שהיתה יכולה להתבצע אילו חה"א נשחק קשות) דילל את פעילות החיל בזירה המצרית. יש לציין שבתחילת המלחמה לא היה בטוח שנקבל תחלופה למטוסים המופלים.
י. ספקטור מעיר על חוסר השימוש במטוסי המיראז' לתקיפה (למרות שהנשר תוכנן לכך ובמלחמת ששת הימים גם המיראז' שימש למשימה זו) הדבר הטיל עומס גדול על טייסות התקיפה וגרם שם למשברים.

נערך לאחרונה ע"י דוד שמואל בתאריך 14-08-2008 בשעה 21:51.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 15-08-2008, 00:52
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי דוד שמואל שמתחילה ב "תגובה"

תוכניות המלחמה של המצרים, הוסקו כתוצאה מישום לקחי מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. אין ספק כי במלחמת ששת הימים היה לחיל האויר משקל מכריע. הבעיה היא שהמצרים למדו להפיק לקחים ולישמם. הפקת לקחים זו, ונסיונות צה"ל לנטרלה, ע"י תקיפת סוללות הטק"א, לא רק ששללה סיוע אוירי מכוחות הקרקע, אלא אף עפ"י התכנון, (והיה לי הכבוד להשתתף בקפ"קים לענין זה), היו יחידות הארטיליה , ובמיוחד שלושת גדודי הרומח, וחלק מגדודי ה155 מ"מ, אמורות לספק סיוע אש לצורך משימה זאת, ובכך היה אמור להשלל סיוע ארטילרי יקר-המציאות מכוחות הקרקע (ע"ע מבצע "בנדיגו"). בסופו של יום, לא בוצע בנדיגו. חה"א לא הצליח לפעול נגד הסוללות, אלא לאחר שרובן הושמד ע"י המסתייע שלו, ואף בסוף הלחימה ירו מספר סוללות ארטילריה, בעיקר של א.א. 209, אש נגד טק"א (מעין "בנדיגו") בגזרה הדרומית.

אני לא משוכנע שהעדר מטרית נ"מ היא שעצרה את המצרים. כאשר אלה החליטו לתקוף ב14 לחודש, הם דאגו לקדם 14 סוללות טק"א לגדה המזרחית,כולל 6 סוללות ניידות אס אי 6. זאת, בנוסף לנ"מ הקני המסיבי שחיפה , חיפוי -צמוד על הכח הקרקעי שלהם, וגבה מחיר יקר ממטוסים מנמיכי טוס.

בלימת המתקפה המצרית, היתה תוצאה של לחימת השריונאים הישראלים, אשר הצטיינו בקרב הבלימה, ולא של סיוע אוירי.

אגב, עפ"י המופיע בספרו של ברן, הסתייעו המצרים ב-14 לחודש בתקיפות מהאויר, אם כי אני, כעכבר חולות, לא זוכר פעילות אוירית מאותו יום. אבל יש לזכור כי חלפו כבר 35 שנה מאז, וזכרוני לא השביח מאז.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 14-08-2008, 22:34
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
קריאה זריזה ומומלצת לדיון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

מאמרו של יוסי עבודי, שהיה ראש מחלקת היסטוריה בח"א בתחילת שנות ה-80 ושתחת פיקוחו נכתב מחקר חשוב על פעילות ח"א במלחמה
http://www.iaf.co.il/Templates/Jour...213&docID=21478

מאמרו של שמואל גורדון "פרדוקס ה-7 באוקטובר"
http://lib.israel.cet.ac.il/pages/i...3583&author=615

באופן כללי מה שכתבת מראה דוקא על ראיה רחבה למדי ולדעתי קראת את שני המאמרים הנ"ל.

כתבת:"נראה לי, ואני אומר זאת בזהירות רבה, ובוודאי שלא כחוקר, כי לו היה חיל האויר מגביר יותר את מערך הירוט, ופחות מתמקד במערך התקיפה, תוך עיבוי של ממש במערך הנ"מ הקרוב, היה הסיוע שלו לכוחות הקרקע ואף למלחמה כולה, בעל משמעות רבה יותר."


אינני בטוח שהבנתי את כוונתך. אם היה בח"א מערך אחד שהיה מוכן למלחמה הרי זה מערך הירוט. כשלונו של מערך זה במתן מטריה אוירית לכוחות הקרקע בחלק מימי המלחמה נבע ישירות מהכשלון העיקרי: פיתוח יכולות ההתמודדות עם מערכי נ"מ משולבים. הכל בעצם היה תלוי במרכיב הזה והרושם המתקבל הוא שבח"א לא הפנימו את השינוי באופי הלחימה האוירית. עובדה שח"א הוציא מאוד גיחות בנוסח מלחמת ששת הימים נגד בסיסים בהנחה שהדבר יתרום להשגת עליונות אוירית. כיום ברור למדי כי גיחות אלו לא היו יעילות במיוחד ושמעתי כבר דעה לפיה עדיף היה להפנות את המאמץ נגד שדות התעופה להמשך מבצעי "תגר" ו"דוגמן" נגד מערכי הנ"מ.

למה שכתבת על השלב הראשון הייתי מוסיף את הירוט המוצלח של מסוקי הקומנדו המצרים בשעות בין-הערבים של ה-6 באוקטובר. הישג זה חסך כנראה לכוחות הקרקע כאב ראש אדיר בשלב ההתארגנות והתנועה לחזית.
באופן כללי ניתן לומר כי הירוטים המוצלחים של היום הראשון תרמו לצמצום החד בפעילות האווירית הערבית בימים המכריעים שעד שלב הצליחה. אין שום ספק כי ספגתם תקיפות בתקופה זו, אבל הסיכומים מראים כי היתה זו פעילות דלילה וכי רק אחוז זעיר מהכוח האווירי הערבי הופעל בשלב זה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 15-08-2008, 00:22
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "בנוגע למאמר של עבודי (תודה..."

ח"א אכן היה הראשון שנתקל במערך המורכב משני טילים, אבל האמריקאים צברו עד אז נסיון רב בויטנאם בהתמודדות עם מערך נ"מ מסיבי.. הבעיה היא - וכאן אני מסייג את מה שכתבתי קודם ומתקן גם אותך - שגם הם לא הצליחו לפתור את הבעיה, כפי שהתברר במבצע "ליינבקר II". כל מערך הווילד וויזל (הצי קרא לזה "איירון הנד"), הל"א, הטילים נגד קרינה למיניהם והפצצות המונחות לא הצליחו למנוע במהלך 12 ימי המבצע אובדן 17 מטוסים ל-SA-2 - טיל שכבר היה מוכר היטב.

ח"א התחיל להנות מפירות המאמץ האמריקאי ועד במלחמת ההתשה, כאשר הגיעו פודי ה-ALQ-87. הללו התגלו כלא יעילים במיוחד ללא שימוש באמצעים נוספים, כפי שנתגלה למרבה האסון בגיחה בה הופל חץ ז"ל. גם ה"אגרופים" שהגיעו מיד לאחר סיום המלחמה לא עשו גדולות ונצורות.
בסופו של דבר עבודת הפיתוח והתכנון שנעשתה לפני מלחמת יוה"כ במאמץ לפתור את בעית הטילים נפתרה בצורה לא רעה בדמות תוכניות "תגר" ו"דוגמן". הבעיה היתה שבגלל ההפתעה ח"א לא יכל להוציאן לפועל בצורה מסודרת וכשניסו לבצען בצורה חלקית הן הסתיימו באסון. לכך תרמו כמובן ה-SA-6 והשילקה, שלמרות שהיו מוכרים, חסר לגביהם מידע קריטי.
אם לחזור לבעיה המקורית שהעלה BA לדיון, הרי שכאן נמצא המפתח להבנת תרומתו של ח"א לקרב היבשה במלחמה.

ד"א, אם אתה מתעניין הייתי מציע לך לנסות להשיג עותק של המחקר הפנימי הגדול שפרסמו עבודי וצוותו ב-1981. הוא אינו מחקר היסטורי טוב לדעתי, אבל הוא מהווה אוצר בלום של ידע.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 15-08-2008, 13:00
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "בפעם האחרונה שבדקתי, המידע של..."

קשה לי להאמין שמישהו הסב לפורמט דיגיטלי את התפלצת הזאת, אבל בהצלחה.

"איירון הנד" היה הקוד לאותו סוג משימה כמו "וויילד וויזל", רק שכאן הציידים היו בד"כ קורסיירים ולעיתים רחוקות יותר (ביחוד בלילה או במז"א גרוע) אינטרודרים.
גיחות ל"א לא יורות בסיוע לחבילות תקיפה ולציידי טילים התבצעו בד"כ ע"י ה-EB-66 של חא"א וה-EA-3 של הצי, אבל הן לא קיבלו את הקודים הנ"ל.

לגבי מה שכתבת למטה על ה-A-10, לדעתי הם היו מספקים מטרות נפלאות לנ"מ המצרי-סורי. אחד היתרונות הגדולים של העיט במתארי הלחימה של יוה"כ היתה יכולתו להכנס לאמ"ט במהירות ולצאת במהירות אם מערך העיט סבל אבידות כה כבדות למרות יתרון זה, אני נחרד מהמחשבה מה היה קורה ל"עגלה" כמו ה-A-10.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 15-08-2008, 01:02
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "קריאה זריזה ומומלצת לדיון"

צר לי לאכזבך. לא קראתי את המאמרים. עם זאת, אין לי ספק כי אכן מערך הירוט פעל כראוי, ונראה כי הוכן כדבעי לקראת המלחמה. כל אימת שמטוסי ירוט היו בסביבה- הם הוכיחו את עליונותם. הבעיה היתה בשלב השני, בו לא נראו כמעט מטוסי יירוט בשמים.
עמדתי הינה כי תרומת חיל האויר לכוחות הקרקע במשימות, אויר-קרקע, היתה שולית. בנסיבות אלה, ניתן היה להפיק תועלת מרובה יותר מעיבוי מערך היירוט, באופן שתסופק מטריה קבועה לכח הקרקעי, גם בתקופות בהן לא זכינו לראותה, ובמקביל, היה מופנה חלק, לא גדול יחסית, מן התקציב, ששימש לרכישת מטוסי תקיפה, להקמת יחידות ארטילריה נוספות ואיכותיות יותר. שכן משקלה הסגולי של האש הארטילרית בסיוע לכוחות הקרקע, עשוי היה להשפיע, בצורה אפקטיבית יותר, על הלחימה.
אני מקווה שהבהרתי את דעתי. מכל מקום, מחר אעיין בשני המקורות, ובמידת הצורך, וככל שכישורי יאפשרו אביע דעה בנדון.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 15-08-2008, 01:53
  יסעור יסעור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,160
בלי חחח
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "איני מצטרף לריבוי ה"חחח". כפי..."

ההגדרה סיוע אווירי לכוחות הקרקע היא כוללנית מאוד ורחבה הרבה מעבר למה שמותר לפרסם בפורום לפי מגבלות הצנזורה כפי שאני מכיר אותם.

סיוע אווירי יכול להיות גם תצ"א שמסופקת לכוחות הלוחמים בזמן אמיתי לצורך העניין.
ושוויה יכול להיות גדול יותר גם ממבנה קורנסים שיורד על שיריון וחי"ר.

אם ההגדרה הכוללנית ל "סיוע אווירי" היא אש מין האויר לכוחות הלוחמים זו ראיה צרה מאוד.

כשאני קורא את מה שאתה כותב בהשקפת עולם של החייל הבודד
אני בהחלט יכול להבין את התסכול.


נסה להסתכל על פני הדברים ברמת השקפתו הצרה של הטייס הבודד שנשלח למשימה באיזור מאויים טילים כאשר הוא יודע שאין לו אפילו דיונה שתחפה עליו.

כמו אבני דומינו אם ח"א לא יכל להשיג עליונות אווירית ולטוס בשמיים נקיים כך הוא גם לא יכל לסייע לכוחות הקרקע כפי שאתה מגדיר סיוע.
_____________________________________
תרבות גדולה איננה יכולה להיכבש מבחוץ
עד שלא הרסה את עצמה מבפנים.
וו. דונארד


נערך לאחרונה ע"י יסעור בתאריך 15-08-2008 בשעה 02:02.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 15-08-2008, 08:51
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי יסעור שמתחילה ב "בלי חחח"

נכון שאני הגדרתי את תפקידיו של חיל האויר בצורה פשטנית למדי לשלושה: מטריה אוירית, סיוע קרוב ואמנעה. אני מסכים כי לחיל האויר תפקידים נוספים, חלקם ברמה האופרטיבית וחלקם אף ברמה האסטרטגית. רובם כיום, ממרום השנים שחלפו, כבר אמור להיות חף מכל מעטה של סודיות.
תאמין לי שכחייל הבודד יכולתי להזדהות, ובפועל הזדהנו עם הטייסים הבודדים. אלה נכנסו מול עינינו אל תוך מסך הנ"מ, כאשר בטנינו התכווצו מדאגה . ליבוטינו החסירו פעימה, כאשר ראינו רביעיות חוצות את קו הכוחות מזרחה, עד אשר ראינו את המטוסים שבים, לעיתים רק שלישיות. אולי קינאנו בטייסים, השבים לבסיסיהם לאחר השלמת המשימה, שעה שאנו נותרים לחדי הארטילריה המצרית על הקרקע משך 24 שעות ביממה, לא זוכים להתרחץ, וישנים שינה טרופה על פלג= אהל, פרוס על הדיונה, תוך שהחול מחלחל אל תוך האוזן.
תאמין לי, אהבנו את הטייסים. ראינו בכל אחד ואחד מהם גיבור ומושיע, וסבלנו סבל-רב, כאשר מטוסים הופלו נגד עינינו.
זכור לי במיוחד אירוע שהתרחש ב-16 או ב17 לחודש, מעל החווה הסנית, בו הופל סמב"ד ע"י טק"א שרדף אחריו. עקבנו בדאגה אחר המרדף, ובסופו של דבר, כאשר הטיל התפוצץ במרחק מה מהמטוס, בראה היה כי הצליח לחמוק, אלא שאז פרצה ממנו להבה והטיים הפליט עצמו. הטייס היה תלוי, משך שעה ארוכה באויר בין קווי הכוחות, כאשר המצרים יורים לעברו ממערב ואנו צופים בו בדאגה. כיום ידוע לי שהטייס חולץ ע"י כוחות הקרקע.

לגבי תצ"אות. לי לא ידוע על תצאות מעודכנות שסופקו לכוחות הקרקע בזמן אמת. בשעתו הוצגו תצ"אות , המציגות את ההיערכות המצרית באיזור דרום מערכי מיסורי= אמיר, ואשר היו להשפיע על ניהול קרב גדוד 890 באיזור ציר טרטור, אך אלה לא הגיעו לכוחות הקרקע בזמן. הוא הדין לעניין מערך טרטור-לקסיקון, אשר גבה מאות קרבנות והביא להשמדת 3 מסגרות גדודיות בליל ה-15 לחודש. כל המודיעין הזה לא סופק לכוחות הקרקע במועד.

אתה כותב בתגובתך למעשה דבר והיפוכו. ללא עליונות אוירית לא ניתן היה לספק סיוע אוירי.
ואני שואל, האם לא היה זה תפקידו של חיל האויר להשיג עליונות אוירית למען יוכל למלא את משימתו. אדרבא, במקום להפריח ססמאות באשר לתפקידו ותפקודו של חיל האויר, אנא הבא עובדות של ממש, אשר יהא בהן כדי ללמדנו כי אכן חיל האויר תרם, תרומה של ממש, ללחימת כוחות הקרקע ואלחץ את ידך.
אתה חייב להבין כי לא פתחתי את האשכול לשם התרסה או קינטור. אלא לצורך בחינה אמיתית ונכונה של התהליכים והשלכותיהם על קרב היבשה!
_____________________________________
.


נערך לאחרונה ע"י b.a בתאריך 15-08-2008 בשעה 08:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 15-08-2008, 11:56
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "נכון שאני הגדרתי את תפקידיו..."

יש די דברים שלא יחשפו (ולא רק של חיל האוויר") מכיוון שהם כוללים שיטות ואמצעים שלא הגיע הזמן לחשוף.

חיל האוויר רצה להשיג עליונות אווירית בתחילת הלחימה. זה הנושא של תגר ודוגמן. שני המבצעים לא יכלו להחזיק בלי ריכוז כח, וזה פשוט לא קרה (בגלל הקריסה המהירה של כוחות הקרקע). ברגע שאין עליונות אווירית מוחלטת (דבר שהיה לחה"א בששת הימים, חלק מההתשה ולבנון 1+2) אין יכולת לספק סיוע מקיף, אלא רק סיוע מוגבל.

חה"א בוודאי תרם כחיל בכח, כאשר 90% מהפעילות האווירית של המצרים היתה מוכוונת הגנת שטח על הבסיסים העורפיים שלו (הגנ"ש).
חה"א ביצע אמנעה חלקית בתעלה עצמה, אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי.
חה"א ביצע גיחות עומק וגיחות צילום, שהיו אמורות לעזור ברמה האופרטיבית, פחות בטקטית.
חה"א ביצע גיחות יירוט הירואיות (אין מילים אחרות על הקרב באופירה ביום הראשון של הלחימה), שהצילו כוחות קרקע מהפצצות מצריות.

קצת קשה לי עם המשיכה של הדיון לעזרה של חה"א באופן טקטי. חה"א שלנו לא היה ביוה"כ חיל-מסייע (במובן של זרוע האוויר של צבא היבשה האמריקאי) - הוא פשוט לא היה בנוי לזה. בחוד החנית היו המיירטים-מפציצים: קורנסים, נשרים ושחקים; במטוסי התקיפה היו העייטים שהתאימו יותר לסיוע קרוב, כמובן.
אז מה, חבל שלא קיבלנו את ה-A-10 בשנת 1972..
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 15-08-2008, 12:22
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 23 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "יש די דברים שלא יחשפו (ולא רק..."

צר לי, אך איני מבין את התגובה. חיל האויר היה צריך להשיג שליטה אוירית מעל שדה הקרב היבשתי, וזאת לא הושג על ידו, אלא ע"י כוחות הקרקע. אם חיל האויר אינו "חיל מסייע", אזי יש לראות בכך משום הודאה באי יכולתו להשפיע על הקרב הקרקעי, ברמה הטקטית. תאמין לי, כי כעכבר יבשה, איני מתעניין בתוכניות תגר ודוגמן. עובדה כי גם אלה היו צריכים לינוק משאבים יקרים מהכח הקרקעי, אני זקוק לצייד שישמיד את חתולי הרחוב שמולי וירחיק את ציפורי הטרף מן השמים. בניית הכח של חיל האויר, לא אפשרה את ביצוען של שתי המשימות במדה הראויה. הירוט היה מצויין- כאשר הוא היה. כאשר הוא לא היה, חגו ציפורי האוייב בשמים באין מפריע. הסיוע ההדוק לכוחות הקרקע כמעט ולא היה. חיל האויר ניסה לפצל את כוחותיו בין המשימות. סופו של דבר, הוא לא הצליח להוציא לפועל את "תגר" לא את "דוגמן". ובינהם, כאמור לטעמי,לא הצליחו לתרום הרבה לקרב הקרקעי. על כן, סברתי כי בניית הכח לא הייתה הולמת את זירת 1973.
כל הסיפורים על ענייני "שושו", נתפסים על ידי כעלה תאנה, בהעדר ראיות. אני כצרכן סיוע רוצה לראות קבלות. איני עובד ב"כסף שחור" ואיני קונה סיפורים. חיל האויר אמור לספק לי שלדיות חרוכות של רק"ם!
תכלס:הבו לי ראיות לשימוש בסיוע אוירי אשר הכריע, או לפחות תרם, למערכה הקרקעית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 15-08-2008, 13:04
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "צר לי, אך איני מבין את..."

אתה לוקה באותו כשל שלקו בו מפקדי הצבא ביוה"כ. מצפים מחה"א לסייע לכוחות הקרקע כשהוא תחת איום קבוע.
זה לא עובד ככה. אתה קודם כל מרכז כח בהשמדת האיומים שמשמעותיים לך, ורק אחר כך מטפל במה שמאיים על כוחות הקרקע, כי זה הסדר: קודם אל"ף, אחר כך בי"ת.
אבל הסתבר שהירוקים בצפון (בעיקר) לא יכלו לבצע קרב הגנה/השהיה של יממה אחת מבלי סיוע אווירי (מה שנדרש כדי לאפשר לחה"א לסייע להם אחרי השמדת הנ"מ), ולכן הסדר התהפך.

תחת איום נ"מ, חה"א לא יכול להשפיע משמעותית ברמה הטקטית, אלא ברמה האופרטיבית. כך אני רואה את זה.

בניין הכח של חה"א היה מוכוון עליונות אווירית, ורק אחר כך תקיפה וסיוע קרוב. המצרים ידעו את זה ופשוט נטרלו את חה"א ככל יכולתם בעזרת הנ"מ. אז מה חה"א יכל לעשות? לקנות יותר עייטים מנשרים ולאבד את העליונות האווירית?

באופן כללי, חה"א אמור להשיג עליונות אווירית, להגן על הגבולות האוויריים של המדינה, ולסייע לכוחות היבשה והים, בסדר הזה. אם אין עליונות אווירית אי אפשר להגן על גבולות המדינה והעורף (מקומות אסטרטגיים כמו תחנות כח, ימ"חים,שטחי התארגנות, בתי חולים ושדות תעופה), ואפשר להתאבד במשימות סיוע קרוב.

תזכור שהשורה התחתונה היא שבשלבים הראשונים רק חיל האוויר יכול לעזור לעצמו במשימת העליונות האווירית, ואילו את טורי השריון והארטילריה יכולים להשמיד גם כוחות הקרקע (ארטילריה, שריון, חוליות נ"ט).
_____________________________________
Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 15-08-2008, 14:10
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "אתה לוקה באותו כשל שלקו בו..."

אנא, חדל להיות דעתן. דומני כי הנך צעיר מידי לחלק ציונים בנושאי ליקויים וכשל.את תורת המלחמה המציאו אלפי שנים לפניך. כל שאתה עושה הוא לחלק ציונים, ולחזור על דברים שנאמרו. אין לי צורך לזכור דבר ממה שתה מנסה להזכירני בארוגנטיות מושחזת.הדברים צרובים בנשמתי ואיני צריך כי תינוקות דבית רבן יבואו ויטיפו לי על "כשלים".
דבריך מלמדים, לדעתי בטעות, כי הגישה השולטת בקרב אנשי חיל האויר (ואיני מחלקם לכחולים ו"ירוקים") הינה כי חיל האויר קיים לשם שמירה על עצמו ושליטה בשחקים כמטרה בפני עצמה. זוהי תפיסה מעוותת ובלתי רצינית, המוחזקת בידי אלה שאינם מבינים מהי תפיסה בטחונית כוללת.
אנא, אם אין דעה של ממש, אינך חייב להשמיעה באשכול הזה.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #38  
ישן 15-08-2008, 15:55
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "אנא, חדל להיות דעתן. דומני כי..."

בגדול אני מסכים איתך. בתור "עכבר יבשה" זה מאוד מתסכל להסתכל לשמיים ולא לראות את ציפורי הטרף של הצד שלך, במיוחד כשאתה צריך אותם.

אבל הבעיה, לעניות דעתי כי רבה, בגישה שך היא שאתה רואה את המצב *רק* מנקודת המבט שלך.

אולי אם נתרגם את זה ל"שפת היבשה" זה יהיה יותר מובן.
כוח השריון שלך נלחם קרב שב"ש.
יש לכם כוח ארטילרי שמוקצה לכם.
הכוח הארטילרי מופגז באש נגד סוללות.
יש רק שתי אופציות (והרבה ווריאציות עליהן, אבל בסופו של דבר רק שתיים):
  1. הכוח הארטילרי יכול להמשיך לתת לך חיפוי ל-X זמן עד שיושמד ולא יהיה לך יותר חיפוי.
  2. הכוח הארטילרי ידלג, יחזיר אש נ"ס למקורות הירי, ולאחר Y זמן בהם לא היה לך חיפוי - הוא יחזור וייתן לך חיפוי ארטילרי להמשך המשימה.
זה בדיוק אותו עיקרון באוויר.
אם הם יסייעו לך עכשיו, הם יופלו אחרי X זמן, ולא יהיו יותר מטוסים שלנו להעלות לשמיים.
אם הם יתמקדו באש נגד טק"א - הם יוכלו להשיג את מרווח הנשימה שיאפשר להם לסייע לך באש וביירוט.

עכשיו זה יותר מובן יותר למה "שליטה אווירית" היא המשימה העיקרית שלהם ו"סיוע קרוב" באה אחריה?
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #39  
ישן 15-08-2008, 16:54
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 38 שנכתבה על ידי cre666 שמתחילה ב "בגדול אני מסכים איתך. בתור..."

אכן, לא התיימרתי לרגע להציג נקודת מבט רחבה יותר. ההשוואה שלך לארטילריה נכונה. ארטילריה לא תוכל לספק אש סיוע אם היא חוטפת אש נ"ס בתוך העמדה. כל הסיפורים על ירי תוך כדי אש נס, נכונים רק למצבים בהם מדובר על אש נ"ס סמוכה, או אש דלילה במיוחד. מצב של דילוג תחת אש משבש את אש הסיוע. צה"ל כמעט ולא הפעיל אש נ"ס במלחמה עקב מיעוט יחידות האש ואמצעי איכון. גם מביחנה כמותית, לא מסוגל היה צה"ל ליצר אש סיוע מספקת. הרעבת יחידות הארטלריה והח"יר, כפי שציין חברנו שמואל, ובצדק, הביאה לכך שצהל עשה שימוש בכלים מאולתרים על בסיס שרמנים. גדודים יצאו למלחמה בסד"כ מוקטן של 9 כלים. בסופו של מסע ע"ג זחלים, הגיעו לציר עכביש רק 3 כלים תקינים. משך כל הלחימה יצאו כלים משימוש, כאשר אנשי החט"גים עשו מלאכה בלתי אפשרית בהשמשה תוך קניבליזציה של כלים.
היה בכוונתי אף לפתוח אשכול בסוגיה זאת, אך עוד חזון למועד, ובמיוחד כאשר המוטיבציה שלי לדיון רציני, כפי שהחל להתפתח כאן, הופחתה.
המונח "שליטה אוירית" היה ברור לי מלכתחילה. אין לי מחלוקת עם איש על כך שחיל האויר נאלץ להאבק קשות לשם השגת מטרה זאת, אשר כעולה אף מהמובאה שהבאתי מגורדון (ראה לעיל) היתה מטרתו הראשונה במעלה של החיל.
אני לא מלין על צרכיו של חיל האויר. למעשה אני מבינם ולא בא חשבון עם איש, ובמיוחד לא עם אנשי צ"א, על אשר לא יכלו לספק את הסחורה. הם עשו כמיטב יכולתם ומעבר לכך ועל כך שלוחה להם תודתי. יתר על כן, מסופקני אם אלמלא החיפוי האוירי של המיירטים שקיבלנו ב-18-19 לחודש, יכול הייתי עתה להקליד את תגובותי.
הסוגיה שהעליתי נגעה למשקלו הסגולי של הסיוע, תוך תמיהה, האם העברת משאבים מתחום הא"ק לתחום היירוט ולחימוש ראוי ובניית כח ארטילרית השדה, היתה עשויה לתרום תרומה סגולית גדולה יותר ללוחמת הקרקע, ובמיוחד נוכח דלות משאבי כח האש שצה"ל העמיד לרשותינו.
בינתיים הובהרו כמה דברים ע"י חברי פורום, אולם סבורני כי , חרף הבהרות אלה, הכשל העיקרי עמד בעינו.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 15-08-2008, 18:12
צלמית המשתמש של cre666
  cre666 cre666 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.06
הודעות: 4,878
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "אכן, לא התיימרתי לרגע להציג..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי b.a
הסוגיה שהעליתי נגעה למשקלו הסגולי של הסיוע, תוך תמיהה, האם העברת משאבים מתחום הא"ק לתחום היירוט ולחימוש ראוי ובניית כח ארטילרית השדה, היתה עשויה לתרום תרומה סגולית גדולה יותר ללוחמת הקרקע, ובמיוחד נוכח דלות משאבי כח האש שצה"ל העמיד לרשותינו.
בינתיים הובהרו כמה דברים ע"י חברי פורום, אולם סבורני כי , חרף הבהרות אלה, הכשל העיקרי עמד בעינו.

