07-07-2020, 07:21
|
מנהל פורומי "תכנות ובניית אתרים" ו"חומרה ורשתות"
|
|
חבר מתאריך: 25.10.01
הודעות: 42,776
|
|
כן. אני. כפי שכתבתי באשכול הקודם, הרצונות נובעים מפעילות המוח שלנו המבוססת על זכרון ועל קלט חושי (וכמובן על חיווט ה"מכונה" שהיא המוח, שזה אנחנו מקבלים מהגנטיקה ומתקינות הליך ההריון). המחשבות הן פעולות שנעשות על הזכרון (אגב, באופן מעניין, גם במחשב זה בדיוק כך; כדי לחשב משהו, קודם חייבים לטעון אותו לזכרון בדרך כלשהי, אמצעי קלט, ותוצאת החישוב תהיה תלויה בקוד התוכנה שנטען גם הוא לזכרון. קוד אחר = תוצאות אחרות. על אותה מכונה בדיוק.). לכן להגיד שרצון מנהל את המחשבה, כאשר המחשבה עצמה היא הרצון, זה... מצחיק...
דוגמה: בא לי לפנק את עצמי (לשאלה: "למה בא לי?" - יכולות להיות הרבה סיבות, חלקן פיזיולוגיות [למשל הגוף מרגיש שהסוכר בדם נמוך], חלקן כתוצאה ממחשבה על תוכן הזיכרון שלי שנאסף לאחרונה או לאורך השנים), אז אני שולף מהזכרון: איזה דברים מפנקים אותי? ואז אני חושב - "אממ... אני אוהב שוקולד!". ואז יש לי רצון: אני רוצה לאכול שוקולד, כי אני יודע שזה יקיים את מה שהמוח שלי החליט שאני צריך עכשיו (האם ההחלטה נכונה, באמת כדאית, בריאה לי, תוצר של קלט מתעתע מחושי הגוף, זה לא ממש משנה גם אם לא... המוח עשה שיקול והחליט - בא לי לפנק את עצמי - אני יודע שזה לא בריא לי, אני מעדיף את השיקול קצר הטווח של ההנאה שארגיש כשישוחררו כימיקלים מסויימים בגוף בעקבות האכילה - אני הולך לקיוסק [היקר! אני עושה שיקול גם נגד זה שאני יודע שאפשר לקנות יותר בזול אם רק אחכה קצת!], קונה שוקולד ואוכל אותו.)
נ.ב. אני רואה שהוספת מילה חדשה, "מהות". נשמע שהיא קצת מיותרת וכל המטרה שלך היא להשמע פילוסופי...
|