רקע:
סדרת הכתבות של מתן חודורוב "היורדים החדשים"

בעולמנו המודרני והגלובאלי, עם ירידת הלאומיות והתחושה, לפחות בעולם המערבי, שכולנו "אזרחי העולם", כשכל כך הרבה מדינות בעולם מנסות למשוך אליהן הגירה במיוחד של אנשים איכותיים ומשכילים, התופעה של הגירה בעיקר מסיבות כלכליות ומסיבות של "איכות חיים" היא ממש לא ייחודית למדינת ישראל. מצד שני רק לפני שני דורות שם מעבר לים במדינות המערב התרבותיות והנהדרות עמדו עלינו לכלותינו, וחוץ מזה קצת לא נעים לעזוב פה את מדינת היהודים ככה באמצע.


האם הייתם יורדים מהארץ?
ומאיזה סיבות הייתם עוזבים או נשארים? כלכליות? אידאולוגיות? אחרות?


אישית, אני רק יותר משתכנע, שהאיום הקיומי האמתי על "מדינת היהודים" הוא חברתי וכלכלי ולא איראן, והצינורות המעופפים של החמאס...

מאוד יכול להיות שאחזור לליטא בשלב מסויים בחיים.
יש לי שם מקום מגורים, יש לי אופציה לשחזר אזרחות אירופאית, ובעקבות זאת תהיה לי אופציה ללמוד בחינם.
אני מאמינה שיבוא היום בו אנשים חילוניים לא יוכלו לחיות בצורה מספקת במדינה שלנו. פטריוטיות-פטריוטיות, אבל צריך לשמור על תוכנית ב'.

סך הדברים שהופכים את ישראל למקום הנכון בשבילי:
המשפחה, החברים, האהבה למקום, תחושת השייכות ותפיסת העולם.
אני מניח ששינויים משמעותיים באחד או יותר מהמשתנים הכתובים למעלה יגרום לי לשקול ירידה מהארץ.

האפשרות הנוספת והקיצונית, שאליה נתייחס כמו אל בן סורר ומורה שלא היה ולא יהיה, זה שאם המדיניות של ישראל תהיה כזאת שאדם הגון יוכל לומר שלו, לפחות לא היה חלק בזה.
אני מתקשה לדמיין שזה יקרה ואני רוצה לקוות שאם יקרה כזה דבר יהיה לי האומץ להלחם ולא רק לקום וללכת.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

היה אשכול דומה לא מזמן
http://www.fresh.co.il/vBulletin/t-...%D7%94_% D7%9C

אבל הוא לא מגניב כמו האשכול הזה.

אגב, זה נשמע לי קצת כאילו אני מטה את השאלה...

בצד השני של הלאומיות בשנקל עומדת האפשרות לנהל חיים טובים יותר כאינדבידואל. אולי.

בינתיים נראה שירדו מ"פרש"