אני דווקא הייתי מעביר משאבים לתחום הנ"מ והארטילריה.
הם יספקו לכוחות הקרקע את כל ה"יירוט" והסיוע באש לטווח קצר שהכוחות המתמרנים צריכים, עד שחה"א יצליח להשיג את השליטה האווירית (או לחליפין שהארטילריה תגיע לטווח שיאפשר אש נגד נ"נ. עם ארטילריה רקטית כבדה זה בהחלט אפשרי).

אבל זו רק דעתי הלא מלומדת.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילהA nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph
מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון
Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #42  
ישן 17-08-2008, 06:52
  AJ-47 AJ-47 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.04.08
הודעות: 6,949
בתגובה להודעה מספר 31 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "אתה לוקה באותו כשל שלקו בו..."

אתה צודק בהחלט לגבי סדר העדיפויות של ח"א. החיל צריך כ-שלשה ימים ע"מ לטפל בנושא עליונות אווירית לפני שהוא יכול להשתתף בסיוע קרקע. עם החשיבה הזו לא היתה בעיה כל עוד האמינו בצבא ובעם שהמודיעין יתן התראה של 48 שעות לפני המלחמה וזה יאפשר לנו לגייס ולהביא את המילואים לקווי הגבול.
לדאבוננו לא בדקו את האפשרות מה יקרה אם לא תהיה התראה, והאם הצבא הסדיר יוכל להחזיק מעמד,
אם היו חושבים על זה היו מבינים שהתשובה היחידה היא פינוי קו התעלה לפני פריצת הקרבות (סיני בלבד)
והתרכזות בקו התעוזים או בקו דומה. עד שהמצרים היו מבינים מה קרה ומה עושים היו עוברים 48 שעות המילואימניקים היו מגיעים והקו היה מובטח. בזמן הזה ח"א היה מבצע משימות יירוט בסיני ואילו כל מערך התקיפה היה מופעל בחזית הסורית. במידה וזה מה שהיה מתבצע המלחמה היתה נראית אחרת לגמרי.
לירוקים יש הרבה אחריות לגבי המצב הלא נכון שבו ח"א נכנס למלחמה ואני אזכיר שני נושאים בלבד.
1. דוחות מודיעין שהועברו לח"א היו מוטעים ולא הבהירו את ההבדלים בין טנק לתותח נ"מ מתנייע מה שגרם לאבדות רבות. 2. חוסר ההבנה ליעילותם ומשקלם של טילי הנ"ט, עד כדי כך שאם אני זוכר נכון, הצבא דחה הצעות של תע"ש לייצר טילי נ"ט לצה"ל וכמובן לא רכש טילי נ"ט מארה"ב. יצורם של טילי הטאו החל ב-1970.
לסיכום, אם התוכנית הצבאית היתה חכמה יותר וצבא היבשה היה בנוי ומצויד טוב יותר עם טילי נ"ט, עם כמות רבה יותר של ארטילריה ואולי אפילו עם תותחים של 16 אינץ שמוצבים במרחק של 30 ק"מ מהתעלה, צבא היבשה היה יכול להסתדר לבדו ללא עזרה מסיבית של ח"א לתועלת צה"ל כולו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #43  
ישן 15-08-2008, 13:28
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בסה"כ אני מסכים איתך
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "צר לי, אך איני מבין את..."

למרות הדוגמאות שהוצגו פה, בסופו של דבר ח"א התקשה לספק סיוע ישיר טקטי לקרב היבשה. אני גם מסכים שזהו דיון שאפשר לנהל ללא קושי - למרות שלא כל המידע הקיים על פעילות ח"א במלחמה נחשף.

אני ואחרים ניסינו להסביר כי אין שום דרך לנתק את הכשלון בהשגת עליונות אוירית מהכשלון במתן סיוע קרוב, בדיוק כפי שאי אפשר לנתק את אירועי החזית הדרומית מאירועי החזית הצפונית. אתה ואחרים ציפיתם לראות שוב שיירות מצריות מנותצות ושריון שרוף כפי שקרה במלחמת ששת הימים. הבעיה היא שב-1967 ח"א השיג עליונות אוירית תוך שלוש השעות הראשונות והתפנה לאמנעה וסיוע קרוב מבלי שהיה עליו להתמודד עם מערכי נ"מ רציניים.
ב-1973 התמונה היתה שונה לגמרי.
1) ההפתעה אילצה את ח"א לפזר את כוחו בהגנת שטח ובסיוע קרוב לאחר שלא ניתן לו לבצע את "תגר" ודוגמן".
2) כל כוחות הקרקע של האויב פעלו בתוך אמ"ט.
3) כוחות הקרקע של האויב היו מצויידים בנ"מ אורגני מצויין לגבהים הנמוכים (זכור מה גרם לאובדן רוב מטוסי "דוגמן 5"!).

לגבי היעלמות ח"א מהשמים הדרומיים בשלב השני, כדאי אולי לבדוק את מספר הגיחות שהופנו לחזית הצפונית במטרה להכריע את הלחימה שם בדיוק באותו הזמן. הפניה זו נבעה כמובן מן ההחלטה האסטרטגית להתמקד קודם כל בחזית הצפונית המתמוטטת ולא מגחמה כלשהי של פיקוד ח"א.
אני מסכים אתך לגמרי שמי שבלם את מתקפת ה-14 בחודש היה חש"ן, אבל ח"א מילא תפקיד חשוב בסיוע לכוחות הקרקע בצפון למרות השחיקה האדירה בימים אלה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #44  
ישן 15-08-2008, 14:26
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
הסכמנו
בתגובה להודעה מספר 43 שנכתבה על ידי Fox450 שמתחילה ב "בסה"כ אני מסכים איתך"

נראה לי כי אינינו חלוקים בהרבה.
קראתי את שני המאמרים. ובמיוחד נתתי דעתי לדבריו של אל"מ ד"ר גורדון- שהינו חוקר מנוסה ובעל דעה מקובלת, המשלב את הסיף עם הספר
דוחני , כי בסופו של יום, אין מחלוקת רבה בינינו. גורדון מתמקד בעיקר באירועי יום 7-10-73. לי אישית אין מידע על יום זה, שכן רק למחרת הגעתי לחזית. נראה כי ביום זה היתה תרומתו של חיל האויר לקרב הקרקעי, תרומה מכרעת. הבעיה היתה שהמחיר ששולם היה כבד ובלתי נסבל. דומני כי התנהלותו של חיל האויר בימים שלאחר מכן, היתה תוצאה של הפקת לקחים וליקוק הפצעים של יום זה.
אף עם עבאדי איני רואה כי אני חלוק. צריך לזכור כל העת כי אני מתבונן בדברים מתוך זוית ראיה צרה, הממוקדת בנקודת חזית אחת, הנתפסת על ידי כציר הארכימדי שעליו נסובו מהלכי המלחמה העיקריים בחזית הדרום. דומני כי אין במאמרים האלה כדי לסתור את גישתי. נהפוך- הוא.
כדאי, לעניין זה לחזור על דברים שכתב גורדון לעניין סדרי העדיפות של חיל האויר:

:"תפקידו המרכזי של חיל האוויר היה להגן על מדינת ישראל מפני התקפה מהאוויר. בה בעת היה עליו להלום במערכי הטק"א של האויב כדי לרכוש עליונות אווירית בשמי המערכה. רק לאחר הריסת היכולת המבצעית של מערכי הטק"א ורכישת חופש פעולה אמור היה חיל האוויר לעבור להשמדת כוחות היבשה של האויב בהתאם, לדרישות ולצרכים של כוחות היבשה של צה"ל."

חופש כאמור הושג רק לאחר 17-18/10
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #48  
ישן 15-08-2008, 16:38
  יסעור יסעור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,160
חיכיתי לתגובה הזו והנה היא באה
בתגובה להודעה מספר 47 שנכתבה על ידי דוד שמואל שמתחילה ב "הבעייה היא שסרסו את העכבר...."

נכון !!

הייתה הזנחה של החי"ר אך מי לדעתך היה צריך לשאת באחריות? מח"א?

מי לא הרים זיקוק אדום והתריע שהארטילריה והחי"ר בצה"ל נמצאים ברמת יכולות שמתחת לקו האדום?

בתחילת אוקטובר 73 רמת המוכנות והכוננות לאורך המוצבים בתעלה בסיני ובחי"ר כולו הייתה מתחת לכל ביקורת את זה כולנו יודעים.

אבל משם להפנות אצבע לח"א ולהגיד "אתם לא סיפקתם את הסחורה" זו טעות חמורה.

קברניטי כוחות השדה דאז היו צריכים להכות על חזם ולאמר חטאנו ופשענו בכך שנרדמנו בשמירה על יכולות הכוחות הלוחמים תחת פיקודנו.
_____________________________________
תרבות גדולה איננה יכולה להיכבש מבחוץ
עד שלא הרסה את עצמה מבפנים.
וו. דונארד

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 15-08-2008, 16:55
צלמית המשתמש של דוד שמואל
  דוד שמואל דוד שמואל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.07
הודעות: 1,583
בתגובה להודעה מספר 48 שנכתבה על ידי יסעור שמתחילה ב "חיכיתי לתגובה הזו והנה היא באה"

לפני המלחמה הצבא הסדיר היה בכוננות ג' ומגוייס כולו. ס"ה היו פרושות אוגדה בדרום וקצת יותר ממחצית אוגדה בצפון. יחס הכוחות היה בלתי אפשרי בכל קנה מידה ובכל זאת לא גוייסו מילואים למרות שהיה זמן (גם אם לא היו מגיעים להתחלת הלחימה, היו מגיעים יותר מהר ומונעים התמוטטות כמו בדרום הרמה). נשאלת השאלה מדוע? לדעתי למקבלי ההחלטות (הרמטכ"ל ושר הביטחון) היתה תפישה לפיה חיל האויר יבלום את עיקר מאמצי האוייב בשעות הפתיחה של הלחימה. ממה ששמעתי מהרצאות של אלוף פלד ז"ל ומפרסומים מטעמו, חיל האויר טען לפני המלחמה שהוא צריך 48 שעות להתמודד עם בעיית הטילים לפני שיוכל להשפיע על הלחימה ביבשה. אחת מהשתיים: או שלא היה לקברניטים בסיס להניח שחיל האויר יוכל לבלום או שהאלוף פלד לא דייק. בכל מקרה ההשלכות חמורות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 09-10-2008, 17:39
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 63 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "BA טייס הסמב"ד שראית נופל מעל החווה הסינית הוא חגי תמיר אז מילואמניק צעיר ב 105"

אני כבר אובד עצות . ראה דברים שנכתבו ביומנו של שוקה בר און ז"ל , מ"פ בחטיבה 600:
בשעה 08:00 התחלת ההתקפה שלנו. התחלנו בתנועה בפריסה מדרום ל"טלוויזיה" לכיוון מערב. באזור ציר "פוטון" נפגע סקיהוק, וחיים כץ מ"פ ז' נסע לחלץ אותו, העלה את הטייס על הטנק ופינה אותו, לא לפני שהטייס השאיר להם פתק הודיה (הטייס חגי תמיר). לאחר מכן נפגע סקיהוק נוסף והתפוצץ באוויר. מההתפוצצות נדמה היה שהטייס לא נחלץ אבל אחר כך הוא נראה צונח לאט לאט. הוא נפל בין גיורא לאבי ונתתי הוראה לאבי לפנות אותו. היו לו קשיים בהזזת הרגליים, הוא שכב עם הפנים בחול ונראה קרח במקצת. שמו יורם גדעון או קדרון. בערך באותו זמן נפגעו שני טנקים מפלוגה ז' וחיים כץ נפגע ופונה.

המקור: מאמרו של עמיקם צור : "המערכה באש לפתיחת ציר "עכביש" ע"י אוגדה 162 ב- 17.10.1973 "
פורסם במסגרת הפורום האזרחי לתחקור קרבות.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #65  
ישן 15-08-2008, 14:59
  double_o double_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.07
הודעות: 2,855
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

אם אתה רוצה מידע על תרומת חיל האוויר במלחמת יום כיפור אני ממליץ על הספר "ימים של חשבון" של בני פלד. בספר יש כמה חיבורים שכתב פלד על פעילות חיל האוויר במלחמה כולל בסיוע לכוחות הקרקע. התקציר הוא שחיל האוויר כן תרם תרומה חשובה למערכה הקרקעית. מכיוון שעבר זמן מאז קראתי את הספר והוא לא ברשותי אני לא יכול לציין דוגמאות ספיציפיות.
לפי פלד הבעיות בסיוע הקרוב נבעו כתוצאה מתפיסת הסיוע הקרוב של צה"ל. התפיסה הייתה שכוחות הקרקע יעבירו בקדות לסיוע בשיטה מאוד מסורבלת. השיטה הזאת כשלה בכל המלחמות הקודמות, אולם בהן חיל האוויר נהנה מעליונות אווירית שאיפשרו לו למצוא את כוחות האוייב בעצמו. במלחמת יום כיפור זה לא היה המצב ופלד מציין שהרבה מטוסים אבדו באמ"ט בניסין לאתר את כוחות האוייב. הוא גם מציין שבמקרים שבהם היה מודיעין מדוייק לגבי מיקום מטרה היא הושמדה למרות איום הטילים.

נ"מ - מערך הנ"מ של צה"ל היה קטן בהרבה מזה של צבאות ערב ורובו לא עסק בהגנה על כוחות היבשה. בתחילת הלחימה היו בסיני ארבע סוללות הוק (באופיר, ראס סודר, אבו סמרה, ואיזור בלוזה) ואחת או שתים נוספות הגיעו בהמשך המלחמה. מערך הנ"מ הקני היה מורכב ברובו מכלים נייחים שנפרסו להגנת אתרים קבועים (שדות תעופה, מפקדות, ימ"חים, יחידות בקרה וכו'). רק הגנמ"מים (גדודי נ"מ מתנייע) שלהם היו תותחי 20מ"מ השתתפו בהגנה על כוחות היבשה, ומהם לא היה בשפע אבל הם הפילו מטוסים רבים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #66  
ישן 15-08-2008, 17:23
צלמית המשתמש של דוד שמואל
  דוד שמואל דוד שמואל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.07
הודעות: 1,583
בתגובה להודעה מספר 65 שנכתבה על ידי double_o שמתחילה ב "אם אתה רוצה מידע על תרומת חיל..."

הענקת עצמאות לחה"א בבחירת מטרותיו כפי שפלד רצה (מופיע גם במאמר של גורדון) מבטלת למעשה את השתתפותו בלחימה הקרקעית המשולבת. כשמג"ד שריון מזמין סיוע הוא מתכוון שיתקפו את האוייב מולו ולא טנקים אחרים במרחק 20 ק"מ. חיל האויר צריך לקבל חופש לפגיעה באוייב במרחב האופרטיבי אבל חייב גם לספק סיוע קרוב לפי דרישה. סיוע קרוב היא משימה מסובכת המסוכנת למסייע ולמסתייע, לכן היא דורשת תאום רב ואימון אינטנסיבי. המארינס למשל, הקימו זרוע אווירית משלהם בעיקר למטרה זו, ובצבא ארה"ב המסק"רים שייכים לזרוע היבשה. אם חיל האויר מואס במשימות הסיוע הקרוב חייבת זרוע היבשה לפתור את הבעייה בעצמה. התפתחות החמ"מ בשנים האחרונות פותחת אפשרויות חדשות בתחום זה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #70  
ישן 15-08-2008, 18:13
צלמית המשתמש של benihartmann
  benihartmann benihartmann אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 1,464
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

בגדול , כאחד הותיקים, אני די מסכים עם B.A . במלחמת ששת הימים השמיד חיל האוויר

בשעות הראשונות את מרבית מטוסי האויב על הקרקע.

ולכן זכה צ.ה.ל. במטריה אווירית משך כל המלחמה וסיוע מאסיוי אווירי בכל משימותיו.

אויבנו למדו את לקח התבוסה ובנו מערכי נ"מ גדולים שכללו טילי ותותחי נ"מ.

מערכי נ"מ אלה "כופפו את כנף המטוס" ב1973, כך התבטא עזר ויצמן .

בשבוע הראשון של המלחמה הפנה המטכ"ל את עיקר הכוח האווירי שלנו לחזית הגולן.

במטרה לשבור את ההתקפה הסורית . הסורים הגיעו קרוב לגשרי הירדן.

וחטיבת השיריון 188 הושמדה למעשה וגזרתה בדרום הגולן נפרצה.

גם בחזית הדרומית היה המצב קשה ,אך בין התעלה לגבולות ישראל השתרע מדבר סיני.

אני מאמין שהחלטתו של המטכ"ל הייתה נכונה ומוצדקת.

אך נוצר מצב די קשה, כשכוחות הקרקע נותרו עם סיוע אווירי מינימאלי .

ולכן נאלצו , למשל,צוותי הטנקים להתגונן בירי מקלעים כשמטוסי חיל האוויר המצרי תקפו אותם.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #72  
ישן 16-08-2008, 00:43
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי איפה ביום הכיפורים חיל האויר פעל מעבר לאופק...
בתגובה להודעה מספר 71 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "אני חושב שאי אפשר למדוד את..."

את כל מה שכתב B.A כבר כתבתי מספר פעמים כולל באתר זה .
אני מסכים עם כל מילה הוא כתב.
אך ברצוני להוסיף כמה תיקונים והבהרות:
1. בכל התקופה שלאחר סיום מלחמת ההתשה ועד לפרוץ מלחמת יום הכיפורים " פימפמו" לנו את הראש שבמידה והפלחים המצרים הפחדנים יעיזו לחצות את התעלה יגיע חיל האויר וייזן להם את הצורה ואנחנו השיריונרים נשלים את המלאכה..
2.. בפועל לאחר שחיל האויר חטף מכה אנושה בימים 6.7.8.10.1973 הוא פשוט נעלם .
3. מה9.10 ועד ליום שישי 19.10 בעת שחיצינו על גשר הגלילים את התעלה, לא ראינו כמעט את מטוסי חיל האויר פרט למספר פעמים שהופיעו מטוסי נשר [ למי שזוכר עם משולשים צהובים] בכנפיים אבל גם הם נעלמו לאחר מספר דקות.
4. באותם עשרת הימים חיל האויר המצרי שלט ללא עורערין בגזרת התעלה, למזלנו הרב בגלל היכולת הירודה והפחדנות של הטייסים המצריים , הם לא גרמו לנזקים משמעותיים משום שבמידה והם היו יורדים על הכוחות בציר עכביש עם אלפי המשאיות ואלפי החיילים של 162 ו143 לא מצפון לדרום כפי שהם עשו זאת שוב ושוב אלא ממערב למזרח היו לנו במלחמה לא 2.800 הרוגים אלא 20.000 ומי יודע מה היה קורה אז.
5. חלק מהמגיבים התייחס לסיוע שחיל האויר היה אמור לתת לכוחות הקרקע , לפי דעתי הסובייקטיבית ,אז מלבד זה , שלא היו לו כלים לעשות את זה, בעיקר עקב חומרת המצב ברמה, גם למודיעין השדה וגם למודיעין של חיל האויר לא היה מושג על מה שקורה ולראייה שלאזור הצליחה במצמד נורו בערב הצליחה במבצע " אבירי הלב" אלפי פגזים מבלי שהיה שם אפילו חייל מצרי אחד ובקטע שבין ציר " שיק" לציר טליסמן היה כל האגד הלוגיסטי של ארמיה 2 ועל אותו כוח לא ירו אפילו כדור אחד.
6. מסקנה - מבלי להמעיט בחלקו של חיל האויר במלחמה והאבדות הנוראיות שהוא ספג צריך להתייחס בעירבון מוגבל כשדנים על חלוקת המשאבים בתקציב הביטחון ,לאיומים החוזרים ונישנים של הלוביסטים מחיל האויר שבכל פעם שמקצצים להם בתקציב הם מאיימים - או -קי אין בעיה תקצצו, אבל כשתגיע שעת המבחן אל תבואו אלינו בטענות ...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #73  
ישן 16-08-2008, 04:06
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 72 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "איפה ביום הכיפורים חיל האויר פעל מעבר לאופק..."

ועל זה נאמר, מה מבין חמור במרק פירות ?
בוצעו גיחות רבות מעבר לאופק בין המפורסמות שבהם:
1. תקיפת המטכ"ל הסורי, ואגב המבנה של ספקטור שלא תקף בדמשק, ביקש וקיבל מטרות חלופיות לתקיפה ברמה, והתקיפה הזאת היא שהכריע את אחד הקרבות שיריון היותר חשובים במלחמה.
2. רן פקר כמפקד תל-נוף, הפר הוראה, יצא בעצמו לגיחת איסוף מודיעין מעל רמה"ג הסורית, המידע שהוא הביא פירנס את כל זרועות צה"ל.
3. סיירת צנחנים ביצעה כמה דברים במזרח סוריה במלחמה, לצורך בלימת כוח המשימה העיראקי, הם לא הגיעו לשם על כנפי נשרים.

בקצרה, כמו שאמרתי קודם, מדידת תרומתו של ח"א כלשהו להכרעת קרב היבשה דרך עיניו של חייל מזרוע היבשה היא לא רצינית בלשון המעטה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #74  
ישן 16-08-2008, 05:38
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "ועל זה נאמר, מה מבין חמור..."

בקצרה, כמו שאמרתי קודם, מדידת תרומתו של ח"א כלשהו להכרעת קרב היבשה דרך עיניו של חייל מזרוע היבשה היא לא רצינית בלשון המעטה.



ואם יגידו אותו דבר 100 או 1000 או 10000 חיילי יבשה שהשתתפו במלחמה גם אז מדובר ב"מדידה לא רצינית"? ואם יגידו אותו דבר כל מפקדי האוגדות ואלופי הפיקודים שלחמו בחזיתות גם אז מדובר ב "מדידה לא רצינית"? מי כן מוסמך למדוד בצורה רצינית? אתה? רק טייסים? רק מח"א?



בוצעו גיחות רבות מעבר לאופק בין המפורסמות שבהם:



1. תקיפת המטכ"ל הסורי, ואגב המבנה של ספקטור שלא תקף בדמשק, ביקש וקיבל מטרות חלופיות לתקיפה ברמה, והתקיפה הזאת היא שהכריע את אחד הקרבות שיריון היותר חשובים במלחמה.

2. רן פקר כמפקד תל-נוף, הפר הוראה, יצא בעצמו לגיחת איסוף מודיעין מעל רמה"ג הסורית, המידע שהוא הביא פירנס את כל זרועות צה"ל.

3. סיירת צנחנים ביצעה כמה דברים במזרח סוריה במלחמה, לצורך בלימת כוח המשימה העיראקי, הם לא הגיעו לשם על כנפי נשרים.


תגיד מה הקשר ל "גיחות מעבר לאופק"? פעם ח"א גם הטיס במיוחד קרנף לאידי אמין, נו אז? על זה הוא מלין? מה הקשר למבצע של סיירת צנחנים או לגיחה של רן פקר או להפצצת המטכ"ל? תכף תגיד גם שפינו פצועים באנפות והטיסו קרקרים ודואר בהרולדים. יופי נו אז מה? הוא שואל איפה היו המיראזים והנשרים שבוע שלם כאשר ההאנטרים זרקו לו ולחברים שלו נאפלם על הראש ולמה אף עיט שבוע שלם לא זרק נאפלם בחזרה על המצרים שמעבר לגבעה. לזה יש לך הסבר?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 16-08-2008, 05:52
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

דני כתב ככותרת להודעתו המנומקת, ואני מצטט:
" איפה ביום הכיפורים חיל האויר פעל מעבר לאופק... "
התשבות ניתנו לדני.
לעצם הדיון, הדיון פה הוא על תרומתו של ח"א למערכה הקרקעית במלחמת יוה"כ.
אתה רוצה להגיד שתרומה למערכה הקרקעית מתבצעת רק כשרבעייה יורדת על החייל שבמחפורת שמולך ?
כמו שאמרתי, תרומתו של ח"א למערכה לא יכולה להימדד לא דרך זוית עינו הצרה של חייל הייבשה (וגם לא של האוגדונר שלו לצורך העניין) מי שיכול למדוד אותה הוא מנהל המערכה(ולמיטב ידיעתי זה לא האוגדונר, הוא מנהל רק את האוגדה שלו) ולא דרך מספר חללי צ"א ביום מסויים.
זה לא יותר מפופוליזים די זול.

נערך לאחרונה ע"י יואב בן צוריה בתאריך 16-08-2008 בשעה 05:54. סיבה: למען הסר ספק
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #76  
ישן 16-08-2008, 11:03
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי למה במקום לענות לעיניין אתה בוחר להשמיץ ולהשתמש בכינויים...
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "ועל זה נאמר, מה מבין חמור..."

גם אני וגם מגיבים אחרים כתבנו על חזית הדרום ולא על חזית הצפון ,כשעיקר הביקורת הייתה על כך שבמשך 10 ימים המצרים לא חדלו להתקיף אותנו וחיל האויר לא נראה באופק..
95% מהמטוסים המצרים שבו לבסיס בשלום ,יתר חמשת האחוזים נפגעו מאש מהקרקע רובם ע"י מקלעי הטנקים והנגמשי"ם.
אף אחד לא זילזל בחיל האויר שעשה כמיטב יכולתו למרות שהוא נפגע באופן קשה ביותר בשלושת ימי המלחמה הראשונים ואיבד עשרות מטוסים וטייסים.
גם הפעולות שהזכרת שהתבצעו ברמה לא סותרות את מה שנכתב.
גם הפעולה המוסקת שביצעה סיירת הצנחנים שמשקלה בלחימה שאפה ל0 , מה היא תרמה ללחימה השמידו שם כמה משאיות עירקיות ...
הרי כשהם ניסו לעשות את זה שוב הם יצאו עם הזנב בין הרגליים למזלם בזכות האומץ של טייסי המסוקים שחילצו אותם הם לא נפגעו.
גם העירבוב בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון היא לא לעניין ,כי מדובר בשתי מלחמות שונות לחלוטין ואין שום ויכוח שבמבצע שלום הגליל חיל האויר הוכיח יכולת מרשימה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #79  
ישן 16-08-2008, 11:15
  Pshahar Pshahar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.12.04
הודעות: 1,428
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "ועל זה נאמר, מה מבין חמור..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יואב בן צוריה
ועל זה נאמר, מה מבין חמור במרק פירות ?
לא לעניין..

בוצעו גיחות רבות מעבר לאופק בין המפורסמות שבהם:
1. תקיפת המטכ"ל הסורי, ואגב המבנה של ספקטור שלא תקף בדמשק, ביקש וקיבל מטרות חלופיות לתקיפה ברמה, והתקיפה הזאת היא שהכריע את אחד הקרבות שיריון היותר חשובים במלחמה.
לא הייתי מגדיר את חיסול הדרגים והארטילריה שביצע ספקטור כ "הכרעת אחד הקרבות שיריון היותר חשובים במלחמה" לשיטתך.. אבל ניחא, לא אהיה קטנוני.

2. רן פקר כמפקד תל-נוף, הפר הוראה, יצא בעצמו לגיחת איסוף מודיעין מעל רמה"ג הסורית, המידע שהוא הביא פירנס את כל זרועות צה"ל.

גיחת צילום אחת "סדרה את כל זרועות צה"ל" , מסופקני.

3. סיירת צנחנים ביצעה כמה דברים במזרח סוריה במלחמה, לצורך בלימת כוח המשימה העיראקי, הם לא הגיעו לשם על כנפי נשרים.

מבצעי פלס"ר 35 כנגד הטור העיראקי היו לא משמעותיים, בלמו אולי לכמה דקות, והסיכוי מלכתחילה לתוצר שווה ערך לסיכון היה אפסי.. אלו פעולות מוראליות ול"פ זעירות לצד השני גרידא. הפצצות מסיביות של חיל האוויר היו יותר תורמות.

בקצרה, כמו שאמרתי קודם, מדידת תרומתו של ח"א כלשהו להכרעת קרב היבשה דרך עיניו של חייל מזרוע היבשה היא לא רצינית בלשון המעטה.

מה לעשות שזה כל חייל, ולא רק בגזרה מסויימת.. גם קהלני, יאנוש יבדלו לחיים ארוכים, ובן שוהם ז"ל זעקו לסיוע אוירי. אז אולי אתה מצפה לסיכום מטכ"לי יבש, אבל הקולות בשטח של "העכברים" יותר משכנעים.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #80  
ישן 16-08-2008, 09:12
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
חיל האוויר ועוד איך היה...
בתגובה להודעה מספר 72 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "איפה ביום הכיפורים חיל האויר פעל מעבר לאופק..."

דני, איך אתה יכול להגיד שח"א לא היה... אולי בגזרה הצרה שלך נראה פחות.
מה נגמר לנו ח"א? נכון היו אבדות גם בטנקים אז מה לא היה יותר שריון?

ח"א פעל בכל האיזור גם בצפון וגם בדרום בקשת רחבה מאוד של מטרות, אשר בסופו של דבר נתנו את היכולת לחצות את התעלה. נראה לך שללא מטריה האוירית אפשר היה בכלל לחשוב על החצייה? המטוסים תקפו הרחק את המבנים אשר התקרבו לתעלה ואתה על הקרקע איך יכול לדעת זאת.
זה שכמה מבנים הצליחו לחדור ולתקוף את הכוחות החוצים זה נותן לך הרגשה שלא היו מטוסים באוויר. זה שבאו מצפון אולי זה רק בגלל הנוכחות של המטוסים , חשבת על זה?

גם כתבת על הטייסים המצריים הפחדנים...תגיד איך אתה היית מרגיש לו היית במקומם ?
לדעתי טייסי המסוקים שלהם היו ממש גיבורים. הם תקפו בחמת זעם את הגשרים הטילו כל מיני פצצות וחביות תבערה על מנת להשמיד את הגשרים. הם ידעו שכל המאמץ של היהודים הוא על מנת לשמור על הגשר וכל קנה של תותח או רובה יהיה מופנה אליהם. חשבת על זה דני?

אני לא חושב שהיית מרגיש בנוח לשבת בתא קטן ולדעת שזה "כרטיס לכוון אחד".
הם לא חדלו ובאו גלים, גלים אז אנא ממך ...
אמר מישהו (לא זכור לי עתה) "הנצחון שלך גדול כאומץ וגבורה של אויבך"
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #82  
ישן 16-08-2008, 13:27
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי לא שרק לא היה סיוע המצרים המשיכו לחגוג..
בתגובה להודעה מספר 81 שנכתבה על ידי Pshahar שמתחילה ב "בתור אחד שהשתתף בפועל בהשמדת חטיבה 25"

בצוהרי יום רביעי בעת שכוח של 14 /600/143 פלוגות א' גרוס וח' ליטוייץ שרידי הגדודים 407/600 וגדוד סיור אוגדתי 87/143 בלמו במשך כשעתיים את חטיבה 25 ומנעו ממנה להגיע לראש הגשר ולאחר מכן בשעה 15:00 בקירוב הצטרפה חטיבה 217 [ חטיבת הניכוס] ...
הותקפנו בשעה 16.20 ע"י שמניית מיגים שעשו מאמץ בעקבות זעקותיו של מפקד חטיבה 25 ,שדרך אגב וזה מוזכר בכתובים הוא חזה את הנולד והודיע למפקד ארמיה שלוש, שהנסיון להשתלט על ראש הגשר הוא בבחינת התאבדות - האגם המר הגדול ממארב , ביצות, שדות מוקשים , צה"ל שולט על הגבעות באזור יחפו וגרופית אין לאן לברוח..
אבל אף אחד לא רצה לשמוע אותו ואז בלית ברירה הוא הוביל את החטיבה למוות בטוח.
נחזור ברשותכם לשעה 16.20 8 מטוסים מגיעים מכיוון צפון מערב עושים סיבוב בטיסה מאד נמוכה ואיטית משליכים את הפצצות על מנת לצאת ידי חובה - אחד מהמטוסים הופל ע"י אחד מהטנקים של 217 במקלע 0.3 ואיפה היה חיל האויר ? לאלוהים פתרונים..
היות והקרב נמשך כ5 שעות ולא הייתה פה שום הפתעה - היה זמן להתארגן ולשלוח רביעיית מיראזים- נשר- אריה והם היו עושים מהמצרים קציצות .
לצערי זה לא קרה ושוב בגלל חוסר המקצועיות והמיומנות של הטייסים המצרים חזרנו הבייתה בשלום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #83  
ישן 16-08-2008, 21:24
  מיקיטל מיקיטל אינו מחובר  
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
 
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,997
חשש מתגנב לליבי...
בתגובה להודעה מספר 82 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "לא שרק לא היה סיוע המצרים המשיכו לחגוג.."

שלא היננו ולא נלחמנו באותה המלחמה. אט אט ובאופן שיטתי בפונט ירוק BOLD בפורום הזה... אתה מנסה באופן שיטתי לשכתב את ההיסטוריה וכמעט תמיד ניתן למצוא אצלך מוטיב אחד וברור כל כך בתגובותיך: אני ... אני ...אני... מדי פעם כשמיעירים לך אם באופן ישיר ואם באופן עקיף אדוני, אתה זורק איזה פרור לחם לציבור המאמינים שלך באמרך כי "היו גם אחרים...". תודה אדוני. באמת תודה..... מבחינתי ומבחינת שאר לוחמים רבים ארשה לעצמי לתקן אותך ולקבוע כי "היית גם אתה..." ולא להיפך. ואני עדיין מצפה להתנצלות ממך על איום ממשי שהשמעת נגד חברי פורום שלא ראו דברים כמוך.

ובהתייחס לדבריך אעיר רק כמה הערות ואני מצטט:

"...לאחר שחיל האויר חטף מכה אנושה בימים 6.7.8.10.1973 הוא פשוט נעלם ..." [ד.ק.] - זו גוזמא שקשה לי לעבור עליה בשתיקה. חיל האויר לא נעלם ושום דבר כלל מערכתי וטאקטי לה היה פשוט במלחמה כזאת כפי שהוא נראה אולי מבעד לפריסקופ טנק של חייל זוטר בין דיונה זו או אחרת.

"...95% מהמטוסים המצרים שבו לבסיס בשלום ,יתר חמשת האחוזים נפגעו מאש מהקרקע רובם ע"י מקלעי הטנקים והנגמשי"ם...." [ד.ק.] - מעניין מאיפה אדוני ממציא את המספרים והעובדות (קלישאות) הללו....

"...נחזור ברשותכםלשעה 16.20 8 מטוסים מגיעים מכיוון צפון מערב עושים סיבוב בטיסה מאד נמוכה ואיטית משליכים את הפצצות על מנת לצאת ידי חובה - אחד מהמטוסים הופל ע"י אחד מהטנקים של 217 במקלע 0.3 ואיפה היה חיל האויר ? לאלוהים פתרונים...." - לא רק לאלוהים הפתרונים אלא לאנשים שפיקדו ראו והיו ממש באותו המקום באותו הזמן. המטוסים המצרים הגיחו בטיסה נמוכה, לא ידוע לי על הטלת פצצות כדי ל"צאת חובה" דוקא... בשמים הופיעה רביעית (ואולי פחות - לא זכור לי) מיראז'ים. התפתח קרב אויר שבמהלכו הופל מטוס מצרי אחד ושני נפגע. החבר יערי יוכל אם ירצה בכך להמציא מובאות עבורך אדוני.

"...מה9.10 ועד ליום שישי 19.10 בעת שחיצינו על גשר הגלילים את התעלה, לא ראינו כמעט את מטוסי חיל האויר פרט למספר פעמים שהופיעו מטוסי נשר [ למי שזוכר עם משולשים צהובים] בכנפיים אבל גם הם נעלמו לאחר מספר דקות... [ד.ק] - טוב ששרבבת את המילה "כמעט". לרגע חששתי שישבת סגור לגמרי בצריח.... חיל אויר היה, פגוע אולם פעל, ניסה עד כמה שהיה זה אפשרי ומחוייב במיתאר המלחמה שבו החזית הצפונית (ברמה) היתה מסוכנת למדינה בהרבה מזו הדרומית. מטוסיו אף ניסו לפגוע מספר פעמים בגשרים אותם הקימו המצרים למעבר כוחותיהם מעל התעלה. חיל האויר לא יכול היה לתת מטריה טובה ומספקת לכוחות צה"ל בחזית המצרית כל עוד לא שותקו בסיס הטילים המצרים מעבר השני של התעלה. שיתוק זה היה אמור להיות מנת חלקם של ה"ירוקים" - כך לפי התוכניות. לומר שלא היה...שנעלם... שמטוסיו הופיעו ונעלמו.... הינו בבחינת הזיה גמורה של חייל זוטר שלא ידע ולא הבין כנראה את כלל המערכה ועתה מנסה לחבר שיר הלל לגבורותיו שלו (פה ושם פרורי הלל לחבריו הקרובים ולקובץ מאמינים אומרי הן...)

"...באותם עשרת הימים חיל האויר המצרי שלט ללא עורערין בגזרת התעלה, למזלנו הרב בגלל היכולת הירודה והפחדנות של הטייסים המצריים , הם לא גרמו לנזקים משמעותיים משום שבמידה והם היו יורדים על הכוחות בציר עכביש עם אלפי המשאיות ואלפי החיילים של 162 ו143 לא מצפון לדרום כפי שהם עשו זאת שוב ושוב אלא ממערב למזרח היו לנו במלחמה לא 2.800 הרוגים אלא 20.000 ומי יודע מה היה קורה אז. [ד.ק.] - חיל האויר המצרי לא שלט ללא עוררין... בזירה אדוני הגיבור. בודאי שלא. גם חה"א הישראלי לא שלט שם. מושג זה, שליטה, איננו עניני לאותם הימים. בכל זמן נתון השתנו המצבים. הנתונים המספריים שהבאת אין להם בסיס כלל ועיקר. אני מניח שלא הכרת את מצבת מטוסי התקיפה המצריים של אז, לא את תוכניות הלחימה שלהם ולא את המודיעין המעורפל שהיה גם בידיהם באותן שעות "עכביש". לבטח עשו טעויות, לבטח לא הבינו את שמחקה להם ב"תפר שבין האוגדות..." אולם לומר שהיו פחדנים, שהטילו חימוש כדי לצאת חובה - נו אני לא יכול שלא ללמד מהדברים הללו מהו אופיו של כותב הדברים ומה מידת ידיעותיו בנושא אויריה ואף במערכי לוחמת שריון.... יגאל מוסינזון ז"ל יכול היה להוסיף פרק הלל וגבורה משורבבים בפרורי בכי מרורים לספריו ("חסמבה") עליהם גדלנו אז. ירון זהבי כדמות מרכזית בספריו בבעייה....

אין לי סבלנות ולא רצון או זמן מיותר להתכתש איתך כאן אדוני. ראיתי לנכון להגיב על שיכתוב היסטורי בו אתה עוסק בשיטטיות לטובתך שלך... וזאת אני עושה באורו האפל של פנס המקלט בו אני מסתתר מאז איימת כאן בפורום בלשון כה בוטה על אנשים עמם "תגמור חשבון בבוא היום". כמה מפחיד....

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #86  
ישן 17-08-2008, 19:08
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
דני, סליחה שאני מתערב...
בתגובה להודעה מספר 85 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "מי שמשכתב את ההסטוריה ומעוות זה דווקא אתה וחברך בן צרויה"

אני לא איש ח"א, אך קצת מתמצא מה קורה אצל ה"כחולים". חושב שלא צריך להגיע לפסים אישיים, זה ממש לא לעניין. אף אחד לא רוצה לפגוע בך כך נדמה לי. מצד שני ח"א זאת מערכת אדירה. מהמעט שאני מצליח להבין אודות אותה תקיפה של 8 מיגים, מספיק שבקרה מצרית גילתה באיזור מטוסים שלנו היא כמובן הודיעה מייד לתוקפים את הכח שלך והם ניתקו מגע... מצד שני מאיפה הבטחון שמטוס אחד או 2 הופלו ע"י כוחות קרקע? כידוע לכל מטוס יש מצלמת ירי על מנת למנוע ספיקות מי הפיל ואם הפיל.
בכל ח"א בעולם מקפידים מאוד על הצילומים ולא רוצים "בלופים". תמיד אזכור את הצליפה שלך במגדל התצפית. אין לך מושג כמה שמחנו. חרקנו שיניים כל הזמן ולא יכולנו לעשות דבר עד שמישהו מהשריון פגע בול...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #87  
ישן 17-08-2008, 20:14
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי התשובה היא מאד פשוטה
בתגובה להודעה מספר 86 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "דני, סליחה שאני מתערב..."

שמניית המיגים חגה מעלינו , למזלנו הם פנו לכיוון מזרח והטילו את הפצצות על הכוח של חטיבה 217.
אף מטוס שלנו לא נראה באופק ,לא הגיע בעת שהמצרים תקפו וגם לא אחרי שהתקיפה הסתיימה.
וכל מי שהיה שם ראה את המיג שעל פי כל העדויות נפגע מאש כוחות הקרקע של 217 מעלה עשן וצונח למי האגם המר הגדול הטייס לא הספיק לצנוח כנראה שהוא היה משוכנע שהוא יצליח " למשוך" לעבור את האגם ולנטוש בשטח המצרי.
היות ומאות לוחמים היו עדים לקרב נגד חטיבה 25, לנסיון התקיפה של המיגים ולהפלת המטוס מאש מהקרקע ולא ממטוס ירוט ובכל התחקירים שנעשו על הקרב כולם ללא יוצא מהכלל מאשרים את העובדות אז מי שסותר את הדברים - חובת ההוכיה עליו.
ולכן לא ברור לי על מה יצא קצפם של יואב שהיה בן 4 בעת שהקרב התנהל ושל מיקיטל שלא ידוע לי בן כמה הוא היכן הוא שירת בצבא ובכמה מלחמות הוא השתתף.
לתת קצת כבוד והוקרה ופרגון , ללוחמים שהצילו את המדינה במלחמת יום הכיפורים לא יזיק לאף אחד ..
זה לא עולה כסף...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #88  
ישן 17-08-2008, 21:20
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
גם לחיילי אויב מגיע כבוד.
בתגובה להודעה מספר 87 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "התשובה היא מאד פשוטה"

דני, מה שהפריע לי אישית בכתיבה שלך שכתבת על הטייסים מצרים פחדנים. הם ממש לא היו כאלה (תקרא מה שכתבתי מקודם על טייסי המסוקים שלהם) תגיד זה שהיה במגדל ואתה "הורדת" אותו הוא היה פחדן???
הוא ידע שכל היהודים מנסים לפגוע בו ובכל זאת כל יום עלה למעלה, נשאר שם שעות.מה הוא עשה שם שעות, איך חי ואיך הרגיש. אפילו להשתין לא ירד...
לדעתי ולדעת חברי הוא היה גיבור אמיתי ועלינו גם לכבד את אומץ אויבינו.
תזכור דני, גדולת הנצחון שלך כאומץ וגבורה של אויבך.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 17-08-2008, 21:42
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי מסכים איתך לחלוטין בנושא טייסי המסוקים.
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "גם לחיילי אויב מגיע כבוד."

בניגוד לטייסי הקרב המצריים שהיו לא מיומנים ודי פחדנים ולראייה היכולת שלהם להשמיד את כל אגדי התחזוקה של 162/143 בציר עכביש בלי שום בעיה משום שלא היה מי " שיטפל" בהם בהעדר מטריה אוירית מה שלמזלנו הטוב לא קרה או לחלופין תעוזת טייסי האנטר העירקים שהשמידו את סוללת תותחי ה175 מ"מ ביום שבת 13.10 בעכביש 58 ונמלטו ללא פגע.
אני מוריד את הכובע לפני טייסי המסוקים ששוב ושוב הן בגזרה הדרומית ראס סודאר וכ"ו והן באזור הצליחה הם תקפו שוב ושוב את כוחותינו זרקו חביות נפל"ם וגילו אומץ לב בלתי רגיל.
האם יש לך הסבר להבדלים בין הרמה והתעוזה של טייסי המסוקים לבין הרמה הנמוכה וחוסר התעוזה של טייסי הקרב המצרים?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #90  
ישן 17-08-2008, 22:18
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
תשובה לא של טייס.
בתגובה להודעה מספר 89 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "מסכים איתך לחלוטין בנושא טייסי המסוקים."

לדעתי טייס קרב או מסוק מסתכן באותה צורה. אולי מי מחברי הפורום "הכחולים" יוכל לתת הסבר טוב משלי.
לדעתי קשה מאוד להפיל מסוק ע"י מטוס קרב (הגובה והמהירות). מטוסים שלנו היו כל הזמן באויר, אולי במשימות חשובות יותר כגון תקיפת סוללות טילים מעבר לתעלה ועצירת תגבורות לכוון התעלה. עצם העובדה שמבנים של מטוסים שלנו באיזור (ומצרים יודעים בדיוק מה היכולות של טייסנו) גם זה תרם בעקיפין שיהיו מדוייקים פחות. דבר אחד אני יכול להגיד על טייסי הסקייהוק ותוקפים אחרים. על אף האבידות הקשות הם תקפו ותקפו ותקפו מבלי להתחשב בסוללות נ"מ ותותחי נ"מ 23 מ"מ 4 קנים.הם גרמו לנו את האבידות הגדולות ביותר התותחים האלה ולא הטילים.לא יודע אם שמעת בקשר את הפקודות שלהם בזמן המלחמה, אך האמן לי הם ממש היו גיבורים בודדים כל אחד וכולם ביחד.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 20-08-2008, 13:19
  galsm galsm אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.08.08
הודעות: 2
פיגוע תגובה לא הוגנת .
בתגובה להודעה מספר 91 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "תגיד דני, אתה חושב באמת חושב..."

דני לא כתב שהוא הציל לבדו את המדינה במלחמת יום הכיפורים , הוא רק כתב שמין הראוי שאותם לוחמים
שהצילו את המדינה יזכו להוקרה .
הרי ברור לכל בר- דעת שלולא גבורת הלוחמים במלחמת יום הכיפורים מכל החילות, אך בעיקר מהשריון המלחמה הייתה נגמרת בשן ועין.
כמי שהכיר אותו כלוחם עז נפש במלחמות ההתשה ויום הכיפורים ,אני יכול להעיד שאין בצה"ל הרבה לוחמי שיריון ברמה שלו שמשלבים אומץ לב נדיר ומקצועיות.
הראייה לכך שבשתי מלחמות הוא מונה למ"מ למרות שהוא לא היה קצין למרות שהיו במצבת הכוחות הרבה קצינים ללא תעסוקה.
בכדי לסבר את האוזן ולחזק את מה שכתבתי , ברצוני לספר לכם שלאחר מלחמת יום הכיפורים הגיעו לחזית חוקרים ממחלקת ההיסטוריה של צה"ל על מנת לגבות עדויות בין השאר הם חילקו שאלון שבו היו מספר שאלות כשהמרכזית שבהן הייתה - במידה והלחימה תתחדש עם איזה מפקד היית מעדיף להלחם .
95% מחיילי הגדוד אלו ששרדו כתבו דני קריאף וזה אומר הכל..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #95  
ישן 20-08-2008, 19:05
  מאצו פיצו מאצו פיצו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.07.07
הודעות: 253
הערה לעניין
בתגובה להודעה מספר 94 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "רגע תן לי להבין, הצטרפת היום..."

תגובותיו של בן צרויה מלמדות על קנאות יוצאת מגדר הרגיל לתדמיתו של הפורום בכלל ואשכול זה בפרט. תגובותיו כנגד קריאף מלמדות על הקפדתו הדווקנית בענייני צניעות ושמירת מסגרת האשכול. הערותיו הציניות מלמדות על ידיעה מעמיקה בענייני פעילות חיל האויר במלחמת יום כיפור. רק הצרה היא שהערותיו אלה אינן מעשירות איש, כיוון שפרט להשתלחות ב"לוחמים" כגון קריאף ו"חבריו"-BA, אין למצוא בתגובותיו כל דבר שיהא בו כדי להעשיר את חברי הפורום, אשר רובם שואפים באמת ובתמים לרכוש ידע ולהפרות האחד את השני.
אמור נא לציבור הקוראים, מדוע זה כה הזדעקת כאשר galsm כתב מילה טובה על מי שלחם בקשים שבקרבות, דברים אשר גם אושרו ע"י ד"ר בני הרטמן.
במקום ללמד את בני יהודה קשת, כנאה למי שמתהדר בשמו של המצביא הקדום, ולפרט בפנינו את אשר מצוי במסמכים ה"שמורים במפקדות" לדבריך, אשר ודאי כי חלק מהם כבר אינו חסוי, ואשר מהם נוכל כולנו ללמוד מהם על חלקו הנכון והאמיתי של חיל האויר באותה מלחמה ואז גם נוכל כולנו לדעת שכניסתך לאשכול זה לא נועדה לשם הקינטור, ומילוי תפקידיהם של מנהלי האתר, אלא כמי שבכנות מבקש ליטול חלק בפולמוס.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #97  
ישן 22-08-2008, 17:45
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 87 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "התשובה היא מאד פשוטה"

עפ"י הזכור, הופיעה שמיניה (או אולי שישיה) של מטוסים מצריים, בשעות המאוחרות של אחרי הצהריים, סמוך לתום הקרב, השמיניה תקפה את הגדודים של חטיבות 500 ו-217, ואף חלפה מעל שני גדודי החת"ם של 162. מתקיפתה נהרג חייל אחד בשיירת הדרגים (כנראה של 217) ונפצעו כמה אחרים. כלפי המטוסים נורתה אש מקלעים מכל הכח שהיה באיזור אשר הפילה מטוס אחד.
יתכן וכל סוגיית קרב חטיבה 25 ראויה לאשכול נוסף, שכן קיימים חילוקי דעות באשר לכח שהכריע את הקרב. ברשותי קצת מידע בסוגיה, אלא שלמען האמת, כמות המטענים הרגשיים הנפרקים בכל אשכול כזה,כמו גם ה"ידענות", להבדיל מידע, מרתיעה אותי מלהיכנס לנישה זאת.

מי שמתעניין בנושא, יכול לחפש בחוברות "מערכות" ישנות, דומני משנות ה-70, שם פורסם מחקר מקיף בנושא.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 17-08-2008, 19:44
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 85 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "מי שמשכתב את ההסטוריה ומעוות זה דווקא אתה וחברך בן צרויה"

ראשית תודה על איחולי הבריאות
שנית אשמח אם תגיד לי היכן בדברי היה ולו צל צילו של שיכתוב הסטורי ?
טענתי היא, כמו טענתם של אחרים שאין למדוד את תרומתו של ח"א כלשהו למערכה כלשהיא על סמך התרחשויות בתא שטח מצומצם בזמן נתון.
כיוון שלא חוויתי אישית את מלחמת יוה"כ, מה לעשות ואני כבן 39 שנים , אני לא יכול להביא לחלל העולם את לקחי התנסותי האישית, וכל מה שנותר לי הוא המימד המדעי גרדא המסתמך על נתוני ח"א שאתה לא תוכל להשיגם.
ידידי מקיטל לעומת זאת, שאותו אינני מכיר, שלפי דבריו לחם בחזית המצרית, והרושם שלי הוא שתפקידו היה בכיר במעט מתפקידו של מ"מ טנקים, חווה חוויות אחרות לחלוטין משלך או משל ידידך BA.
אם היית משכיל להבין את צורת חשיבת האדם, ואם לא היית מתנהל כבריון שכונתי, היית אולי מכיר בעובדה ששני אנשים שחוו חוויה זהה לחלוטין, יספרו על התנסותם באופן שהקורא הנאמן יתמה אם חוו את אותה חוויה הם.
להפיק לקחים על סמך ההתנסות האישית של שניהם הוא דבר מוטעה מעיקרו
ולכן בהסטוריה הצבאית יש חשיבות מסוימת לחוויה האישית, אבל היא אינה נותנת לה משקל יתר.
חשיבותם של מסמכים שונים הנמצאים בכל מפקדה, עולים עליה לאין ערוך (וזאת נאמר בתגובה לדברי חבריך BA)
רק במאמר מוסגר אומר שאינני באמת מצפה שתבין משהו מכל הנאמר כאן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #100  
ישן 16-08-2008, 14:43
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
ראה תגובה שלי מס. 75
בתגובה להודעה מספר 99 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "גם בקרב הצליחה אבירי הלב ובצומת המוות טירטור לקסיקון לא השתתף אפילו מטוס אחד"

דני, ח"א לא חייבים להיות צמודים אליך. הם נתנו לך חיפוי אוירי מרחוק וחוץ מה לא היה נדרש . אני לא איש ח"א אבל יכול רק להגיד שהיה חיפוי אווירי מסיבי ושמרו עליך.
האם אתה יודע שהיו כוחות צה"ל מעברה השני של התעלה בימים 12-13 לאוקטובר ומי שמר עליהם???
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #107  
ישן 16-08-2008, 23:52
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
האם זה היה יד המקרה, שלא היו הכוחות שם...?
בתגובה להודעה מספר 105 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "לפי ההיסטוריה הכתובה, הכוחות..."

אתה באמת מאמין שהחלטה להעביר כוחות די גדולים לגדה המערבית של התעלה, נפלה מבלי לבדוק לעומק מה קורה בצד השני? איך אתה בתור מפקד היית מחליט? האם לשלוח חיילים וייתכן ויש שם מארבים ורק מחכים שתבוא או כפי שלמדת שבמקום הנחיתה יהיה מי "שיכין" את המקום וייתן "הדרכה" ראשונית לכוחות המצטרפים. עדיין לא הכל פורסם, כנראה...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #111  
ישן 17-08-2008, 09:38
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
יש לנו צבא טוב, טוב יותר מכל אלה שבאזור.
בתגובה להודעה מספר 110 שנכתבה על ידי NehemiaG שמתחילה ב "יחידות מיוחדות ששולחות צוותים..."

י
ציטוט:
במקור נכתב על ידי NehemiaG
אגב, דווקא הגיוני שצה"ל כן שלח יחידות קדימה בלי לבדוק את השטח (הצנחנים היו יכולים להיות שפני נסיון). יש לנו היסטוריה של פעולה מהירה ללא מחשבה מעמיקה.

  • אני לא מסכים איתך. היה הלם ראשוני במשך 2-4 ימים. לאחר מכן הצבא שהתגייס והחל לחזור לעצמו (וזו גדולה של עם ישראל). יש עוד הרבה דברים שלא פורסמו וכנראה יקח עוד הרבה זמן אם בכלל. דבר אחד צריך להיות ברור לכל מפקד בצבא, אם אין לו בטחון במתקפה/צליחה לפחות 50% אז לא עושים. כאן היה ברור שהשטח פנוי ולא בגלל ההפגזות.. והמבין יבין.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #113  
ישן 19-08-2008, 20:53
  Pshahar Pshahar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.12.04
הודעות: 1,428
אולי צומת טרטור לכסיקון הינה מדגם מייצג לצורך בסיוע אוירי קרוב
בתגובה להודעה מספר 99 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "גם בקרב הצליחה אבירי הלב ובצומת המוות טירטור לקסיקון לא השתתף אפילו מטוס אחד"

יש כאן קציני תותחנים שהיו במלחמה כדוגמת BA, האם ידוע למישהו מהו השיקול שבקרב הפריצה לא היה סיוע אוירי? סיוע אווירי מסיבי על המארב בצומת, או על כל המגנן המצרי בציר לכסיקון וצפונה היה מונע אבידות כבדות לשריון חרמ"ש, ולמחרת גם ל890. שכן עיקר הבעיה היו אותם רגליים מצריים שהעיפו שם סאגרים..
האם איום הנ"מ מעל גזרת הקרב היווה גורם משמעותי בזה שבחרו לשלוח את השריון החרמ"ש והצנחנים להתנפץ על המגנן תוך כדי אבידות איומות ולא לסכן מטוסים? אני מניח שכמה יעפים של עיטים או קורנסים היו סוגרים שם עניין.

נערך לאחרונה ע"י Pshahar בתאריך 19-08-2008 בשעה 20:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 20-08-2008, 20:23
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
איני סבור
בתגובה להודעה מספר 113 שנכתבה על ידי Pshahar שמתחילה ב "אולי צומת טרטור לכסיקון הינה מדגם מייצג לצורך בסיוע אוירי קרוב"

קרב צומת לקסיקון טרטור אינו דוגמא טובה.
יש לזכור ני מבצע "אבירי לב" אשר תוכנן בנוהל קרב חפוז, נועד להתבצע בשעות הלילה. דומני כי איש לא ציפה למארב בצומת, אשר נתגלה רק בעיצומה של תנועת גדוד 184, כאשר נראה כי איש לא ידע על המערך המצרי בצומת (בין היתר עקב מודיעין לקוי ואי פיענוח תצ"אות במועד). הקרב בצומת נמשך עד שעות הבוקר, כאשר בשעות הבוקר שכבה על פני השטח שמיכה סמיכה של ערפל, אשר מנעה כל סיוע אוירי. יש גם לזכור כי הכוחות היו מעורבים זה בתוך זה. זכורני כי לצורך המבצע נאספו כ-11 גדודי חת"ם, אשר חלקם הגיעו ברגע נאחרון, וכמדומני, עפ"י מיטב הזכרון הלקוי, לא נכללו מלכתחילה בתכנית האש. תכנית האש כללה הפעלה מסיבית של מספר גדודים על הגדמ"ע, אשר ירו לפקודת מס"ח 247, וכן מספר גדודים לטובת מס"ח 14- בן דוד. במהלך הלילה הקשה הוקצו מרבית גדודי הארטילריה לטובת מס"ח 14, וירו אש סיוע ככל שנדרשו. דומני שהיה זה הריכוז הארטילרי הכבד ביותר שהופעל בכל חזית הדרום בכל המלחמה.
לא זכור לי כי פקודת הסיוע התייחסה לסיוע אוירי, אבל אני מכיר רק את הפקודה החפוזה שניתנה ליחדות האש ולא לגורמי הקישור.
לדעתי, פרט לכך שתנאי שדה הקרב לא אפשרו הפעלת חיל אויר בסיוע קרוב, הרי במועד הקרב היה האיזור רווי סוללות וארטילרית נ"מ. סוללות הטילים בגדמ"ע נפגעו רק לאחר צליחת חטיבה 321, כאשר במהלך ליל הקרב על הצומת השמיד גדוד 184 סוללת סאם 6, או לפחות את יחידת הבקרה שלה.
מי שירצה ללמוד על פעילות הארטילריה יוכל להשכיל ממאמרם המצויין של עמיקם צור ומיודענו סימן טוב שגיא, שפורסם כאן:http://www.global-report.co.il/amikam/?l=he&a=33654
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 20-08-2008, 22:28
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי בתנאים שהיו שם לא הייתה אפשרות לסיוע אוירי
בתגובה להודעה מספר 113 שנכתבה על ידי Pshahar שמתחילה ב "אולי צומת טרטור לכסיקון הינה מדגם מייצג לצורך בסיוע אוירי קרוב"

מבצע " אבירי הלב" הקרב הקשה והמסובך ביותר בתולדות צה"ל , קרב שנהרגו בו יותר מ300 לוחמים רובם טנקיסטים, התנהל ברובו בשעות החשיכה של 15.16.10 ובערפל הסמיך בשעות הבוקר של יום שלישי 16.10.
עקב נוהל הקרב החפוז, לרוב הלוחמים בקרב לא היה מושג קלוש על מה שקורה , רק המפקדים מרמת מג"ד ידעו והכירו את תמונת הקרב הכוללת ואת טבלת "כוחות ומשימות".
את מה שקרה בפועל, היות ומדובר בקרב לילה עם טנקים מודל 1973 בלי אמצעי ראיית ליליה ניתן להבין מהציטוט של אחד המגדי"ם -- היה בלגן אימים אף אחד לא ידע מי הוא אויב או ידיד ... כולם ירו על כולם..
לא היה שום סיכוי לקבל סיוע אוירי משום שבגזרה היו מעורבים כל חיילי אגד התחזוקה של ארמיה 2 מאות טנקיסטים , לוחמי שקד וצנחני המילואים של שונרי שנטשו את הכלים ונסו על נפשם ,, כל אחד לכיוון אחר ..
במציאות שנוצרה והיות וחיל האויר לא בנוי לפעילות בלילה גם אז וגם כיום ואני לא מכיר אף קס"א שיהיה גאון ככל שיהיה שמסוגל בסמטוכה שהייתה שם לתת סיוע .
כחכם לאחר מעשה אני מעריך שבמידה ובצוהרי יום שני חיל האויר היה שולח כמה רביעיות לגיחה על האגד הלוגסטי של ארמיה 2 ועל צומת המוות " טירטור לקסיקון" הדברים היו נראים אחרת , אך כמו שכתבתי בעבר בהעדר מודיעין שדה עדכני לא ירו על אותו אגד ועל הצומת אפילו פגז אחד בטרם התחילה התנועה בציר החולות מדרום לעכביש ואילו על הגדה המערבית במצמד נורו אלפי פגזים למרות שלא היה שם אפילו חייל מצרי אחד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 20-08-2008, 23:03
  Pshahar Pshahar אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.12.04
הודעות: 1,428
עם אור ראשון התבטא שונרי שהיה הקצין הקדמי ביותר בצומת
בתגובה להודעה מספר 118 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "בתנאים שהיו שם לא הייתה אפשרות לסיוע אוירי"

שבצומת וצפון מזרח לה יש רק ערבים(ציטוט שמתבסס על דבריו שנמצאים בדו"ח החטיבתי של המלחמה), כך שמבחינה עקרונית כן היה אפשר להפציץ ללא חשש לפגיעה בכוחותינו.
אני תמה מאוד שמבצע בהיקף גדול כזה לא זכה לסיוע אווירי, גם לא בגדה המערבית. אני מניח שעם ההסתבכות בצומת כן היה אפשר לערב את חיל האויר, גם בהפצצות ליליות כגון אלו שבוצעו על הגשרים, יכול להיות שהיה שיקול אחר בזירה - הרי לאחר השלמת פינוי הנפגעים מהצומת ע"י שונרי הורדה הנחתה על הצומת ועל המתחם, דבר שלא כל כך סייע.
בנוסף, בליל ה16-17 נקבע החלק המזרחי של ציר לכסיקון בחלק הצפוני של גזרת הקרב כ"קו הפצצה" והכוחות לא הורשו לעבור אותו מזרחה בשל תקיפות מטוסי חיל האויר.
אולי יש קשר לסוללת ה SA6 שחוסלה בצפון המתחם בלילה 15-16 לחודש, והיא זו שגרמה לאי מתן סיוע כולל לכל המבצע?

נערך לאחרונה ע"י Pshahar בתאריך 20-08-2008 בשעה 23:15.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #122  
ישן 16-08-2008, 02:31
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

ניתוח חללי צ"א במלחמה (על בסיס הקובץ שהוכן בזמנו על ידי אמיר) מהווה תמיכה נוספת בטענותיו של BA על העדר של סיוע אויר-קרקע משמעותי בשבוע השני למלחמה. מדובר אמנם בניתוח חלקי ופשטני למדי (רק חללים ולא סה"כ מטוסים שנפלו או נפגעו וחזרו) אבל עדיין הממצאים מציגים תמונה עגומה למדי - בעקבות האבידות הקשות יחסית שספג בשבוע הראשון ללחימה נשחק מערך הסיוע הקרקעי של ח"א חומרית ונפשית ועל כן צומצמה משמעותית פעילותו בשתי החזיתות עד לסיום המלחמה וזאת למרות התעצמות הפעילות ההתקפית הקרקעית של צה"ל באותה העת ממש (הפריצה אל סוריה וחציית התעלה בהתאמה!). הצמצום הנ"ל נובע הן מהוראות פיקוד ח"א/מפקדי הבסיסים (בין היתר המתנה להשמדת האמ"טים מהאוויר ומהקרקע) והן מהאווירה הקשה בטייסות עצמן. המספרים כאמור בניכוי החללים שנפלו במשימות שאינן קשורות לסיוע קרוב או אמנעה.

ב 6 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג ו 3 בסיני.
ב 7 לאוקטובר נפלו 6 חללים ברמה"ג ו 5 בסיני
ב 8 לאוקטובר נפלו 3 חללים בסיני.
ב 9 לאוקטובר נפלו 5 חללים בסיני.
ב 10 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
ב 11 לאוקטובר נפלו 3 חללים ברמה"ג ו 1 בסיני.
ב 12 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
ב 13 לאוקטובר נפל חלל אחד בסיני.
ב 14 לאוקטובר (יום מתקפת הנגד!) לא נרשמו חללים.
ב 15 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
ב 16 לאוקטובר נפל חלל אחד בסיני
ב 17 לאוקטובר נפלו 2 חללים בסיני
ב 18 לאוקטובר נפל חלל אחד בסיני
ב 19 וב 20 לאוקטובר לא נפלו חללים
ב 21 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
בשלשת הימים האחרונים למלחמה לא נפלו חללים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #124  
ישן 16-08-2008, 05:53
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 123 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "תגיד ממתי חללים הם מדד למשהו..."

1. לשיטתך התפלגות החללים על פני משך המלחמה אינם קריטריון לדבר אלא "פופוליזים"... קרי אם ביום נתון היו למשל נהרגים 200 חיילים וביום אחר נהרגים "רק" 20 חיילים אזי אין קשר לעוצמת הלחימה באותם הימים ממש אלא מדובר בסתם נתון אקראי או אולי רצף של נתונים אקראיים? קרי אם נפלו ביום מסויים 6 מטוסים וביום אחר 0 מטוסים אזי אין הבדל מבחינת המאמץ של ח"א בשני הימים? קרי אם מח"א הסורי מאבד ב 1982 בערך 100 מטוסים ביומיים ואחרי זה לא שולח יותר מטוסים לחזית, מבחינתך מדובר בצירוף מקרים? הבנתי

2. טוב שמע לא כל אחד חייב להבין בסטטיסטיקה ובחקר ביצועים ניחא בסיידר אבל כאשר זה מלווה גם בבורות היסטורית וזלזול באיש היקר שפתח את האשכול ובאיש היקר השני (לא אני) שלחם אף הוא באותה מלחמה ובמקרה מסכים איתו זה כבר מעורר את הפן החינוכי שבי. הרשה לי "לבלבל" אותך קצת עם העובדות, איש המרקים היקר:

א. תקיפת הסוללות הסוריות התקיימה ב 9 ליוני, קרי רק ביום הרביעי למלחמת לבנון הראשונה, כאשר כוחות צה"ל כבר עמדו בפאתי ביירות... לכן "לחופש הפעולה של צה"ל במלחמה" לא היה כל קשר לתקיפת סוללות הנ"מ...

ב. 10 ליוני תקף מבנה קורנסים צג"מ בואדי ביאנור והוציא אותו מכלל פעולה תוך הריגת ופציעת כ 150 חיילי צה"ל, עד כדי 10% מאבדות צה"ל במבצע כולו... אכן תרומה נאה למאמץ המלחמתי ו "פיצוי" על העדר הסיוע הקרוב במלחמת יוה"כ.


3. ההשוואה שלך בין שתי המלחמות לא רק לא רלוונטית אלא גם מקוממת כי נראה שעומדת מאחוריה אג'נדה. אם בפעולת תגמול של צנחנים בקליקליה ב 1956 מסתכמות אבדותינו ב 18 צנחנים הרוגים ו 60 ערבים הרוגים ובפעולה בהיקף דומה עם מטרות דומות באותו מקום בדיוק ב 2006 הן מסתכמות בשריטה קלה ברגל של הכלב של הכוח ואחד מבוקש גמור אזי ניתן להשוות ביניהן? האם התנאים ב "תגר" ב 1973 וב "ערצב" ב 1982 היו דומים? האם לא הייתה התקדמות טכנ' ותו"לית בין 1973 ו 1982 שיכולה להסביר את התוצאות השונות?

נערך לאחרונה ע"י strong11 בתאריך 16-08-2008 בשעה 05:58.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #128  
ישן 18-08-2008, 00:39
  OINT OINT אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.01.06
הודעות: 403
לא נכון! מה עם הפלת היסעור של ט. דורסי הלילה ב-24.10?
בתגובה להודעה מספר 122 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

היסעור הופל סמוך לתחילת הפסקת האש וגבה מספר קורבנות רב, גם מקרב הצנחנים וגם מקרב צ"א (עופר איילי ז"ל, מירון גרנות ז"ל ועוד).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong11
ניתוח חללי צ"א במלחמה (על בסיס הקובץ שהוכן בזמנו על ידי אמיר) מהווה תמיכה נוספת בטענותיו של BA על העדר של סיוע אויר-קרקע משמעותי בשבוע השני למלחמה. מדובר אמנם בניתוח חלקי ופשטני למדי (רק חללים ולא סה"כ מטוסים שנפלו או נפגעו וחזרו) אבל עדיין הממצאים מציגים תמונה עגומה למדי - בעקבות האבידות הקשות יחסית שספג בשבוע הראשון ללחימה נשחק מערך הסיוע הקרקעי של ח"א חומרית ונפשית ועל כן צומצמה משמעותית פעילותו בשתי החזיתות עד לסיום המלחמה וזאת למרות התעצמות הפעילות ההתקפית הקרקעית של צה"ל באותה העת ממש (הפריצה אל סוריה וחציית התעלה בהתאמה!). הצמצום הנ"ל נובע הן מהוראות פיקוד ח"א/מפקדי הבסיסים (בין היתר המתנה להשמדת האמ"טים מהאוויר ומהקרקע) והן מהאווירה הקשה בטייסות עצמן. המספרים כאמור בניכוי החללים שנפלו במשימות שאינן קשורות לסיוע קרוב או אמנעה.

ב 6 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג ו 3 בסיני.
ב 7 לאוקטובר נפלו 6 חללים ברמה"ג ו 5 בסיני
ב 8 לאוקטובר נפלו 3 חללים בסיני.
ב 9 לאוקטובר נפלו 5 חללים בסיני.
ב 10 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
ב 11 לאוקטובר נפלו 3 חללים ברמה"ג ו 1 בסיני.
ב 12 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
ב 13 לאוקטובר נפל חלל אחד בסיני.
ב 14 לאוקטובר (יום מתקפת הנגד!) לא נרשמו חללים.
ב 15 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
ב 16 לאוקטובר נפל חלל אחד בסיני
ב 17 לאוקטובר נפלו 2 חללים בסיני
ב 18 לאוקטובר נפל חלל אחד בסיני
ב 19 וב 20 לאוקטובר לא נפלו חללים
ב 21 לאוקטובר נפל חלל אחד ברמה"ג
בשלשת הימים האחרונים למלחמה לא נפלו חללים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #130  
ישן 16-08-2008, 11:34
  הפ.ב. הפ.ב. אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.12.04
הודעות: 805
לא נשאר מערך סיוע קרוב
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

נראה לי שהסיבה האמיתית לחוסר הסיוע היא שמערך הסיוע נשחק לחלוטין,
והשאלה למה לא היה סיוע של חיל האויר זהה לשאלה למה לא היה סיוע של סדירים
והתשובה היא שהם נשחקו בשעות ובימים הראשונים ומעט מטוסי הסיוע שנשארו הופנו לצפון.


לפני כמה שנים נתקלתי בתאור ההיסטוריה של מערך ההחזקה של בסיס רמת דויד ושם סופר
שבסיום אחד מימי הלחימה ביום כיפור לא נשאר ברמת דויד אף מטוס שמיש ובמהלך הלילה הצליחו
להשמיש מספר מטוסים לקראת יום הלחימה הבא.

אולי מטוסי הירוט קיבלו את התהילה אבל מטוסי הסיוע הם אלו "שנשכבו על הגדר" בימים הראשונים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 16-08-2008, 19:30
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי emile-a שמתחילה ב "כיצד עולה לא פעם השאלה מצד..."

אני חושב כמוך בעניין הזה.

לעניין המשמעות של פעילות חיל האויר לעבודה הטקטית של יחידות היבשה, כצעיר ובור אני יכול רק להקיש מהרמה שהופגנה על ידי אנשי היבשה ב30 השנים האחרונות.
לא שולטים בחומר שכבר נכתב, לא מאומנים ולא מקצועיים מספיק לתנאי הקרב.

אחד שהתפקידים שאבי מילא במילואים היה במערך התיאום בין היבשה לאויר, במפקדת אוגדה כלשהי. הוא חזר מתוסכל בכל פעם שהיה אימון (תרגיל מפקדות או אחר) מחוסר הרצון לרדת לפרטים, "להיכנס לראש של מלחמה", מהמהירות שבה עברו למצב "הפסקת קפה- לוקח זמן להכין קפה שחור טוב".

אני כל הזמן אמרתי לו שהוא ביקורתי מדי וכי מובן שיהיה פער בין איך שבוגר מלחמה מתייחס לאימון לבין איך שמי שלא חווה אחת מתייחס לנושא.

לאחר שהתגייסתי גיליתי גם אני את היקום המקביל הזה שמתקיים בצה"ל.

בממוקד לעניין איפה היה ח"א במלחמה-
הנה ציטוט מפרוטוקול ישיבה מיוחדת בבוקר השישי לחודש, לפני פריצת האש-
הרמטכ"ל דוד אלעזר: "נהיה ערוכים עד חושך, 17:15, לבלימה בשתי החזיתות" (רמת הגולן - 180 טנקים, 11 סוללות ארטילריה. בתעלה - 300 טנקים, 12 סוללות ארטילריה).
ח"א (ככל הנראה, מפקד החייל האלוף בני פלד): "יהיה מוכן".
שר הביטחון דיין: "עברי מוכן?"
הרמטכ"ל: "לא מוכן לירי".
אריה בראון (רל"ש שר הביטחון): "יהיה מוכן תוך 12 שעות".
שר הביטחון: "את העברי יש להניע בלילה ושהיה מוכן. כמה מטוסים בכושר?"
ח"א: "128 עיט, 85 קורנס, 67 מיראז' למיניהם".
הרמטכ"ל: "ח"א יכול לחסל ח"א הסורי. השאלה - האם לפטרל, שידעו שמחכים להם?"
שר הביטחון: "לפטרל רק לצרכים, כי הודיעו להם שיודעים כוונותיהם".

נניח שהציטוט הזה אמין.
קח את הכמות, תריץ אחורה לשנות השבעים (לפני GOOGLEMAPS והGPS), ותקבל כוח צבאי אוירי שבעיקר יודע לרוץ בשיגעון מהחזית הצפונית אל זו הדרומית תוך שנורית עליו אש יעילה.

כמו שאני מבין את הדברים, חיל האויר בסך הכל כן הופעל לכל דבר שצה"ל הגדול ראה בו פער. נראה אפילו שהשיטה הזו פעלה.

ניתנו כאן באשכול כמה דוגמאות טובות לפעולה של חיל האויר שאמורות היו להועיל ישירות לכוחות הקרקע:

דוגמה אחת להפעלה מבוהלת של דוגמן 5 בגולן במענה לבהלת המטה הכללי (על טהרת אנשי יבשה מנוסים ממלחמת קדש וששת הימים), הפעלה שללא ספק נכשלה ולא הועילה למרות שלזכות המפקד והחיל כולו יאמר כי נזעקו לבצעה למרות שהבינו כנראה כי מדובר בהליכה לקרב נגד רוב מה שהתאמנו עליו.

ישנה הדוגמה להפעלת מערך העיט נגד השריון הסורי המבקיע בדרום הרמה בשביעי לחודש, לאחר ששוב הגדיר הפיקוד העליון את הצורך במאמץ עיקרי שם עקב כשלון בהגנה הקרקעית (בלי להיכנס לסיבות).

ישנה הדוגמה להתקפות על גשרי צליחה, שהיו אמורות לתת מענה בסגנון "עכשיו ומייד". למרות שברור מבחינה צבאית שעדיף לשלם במרחב על מנת להרוויח זמן (כשיש מרחב לתמרן בו), בחר הפיקוד העליון להיצמד לשיטת מלחמת השחרור (לכאורה, הרי גם שם לא תמיד הלכו ראש בקיר) של "אף שעל".

העניין העצוב הוא, שלמרות שהיו לשני דורות פיקוד צבאיים הכלים והזמן ללמוד מקצועית מטעויות לגיטימיות של ניהול מלחמה, חזרו כל הכשלים האופייניים ב-2006.
כך מצא עצמו חיל האויר מסכן צוותי הרקולסים ואולי גם צוותי מסע"ר בהפעלה חורגת מאוד על מנת לכסות פערים שזוהו על ידי הפיקוד העליון בתפקוד כוחות היבשה.
לפני שכל חובבי קרבות ה"כחול נגד ירוק" מזנקים אל השוחות, קחו אויר.
אני חושב שכולם יכולים להסכים על כך שניהול המרחב של קילומטרים בודדים מקו המגע הוא באחריות העוצבה הלוחמת ושהעובדה שאלמ"ר (או משהו) מביא אספקה עד הגדר והעוצבה לא יודעת איך לחבר אותה אל הכוח המסתער היא כישלון של צבא היבשה ששום הקטנה בכמות הF16 לא היתה מתקנת.

במלחמת יום הכיפורים הכוח היבשתי מצא את עצמו נכנס למלחמה לפי התכניות של האויב ולפי תסריט האימים של מדינת ישראל.
לפי תוכנית "גיר" שדיברה על תרחיש זה, אמור היה הצבא הסדיר לשלם בדם על התפתחות מלחמה ללא התרעה מספקת לאיוש הקווים על ידי המילואים.
הצבא הסדיר (שחיל האויר הוא חלק ממנו) בסופו של דבר הכיל את התקפות האויב אשר בוצעו כפי שתוכננו על ידי האויב.
אנחנו כחברה במדינה דמוקרטית עם ערכי בסיס יהודיים זועקים כי יכולנו יותר טוב. אני גאה בזה, אבל צריך לדעת לחלוק כבוד גם ללוחמים הסדירים שהושארו לעמוד לבד על הגדרות וגם לגוף שלם בתוך צבא ההגנה, חיל האויר שלנו, שכמערכת וכאנשים שמרכיבים אותה ידעו לסחוט את עצמם ולהקריב על מנת לתת כתף במאמץ הלאומי.

אני אומר את זה כי יש לי תחושה שאולי ממקום יושבם בבסיסים מטופחים ומטות סטריליים בעורף, היו עלולים חלק מהדרגים בחיל האויר להתבלבל ולנסות לזעוק "עצרו, איננו פועלים לפי התורה, לא נסכים לטוס אל האש במשימות התאבדות".
ולמרות שזו אפשרות שיכולה היתה להתפתח (אם נחשוב דרך אסכולת "חיל האויר הוא צבא זר, אך ידידותי"), התרחש בפועל (ואפילו ב2006 בעידן ההדוניזם ו"רקבון הערכים") ההיפך הגמור.

בסך הכל, כמי שנולד אחרי המלחמה ומכיר אותה רק מקריאה ומסיפורי הלוחמים מהדור של אבי, אין לי יכולת להתוכח עם מי שהיה שם. המבט שלי קר ומנותק יותר, ואני נגיש למידע שהוא חלקי (פרסומים מוגבלים על ידי צנזורה), צר (זווית השריונר והטייס) וכזה שהזמן נגס בו.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #133  
ישן 17-08-2008, 00:41
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 132 שנכתבה על ידי רגב06 שמתחילה ב "אני חושב כמוך בעניין הזה. ..."

רוב מה שאתה כותב נכון אך עדיין השטן הוא בפרטים. למשל היוזמה לחיסול הגשרים המצריים על התעלה מן האוויר הייתה יוזמה רברבנית של מפקד חיל האוויר. כפי שכותב על כך ספקטור בספרו, לפחות במערך הקורנס לא היה תו"ל מסודר לנושא ואני בספק אם היה כזה במערך העיט. אולי יערי יוכל להרחיב. כנ"ל היוזמה לעצירת השיריון הסורי בדרום הרמה מהאוויר. בשני המקרים היה מדובר בכשלון חרוץ שהסב אבדות כבדות אך לא פגם משמעותית אם בכלל במאמץ המלחמתי של האויב המצרי והסורי בהתאמה. אין ספק שלבני פלד היו "כתפיים רחבות" והדבר ניכר בתחילת המלחמה אל מול הפאניקה שאחזה במטה הכללי כפי שאתה כותב אבל בה בעת בדיעבד ברור שהוא הפריז ביכולתו של החיל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #134  
ישן 17-08-2008, 01:05
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 133 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong11
רוב מה שאתה כותב נכון אך עדיין השטן הוא בפרטים. למשל היוזמה לחיסול הגשרים המצריים על התעלה מן האוויר הייתה יוזמה רברבנית של מפקד חיל האוויר. כפי שכותב על כך ספקטור בספרו, לפחות במערך הקורנס לא היה תו"ל מסודר לנושא ואני בספק אם היה כזה במערך העיט. אולי יערי יוכל להרחיב. כנ"ל היוזמה לעצירת השיריון הסורי בדרום הרמה מהאוויר. בשני המקרים היה מדובר בכשלון חרוץ שהסב אבדות כבדות אך לא פגם משמעותית אם בכלל במאמץ המלחמתי של האויב המצרי והסורי בהתאמה. אין ספק שלבני פלד היו "כתפיים רחבות" והדבר ניכר בתחילת המלחמה אל מול הפאניקה שאחזה במטה הכללי כפי שאתה כותב אבל בה בעת בדיעבד ברור שהוא הפריז ביכולתו של החיל.

תו"ל מיוחד לגשר? מה ההבדל בין גשר לבניין? לכל מטרה צריך חק"ב וזהו....אין הבדל בין גשר לבין המטכ"ל הסורי.... אם יש מודיעין כמובן היכן נמצא הגשר...
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #137  
ישן 17-08-2008, 17:05
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 136 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "זה שאין בידך את הפ"מ שירדו..."

מעניין על בסיס מה אתה פוסק ש "הבעיה הייתה שלא היה מודיעין לא ברמת ח"א ולא ברמת פיקוד דרום בהתייחס למיקום הגשרים"... ברור שלא שרתת או בקרת מעולם בסיני כי אם היית עושה כן היית יודע בוודאי שיש לא מעט נקודות שולטות (כולל כאלו שנותרו בשליטתנו משך המלחמה כולה) מהן ניתן היה לתצפת בקלות על מאמצי הצליחה המצריים, על הפרצות בסוללה, על הריכוזים האינסופיים של רק"מ וכלים מצריים משני צידי התעלה וכמובן על הגשרים עצמם... וזה לפני אמצעים פשוטים כמו תצפיות קרקעיות מהמעוזים עצמם (שחלקם נמצאו מאות מטרים מגשרי הצליחה), האזנה לרשתות הקשר של האויב, תצפיות מוטסות מדרורים/עגורים/סייפנים וכמובן טיסות צילום שנמשכו בצורה סדירה כל משך המלחמה כולל מעל התעלה ויש לכך תימוכין בשפע.

גם אהבתי את זה ש "אין הבדל בין גשר לבניין"... גם אין הבדל בין משגר קטיושות ביעבד לכור הגרעיני בבושהר... לכן גם טסים במבנים של 100 מטוסים עד כרתים ועושים שם כל מיני דברים כי הרי אין צורך כלל בתו"ל מיוחד, בחימוש מיוחד, בל"א מיוחד או באימונים מיוחדים... מה הרי אפשר בכלל להתאמן בהפצצה ב MK82 על הסינמה סיטי... ואז גם לנחות אנכית על הגג כמו רובוטריקים... ספיטפייר ב 1940, לעיט ב 1973 לסופה ב 2008 ל F-35 ב 2020 הכל אותו דבר, אין בכלל הבדל ביכולות או בחימוש או בתו"ל...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #138  
ישן 19-08-2008, 18:25
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 137 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong11

גם אהבתי את זה ש "אין הבדל בין גשר לבניין"... גם אין הבדל בין משגר קטיושות ביעבד לכור הגרעיני בבושהר... לכן גם טסים במבנים של 100 מטוסים עד כרתים ועושים שם כל מיני דברים כי הרי אין צורך כלל בתו"ל מיוחד, בחימוש מיוחד, בל"א מיוחד או באימונים מיוחדים... מה הרי אפשר בכלל להתאמן בהפצצה ב MK82 על הסינמה סיטי... ואז גם לנחות אנכית על הגג כמו רובוטריקים... ספיטפייר ב 1940, לעיט ב 1973 לסופה ב 2008 ל F-35 ב 2020 הכל אותו דבר, אין בכלל הבדל ביכולות או בחימוש או בתו"ל...

שמח שאהבת...וכל מה שכתבת אחרי הינו מתחת לכל ביקורת בתחום המקצועי..
כמו שכבתי, לגשרים מהסוג הנדון ולבניין יש חק"ב שונה (איזה פצצה מתאימה ואיזה מרעום צריך וכו') וכל השאר הוא אותו הדבר, אין שוני בתו"ל ולא צריך תו"ל מיוחד לגשר... מודיעין? זה כבר עניין אחר..
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #139  
ישן 19-08-2008, 19:48
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
לא ברורה כוונת המשורר...
בתגובה להודעה מספר 137 שנכתבה על ידי strong11 שמתחילה ב "תגובה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong11
מעניין על בסיס מה אתה פוסק ש "הבעיה הייתה שלא היה מודיעין לא ברמת ח"א ולא ברמת פיקוד דרום בהתייחס למיקום הגשרים"... ברור שלא שרתת או בקרת מעולם בסיני כי אם היית עושה כן היית יודע בוודאי שיש לא מעט נקודות שולטות (כולל כאלו שנותרו בשליטתנו משך המלחמה כולה) מהן ניתן היה לתצפת בקלות על מאמצי הצליחה המצריים, על הפרצות בסוללה, על הריכוזים האינסופיים של רק"מ וכלים מצריים משני צידי התעלה וכמובן על הגשרים עצמם... וזה לפני אמצעים פשוטים כמו תצפיות קרקעיות מהמעוזים עצמם (שחלקם נמצאו מאות מטרים מגשרי הצליחה), האזנה לרשתות הקשר של האויב, תצפיות מוטסות מדרורים/עגורים/סייפנים וכמובן טיסות צילום שנמשכו בצורה סדירה כל משך המלחמה כולל מעל התעלה ויש לכך תימוכין בשפע.
...


א. מישהו במטכ"ל החליט שכל ההמולה זה תרגיל מפקדות "תחריר 41" (שחרור).
ב. קו המעוזים כמעט לא היה מאוייש (חט' ירושלמית)
ג. כל המדינה התכוננה ליום כיפור ואף אחד לא חשב על מלחמה.
ד. לא היו נקודות שולטות על גדות התעלה לאחר פרוץ הקרבות.
ה. הגשרים נראו מרחוק ולא היה צורך במודיעין.
ו. נראו גם ריכוזי כוחות ענקיים מצד שני של התעלה ולפי זה אפשר היה לדעת לאן פניהם מועדות, אפילו שעוד לא הוקם גשר.
ז. בזמן הלחימה לא צריך תצפית מוטסת, אתה רואה את האויב מולך ותוקף אותו.
ח. כל ציוד הגישור היה במשך השנים רחוק מהתעלה, אריק שרון כאשר ראה את התצאו"ת יום לפני פרוץ הקרבות (הוא כבר לא היה במדים ולא אלוף הפיקוד) אמר מילה אחת "מלחמה".
אך במטה הכללי שלנו לא הקשיבו לאלוף הפיקוד שלא היה שייך ל"מלפגה"שלהם...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #141  
ישן 17-08-2008, 14:31
  מאצו פיצו מאצו פיצו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.07.07
הודעות: 253
בתגובה להודעה מספר 132 שנכתבה על ידי רגב06 שמתחילה ב "אני חושב כמוך בעניין הזה. ..."

ראינו כבר את פעילותם של אנשי חיל האויר בחמל האויר האוגדתי-בשנים שהיה, ובמרכז האש. באים אחרונים. הולכים ראשונים ואינם נוקטים אצבע. במהלך התקופה שבה הם אמורים לשהות בחמ"ל לא ניתן למצוא אותם, או שאף פעם לא ניתן לקבל מהם מענה או שאסור להפריע להם במיוחד כאשר מדובר בתראו"גים הנמשכים גם בלילה- שאז מסתבר כי הם נסעו בכלל הבייתה.
בחיים הם לא סייעו אפילו לקפל רשת הסוואה מעל הנגמ"ש שלהם. לגבי הקפה ושאר כיבודים: הם תמיד מביאים איתם את מכיני הקפה שלהם,כחלק מהערכות שלהם, ובדרך כלל נהנים ממנו לבד. ואח"כ עוד מספרים סיפורים על הילידים הירוקים העלובים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #142  
ישן 17-08-2008, 14:50
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
בתגובה להודעה מספר 141 שנכתבה על ידי מאצו פיצו שמתחילה ב "ראינו כבר את פעילותם של אנשי..."

מאחר שיש לי היכרות רק עם אחד כזה, אני יכול להבטיח לך נאמנה שאותו אחד התנהג בכל הזדמנות הפוך בדיוק ממה שתיארת כאן.
אותו אחד הוא בעל קבלות על היותו לוחם אויר בשתי מלחמות, כאשר את השניה הוא עשה לאחר שחזר משבי בו היה עקב השתתפותו בראשונה.
זכור שאמנת ז'נבה או כל הגנה בין לאומית אחרת אינה תקפה על אדם כזה, ובכל זאת הוא שב לתפקידו הצבאי הקודם באותה היחידה ואותו המטוס.

נכון שמדי פעם אנשי חיל האויר מפגינים התנהגויות שאינן מופת לאחוות לוחמים, אך בראיה מאוזנת יותר, האם כל איש צבא קרבי שהכרת היה בעצמו לוחם וגבר לעניין?
אף אחד לא הקטין ראש בטפ"ש, שבר שמירה, התעפץ בנגמ"ש, הרים ציוד, חיפף בדיווחים בסיור, תפס תחת על זוטרים או צעירים?

בסוף אנחנו כולנו אנשים, כולם לובשים את המכנסיים אותו דבר. אני לא חושב שחיל האויר קרוב יותר לרקיע השביעי מלבד אולי בגובה במטרים, כך שאין לי ציפיות להתנהגויות שונות מהם.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #144  
ישן 17-08-2008, 15:19
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
נניח שהכל נכון מה שכתבת.
בתגובה להודעה מספר 141 שנכתבה על ידי מאצו פיצו שמתחילה ב "ראינו כבר את פעילותם של אנשי..."

אז מה זה אומר על ח"א. האם זה בכלל לעניין? אני זוכר כשהייתי מסופח ליחידות אחרות גם לא נקטתי אצבע (הרגשתי עצמי כאורח) וגם נתנו לשתות קפה ואף פעם לא התלוננו.
אז בבקשה עזוב את הקטנות, תתמקד בדברים גדולים אם גדול אתה.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #146  
ישן 16-08-2008, 17:05
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 145 שנכתבה על ידי irir שמתחילה ב "האם למישהוא ידוע"

כן. ידוע לי אישית. במהלך היום האחרון ללחימה (או אולי יומיים) לאחר שהשמיים היו נקיים מטק"א ובכלל מחיל אויר מצרי, הקצה הקת"א של אוגדה 162 (דומני שהיה זה אל"מ כסלו) זוגות- זוגות של מטוסי עיט ליחידות האוגדה, אשר הוכוונו ע"י המס"חים והקש"אים. ההקצאה, בכמויות גדולות, נעשתה דרך רשת ניהול האש האוגדתית.
עלי לציין כי נושא הקס"א בכוחות הקרקע לא מוצא. על פי תכנית ההצטיידות- כפי שלמדתי בקורס קצינים- היה אמור להיות מוקצה זחל"מ קס"א לכל חטיבה. הזחל"מ היה אמור להיות מצוייד במכשיר חד פס לקשר ישיר עם הבור, לשם קבלת הקצאות סיוע ,וכן במ.ק. 24 לשם קשר ק.א. כמו כן אמור היה להיות מותקן מ.ק. 24 בזחלמי/ נגמשי המס"ח. בפועל לא היו גופים כאלה ולא היה ציוד קשר מתאים, פרט למספר מכשירי מ.ק. 660 שהופצו לקשאים בודדים לצורך קשר ק"א.
דומני שנושא הקס"א בוטל בשלב כלשהו, ובמקומו אורגן נושא סיוע האויר במס"א. התוצאה הייתה כי ביחידות החיר והשריון לא היה באותם ימים כל גורם שיוכל לבצע הכוונה של מטוסי תקיפה, בניגוד לתורה ששיננו.
עד היום גם לא ברור לי להיכן נעלמו במלחמה כל מכשיר ה-660 ,שהיו בנמצא ערב המלחמה.
לאחר המלחמה נעשה דיגום מחדש של מפקדות הסיוע. הפעם קיבלו המס"חים מכשירי מק 240 כחלק מזיווד נגמ"ש המס"ח. מובן, כי לשם פעילות מתוך טנק היה עדיין צורך במכשיר נייד שלא תמיד היה בנמצא.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #148  
ישן 16-08-2008, 18:10
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
הערות על הדיון ועל הנדון
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

נראה לי כי חלק מן המגיבים סבורים כי יש בליבי דבר מה כנגד חיל האויר. עלי להדגיש כי לא לכך כיוונתי. לטעמי, חיל האויר הינו חלק מאותו צבא במסגרתו אני לחמתי. כולנו נטלנו חלק באותה מלחמה, כאשר חשתי בעת המלחמה כלפי לוחמיו, כפי שאני חש גם כיום, תחושה של אחים לנשק, ממש כפי שחשתי כלפי חברי לגדוד. הלב נצבט למראה כל מטוס שנפגע, וגאה למראה ההישגים בקרבות האויר ההמוניים שהתחוללו ממש מעל ראשינו. הטענות המופנות ע"י לוחמי קרקע באשר להעדר סיוע קרוב וחיפוי, דומות בעיקרן לטענות כלפי הסיוע הארטילרי. איש לא נתן את דעתו לדלותן של יחידות האש בשטח והמאמצים שעשו. המסתייע טוען, ובצדק, שלא קיבל סיוע ארטילרי מספיק. לך תסביר ללוחמי מצמד, אשר הותקפו ע"י חיילים מצריים, שהיו כבר על הגדרות בליל 8-9 לחודש, כי גדוד הארטילריה שהועמד לרשותם כלל רק 3 קנים, שהצליחו להגיע תקינים לעכביש 58, ופרסו מיד לטובתם, תוך ירי בלתי פוסק כל הלילה, תחת אש נ"ס קרובה (לא בתוך העמדה). שנים לאחר מכן קראתי כי השבים מן השבי טוענים כי לא קיבלו סיוע. דומני כי מבחינתם הם צודקים, שכן המבחן הוא מבחן התוצאה. הם לא קיבלו סיוע מספיק, והסיוע שניתן להם, לא עצר את התוקפים.

למען הסר ספק, לא אני ולא חברי לנשק סברנו כי "הכחולים" אינם אחינו. הביטוי "כחולים" או "ירוקים" נוצר ע"י אנשי שחץ, אשר אני לא משוכנע כי ידוע להם, דרך משל, כי פטריית פיצוץ של טק"א רוסי מורכבת משתי עננות בגוונים שונים, ודי לחכימא.



ולאחר הבהרה זאת אחזור לנושא האשכול. כמי שחי בסיני של ימי טרום המלחמה, והיה מודע לרוחות שנשבו בצבא באותם ימים, סבורני כי המכשלה העיקרית, אשר פגעה בכושר הלחימה של הצבא כולו, היתה גבהות הלב ותחושת "אני ואפסי עוד", אשר מקורן היה בתוצאות מלחמת ששת הימים. צה"ל היה מודע לסיכון הטמון בסוללות הטק"א המצריות. יש לזכור כי בימים האחרונים של ההתשה אבדו 5 מטוסים כתוצאה מאש טק"א. צה"ל היה מודע לצורך בלחימה מקדימה בטק"א, ובהתאם תכנן את תוכניות הלחימה. זכורני כי בכל קפ"ק דובר על כך כי חיל האויר לא יתפנה בשעות הראשונות לסיוע, שכן יהיה עסוק בטיפול בטק"א.

על תוכנית תגר של חיל האויר, אשר לא בוצעה, כבר דובר רבות. לצידה, הוכנה פקודת מבצע "בנדיגו". על פי פקודה זאת אמור היה מערך גדודי הרומח (שלושה במספר) וכן מספר גדודי חת"ם שדה, אמור להעסיק את סוללות הטילים תוך טיווח ע"י מת"צ אויר, (דומני ממטוסי עיט), שעה שמטוסי חיל האויר יבצעו יעפי קלע נגד הסוללות. הייתי בסוד התכנון בשעתו כקשר"ג דרקון. בחודש דצמבר 1972 ביצענו תרגיל באיזור ביר תמדה, אשר כונה "בליעה", ואשר נועד לתרגל טיווח ע"י מת"צ. לשם כך הובאו לסוללות ולמנ"א מכשירי מ.ק. 660 לקשר קרקע-אויר, אשר נמשכו אח"כ מהגדוד. כשנה לאחר מכן נערך קפ"ק ברפידים אליו זומנו כל קציני הארטילריה של הסד"כ המתוכנן ליטול חלק בביצוע "בנדיגו".

כיום אני סבור, כחכם לאחר מעשה, כי התכנית כולה היתה יומרנית ובלתי ראויה לפחות משתי סיבות:

הראשונה נוגעת לכך שרוב סד"כ הארטילריה בפד"ם, או לפחות נתח ניכר ממנו, אמור היה להיות מופנה לטובת סיוע לחיל האויר, כאשר כוח סיוע זה, שגם כך לא היה רב, ישלל מכוחות הקרקע, שלא לדבר על הותרת כח כלהוא למשימות נ"ס.

השניה נוגעת לתכנון העמדות. זכורני כי בסיום הקפ"ק נתבקשתי ללוות את קציני גדוד 647 ("רתחן") לסיור בעמדות המיועדות לפריסה. כל העמדות מצויות בתחום שנתפס ביום הראשון ללחימה ע"י דיויזיה 16, ואין ספק כי גם אם המצרים לא היו צולחים, לא ניתן היה ליצר אש של תותחי רומח מעמדות כה קרובות לקו המים.

כיום, כחכמה לאחר מעשה, יודעים אנו כי הביצוע המצרי לא אפשר כל ביצוע של "בנדיגו", אשר היה עוד אחת מפקודות המבצע היומרניות של צה"ל של אותם ימים, כגון: בן חיל ,חתול מדבר, נמיה ודומותיהם. תכניות אשר כנראה נהגו באספמיה תוך התעלמות מכוחו הסגולי האמיתי של האוייב.

מעיון בספרו של נאדל "בין שתי המלחמות", נמצאתי למד כי הרמטכ"ל סיכם את התרגיל הצהלי הגדול "איל ברזל", באמרו כי מבצע בנדיגו הינו מבצע הכרחי, שאין לוותר עליו בשום תנאי. כדבריו: "...אנו רואים כאחד השלבים המוקדמים של פתיחת המלחמה, את הצורך בהשמדת מערך הטילים כדי לזכות בחופש פעולה אוירית. ועל זה לא הייתי רוצה לדלג בשום תנאים של פתיחת המלחמה"

לצערי, הרמטכ"ל , שידע מהם התנאים ההכרחיים לפתיחת פעולות הלחימה, לא עמד על מימושם, וזאת מחמת מיעוט בהערכת גורם האוייב, והאדרה חסרת בסיס של יכולות הצבא שלנו. התוצאה הייתה, כפי שחזה הרמטכ"ל, כי אי השמדת מערך הטילים מנעה מאיתנו חופש פעולה אוירי.העדרו של חופש הפעולה, מנע מכוחות הקרקע , בסופו של יום,את קבלת הסיוע האוירי.

ולאחר קריאת תגובותיהם של אנשי חיל האויר, ולאחר שהעשרתי עצמי באינפורמציה נוספת, נותרתי איתן בדעתי, ואין בדעה זאת משום כתב אישום נגד חיל האויר: גם אם חיל האויר ביצע פעולות בעלות משקל בתחום האיסטרטגי והאופרטיבי, הרחק מעבר למעגל הצר של שדה הלחימה הקרקעי, הרי נוכח התנאים שהוכתבו לו בתחום הצר מעל שדה המערכה הקרקעי, הוא לא היה מסוגל למלא את ציפיותיהם של לוחמי הקרקע, ולמעשה תרומתו בתחום זה למערכה הקרקעית

היתה קטנה ביותר.

ולמר בן צוריה ידידי, נכון שמדידת השפעתו של גורם כלשהוא במלחמה כולה אינו מתמצה בבחינת פעילותו בגזרה מצומצמת, ובמיוחד לא כאשר מדובר בגורם בעל משקל ברמה האסטרטגית כמו חיל האויר. אולם מלחמות מורכבות מגורמים רבים. אחד מהם הוא שדה המערכה הקרקעי- מקום בו מתגוששים שני הכוחות גוף אל גוף. כל שביקשתי, כירבוע, הוא לבחון את השפעת הגורם האוירי בתחום זה. יתכן שמלחמה תוכרע בהפצצות איסטרטגיות, כפי שהוכנעה יפן, שעה שכוחה הקרקעי טרם הוכנע.אך גם כאן עדיין ניתן ללמוד ולאמוד את השפעת מעורבות הכח האוירי על שדה המערכה הקרקעית, במנותק מהשפעתו הכוללת על המלחמה בכללה.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #149  
ישן 16-08-2008, 19:26
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "הערות על הדיון ועל הנדון"

מר BA ידידי היקר
אם כותרתו של הדיון הייתה "העדר הסיוע האוויר הצמוד בחזית הדרום - חוויותי האישיות" ההתיחסות אליו הייתה מסוג אחד.
אולם כיוון שכותרתו של הדיון הייתה "מלחמת יוה"כ - תרומתו של חיל האוויר למערכה הקרקעית" הרי שראשית עלינו לפתוח בהגדרת המושג מערכה קרקעית, ולהגדיר את טווחי זמנה ומיקומה הגאוגרפי של אותה מערכה.
אחרי זה יש לבחון את ההשפעות שיש למכלול פעולות ח"א על המערכה הקרקעית, ובכלל זה: תספוקת, פינוי בהטס, סיוע צמוד, שליטה אווירית, ועוד כהנה וכהנה.
לבוא ולומר שכיוון שלא זכית לראות רבעיה כזו או אחרת בנקודת זמן מסוימת, לח"א לא הייתה תרומה למערכה הקרקעית, הוא דבר טעון ריגשית, אבל חסר ממשות בהבט הכולל.
האשמות האלו מקורן ברגשות ולא בעובדות, ולעניות דעתי, אני הקטן, תרומה למערכה עליה להימדד בתחום העובדות ולא בתחום הריגשי.
בכל זאת אם מישהו נפגע ולו במעט מכך שסרבתי ואני עדיין מסרב להתייחס לפן האמוציונלי שמלווה אשכול זה, ירשום נא את התנצלותי לפניו.
בברכה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #150  
ישן 16-08-2008, 23:04
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 149 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "מר BA ידידי היקר אם כותרתו של..."

למה אתה חוזר ונטפל למילה "האשמות". חזור וקרא את דברי. אין כל הטחת אשמה באנשי חיל האויר!
אולי אני באמת ירבוע שאינו מבין הרבה מעבר לטווח חוש הריח שלו, אולי צריך הייתי ליתן כותרת המגדירה את נשוא הדיון בצורה צרה יותר ואלי הייתי צריך להמנע מהעלאת הסוגיה, אשר סברתי כי ראוי שתובא בפני הדור הצעיר.
הסוגיה כאמור נוגעת לסיוע קרוב, אמנעה וחיפוי. אנא, אל תאמר לי כי חיל האויר לא תוכנן באותם ימים לספק סיוע קרוב לכוחות הקרקע. גם פקודות הסיוע התייחסו לסיוע אויר, כולל מספר מטוסים, זמ"מ וחימוש. תנאי פתיחת המלחמה לא אפשרו להגיע למצב בו חיל האויר יוכל למלא משימה זאת, ועל כך מטיף הנביא.
איני מלין על כך שלא ראיתי רביעיה או שמיניה במועד זה או אחר. יתר על כן, בשלבים מסויימים אולי העדפתי שלא לראותם בשמים, שכן לא תמיד סברתי שהמחיר כדאי.
מאידך, זה היה מאוד לא נעים לראות האנטר טס ישר אליך כאשר כל ארבעת תותחיו יורים, ה0.3 שלך תקול, ואף מיירט ישראלי אינו נראה. כאשר זה קורה ברציפות שלושה ימים, אז מתגנבים לליבך הרהורי כפירה
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #151  
ישן 16-08-2008, 23:42
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 150 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "למה אתה חוזר ונטפל למילה..."

רבותי צר לי אבל באמת אינכם מבינים את כוונת המשורר
לכן אומר שנית:
מר BA היקר, אודה לך אם תואיל בטובך להסביר לי למה נועד האשכול הנ"ל.
הרי דיון רציני ומעמיק על תרומתו של ח"א להכרעת המערכה הקרקעית במלחמת יוה"כ לא נערך פה
ולו רק עקב זאת שהנתנוים המצביעים על הקף פעילות של ח"א במלחמת יוה"כ והשפעתם הישירה על מאמצי צבאות מצרים, סוריה ועירק לא מצויים בידי רוב המשתתפים בדיון.
ולכן, הדיון מביע את חוויותיו האישיות של הלוחם B.A שלחם במלחמת יוה"כ בחזית הדרום, ובמסגרת הדיון הזה מעלה הלוחם את תחושותיו הסובקיטיביות על תרומתו של ח"א למערכה אותה הוא חווה, מקראתי את חוויותיו של אותו לוחם אני מבין כי הוא מעלה טענות כאלו ואחרות על העדר סיוע אוויר, ומסיק מכך לגבי תרומתו של ח"א לניהול המערכה.
כל מה שאמרתי אני, הוא שהלוחם הציג רק את דעתו הוא, בעקבות חוויותיו הוא ואין להסיק מהן דבר לגבי נושא האשכול.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #152  
ישן 17-08-2008, 00:05
צלמית המשתמש של דוד שמואל
  דוד שמואל דוד שמואל אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.01.07
הודעות: 1,583
בתגובה להודעה מספר 151 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "רבותי צר לי אבל באמת אינכם..."

אני חושב שהדיון הזה ימריא רק אם נשתחרר מהנימות האישיות. יכול להיות שגישתו של פותח האשכול היא אישית אבל התרכזות בנושא ולא בדוברים תתרום הרבה יותר. ראשית ברצוני לציין שאינני מעוניין בהקטנת חלקו של חיל האויר (של כולנו). גישה של "הכל היה בסדר" היא מסוכנת ותמנע הפקת לקחים. חיל האויר בעצמו הפיק לקחים בתחום הלוחמה נגד מערכי נ"מ וביצע פעולה מזהירה בשלום הגליל. בתחום ההשתתפות בלוחמת היבשה ובמיוחד הסיוע הקרוב לעומת זאת עדיין יש מה לתקן (גם לאור לקחי המלחמות הבאות). מלחמת יוה"כ התחילה להיות היסטוריה רחוקה ובכך היא מאפשרת דיון פתוח יותר בלקחים. למרות השוני הדרמטי במערכות שנוצר מאז ניתן לדעתי לדון בעקרונות היסוד כמו הצעתו של גורדון לשחרר את חיל האויר למעשה ממשימות הסיוע הקרוב ולהתרכז בהשמדה עצמאית ונפרדת של כוחות היבשה של האויב ע"י חה"א. להלן שתי שאלות בנושא:

- האם פעילותו של חה"א בדרום רמת הגולן היתה אפקטיבית?
- האם ניתן היה למנוע את הגעת כוחות המשלוח העיראקיים ע"י חה"א?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #154  
ישן 17-08-2008, 11:28
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
בתגובה להודעה מספר 151 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "רבותי צר לי אבל באמת אינכם..."

"חוויות" אינן חלומות , ואינן הגיגים. מדובר בעובדות אשר מקורן היחיד הוא בעדיםלהתרחשות האירועים. המחקר ההסטורי, ובמיוחד הסטוריה צבאית אינו אלא איסוף של עובדות ורסיסי עובדות, שמקורן בעדויותיהם של אלה שחוו את האירועים ונטלו בהם חלק.חלק ניכר מן הספרות הצבאית המוכרת לנו כוללת בתוכה פסיפסים של עדויות כאלה. (ראו למשל את ספרו המונומנטלי של הסטיגס "ארמגדון"). על כן התייחסות מזלזלת בחוויות אישיות של מי שהיה בזירה בזמן אמת אינה במקומה. עובדה היא כי חלק ניכר מאלה שהיו במקום ובזמן תמימי דעים באשר לעובדות.
הדעה השלטת בצה"ל של אחרי ששת הימים הייתה, כי אחד מתפקידיו של חיל האויר הוא לשמש מעין "ארטילריה מעופפת" . מסתבר, כי המצרים, בעזרת פטרוניהם הסובייטים, מצאו דרך לנטרל את חיל האויר, ותכננו את מהלכיהם בפתיחת המלחמה צעד אחד לפני צה"ל באופן שמנע ממנו לממש את ציפיותיו לסיוע אוירי ולבצע את תכנוניו.
התוצאה הייתה כילא ראינו במלחמה זאת את שיירות הרק"ם והדרגים השרופות שהיו נחלת אלבומי הנצחון של ששת הימים, וכוחות קרקעים ששיוועו לסיוע, לא זכו לקבלו בכמות הראויה, בין מחמת העובדה שהארטילריה הצהלית נוונה, ובין מחמת העובדה כי הזירה לא אפשרה מתן סיוע אוירי כפי הציפיות שניטעו בנו ערב המלחמה.
גם מערך הקישור קרקע אויר נוון משום מה.
איני מוצא בטיעוניהם של כל המקטרגים על עמדתי כל טיעון עובדתי של ממש, אשר ילמדנו כי העובדות בשטח היו שונות.
ואם כבר מעלים כאן סיסמאות על פעילות " מעבר לאופק". אדרבא הבו לי עובדות כי חיה"א ביצע פעולוות של אמנעה רחוקה. כגון: פגיעה בשיירות שהעבירו את כח המשלוח העירקי לחזית- הרחק מחוץ למטריית הטילים, או פגיעות בשיירות הדרגים של המצרים שהובילו תחמושת לשדה הקרב, עוד בטרם נכנסו למטריית הטילים.
אנא זכרו כי, בסופו של יום, המבחן הוא מבחן התוצאה. דומני כי באשר לסיבות ומסובבים לאי השגת תוצאה זאת נאמרו כבר כל המילים הנכונות.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #156  
ישן 16-08-2008, 19:48
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי ניתוח מבריק ואמיתי.
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "הערות על הדיון ועל הנדון"

בעצם העובדה שאשכול זה זכה לכל כך הרבה צפיות ותגובות למרות שמדובר במלחמה שהייתה לפני 35 שנים אומרת הכל.
לצערי הרב חלק מהמגיבים ,לא צריך להזכיר שמות אני מעריך שכולם מבינים, מנסים ,במקום להתמקד בעובדות ולענות לעניין לזרוע מחלוקות , לזלזל, ולהשמיץ - חמור - עכברי יבשה וכ"ו.
מניתוח התגובות של השפויים ושל מי שהיה שם..ברור לחלוטין שפותח האשכול צדק לא ב90% אלא ב100% בכל מה שהוא כתב בפתיח ובתגובות שלו.
אך למען השם מין הראוי שאותם חברי פורום שקוטלים את כל מה שזז או לא מוצא חן בעינהם יתחילו להבין שמדובר בעם אחד ובצבא אחד.
האם מישהו מעלה על דעתו שבמידה ולחיל האויר הייתה יכולת והוא לא היה נפגע בצורה כל כך אנושה בימי הקרבות הראשונים הוא לא היה " מספק" מטריה אוירית לכוחות הקרקע?
על זה שיש צה"ל ויש חיל אויר בשגרה -אין ויכוח תנאי שרות וכ"ו..
אבל במלחמה כולם הופכים לשווים ופה אני מצטט משפט שחוק שהיה תלוי פעם כמעט בכל בסיס .
אם לא ניהייה תל.. זה בזה ניהייה תלויים זה ליד זה..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #157  
ישן 16-08-2008, 20:07
  YHS YHS אינו מחובר  
מהנדס אווירונאוטיקה, עוסק במגוון נושאי תעופה שנים רבות
 
חבר מתאריך: 17.07.05
הודעות: 6,249
כמו שאמר בן צרויה
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "הערות על הדיון ועל הנדון"

אי אפשר למדוד את מעורבותו של חיל האוויר רק בתא שטח מסוים או אפילו בזירה ובודאי לא רק על פי הנראה לעין החיל על הקרקע.
תיפקודו של חיל האוויר רחב מסיוע בתקיפה בקרב זה או אחר. גם "לוחמה מנגד" וגם "לוחמה מעבר" נכנסים למשוואה. גם משימות אלקטרוניות מסוימות תורמות את חלקן.
זה שרביעיה או שתיים של האויב באות ובורחות, אינו אומר שחיל האוויר לא תרם. ייתכן והוא תרם בזה שהיו אלו "רק" שתי רביעיות, בעצם זה שהוא פיטרל מעבר לקו, או גבוה מעליו ומנע מחיל האוויר של האויב למעט בגיחות.
לא ברור גם היתרון או בכלל האפשרות להתערב בקרב יבשה הדוק על ידי חיל האוויר. לראיה, במקרים מסוימים נתקפו בטעות כוחותינו.
גם חלוקת העומס בין זירות שונות ותיעדוף לאזור מסוים או שמירת הכוח לתכנון עתידי אמורים להילקח בניתוח המצב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #160  
ישן 17-08-2008, 01:05
  strong11 strong11 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.11.04
הודעות: 2,109
תגובה
בתגובה להודעה מספר 158 שנכתבה על ידי מיקיטל שמתחילה ב "כל מילה שלך בסלע !!"

שאלה פשוטה - האם באמת אינך מאמין שתוצאות הקרבות המכריעים בשבוע השני למלחמה בחזית הדרום הדומיננטית היו יכולות היו להיות "משופרות" לו ח"א היה אקטיבי יותר? ולמען הסר הספק בח"א הכוונה למערך הסיוע הקרוב לכוחות היבשה על ששת טייסות העיט והסמב"ד שבו ולא מערכים אחרים כמו דרור, אנפה, דקוטה וכו'.
להערכתי שימוש מושכל ומרוכז יותר במערך הזה, שרבות הושקע בו לפני המלחמה, היה במינימום מקטין משמעותית את האבדות הקשות שספגו כוחות הקרקע בעיקר ב 16-18 לאוקטובר, אם בדרך של השמדת/שחיקת כוחות האויב שעל הקרקע, אם בדרך של איכון מדויק יותר של כוחותיו (עוצמה, פריסה וכו') ואם בדרך של מניעת התקפות אוויר של מטוסי האויב על כוחות צה"ל (ופה הכוונה כבר למערך המיירטים).
בפועל בשבוע השני למלחמה צה"ל נלחם בסיני "עם הראש בקיר" כאילו ח"א כלל לא עמד לרשותו, שתי אוגדות המילואים נשחקו עוד בטרם צלחו את התעלה וכתוצאה מכך לא היה ניתן למצות במלואו את מהלך צליחת התעלה (המוצלח לכשעצמו) לכדי השגת כיתור שתי הארמיות המצריות שבגדה המזרחית לפני הפסקת האש. ברור שהפתרונים אינם רק בידי אנשי ח"א - הרי היו לא מעט פעמים לפני המלחמה ובמהלכה בהם בחר הפיקוד או המטכ"ל מסיבותיו הוא להפעיל דווקא לוחמי קרקע או ים במשימות אוויר קלאסיות (למשל נטרול האי גרין או נמל גרדקה או בלימת העירקים והירדנים) - אך עדיין נראה שבמקרה זה הדומיננטיות של בני פלד ורצונו "לשמר את הכוח" ליום שאחרי המלחמה שחקו תפקיד מכריעה בהורדת ההילוך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #161  
ישן 16-08-2008, 19:59
  Fox450 Fox450 אינו מחובר  
עוסק בהיסטוריה צבאית וגרמנית, ובתולדות הלוחמה האווירית
 
חבר מתאריך: 23.03.06
הודעות: 1,997
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

היות ויש כאן הסכמה על הנקודות העקרוניות שהעלה BA, הייתי מציע לשוב ולדון בסיבות לכך שח"א "נעלם" מן המימד הטקטי בדרום החל מה-8 בחודש.

1) השמדת מערכי הטילים היתה תנאי ראשון במעלה להשגת עליונות אוירית מקומית מעל לשדה הקרב. מטרה אסטרטגית ראשונה במעלה זו הצדיקה את ההקצאה הנדיבה של כוחות ארטילריה במסגרת "בנדיגו" על חשבון הסיוע לכוחות היבשה בשעות הראשונות למערכה. שאלת הזנחת בניית הכוח הארטילרי של צה"ל אינה קשורה ישירות לכאן, למרות שהיא שווה דיון.העובדה ש"בנדיגו" לא יצא לפועל ושמערכי הטילים לא הושמדו מצביעה על כשלים מערכתיים אחרים במודיעין ובתהליך קבלת ההחלטות הלאומי.

2) כפי שכבר כתבתי, חוסר המוכנות של ח"א בהתמודדות עם מערכי הטילים לא נבע ממחדל איום ונורא בח"א, אלא מבעיה כוללת של המערב באותה תקופה. אני שב ומצביע על הנסיון האמריקאי הכושל בהתמודדות האמריקאים עם מערכי טילים פשוטים יותר במבצעי "ליינבקר" - וזאת למרות שפע אמצעים, טקטיקות ושיטות שהאמריקאים פיתחו בניחותא החל מההתמודדות הראשונה עם ה-SA-2 (הפלת פאוורס).
3) עד עתה שמענו רק עדויות ממקור ראשון של אנשים ששירתו בחזית הדרום. היה עוזר מאוד לדיון אם מי ששירת בחזית הצפון, או חקר אותה (ויש כאן כאלה) יכתוב את רשמיו מפעילות ח"א בחזית זו בדיוק בתקופה בה הוא נעלם משמי הדרום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #162  
ישן 16-08-2008, 22:12
  YGH YGH אינו מחובר  
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
 
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
למי שבתוך צה"ל,
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

אני ממליץ לחפש ולמצוא חוברת של מחלקת הסטוריה הצה"לית העוסקת באי-הבנה בין חה"א למצפ"ע באחד מימי המלחמה. היא תיתן לדעתי פרספקטיבה לא רעה על הנושא של המטרות הלעיתים-נבדלות ופערי ההבנה.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #163  
ישן 19-08-2008, 03:06
  אודי עציון אודי עציון אינו מחובר  
כתב הרכב של ידיעות אחרונות. עיתונאי ועורך ותיק את שירותו הצבאי עשה ככתב בביטאון חיל האוויר
 
חבר מתאריך: 31.10.07
הודעות: 81
דברים רלוונטים שסיפר בני פלד
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

הציטוטים הבאים מובאים מתוך ראיון שהעניק אלוף (מיל') בני פלד ז"ל לבטאון חיל-האוויר ב-1997 ועוסקים בתפקוד החיל במלחמת יום הכיפורים. אני חושב שהם מאירים עוד כמה נקודות עבור השרשור המעניין הזה.

"קיבלתי את הפיקוד על החיל במאי 1973. חודש אחר-כך, ביוני, הגיעו אלי שר הביטחון ופורום המטה הכללי, כדי לשמוע כיצד חיל-האוויר מתכנן לפתור את בעיית הטילים. חיל-האוויר נכנס לטראומה של הטילים ויצר לעצמו מפלצת. מ-1971 עד 1973, כל מה שחיל-האוויר עשה זה תוכניות נגד טילים, תוכניות שלא שוות פרוטה, אם אתה לא יוזם.
"הצגתי מערכת שלמה של תיכנונים, שלא הייתי שלם איתם. בסיכום קמתי ואמרתי: 'התוכניות האלה הם כמו אופרה. יש פרולוג, יש אפילוג, יש במה ויש תפאורה. תדעו לכם שזאת אופרה מסובכת. אם חס וחלילה אחד התנאים הנדרשים לביצוע התוכנית לא יהיה במקום - יהיה כשלון. ויהיה הבדל תהומי אם אנחנו יוזמים את המהלך בעיתוי שנוח לנו, כי אם אנחנו לא יוזמים - זה פשוט לא יעבוד. שר הביטחון הסתכל עלי בעין אחת ואמר לי: 'בני יקירי, זה כתוב בפרוטוקולים. אתה באמת חושב שאם תהיה לנו ידיעה כלשהי שאנחנו עלולים להיות מותקפים, אתה לא תהיה הראשון שיקבל פקודה לתקוף?' 'כן', אמרתי לו, 'אני דווקא כן חושב שיכול להיות מצב כזה'.
"בשבת אני מקבל טלפון מדדו, בארבע בבוקר: 'בני', הוא אומר, 'נפל הפור. הערב תהיה מלחמה. נו, מה אתה אומר? מתי אתה יכול להיות מוכן ומה אתה יכול לעשות?' אמרתי שאני רוצה לתקוף את מערך הטילים הסורי ושאהיה מוכן בסביבות 11. הוא אמר לי: 'תגלגל. אני הולך להשיג אור ירוק'.
"בשבע ומשהו נכנס המטאורולוג ואמר: 'המפקד, כל הרמה מכוסה עננים. אי אפשר לתקוף'. אמרתי: 'או. קיי, נתקוף את שדות-התעופה שלהם'. באתי לרמטכ"ל ואמרתי לו שאני מבקש לשנות את המטרה. הוא אמר לי קדימה. נתתי פקודה לשנות את הכל. בעשר וחצי התקשר הרמטכ"ל ואמר: 'אני מאוד מצטער, גולדה לא מאשרת'. שאלתי איך זה יתכן. הוא ענה: 'מהבית הלבן הודיעו לגולדה שאם פותחים באש - אין יותר סיוע. אז מה אתה רוצה שאני אעשה? שאני אסע עכשיו לגולדה ואגיד לה לצפצף על הבית הלבן?'"
בדיעבד, אתה מתחרט שלא ניסית ללחוץ על גולדה מאיר לאשר מכה מקדימה?
"למה הייתי צריך ללחוץ עליה? מספיק שהסברתי לשר הביטחון. אני גם לא חשבתי שזה סוף העולם. עובדה: זכינו בעליונות אווירית 20 שניות אחרי השעה שתיים. נכון שלא היה לנו חופש פעולה מיידי כדי לסייע לכוחות היבשה, אבל גם לא היינו אמורים לסייע מיד. על-פי התיכנונים של צה"ל, היינו אמורים לקבל חמישה ימים לניקוי הטילים, ורק אחרי זה להתפנות לסיוע לכוחות היבשה. יותר מזה, על-פי התיכנונים, התותחים הארוכים של צה"ל היו אמורים לסייע לנו לתקוף סוללות טילים במצרים.
"אפשר לדבר על מלחמת יום הכיפורים עוד ימים ארוכים", אומר בני פלד, "אבל היה תחום אחד שזעק לשמיים".
מודיעין.
"נכון. אני לא הייתי מוכן לחתום על המודיעין שסיפקו לי כוחות היבשה עם מוט של עשרה מטרים. הוא לא היה שווה פרוטה. וידעתי את זה כל החיים שלי. אחרי המלחמה שאלו, איפה היה חיל-האוויר במלחמה. אני אגיד לך איפה: הוא הלך לכל הכתובות המזויפות שנתנו לו כוחות היבשה.
"יש לי פה אלבום גדול. מה שאתה רואה פה אלה צילומים של תעלת סואץ ורמת הגולן בימים הקריטיים שבהם הצבאות המצרי והסורי עברו את הקווים בהמוניהם. הצילומים האלה בוצעו על-ידי חיל-האוויר ונמסרו לפענוח לכוחות היבשה. הם הגיעו חזרה לחיל-האוויר שבועיים לאחר תום המלחמה. היינו יכולים להשמיד שלוש דיוויזיות מצריות. הנה, תראה את התאריך -
8 באוקטובר. והיו תמונות עוד יותר מזעזעות".

רגע נוסף השמור בזכרונו כדרמטי במיוחד, נעוץ במלחמת יום הכיפורים. "המצרים בנו על התעלה 14 גשרים", הוא מספר. "לאחר שנכשלה התקפת-הנגד שלנו ביום הראשון, החלו במטה הכללי בראשות סגן הרמטכ"ל טליק, לתכנן נסיגה ל-40 ק"מ מהתעלה. אני יצאתי ממרתף הדיכאון הזה, מהבור של הירוקים, בטריקת דלת ואיימתי על כל הקצונה הבכירה - אם תמשיכו לתכנן נסיגה, אני אישית חוזר לכאן עם העוזי שלי ויורה בכולכם. עד היום הטיח סביב דלת הבטון הזאת סדוק. חזרתי לבור של חיל-האוויר והוריתי לתקוף את הגשרים. הם הושמדו כולם במחיר של שלושה פאנטומים".
זאת היתה התקיפה שבה נטש בנך יורם את מטוסו.
"נכון".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #164  
ישן 19-08-2008, 10:47
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
לפי מיטב ידיעתי...
בתגובה להודעה מספר 163 שנכתבה על ידי אודי עציון שמתחילה ב "דברים רלוונטים שסיפר בני פלד"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי אודי עציון
מודיעין.
"נכון. אני לא הייתי מוכן לחתום על המודיעין שסיפקו לי כוחות היבשה עם מוט של עשרה מטרים. הוא לא היה שווה פרוטה. וידעתי את זה כל החיים שלי. אחרי המלחמה שאלו, איפה היה חיל-האוויר במלחמה. אני אגיד לך איפה: הוא הלך לכל הכתובות המזויפות שנתנו לו כוחות היבשה.
"יש לי פה אלבום גדול. מה שאתה רואה פה אלה צילומים של תעלת סואץ ורמת הגולן בימים הקריטיים שבהם הצבאות המצרי והסורי עברו את הקווים בהמוניהם. הצילומים האלה בוצעו על-ידי חיל-האוויר ונמסרו לפענוח לכוחות היבשה. הם הגיעו חזרה לחיל-האוויר שבועיים לאחר תום המלחמה. היינו יכולים להשמיד שלוש דיוויזיות מצריות. הנה, תראה את התאריך -
8 באוקטובר. והיו תמונות עוד יותר מזעזעות".
זאת היתה התקיפה שבה נטש בנך יורם את מטוסו.
"נכון".



היחידה לפענוח תצאו"ת שייכת כולה לח"א, אז על מי בדיוק מדבר מח"א?
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #167  
ישן 19-08-2008, 20:17
צלמית המשתמש של PERE1
  PERE1 PERE1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 285
מידע כחולים וירוקים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

קראתי בעיניין רב את כל התגובות הנ"ל ומסקנתי היא שכך הציבור חושב כולל אלו שהיו חלק לוחם
בשתי החזיתות,
הבעייה נעוצה חלקה בכך שח"א זוכה בנתח תקציב שמן מאז קיומו - מטוסים עולים הרבה כסף.
אנשי צוות אוויר זוכים לתנאים מועדפים חלקם בגלל חתימה ארוכה לשרות קבע וחלקם בגלל לחצים של
מפקדים דומיננטים בעבר - עזר למשל,
לעיניננו - במלחמת יום הכיפורים הייתי איש צוות סטיל והינו למעשה מנותקים מקרבות היבשה והאויר
בכל שלבי הלחימה, ראינו מטוס פנטום אחד ביום הראשון ללחימה,
במלחמת לבנון הראשונה הייתי צוות אויר בטייסת קרב ובצענו סיוע קרוב ורחוק לכוחות הקרקע,
רק אחרי הרבה שנים הבנתי את כללי ה"משחק" בין הירוקים לכחולים,
לא משנה כמה סיוע תיתן וכמה גיחות תבצע וכמה פצצות תטיל תמיד בסוף יגידו שח"א לא הייה בקרב
אבל תמיד.
ככה זה, ההפצצות נעשות מגבוהה - אין כמעט יעפי צליפה כמו ב-67, רב הסיוע נעשה מרחוק כך שאת
השפעתו החייל בשטח לא יכול לדעת.
ציטוט מספר זה ואחר לא פורשים אור נכון כיוון שהן רק חלק קטן מהפאזל של הלחימה הכוללת.
לא כדאי להכנס לעימות אישי כיוון שיורדים נמוך ולא משיגים תוצאה, צריך לקרוא ספרי הסטורייה וצריך
להקשיב לאנשים חכמים שיודעים לנתח את ההיסטוריה.
ח"א למד וניתח את סוגיית השת"פ עם הירוקים ואני חושב שהיום המצב טוב בהרבה מזה שהייה ב-73

בשמחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #168  
ישן 27-09-2008, 19:18
  emile-a emile-a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.05.06
הודעות: 5,404
בתגובה להודעה מספר 167 שנכתבה על ידי PERE1 שמתחילה ב "כחולים וירוקים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי PERE1
קראתי בעיניין רב את כל התגובות הנ"ל ומסקנתי היא שכך הציבור חושב כולל אלו שהיו חלק לוחם
בשתי החזיתות,
הבעייה נעוצה חלקה בכך שח"א זוכה בנתח תקציב שמן מאז קיומו - מטוסים עולים הרבה כסף.
אנשי צוות אוויר זוכים לתנאים מועדפים חלקם בגלל חתימה ארוכה לשרות קבע וחלקם בגלל לחצים של
מפקדים דומיננטים בעבר - עזר למשל,
לעיניננו - במלחמת יום הכיפורים הייתי איש צוות סטיל והינו למעשה מנותקים מקרבות היבשה והאויר
בכל שלבי הלחימה, ראינו מטוס פנטום אחד ביום הראשון ללחימה,
במלחמת לבנון הראשונה הייתי צוות אויר בטייסת קרב ובצענו סיוע קרוב ורחוק לכוחות הקרקע,
רק אחרי הרבה שנים הבנתי את כללי ה"משחק" בין הירוקים לכחולים,
לא משנה כמה סיוע תיתן וכמה גיחות תבצע וכמה פצצות תטיל תמיד בסוף יגידו שח"א לא הייה בקרב
אבל תמיד.
ככה זה, ההפצצות נעשות מגבוהה - אין כמעט יעפי צליפה כמו ב-67, רב הסיוע נעשה מרחוק כך שאת
השפעתו החייל בשטח לא יכול לדעת.
ציטוט מספר זה ואחר לא פורשים אור נכון כיוון שהן רק חלק קטן מהפאזל של הלחימה הכוללת.
לא כדאי להכנס לעימות אישי כיוון שיורדים נמוך ולא משיגים תוצאה, צריך לקרוא ספרי הסטורייה וצריך
להקשיב לאנשים חכמים שיודעים לנתח את ההיסטוריה.
ח"א למד וניתח את סוגיית השת"פ עם הירוקים ואני חושב שהיום המצב טוב בהרבה מזה שהייה ב-73

בשמחות.

חינוך ועוד חינוך? סיסמא ריקה מתוכן בהקשר הדיון הנוכחי, איך בדיוק חינוך ועוד חינוך ימנעו קסאם על עזה איום אירני או פעולות חיזבאלה?? לא צריך לשכנע אף אחד בחשיבות החינוך, אבל העלאת הנקודה בדיון הנוכחי הינה פופוליסטית ולא רלוונטית. השקעה בחינוך תפתור הרבה בעיות במדינה ואף אחת מן הבעיות שאנו דנים עליהן כאן!!
דעתך הנושא ה f-35 לצערי איננה מחוברת למציאות, אי אפשר לחלק א"א וא"ק כאילו הם דברים נפרדים ולהגיד שאנחנו טובים בא"א אז אין בעיה... f-35 (בהנחה שהוא עושה את מה שמספרים שהוא עושה..) יתן יתרון של עשרות אחוזים בהיבטים רבים, מהאיומים הקרובים ועד אלו הרחוקים..יחסוך חיים בכמות שלא ניתן לספור של לוחמים מכל החילות ואזרחים בעורף....על עזה הוא כנראה לא ישפיע, זה נכון...
אני לא מאלה שטוען שנשק אחד הוא הוא זה שישנה את המצב ואיתו הניצחון מובטח ואיך לא חשבנו על זה קודם (ראה כתבה מטופשת בנושא טיל הקרקע קרקע שלא היה לנו במלחמת לבנון השניה..לא זוכר את שמו..) אבל להגיד שמטוס חמקן בעל טווח תקיפה מאוד גדול ויכולת אויר אויר טובה מכל מטוס בזירה לא ישפר בהרבה את מצבנו? או שאתה לא מכיר את מצבנו או שאתה לא מכיר את מצב הצד השני...ראה רק היום שירשור בנושא AIM9X במזרח התיכון....
_____________________________________
!Ya Gotta Believe

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #169  
ישן 19-08-2008, 20:18
  AJ-47 AJ-47 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.04.08
הודעות: 6,949
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

לעניות דעתי אין זה מתפקידו של ח"א להיות ארטילריה מעופפת שיכולה להענות לכל הקפצה,
לח"א ישנם ארבעה מטלות עיקריות:
1. הגנת שמי המדינה.
2. השגת עליונות אווירית מעל שטחי הלחימה.
3. בידוד אזור הקרב ע"י השמדת המערך הלוגיסטי של האויב.
4. השמדת תאי שטח בהתאם לתוכנית ערוכה מראש.

רק לאחר השלמת משימה מס. 2 ניתן להפעיל את משימה 3 ואם יש צורך גם את משימה 4.
סיוע קרוב ברמה שאנחנו כולנו רוצים לראות דוגמת ששת הימים, לא הייתה ביום כיפור ואני בספק אם תהיה במלחמה הבאה.
את הסיוע הקרוב צריך להשאיר לארטילריה ולמסוקים. צריך לצייד את הארטילריה בחמ"מ ואת המסוקים בטילים לטווח של כ- 15ק"מ על מנת שלא יהיו בטווח מערך הנ"מ של האויב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #171  
ישן 19-08-2008, 23:51
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
בתגובה להודעה מספר 170 שנכתבה על ידי שייקה פייקה שמתחילה ב "על זה בדיוק הטענה של BA"

אם ללכת לפי מסקנות אלה, הרי שצריך להקצות לחיל האויר יותר משאבים, כי לפי 2006 הברדק בצבא היבשה נותר דומה ושוב חיל האויר לא היווה "שמיכה" מספיק גדולה כדי לחפות על הפערים שנוצרו.........
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #177  
ישן 22-08-2008, 17:38
צלמית המשתמש של עידו403
  משתמש זכר עידו403 מנהל עידו403 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.01.04
הודעות: 27,888
בתגובה להודעה מספר 176 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "ברור ש[u]מנתץ[/u]. מה לעשות,..."

המספרים שכיוונתי אליהם הם של נתוני צריכת התחמושת במלחמת לבנון השניה. בכל הנוגע לכמויות ונתוני צריכת תחמושת במלחמת יום הכיפורים- אין לי כוונה לחלוק עליך, כיוון שאתה לחמת במלחמה הנ"ל ומתוקף תפקידך היתה לך נגישות לנתונים ולבעלי הנתונים (תו"כ המלחמה ובשנים שלאחריה).

מה שכן, הדעות חלוקות בנוגע לכמות התחמושת אשר נורתה במלחמה האחרונה. אני מניח שהנתון המדוייק נמצא במחלקת אמל"ח במקתמ"ר או במז"י.
אני מרגיש כי מדובר כאן בסטיה קלה מנושא הדיון, ולכן ברשותך אני עובר לדממת אלחוט
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
לעולם אשא דגלך בגאווה


נערך לאחרונה ע"י עידו403 בתאריך 22-08-2008 בשעה 17:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #179  
ישן 22-08-2008, 18:45
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי הפעלת הארטלריה המצרית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים
בתגובה להודעה מספר 178 שנכתבה על ידי דוד שמואל שמתחילה ב "הצד השווה הוא חוסר היכולת..."

אם כבר גלשנו לדיון על הפעלת הארטילריה באשכול שהנושא שלו היה תרומתו של חיל האויר בלחימה בגזרת סיני.
אז כמו שכתב דוד שמואל הארטילריה המצרית רדפה אחרינו ..
הן בהתשה והן ביום הכיפורים ועל זה אני מעיד מעדות אישית , בכל פעם שעוד לא הספקנו להתמקם ולא מדובר בצמתים או במקומות אסטרטגיים שהיו מטווחים מראש ,מספר דקות לאחר מכן היינו סופגים אש ארטילרית.
לקח לנו זמן להבין את הסיבה.
המצרים החדירו הן בהתשה אבל בעיקר במלחמת יום הכיפורים , עשרות קתקי"ם שהיו מצוידים באת חפירה קטנה - את שהייתה חלק מחגור הקרב גם בצה"ל בשנות ה60 , מכשיר קשר תיק עם פיתות, מים, קופסאות שימורים ומשקפת ותת מקלע קרל גוסטב - הבכירים קיבלו קלאצ'ים.
אותם קתקי"ם היו מתמקמים על דיונה שולטת, חופרים שוחה מכסים אותה בשיחים וכך הם היו מטווחים את הארטלריה .
כמי שחיסל את אחד מהם ליד תעוז " כישוף" לאחר שראיתי שמשום מה השיחים " זזים " ,בתחילה הייתי סבור שמדובר "בפתע מורגנה " אך לאחר שהוא חוסל באש מקלעים הבנתי איך ולמה המצרים עושים לנו בית ספר.
בנוסף אסור לשכוח שלרשות הכוחות המצרים הייתה מפת "סיריוס, מתורגמת לערבית לד"ר [ תא"ל] דני אשר יש העתק מהמפה ,השד יודע איך היא הגיע אליהם כך שהם ידעו בכל רגע נתון למרות שברשת הקשר דיברו בשפת קוד על מיקומו של כל כוח , אלברט מפקד 252 כדוגמא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #180  
ישן 22-08-2008, 19:07
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
קצין אחד איבד אותה...
בתגובה להודעה מספר 179 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "הפעלת הארטלריה המצרית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים"

כבר כתבתי באשכול אחר , כי את המפה איבד איזה קצין וכמובן לא דווח על כך. הטמטום והטפשות של פיקוד הדרום היה בזה שזאת הייתה כבר מפה ישנה ומזמן היה צריך להחליף אותה, על אחת וכמה במלחמה. (היה מלאי של מפות קוד חדשות)
זה בדיוק מה שעשו מצרים . שבוע לפני המלחמה הם החליפו את כל המפות ואת כל אותות הקשר שלהם ואנו היינו כעוורים וחרשים...

זהו אחד הסימנים המרכזיים כאשר האויב מחליף הכל, הוא מתכונן למלחמה, אך אנו היינו שיכורים ויהירים מדי בכדי להבין שהם מסוגלים לעשות זאת.
זה היה ידוע לכולם או לפחות מי שצריך היה לדעת אך לא עשינו כלום, אני חוזר לא עשינו כלום. זהו מחיר הגאוה והטפשות, אולי למדנו משהו, אשרי המאמין...
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #182  
ישן 20-08-2008, 22:17
צלמית המשתמש של PERE1
  PERE1 PERE1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 285
פיגוע חלוקת משאבים ותלונות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

כמו שנאמר הוא צודק וגם הוא צודק - כל אחד בוכה מסיבתו הוא ולא ניתן לרצות אף אחד או כמעט אף אחד.
כפי שהמצב נראה לא יחול שינוי בחלוקת השלל - תקציב בשנים הבאות והכחולים יהנו מבשר פילה איכותי
לדעתי בזבוז אדיר - יש לנו יתרון אדיר בא"א על כל היריבים בזירה וצריך לבנות עורף חזק, תשתיות חינוך
ועוד חינוך , F35 לא ישנה את מאזן הכוחות באחוז אחד ולא ישנה את תוצאות המלחמה הבאה אם תפרוץ
אפילו בק"מ אחד או לוחם אחד, כך גם 50XF35 -זאת דעתי בלבד.
אימונים רציפים וטובים כמו פעם יכולים לשנות הרבה מאוד.
חיילים טובים יכולים לשנות המון את שדה הקרב העתידי.
תשתיות מתאימות יכולות לשנות את עתידנו.
נכון שמילים גדולות כמו תשתיות וחינוך קשה לפרוט אותן לביצוע מיידי אבל אני מכיר כמה ארצות שבחרו
לקדם את הנושאים הנ"ל לראש סולם העדיפויות הלאומיות והן לא מצטערות.
כל זמן שגנרלים מנהלים את המדינה לא יווצרו תנאים לשינוי תפיסת הבטחון, והציבור ברובו הדיוטות
(לא אידיוט)ובור בהבנת אסטרטגיות ושימוש בכוח. שוורצנגר ורמבו הם המודל לניצחון.
לכן:
תמיד נגיע למצב של ירוקים "דפוקים" וכחולים "מצופרים" שלא מספקים את "הסחורה" בזמן אמת.
הדיון הנ"ל מעניין אבל חסר סיכוי נוכח המציאות הדפוקה שלנו.

בשמחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #183  
ישן 20-08-2008, 22:29
  אודי עציון אודי עציון אינו מחובר  
כתב הרכב של ידיעות אחרונות. עיתונאי ועורך ותיק את שירותו הצבאי עשה ככתב בביטאון חיל האוויר
 
חבר מתאריך: 31.10.07
הודעות: 81
יש גם תשואה כלכלית להשקעה בתקציב הביטחון
בתגובה להודעה מספר 182 שנכתבה על ידי PERE1 שמתחילה ב "חלוקת משאבים ותלונות"

אף 35 באמת לא היה משנה הרבה את תוצאות מלחמת לבנון השנייה. מנגד, הוא עשוי להיות משמעותי מאוד במלחמה מול איראן וסוריה (או מצרים), שאז החמקנות שלו היא יתרון חשוב בהנחה שחיל-האוויר יהיה היחיד בזירה שמצויד בה.

לגבי תקציב הביטחון - צריך לזכור שיש לו גם תשואה כלכלית. תראה כמה סטארטאפים וחברות היי טק גדולות ומצליחות נולדו מיחידות הטכנולוגיה הצה"ליות שאותו תקציב גם כן מממן, מכניסות מטבע זר רב ומעסיקות אלפי ישראלים בשכר גבוה מהממוצע.

תראה גם כמה אנשים מעסיקות התעשיות הביטחוניות, הודות לייצוא של מערכות נשק שפותחו במימון צה"ל (תמיכה בתשתית המחקרית, מימון פיתוח מערכת הנשק המוגמרת, רכישות שלה שמאפשרות פתיחת פס ייצור אחר כך משמש גם לייצוא).

אני לא יודע לכמת את זה מול מה שתיתן השקעה בחינוך. אני גם מניח שהשקעה בחינוך תיתן בסוף תשואה כלכלית גבוהה יותר, אבל זה לא שכל תקציב הביטחון מממן נגדים מובטלים בקריה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #184  
ישן 20-08-2008, 23:14
צלמית המשתמש של b.a
  b.a b.a אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
סוף סוף פרא לעניין
בתגובה להודעה מספר 182 שנכתבה על ידי PERE1 שמתחילה ב "חלוקת משאבים ותלונות"

כמעט וחששתי כי השתתפתי במלחמה אחרה. שונה מזאת שהייתי חלק ממנה, ושונה שבעתיים מזו שקראתי עליה בספרים ובתחקירים, אשר זכיתי לשזוף חלק מהם. מזה שנים רבות שאני קורא , באופן כמעט אובססיבי כל ספר שנכתב על המלחמה ההיא (והסטוריה צבאית בכלל). חלק מהם שוכן כבוד בספרייתי, כמו גם כמה תחקירים ומחקרים ששוחררו. אמנם המסקנות אליהן הגעתי תוארו על ידי כ"כמסקנות מגובה החול" (באנלוגיה לספר..) אולם נוכחתי לדעת כי נקודת המבט הירבועית שלי, הביאה אותי לכלל אותם מסקנות, אשר ניתן להסיקן אף מניתוח האמור בספרות. לא בכדי כתב אדם יקר שהלך לא מכבר לעולמו,בנתחו את מצבו של חיל האויר בתום מלחמת ההתשה כי "הטיל כופף את כנף המטוס".
ביולי 1970 מצא עצמו חיל האויר נמצא במצב, בו יכולת הפעולה שלו הוגבלה ע"י מערך טילי הק"א, שהחל צובר עוצמה בצד שכנגד. המצרים הצליחו ליצור מערך משולב של 3 סוגי טילי ק"א תוך חיפוי הדדי (לא כולל SA7), אשר פגע ביכולת התמרון של חיל האויר, וגרם לכך כי כל סיוע בתחום מטרית הטילים- שהינה החגורה המשתרעת לעומק כמה עשרות קילומטרים מעל שדה הקרב היה כרוך באבידות קשות, בהתאם, נאלץ חיל האויר לפעול בתנאים קשים ביותר, תוך ספיגת אבידות. המערך הקרקעי- קרי הארטילריה- שנבנה לצורך סיוע להשמדת חגורת ההגנה הטילית, היה מערך מדולדל מלכתחילה שלא היה מסוגל, לא מבחינת כמותו, לא מבחינת איכותו ואף לא מבחינת תכנון פרישתו המבצעית ליתן מענה הולם לבעיה, אף נתנאים אופטימליים. בפועל, הסתבר כי תנאי פתיחת המלחמה לא איפשרו כלל את ביצוע התכנונים. אף ההפתעה בה מצאנו עצמנו נמלחמה, לא איפשרה ביצוע תכנונים מוקדמים למיגור טילי הק"א, כאשר חיל האויר נדרש להפנות חלק ניכר מכוחותיו לביצוע פעולות א"ק, תוך דחיית התכנון למועד מאוחר יות. מועד זה כבר היה מאוחר מידי, נאשר האבידות והצרכים הנוספים להם נדרש חיל האויר, הביאו לכך ש"השמיכה היתה קצרה מידי" ולא הספיקה לכל הצרכים.
נכון כי חיל האויר הפנה משאבים רבים ביומה הראשון של המלחמה לסיוע לכוחות הקרקע. אין ספק כי הפגיעה במסוקי הקומנדו, היוותה מקור עזרה לא יסולא לכוחות הקרקע. בנושא זה פעל חיל האויר כפי שציפינו ממנו. וכאמור, בתחום הירוט יכולת פעולתו היתה מרשימה, כל אימת שהוקצו כוחות לירוט.
מנגד, הפעלת משאבים מרובים להשמדת הגשרים לא היתה כל כך יעילה לטעמי. שכן המצרים פיתחו טקטיקה של תיקון גשרים ע"י אלמנטים מודולריים מהם היו מורכבים, וכן ע"י קיפול גשרים אל הגדה. התוצאה היתה כי ככל שנפגעו גשרים, הרי כעבור פרק זמן לא ארוך, הם חזרו לפעול. אמנם תקיפות הגשרים הביאו לעיכוב בהעברת הכח המצרי, אולם נראה כי אלה ציפו לכך, כך שעובדה היא כי הצליחו לצלוח את התעלה במלוא הכח המתוכנן, תוך פרק זמן לא ארוך, ונהתאם לתכנונם המדוקדק.(ראו ספרו של שזאלי בנדון).
ולאחר כל הדברים האלה אין לי אלא לחזור על עמדתי הראשונית, על אף כל התגובות לגופו של אדם ולא לגופו של טיעון: חיל האויר לא הצליח לעמוד בכל המטלות ולא תרם למערכה הקרקעית כפי הציפיות שנתלו בו.
אין לי אלא להביע תקווה כי המשך הדיון באשכול זה יהא לגופו של הנושא וללא גלישה לפינות אפילות.
_____________________________________
.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #185  
ישן 20-08-2008, 23:45
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
בתגובה להודעה מספר 182 שנכתבה על ידי PERE1 שמתחילה ב "חלוקת משאבים ותלונות"

אני חושב מה שאתה אומר, אבל מתנסח פחות טוב.
לכן כשאחזור לארץ, אחרי ההתעסקות בבטחון (שמשלמת את החשבונות של העכשיו) אעשה הסבה לחינוך-הוראה (מתוך רצון בוער לאבטח ולהבטיח את האחר כך).

אני שמח לראות שאני חושב כמו אנשים עם יותר נסיון ממני. גם אני מאמין שמצבנו היום הוא טוב מבחינצ איכות הכלים, אך פחות טוב מבחינת האנשים שלטובתם כל הכלים האלה קיימים.

הצבא הוא מכשיר. האזרחים הם המטרה. השירות הצבאי הוא כלי, איכות החיים ב"אזרחות" היא המטרה.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #186  
ישן 21-08-2008, 23:32
צלמית המשתמש של PERE1
  PERE1 PERE1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 285
מידע חינוך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

ביום בו ילמדו בתיכון את המאמרים בפרש כנ"ל אני אתחיל להאמין בסיכוי לתקומת הארץ המובטחת
הבטחה שלא קוימה, מדינה על תנאי,
אם רגב וחבריו יעשו הסבה להוראה אני "חותך" פעם שנייה - ממילא אין לו שימוש מבצעי.
לB.A- אני מבין את התיסכול שלך בנוגע לפעילות ח"א ואין לי כלים למדוד אחד לאחד כל קרב וציר
אבל אני יודע שח"א התאמץ לסייע ככל יכולתו ולפעמים הצליח, סיוע באמ"ט הוא לא קייטנה -מתים מזה
ולכן נתנו עדיפות לתקיפת טילים ורק אח"כ התפנו לסיוע מסיבי לקראת הצליחה של אריק.
בכל אופן אני חוזר ואומר שתמיד תמיד יגידו שח"א גירד את הביצים כי זו דרכו של עולם, גם אני אוהב
לגרד,

בשמחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #189  
ישן 23-08-2008, 09:03
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי אף אחד לא חלק על תרומת חיל האויר במלחמת יום הכיפורים
בתגובה להודעה מספר 188 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "רק ככה בקצרה. מצריים איבדה..."

אף אחד לא חלק על תרומתו של חיל האויר במלחמת יום הכיפורים ועל גבורת הטייסים שפעלו בתנאים כמעט בלתי אפשרים.
כותרת האשכול שנפתח ע"י B.A הייתה תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית ,בפתיח של המאמר שלו הוא התייחס לחזית הדרום בלבד ועל כך שחיל האויר לא נראה בשמי סיני מה8 ועד ה18 לחודש .
כל הלוחמים שהיו שם אישרו את העובדות.
לגבי מבצע אבירי הלב אני חוזר וטוען שלא היה כל סיוע לכוחות 143 ו162 הן סיוע בתקיפת מטרות והן הגנה על הכוחות הצולחים, במידה ויש לך הוכחות או עובדות שלא ידועות לנו אשמח עם תפרט.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #190  
ישן 23-08-2008, 11:02
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
זאת מלחמה
בתגובה להודעה מספר 189 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "אף אחד לא חלק על תרומת חיל האויר במלחמת יום הכיפורים"

דני אתה לא יכול לקבל מבט כולל על הזירה וחזית המלחמה אם אתה לא נמצא בחמ"ל או בפיקוד.
מנקודה שלך אתה רק רואה מה קורה מעל הראש שלך בלבד. איך אפשר להגיד שלא היה ח"א.
אם אתה צודק אז אולי תגיד לנו איפה לדעתך או ידיעתך היה ח"א באותם הימים שלא ראית או לא שמעת אותו "מנגן".

אני אמנם לא הייתי בחזית כמוך ולא השתתפתי בלחימה עצמה, אך עשינו דברים חשובים, היות וזה לא נושא האשכול אז אעצור כאן. אם תבדוק נתונים באותם הימים שציינת, אפשר לראות שהיו אבדות למטוסינו
אז אולי בכל ח"א היה. כידוע האבדות לא נגרמות למטוסים אם הם נמצאים על הקרקע.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו


נערך לאחרונה ע"י האזרח בתאריך 23-08-2008 בשעה 11:07.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #191  
ישן 23-08-2008, 13:20
  משתמש זכר דני קריאף דני קריאף אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.06
הודעות: 422
צבאי אין כל ספק שבמידה ואתה נמצא בחמ"ל אוגדתי או באום חשיבה אתה יודע הרבה יותר
בתגובה להודעה מספר 190 שנכתבה על ידי האזרח שמתחילה ב "זאת מלחמה"

אני לא חולק על קביעתך היא ברורה ואי אפשר לחלוק עליה.
אך היות ורוב הלחימה מה9.10 ועד ל19.10 התרכזה בגזרה המרכזית באזור הצירים עכביש טירטור נחלה ועד לציר טליסמן ובראש הגשר במצמד [ חצר המוות] ניתן היה ללא קושי לראות ולהבין שהטייסים המצרים " ירדו" עלינו ללא הפסק והישועה מחיל האויר לא הגיעה.
למזלנו ולמזלו של צה"ל כמו שכתבתי בעבר עקב המקצועיות הירודה של הטייסים המצרים הם לא סיפקו את הסחורה למרות שהשמיים מבחינתם היו די "נקייים".
רק ביום שישי לאחר שחטיבה 421/143 [חיים ארז] השלימה את חיסול בסיסי הטילים באפריקה , הופיע חיל האויר ובגדול וכל מי שלחם שם עמד ומחה כפיים על הקרקס שעשו הפנטומים למטוסים המצרים.
באשכול זה נכתב על התיאום בין כוחות הקרקע לחיל האויר ובנושא זה ברצוני להרחיב.
ביום שבת וביום ראשון 20.21.10.73 נשלחה חטיבה 600 בהרכב הגדודים 409 ו410 - 407 היה מסופח לחטיבה 14 ,למשימת התאבדות נוספת על דיונת מיסורי על מנת להרחיב את ראש הגשר, גם מח"ט 600 טוביה רביב וגם מפקד אוגדה 143 אריק שרון היו סבורים שמדובר במשימת התאבדות מה שהוכח כנכון.
כמי שהאזין לרשת הקשר של החטיבה וצפה על הקרב מהרמפות של המצרים באפריקה אנני יכול לשכוח את בקשותיו של טוביה מאריק לדחות את המתקפה עד לקבלת סיוע אוירי.
מוטי הוד מפקד חיל האויר לשעבר שהיה בחפ"ק של טוביה ניסה להרגיע אותו "שאוטוטו" מגיעים מטוסי התקיפה..
בפועל הם הגיעו די באיחור השליכו פצצות על "הבאב אלה" להתרשמותי הסוייקטיבית כמי " שראה את זה בשידור ישיר ואז הם נעלמו".
חטיבה 600 ובעיקר גדוד 410 הוכו במכה קשה לוחמים רבים נהרגו ורבים נפלו בשבי.
וצריך לזכור שבבאותם ימים לא היה כל איום נ.מ. מצד המצרים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #192  
ישן 23-08-2008, 14:08
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,666
לפני הפסקת האש...
בתגובה להודעה מספר 191 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "אין כל ספק שבמידה ואתה נמצא בחמ"ל אוגדתי או באום חשיבה אתה יודע הרבה יותר"

בתאריכים 22-21 לאוקטובר היה מדובר שהפסקת האש עוד מעט נכנסת לתוקף והיו דרושים כמה תיקונים...האם זה לא מזכיר "קצת" מה שקרה לפני שנתיים - תחליטו לבד.
המצרים לא חדלו מייד ולכן הכוחות שלנו המשיכו והשמידו גדוד קומדו מצרי בג'בל עתקה שנתן יתרון איסטרטגי גדול.
מה לעשות, הנצחון נקנה תמיד בהרבה קורבנות ובהרבה דם.
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #193  
ישן 23-08-2008, 14:41
  יואב בן צוריה יואב בן צוריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.01.08
הודעות: 831
בתגובה להודעה מספר 189 שנכתבה על ידי דני קריאף שמתחילה ב "אף אחד לא חלק על תרומת חיל האויר במלחמת יום הכיפורים"

דני, הטיעון שלך מעגלי.
מה שאני מבין מהטיעון שלך הוא שכל הכוחות שלא השתתפו במישרין בקרבות הצליחה, לא תרמו להם.
ואת זה אפשר להכליל גם על כוחות שיריון שלחמו באותה עת בגזרות אחרות של אותה חזית.
הרי כל מטוס מצרי שהופל, היווה סיוע למערכה הקרקעית. ח"א פעל במלחמה הזאת - עקב התנאים האובייקטיבים שנוצרו - בניגוד לתוכניות הפעולה שלו שאושרו מראש ע"י המטה הכללי. בבאלגן הכללי ששרר במטה אחד הבודדים שתיפקד היה בני פלד.
כמו שטענתי, מדידת תרמתו של החיל למערכה הקרקעית הוא נושא מאוד רחב, שאסור לו להימדד מזוית הראיה מצומצמת של החייל בטנק או אפילו המח"ט בטנק. המלחמה היא לא העסק הפרטי של אף לא אחד מאף זרוע של צה"ל, ואלמלא המאמץ הכולל של כולם, שיריון, חיל-הים, רגלים, הנדסה וגם ח"א כל העסק היה נגמר אחרת לחלוטין..
נראה לי שכיוון שהבלאגן וההפקרות בחלקים הירוקים של צה"ל עדיין חוגג, שהחייל היחידי שהפיק לקחים ממלחמת יוה"כ היה ח"א.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #195  
ישן 23-08-2008, 11:02
  מאצו פיצו מאצו פיצו אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.07.07
הודעות: 253
נושא האשכול היה צר יותר
בתגובה להודעה מספר 188 שנכתבה על ידי יואב בן צוריה שמתחילה ב "רק ככה בקצרה. מצריים איבדה..."

אם נעיין בפרק שבו נפתח האשכול נמצא שהשאלה אשר הועמדה לדיון היתה צרה וממוקדת. ברשותכם, מספר ציטוטים:

הרהורי מתמקדים בשני נושאים:א. חיפוי על כוחות הקרקע. ב. סיוע ואמנעה קרובים

וכן:


לסיכום: מסקנתי האישית הינה כי עיקר תרומתו של חיל האויר לכח הקרקעי הייתה ביצירת מטריה אוירית מעל הגשרים. חיל האויר תרם תרומה משנית בכל הקשור בסיוע קרוב, ואף לא סיפק מטריה אוירית מלאה בעשרת ימי הלחימה הראשונים.

ומכאן, שכוונת המחבר ממוקדת בשתי נקודות בלבד.
ידוע כי כוחות הקרקע ציפו לראות בחיל האויר מגן כנגד תקיפות מטוסי אוייב - הגנה שכנראה, נוכח האמור בתגובות לא היתה מושלמת, לפפחות בחלק מימי המלחמה.
כמו כן, היתה ציפיה, לגיטימית , לקבל סיוע קרוב ואמנעה. לא שמענו על רק"ם של האוייב שנפגע ע"י מטוסים בשדה הקרב הקרקעי. כוחות הקרקע לא קיבלו סיוע לשיתוק גדודי החת"ם המצריים, ואף, כפי שכבר אמר מישהו לעיל, לא הותקפו שיירות דרגים של המצרים. דומני שברמה"ג היתה התמונה שונה במקצת, אך לא שמענו על כך בפורום זה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #200  
ישן 17-11-2008, 08:33
  שריונר מרובע שריונר מרובע אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.05.05
הודעות: 637
הכחולים והירוקים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

1. ביום כיפור, קצת לפני השעה 2, הבטתי בתדהמה לשמים וראיתי כיצד מטוסים סורים חודרים לשיטחנו ומפציצים באין מפריע.
בפי כולם באה השאלה, מלווה בקללה עסיסית: איפא חיל האוויר? הרי הבטיחו לנו במשך שנים שאנחנו יודעים מתי מטוסי האויב ממריאים מבסיסיהם, ואוי להם אם הם רק יתקרבו לגבול..
והנה אין אף מטוס משלנו מעלינו.

2. בכל המלחמות נפגעו כוחותינו מירי מטוסים בגלל טעות בזיהוי, אסון שחוזר על עצמו שוב ושוב - ללא מענה נאות מחיל האוויר.
מענין שהם מצאו פיתרון לזיהוי מטוסים (עמית\טורף) אבל אין מענה לבעיית הטעות בזיהוי קרקעי.

3. במשך שנים טענו בחיל האוויר שאין צורך בארטילריה, שהרי חיל האוויר הוא ארטילריה מעופפת, והוא ישמיד בקלות כל תקיפה קרקעית.
כתוצאה מכך התנוון חיל התותחנים, ובפרוץ המלחמה היו מעט מאד תותחים בסיני.
אם היתה כמות נאותה של תותחים בסיני ביום כיפור, הם היו מצליחים למנוע את חציית התעלה,שהרי החי"ר מנוטרל לחלוטין בהפצצה ארטילרית, במיוחד עם הם היו תופסים את המצרים כשהם במים, אז כל רסיס היה מטביע את סירת הגומי יחד עם נוסעיה, על ציודם.

4. אם מפקד אוגדה מבקש סיוע אוירי, הרי חיל האויר מודיע לו אם הוא יקבל או לא יקבל סיוע זה, מתי הוא יקבל אותו, כמה מטוסים ישתתפו, וכו', ועכשיו הוא צריך להמתין עד שחיל האויר יואיל להגיע.
כמובן שבמקרה כזה המפקד יוותר על עזרתם של הכחולים.
לא יעלה על הדעת שמפקד האגד הארטילרי יתן תשובה כזו, והוא יענה מידית לדרישה כזאת ממפקד האוגדה.

כך זה היה תמיד וכך זה ימשיך להיות, אלא אם יהיה שינוי מהותי: חיל האויר של כוחות היבשה.
אנחנו צריכים ללמוד מהאמריקאים: בנוסף לזרוע האוויר יש חיל אוויר לצבא, לצי, למרינס ולמשמר החופים.
זאת ועוד: ראש זרוע האוויר אינו מפקד חיל האוויר האמריקאי אלא רק יו"ר המטה, ותפקידו הוא בניית הכח: מטוסים, אנשים, שיטות לחימה, ציוד וכו', אבל הוא אינו מפקד על הטייסות, הכנפות והלהקים.
על כוחות האוויר מפקד אלוף הפיקוד, וכאשר מפקד פיקוד המרכז דורש הפצצה אוירית בעירק, הוא פוקד על עוזרו לעיניני אוויר היושב במטהו, והוא נענה מידית.
ברור שלפחות את המסקרי"ם יש להעביר לפיקוד ישיר של כוחות היבשה, שהרי הם צריכים להשתלב עם הטנקים ועם כוחות הנ"ט בהשמדת שריון האויב.

כמובן שאין סיכוי ששינוי כזה יקרה בצבאנו המפואר, שהרי לא טובת הענין מנחה את מפקדינו הנערצים, אלא האגו, הפירסום ויחסי הציבור ובעיקר הקריירה והתפקיד הבא הם בראש מעיניהם.



-----------------------------------
חיל השריון: נלחמים בישיבה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #204  
ישן 26-08-2011, 11:29
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
מחקר אמריקני מעניין בנושא הסיוע האווירי הישראלי ברמה"ג במלחמת יוה"כ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

נכתב לפני 23 שנים על בסיס מקורות משניים והוגש כתזה לתואר 2 בידי קצין חהא"א חניך פו"מ מתקדם. הקצין מקטלג את פעילות ח"א על פי המונחים האמריקנים ומבחין בין סיוע אווירי קרוב (CAS) ובין המנעת שדה הקרב (BAI). בין שלל הממצאים והמסקנות אני מביא כאן שלש שהן החשובות ביותר לדעתי לדיון באשכול:

1. ח"א תרם תרומה משמעותית להצלחת צה"ל ברמה"ג בה בעת חלק נכבד מפעילותו שם הוקדש להמנעה (קרי פגיעה בדרגי העתודה וסיוע, פו"ש, ריכוזים עורפיים, מאגרי תחמושת וציוד וכו') - ועל כן תרומתו הישירה והמידית ללחימה הקרקעית בחזית עצמה הורגשה רק במאוחר ובמשורה, ולמעשה רק אחרי שהקרב היבשתי כבר הוכרע לרעת הסורים (הכוונה כנראה למתקפת הנגד ולאחריה ההבקעה).

2. יכולות הפו"ש (C3I) הריכוזיות של ח"א אמנם אפשרו גמישות בקבלת החלטות, שינוי משימה ומעבר מהיר מרגיעה ללחימה בה בעת היכולות לא מוצו, בין היתר בגלל הערכת חסר ליכולתם של הסורים להתקדם וללחום בלילה (לעומת העדר יכולת שכזו בקרב כוחות הקרקע והאוויר הצה"ליים) וכמובן לניידות ועוצמת מערכי הנ"מ השונים שלהם. כתוצאה מכך מטרות עורף ועתודה רבות לא נפגעו.

3. תפישת הבטחון הישראלית נכון לאותם הימים, שדגלה בהסתמכות על צבא סדיר דליל ודל כוח אש (הכוונה לסיוע ארטילרי ונ"ט) בקו המגע, בצירוף תא שטח קטן והסתמכות (כמעט) טוטאלית על ח"א (וכמובן התראה מודיעינית מספקת) כגורם משלים היוותה סיכון אסט' אדיר, שכמעט ועלה למדינה בהפסד צבאי צורב.

http://www.dtic.mil/cgi-bin/GetTRDo...oc=GetTRDoc.pdf
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #205  
ישן 27-11-2011, 01:29
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
כתבה נוספת מבטאון ח"א - הסיוע האווירי בחזית הצפון במלחמת יוה"כ
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

http://www.iaf.org.il/1213-21479-he/IAF.aspx

איפה חיל-האוויר

שלושים שנה אחרי, אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים יצחק (חקה) חופי, מנתח את שיתוף הפעולה בין פיקוד הצפון וחיל-האוויר. מה הצליח ומה לא, האם אפשר היה לפעול אחרת והשאלה הגדולה מכולן: האם הצליח חיל-האוויר לעמוד במשימותיו כפי שהוגדרו לפני ובעת המלחמה?

"אחת העובדות החשובות שצריך לציין בנוגע לשיתוף הפעולה של פיקוד הצפון עם חיל-האוויר, היא שהצטבר ניסיון משותף כבר מימי מלחמת ההתשה תחת פיקודו של קודמי בתפקיד מרדכי (מוטה) גור. היו אז מה שקראו "ימי קרב" בהם הופעלו טנקים, ארטילריה וכמובן סיוע של חיל-האוויר. במסגרת ימים אלו עבדנו בחפ"ק משותף עם אנשי חיל-האוויר והיה יועץ אווירי מיוחד שתיאם את הפעלת המטוסים עם הפעלת הארטילריה וכך נוצרה טכניקה של שיתוף פעולה וחלוקת מטלות. כך פותח האלוף (מיל') יצחק חופי את שיחתנו 30 שנה אחרי המלחמה כשהוא מתבקש על ידינו לספר על שיתוף הפעולה בין חיל-האוויר לפיקוד צפון.

התפנית בכל הנוגע לפעילותו של חיל-האוויר החלה בקיץ של 1973. מכיוון שסוללות הטילים הסוריות התקרבו כך שהטווח שלהן. כיסה את כל רמת הגולן עד הירדן ושפת הכנרת, נוצר מצב בו לא יכלו מטוסי חיל-האוויר להשתתף בתרגילים של הפיקוד במרחב רמת הגולן. הוכנסו מגבלות חמורות על טיסות מסוקים ומטוסים קלים באזור. אצלי, העובדה הזו הדליקה לא אור אדום אלא פנס אדום בעיקר בשל העובדה כי צורת פריסת הכוחות שלנו אז הייתה בעייתית משתי בחינות: הבעיה הראשונה הייתה הפריסה הדלילה של כוחותינו, שכללו רק חטיבת שריון אחת, ארבע סוללות ארטילריה וקצת חי"ר במוצבים. הבעיה השנייה הייתה המרחק הקצר בין הכוחות הסוריים לכוחותינו, מרחק שלא עלה על 300-200 מטר ברוב גזרת רמת הגולן, כך שהבנתי כי במקרה של התקפת פתע מצד הסורים, הגורם היחידי שיוכל לסייע יהיה חיל-האוויר שכפי שהזכרתי נוטרל במידה רבה עוד בקיץ. 1973 בעקבות התקרבותן של הסוללות הסוריות לגבול.

פניתי למפקד חיל-האוויר בני פלד וסיכמנו על דיון חירום לבדיקת נושא הסיוע האווירי במקרה מלחמה. בדיון הבהרתי כי גם אם יגיעו מטוסי חיל-האוויר לסייע הרי שתיווצר בעיה משום שהסורים כבר יהיו בשטחנו וההתמצאות בשטח תהיה קשה הרבה יותר. סוכם כי התלים עליהם ישבו כוחותינו יסומנו בסימונים של חביות לבנות כלפי מערב, כך יוכלו הטייסים לזהות את קו כוחותינו. בתרגיל שנערך לאחר מכן לבדיקת נושא זה הוברר כי סימונים אלו אינם אפקטיביים, אך לעומת זאת ציינו הטייסים כי הבחינו בבירור בקו הגבול שהיה תחום משני צדדיו בדרכי טשטוש. כך שבעצם נוצר מצב בו לא יכלו מטוסי חיל-האוויר לתקוף מטרות בצד הישראלי של הגבול משום שנקודת הציון שלהם הייתה גדר הגבול.

היו תוכניות לתקיפת מערכי הטילים, גם המצריים וגם הסוריים אולם היה די ברור כי בפועל יהיה די קשה לבצע אותן. למעשה זה היה המצב ביום חמישי, ה-4 באוקטובר 1973, כאשר זומנתי לדיון במטכ"ל דווקא לנושא הקשור בחיל-האוויר: ההצטיידות העתידית במטוסי F-15. הקדמתי ואמרתי כי לפני דיוני הרכש עלי לומר כמה מילים על המצב בחזית הצפון. דדו (הרמטכ"ל דוד אלעזר) לקח אותי לחדר צדדי ושם אמרתי לו בפשטות כי אם הסורים יתחילו לנוע לא תהיה לנו אפשרות לעצור אותם. ביקשתי עוד שריון ועוד ארטילריה. עלינו לחפ"ק ביום חמישי ובאוויר הייתה תחושה כי משהו עומד לקרות, בעיקר בשל תהליך צבירת הכוחות בצד הסורי. למרות הסברי אמ"ן על המצב הייתי מאוד לא שקט ועד ערב יום כיפור קיבלנו את חטיבה 7 ועוד שבע סוללות ארטילריה ובמקביל זימנו את חפ"ק חיל-האוויר, קודם כל את החפ"ק הטכני עם כל אמצעי הקשר ביום שישי כדי שיהיה מוכן כמה שיותר מהר.

ביום שבת, בדיון מטכ"ל הודיע דדו לאלוף פיקוד הדרום שמואל גורודיש ולי כי בשעה שש בערב תפרוץ מלחמה. טסתי מיד לצפון כדי להתחיל ולארגן את חזית הגולן ובשעה 12:00 נקראתי חזרה לרמטכ"ל להערכת מצב. בעודנו יושבים ומדברים, בשעה 14:00, פרצה המלחמה בשתי החזיתות.

הפאנטומים חזרו מדמשק

טסתי חזרה לצפון אל שדה-התעופה במחניים וכאשר הגעתי כבר היה המקום תחת הפגזה כבדה ומשם עליתי מיד לחפ"ק ברמה, כאשר היועץ האווירי שלי היה מרדכי (מוטי) הוד. ימי שבת, ראשון ושני היו הימים הקשים ביותר של המלחמה כאשר מאות טנקים סוריים חדרו לשטחנו. קיבלנו אישור לגייס מילואים ובמקביל לפנות יישובים. בימים אלה הסיוע של חיל-האוויר לא הורגש ולא סייע לעצור את השטף. אני לא יכול לומר שלא היה סיוע, אך הוא לא היה משמעותי, לא השפיע על מהלך הקרבות והכוחות הקרקעיים לא קיבלו עזרה לה היו זקוקים. הבעיה העיקרית הייתה זו אותה צפינו לפני המלחמה: נוצר מצב בו כוחות ישראליים וסוריים היו מעורבים בקרבות מגע מטווחים קצרים בתוך שטח ישראל, כך שלמטוסים היה קשה מאוד לתקוף בצורה מדויקת.

מקרה חריג קרה ביום שני, כאשר חטיבת טנקים מאוגדת מוסה פלד הגיעה למרגלות תל קודנא ונקלעה שם לקרב קשה מאוד. בדיוק אז חזרה רביעיית פאנטומים מתקיפה באזור דמשק, כאשר הם נושאים עליהם חימוש רב בו לא השתמשו. דרך מוטי הוד, היועץ האווירי, הסברנו להם את המצב ואכן הם תקפו את הכוחות שעמדו מול חטיבת השריון שלנו. למרות שכל התהליך היה מקרי, מכיוון שהם היו מיועדים לתקוף במקום אחר ומטרות אחרות, הרי שמקרה זה המחיש את האפקטיביות האדירה של סיוע אווירי למאמץ קרקעי. ביום שלישי כבר הצלחנו לחזור אל הקו הסגול ולהדוף את הסורים מכל המקומות אליהם חדרו, למעט מוצב החרמון. מכיוון שהמחשבה האסטרטגית במטכ"ל הייתה לנסות ולהוציא את הסורים ממעגל המלחמה, ניתנה עדיפות לפעילות האווירית בפיקוד צפון ובוצע מספר גדול מאוד של גיחות עומק.

הכנו תוכנית מסודרת בשיתוף חיל-האוויר לתקיפה קרקעית גדולה בכיוון דמשק והוחלט שהגזרה בה תתבצע הפריצה היא גזרת הפעילות הצפונית - ממרגלות החרמון בכיוון דרום. התוצאה של תוכנית זו הייתה שבפעם הראשונה במלחמה עשינו הכנה ארטילרית ואווירית של שלוש שעות ריכוך מסיבי על קווי הצבא הסורי. התקיפה התבצעה בכוח של שתי אוגדות תחת פיקודם של דן לנר ורפאל (רפול) איתן כאשר ביום חמישי היו לנו קרבות קשים עם הרבה נפגעים וביום שישי כבר התחלנו להתבסס במובלעת שכבשנו. למרות שהכוחות שלנו התפרסו על שטח רחב והיו יחסית מדוללים, הייתה כוונה ללחוץ ולהניע את הסורים לבקש הפסקת-אש שצה"ל יוכל להפנות את כל הכוח לגזרת התעלה. באותו יום, כאשר האוגדה של לנר נעה בכיוון כביש דמשק-ירדן, קיבלנו דיווחים על ענן אבק ענק שנע במאונך לתנועתו של לנר. אנו כבר ידענו כי כוח עיראקי גדול נמצא בדרכו לסייע לצבא הסורי והבנו כי הם חותרים למגע עם כוחותיו של לנר. גם כאן ביקשנו סיוע מחיל-האוויר, אולם למרות הנסיונות לא הצליחו המטוסים למנוע את הגעת הכוח העיראקי הגדול לחזית. תוך כדי תהליך זה נפגעו מטוסים וטייסים צנחו ונפלו בשבי. הגעתי למסקנה שנוכל להסתדר בשלב זה ללא חיל-האוויר משום שלסורים היה מערך צפוף ביותר של טילי נ"מ מכל הסוגים והפרופורציה בין הסיוע שקיבלנו לבין יחס הפגיעות במטוסים הייתה לא הגיונית.

בבוקר שלמחרת הושמדה רוב החטיבה העיראקית על-ידי כוחותיו של לנר ואנו המשכנו עד למרחק של 40 קילומטר מדמשק - טווח של ארטילריה. הכוונה הייתה לתת לסורים להבין כי אנו קרובים מאוד לבירה ושכדאי להם לצאת ממעגל הלחימה. אני יכול לומר כי בשלב הזה הצלחנו להסתדר בעזרת הארטילריה והכוחות המשוריינים ללא עזרת חיל-האוויר. חיל-האוויר השתתף באופן פעיל במבצע האחרון של המלחמה בחזית הצפון - כיבוש מוצב החרמון. מסוקים העבירו כוחות צנחנים אל מעל מוצב החרמון ומטוסים סייעו בתקיפת הכוחות הסוריים במוצב החרמון הסורי והחרמון הישראלי הכבוש.

בדיונים שהתנהלו לאחר המלחמה, בהם עסקנו ביחד עם אנשי חיל-האוויר בשאלת האפקטיביות של הסיוע האווירי, עלתה המסקנה כי הסיוע היעיל ביותר הוא אמנעה, כלומר לא סיוע מיידי וקרוב לכוחות הנלחמים, אלא פעולה כנגד תנועת הכוחות של האויב. מסקנה זו נבעה ממהלכם של ימי הקרבות הראשונים וחוסר היכולת של חיל-האוויר לסייע לכוחות הקרקעיים. ראינו שכאשר הכוחות היו סטאטיים, ערב החדירה אל מובלעת דמשק, נוצר קו חזית ברור וכך יכלו מטוסינו לפעול בצורה יעילה ביותר. לי אישית היה ברור עוד לפני המלחמה שאם לא יטופלו סוללות הנ"מ באקט הראשון של המלחמה, תיווצר בעיה רצינית מאוד בשאלת הסיוע של חיל-האוויר. בשיחה עם מפקד חיל-האוויר בנושא הוא קבע כי תתבצע תוכנית "דוגמן 5" שנועדה להשמיד את סוללות הנ"מ הסוריות, אך בפועל תוכנית זו לא התבצעה. למרות שידעתי שחיל-האוויר יבוא לסייע באש ובמים, לא היו לי אשליות שחיל-האוויר יוכל לעצור לבדו את התנועה הסורית, בעיקר בשל מערך הנ"מ האדיר שנוצר ברמת הגולן לפני המלחמה.

האם חיל-האוויר איכזב במלחמה? אני יכול לומר שהסיוע האווירי לכוחות הקרקע בשלושת הימים הראשונים היה לא אפקטיבי. צריך לזכור שחוץ משאר המשימות שלו, חיל-האוויר היה מופקד גם על שמירת המרחב האווירי של אזור הלחימה כמרחב נקי ובכל זאת הצליחו לחדור מסוקים סוריים עם אנשי קומנדו. מכיוון שהסיוע האווירי לא הורגש, כל הזמן צעקו "איפה חיל-האוויר" וזה אולי חלק מהתדמית שנוצרה לגבי תפקוד החיל במלחמה. אלא שאני רוצה להזכיר שני דברים: החל מהיום החמישי למלחמה החל סיוע אווירי מתוכנן שסייע לנו בהתקפה לכיוון דמשק. שנית, יש להזכיר את תקיפות העומק שהשפיעו על הסורים לא מעט. תקיפות אלה התבצעו במקומות רחוקים משדה הקרב, כך שגם אם לא כל הלוחמים ראו את המטוסים, הרי שבפועל הם גרמו ליצירת אפקט שהשפיע מאוד על הסורים, כך שהאלמנט הזה הוא חלק מהסיוע של חיל-האוויר לפיקוד צפון במלחמה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #206  
ישן 27-11-2011, 19:19
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
בתגובה להודעה מספר 205 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כתבה נוספת מבטאון ח"א - הסיוע האווירי בחזית הצפון במלחמת יוה"כ"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
http://www.iaf.org.il/1213-21479-he/IAF.aspx

איפה חיל-האוויר

שלושים שנה אחרי, אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים יצחק (חקה) חופי, מנתח את שיתוף הפעולה בין פיקוד הצפון וחיל-האוויר. מה הצליח ומה לא, האם אפשר היה לפעול אחרת והשאלה הגדולה מכולן: האם הצליח חיל-האוויר לעמוד במשימותיו כפי שהוגדרו לפני ובעת המלחמה?
...בימים אלה הסיוע של חיל-האוויר לא הורגש ולא סייע לעצור את השטף. אני לא יכול לומר שלא היה סיוע, אך הוא לא היה משמעותי, לא השפיע על מהלך הקרבות והכוחות הקרקעיים לא קיבלו עזרה לה היו זקוקים. הבעיה העיקרית הייתה זו אותה צפינו לפני המלחמה: נוצר מצב בו כוחות ישראליים וסוריים היו מעורבים בקרבות מגע מטווחים קצרים בתוך שטח ישראל, כך שלמטוסים היה קשה מאוד לתקוף בצורה מדויקת.


חופי גם העיד בועדת אגרנט (ראה בפורום)
אלוף חופי העיד בועדת אגרנט: (עמ' 51)
חיל האויר היה אפקטיבי בעצירת השריון הסורי. הוא עצר אותו לפחות על 2 צירים:
דרך הנפט
הדרך משיך מסכין לרפיד

האם אין פה סתירה בין דברי האלוף חופי ב 2 הפעמים?

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #208  
ישן 29-11-2011, 17:48
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
מאמר נוסף ממערכות - הלוחמה האווירית בקרב על המובלעת ברמה"ג
בתגובה להודעה מספר 207 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "איפה חיל האוויר? מאמר של אורי דרומי במערכות מ 1983"

נושאים מעניינים:

1. מאמץ מרוכז של ח"א הסורי לאורך ה 12 לאוקטובר לבלימת ההבקעה הצה"לית אל מעבר לקו הסגול - סה"כ 100 גיחות המניבות תוצאות מסוימות (6 הרוגים, 2 טנקים מושמדים לכוחותינו) במחיר של 9 הפלות מהקרקע ובאוויר. גיחות אלו מעמידות בספק את האפקטיביות של הנסיונות החוזרים והנישנים של חה"א לפגוע בבסיסי הטיסה הסורים במהלך השבוע הראשון למלחמה.

2. המחבר אינו מספק תשובה מניחה את הדעת כיצד הגיעו באין מפריע כוחות עירקים וירדנים בהיקף ניכר של 2 אוגדות, וזאת לאור טענתו על גיחות אמנעה רבות שבוצעו בעורף חזית רמה"ג לקראת ובעת ההבקעה. עד היום קשה להבין כיצד הפעולות היזומות היחידות שבוצעו כנגד הכוחות האדירים הללו היו 2 פשיטות מוסקות של סיירת צנחנים (שאחת מהן הסתיימה בכשלון) כאשר ניתן היה לשבש משמעותית את הגעת הכוחות הערבים בעזרת מטוסי תקיפה, מה עוד שהכבישים הארוכים בעומק סוריה כלל לא היו מוגנים בנ"מ וניתן היה להגיע אליהם תוך עקיפת אמ"ט החזית דרך לבנון (כפי שטס גם היסעור) או דרך ירדן או אפילו דרך לטקיה. כמו כן בימים ההם חזית הדרום שקטה יחסית ועיקר המאמץ הצה"לי מופנה לרמה"ג. מה שעוד יותר מדהים זה שכוחות חיל המשלוח הפאן-ערבי המשיכו לזרום לחזית שבוע שלם כמעט ללא מפריע גם אחרי שכבר התגלו ב 12 לאוקטובר.

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/109069.pdf
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #209  
ישן 29-11-2011, 21:15
  ykantor ykantor אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.07.05
הודעות: 593
הופתענו מהופעת הדיויזיות העירקיות
בתגובה להודעה מספר 208 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "מאמר נוסף ממערכות - הלוחמה האווירית בקרב על המובלעת ברמה"ג"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
2. המחבר אינו מספק תשובה מניחה את הדעת כיצד הגיעו באין מפריע כוחות עירקים וירדנים בהיקף ניכר של 2 אוגדות, וזאת לאור טענתו על גיחות אמנעה רבות שבוצעו בעורף חזית רמה"ג לקראת ובעת ההבקעה. עד היום קשה להבין כיצד הפעולות היזומות היחידות שבוצעו כנגד הכוחות האדירים הללו היו 2 פשיטות מוסקות של סיירת צנחנים (שאחת מהן הסתיימה בכשלון) כאשר ניתן היה לשבש משמעותית את הגעת הכוחות הערבים בעזרת מטוסי תקיפה, מה עוד שהכבישים הארוכים בעומק סוריה כלל לא היו מוגנים בנ"מ וניתן היה להגיע אליהם תוך עקיפת אמ"ט החזית דרך לבנון (כפי שטס גם היסעור) או דרך ירדן או אפילו דרך לטקיה. כמו כן בימים ההם חזית הדרום שקטה יחסית ועיקר המאמץ הצה"לי מופנה לרמה"ג. מה שעוד יותר מדהים זה שכוחות חיל המשלוח הפאן-ערבי המשיכו לזרום לחזית שבוע שלם כמעט ללא מפריע גם אחרי שכבר התגלו ב 12 לאוקטובר.

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/109069.pdf

לפי המאמר של עבודי שציטטת, הופתענו מהופעת חטיבה עירקית משורינת מול כוחות אוגדת לנר, ביום 12.10 שישי שעה 1500 . עם ערב פשטה סיירת הצנחנים ופיצצה גשר כדי לעכב הגעת כוחות עירקים נוספים. למחרת בערב פשטה שוב ונכשלה.

לפי ויקיפדיה "נתקבלו ידיעות בדבר חיל משלוח עיראקי גדול שעתיד להגיע לחזית הצפון. בשל החשש מפני החמרת המצב בחזית הוזנקו מטוסי F-4 פנטום לגיחות תצפית ליליות לאזור גבול עיראק-סוריה לאיתור שיירות צבאיות במטרה להפציץ ולבלום אותם טרם הגעתם לחזית. גיחות התצפית לא הביאו לזיהוי מרכז המאמץ של תנועת השריון העיראקי אלא זיהה תנועה מבוזרת לאורך הצירים. בשל כך לא הותקפו הכוחות מהאוויר".

מדוע הופתענו מהופעת העירקים? הלא לפי "מערכות" העיתונות הערבית פרסמה זאת בגלוי החל מ 10 לאוקט'.

יהודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #210  
ישן 29-11-2011, 22:17
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
פנטומים בלילה...
בתגובה להודעה מספר 209 שנכתבה על ידי ykantor שמתחילה ב "הופתענו מהופעת הדיויזיות העירקיות"

הרי החטיבה העירקית הראשונה גמעה למעלה מ 1300 ק"מ (פעמיים המרחק מהחרמון לתעלה!!!) חלק ניכר מכך לאור יום ועדיין הגיע לדמשק ללא הפרעה כלשהי, אווירית או קרקעית. מדוע המחדל הוא כפול ומכופל? כי העירקים כבר שלחו חיל משלוח קרקעי גדול לירדן ב 1967 ואף הכריזו על נכונותם לחזור על כך בכל מלחמה עתידית (גם אם לא היו בסוד ההתקפה המצרית-סורית טרם החלה) קרי ניתן היה לצפות זאת ולהערך לכך. מזל גדול הוא שחאפז אל אסד לא הפר את הפסקת האש של ה 22 לאוקטובר כפי שעשו המצרים בדרום, למעט נקודתית בגזרת החרמון הסורי. לו היה עושה כן אזי הייתה יוצאת לפועל התקפת הנגד הרב אוגדתית עירקית-ירדנית-סורית שתוכננה ליום המחרת במטרה לרסק את המובלעת. בעוד שמחצית הכוחות הערביים היו טריים לגמרי (וכאמור הגיעו לחזית ללא הפרעה כמעט...), הרי שמולם עמדו חטיבות מותשות ושחוקות של צה"ל, מה עוד שאוגדה 146 כבר התקפלה חלקית דרומה ותשומת הלב הפיקודית הייתה נתונה בכלל לסיום המבצע בחרמון. אני בספק אם צה"ל היה ממשיך להאחז במובלעת לו התקפה זו הייתה יוצאת אל הפועל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #211  
ישן 23-12-2011, 11:49
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
הגיגיו של רא"ל מוטה גור, דאז הרמטכ"ל היוצא בראיון פרישה לבטאון ח"א מ 1978
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

בראיון (שזה רק העמוד הראשון שבו) מתייחס מוטה בין היתר לנושאים הבאים, חלקם בצורה נבואית שמקדימה את זמנה 30 שנה ויותר:
א. הסיוע האווירי והמכה המקדימה במלחמת יוה"כ
ב. תרומת (או אי תרומת) הרכבת האווירית - לטענתו הרכבת האווירית אפשרה נצחון צבאי אך הכשילה את הנצחון המדיני ולהבא יש לצבור די אספקה ותחמושת כדי להמנע מתלות באמריקנים
ג. האם רמטכ"ל יכול לבוא מחיל האוויר
ד. הגבלות אמריקניות על שימוש בכלי נשק שסופקו על ידם - בעקבות שימוש נרחב בפצצות מצרר על ידי ח"א, שחלקו פגע בריכוזי אוכלוסיה (בדיוק כמו ב 1982 ושוב ב 2006)
ה. טוהר הנשק, צדקת הדרך והסברה חיצונית ופנימית

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #215  
ישן 19-08-2013, 19:08
  strong1 strong1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
כשהשמיים נפלו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

כשמלחמת יום כיפור פרצה, טייסי הקרב הישראלים לא היו מופתעים. הם ידעו שזה מגיע אבל עדיין, למרות ההכנות, חיל האוויר ספג מכה כואבת: 109 מטוסים נפלו מהשמיים, פצצות נחתו בתוך הבסיסים, התוכניות המפוארות של מנהיגי החיל ירדו לטימיון ועשרות טייסים נהרגו ונפלו בשבי. 40 שנה אחרי, שני טייסים שהשתתפו במלחמה חוזרים לימים ההם ולא חוסכים בביקורת: "היינו מסונוורים"

http://www.mako.co.il/pzm-israel-wa...593d7041006.htm

"ישנו ציטוט של מוטי הוד, שהיה עוד מפקד חיל האוויר, שאמר שאם תפרוץ מלחמה אנחנו נחסל את המצרים בחצי מהזמן שלקח לנו בששת הימים", אומר אגמון והוסיף, "האווירה הייתה, וזה הגיע גם אלי כטייס צעיר בטייסת, שאם הם יעזו לעשות משהו אנחנו נכה אותם בצורה חריפה ומהירה ואין פה מצב שהם מאיימים עלינו. בהכנה לכנס 40 שנה למלחמה של מכון פישר שאלנו אנשים שהיו בכירים מאתנו במלחמה, 'מה לא ידעתם?', והתשובה הייתה 'התעלמנו מהמציאות'. חיל האוויר היה מסונוור מהטכנולוגיה, היכולות המדהימות של הפנטום, שהיה מטוס נהדר וקפיצת מדרגה בלתי רגילה, ואנחנו אומרים שחלק מהשגיאות האלה חזרו על עצמם גם במלחמת לבנון הראשונה, השנייה ועופרת יצוקה".

אגמון מספר על נתק של ממש שנוצר בין הטייסות לבין הפיקוד הבכיר. לדבריו זה הגיע למצב שבו מפקדי טייסות לא סמכו על המטה ואפילו הביאו לעצמם את המודיעין. "הרי מה היה הכישלון של דוגמן 5 בסוריה? (תקיפה מערכי טילים בסוריה שנכשלה, ש.ל.) פשוט לא הספיקו לעשות צילום אווירי, לא היה מודיעין עדכני על מיקום הסוללות. יצאו כל הטייסים הגיבורים אמיצי הלב, ואני אומר את זה בכל הכבוד וההערכה, סיכנו את החיים שלהם ולא פגעו באף סוללה. נהרגו לנו טייסים הושמדו לנו מטוסים ולא הביאו שום תוצאה". לדברי אגמון נוצרה תחושה איומה בקרב אותם אמיצי הלב ומוסיף, "נוצר שבר גדול בין הטייסות לאנשי המטה. אני חושב שזה עלה למעלה והם הרגישו את זה, ובחלק מהמקומות זה שופר, אבל היו טייסות שבמפורש אמרו מה שהמטה אומר זה בסדר, אבל אני מתכנן את הכול מהתחלה כי אני לא סומך עליהם".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #216  
ישן 21-08-2013, 08:33
  yaari yaari אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 5,708
בתגובה להודעה מספר 215 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "כשהשמיים נפלו"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי strong1
"ישנו ציטוט של מוטי הוד, שהיה עוד מפקד חיל האוויר, שאמר שאם תפרוץ מלחמה אנחנו נחסל את המצרים בחצי מהזמן שלקח לנו בששת הימים", אומר אגמון והוסיף, "האווירה הייתה, וזה הגיע גם אלי כטייס צעיר בטייסת, שאם הם יעזו לעשות משהו אנחנו נכה אותם בצורה חריפה ומהירה ואין פה מצב שהם מאיימים עלינו. בהכנה לכנס 40 שנה למלחמה של מכון פישר שאלנו אנשים שהיו בכירים מאתנו במלחמה, 'מה לא ידעתם?', והתשובה הייתה 'התעלמנו מהמציאות'. חיל האוויר היה מסונוור מהטכנולוגיה, היכולות המדהימות של הפנטום, שהיה מטוס נהדר וקפיצת מדרגה בלתי רגילה, ואנחנו אומרים שחלק מהשגיאות האלה חזרו על עצמם גם במלחמת לבנון הראשונה, השנייה ועופרת יצוקה".

ישנן מספר בעיות במאמר. הציטוט של מוטי הוד, אם אכן נאמר, וההתייחסות בהמשך ש"חיל האוויר היה מסונוור מהטכנולוגיה, היכולות המדהימות של הפנטום" בוודאי לא היה נכון אחרי מלחמת ההתשה, שבה נפלו לא מעט פאנטומים.
עוד פיסקה מוזרה מהכתבה:
"אנחנו טוענים שהלקחים של מלחמת יום הכיפורים לא תוחקרו עד הסוף ולא יושמו עד היום", אומר אגמון. "השאלה הגדולה בהקשר הזה של המלחמה זה מה רלוונטי נכון להיום", מוסיף סגולי.
ובכן, אם זה מה ששניהם אכן אומרים, כדאי לבדוק אם הם ראויים לתפקידם ("שני טייסי חיל האוויר לשעבר שהגיעו לעמדות מפתח בכל מה קשור לחקר חיל האוויר: אסף אגמון, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ואפרים סגולי, ראש המרכז לחקר הכוח האווירי והעימות האסימטרי במכון"). כנראה שהשניים שוכחים את כל מה שיושם בחיל האויר בעקבות מלחמת ההתשה ומלחמת יוה"כ, דבר שהביא לתוצאות מוכחות במלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה 1982). אולי בגלל שהאחד טייס מסוקים והשני טייס תובלה הם לא היו קרובים ומודעים מספיק למהפכה שהתחוללה בחיל האויר ושכחו את תוצאותיה (נכון שלא מדובר במלחמה שהאוייב יזם אבל הפתרונות מתאימים גם למלחמה שבה נופתע).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #218  
ישן 16-12-2020, 18:35
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 342
תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמת יום הכיפורים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי b.a שמתחילה ב "חזרה למלחמת יום הכיפורים- תרומתו של חיל האויר למערכה הקרקעית"

באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסמה סדרת הרצאות בת שני חלקים, בהם ד"ר מיכאל ברונשטיין מראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא תקיפת מטרות אסטרטגיות במלחמות ישראל על־ידי חיל האוויר הישראלי. בחלק הראשון יש: הסבר על הגוף באמ"ן שהכין את "בנק המטרות" של צה"ל; סקירה של המטרות שהותקפו במלחמות ששת הימים ובמלחמת ההתשה. בחלק השני, שקישורו מופיע להלן, יש סקירה על המטרות האסטרטגיות שהותקפו במלחמת יום הכיפורים. בהרצאות אלו נדונות התוצאות המוגבלות של תקיפות חיל האוויר והסיבות לכך.
בקישור:

http://www.dekelegypt.co.il./201214
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:12

הדף נוצר ב 0.30 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר