שלום.
רציתי לבקש פה עזרה מחברי הפורם.
מישהו יכול להגיד לי מה התאריך המדוייק בו פרצה מלחמת ההתשה?
ומי היה אז ראש ההמשלה?
כי חלק מהמקורות שמצאתי באינטרנט סותרים אחד את השני.
חלק מהמקורות אומרים שהמלחמה הייתה בין השנים 1967- 1970 חלק מ 68 עד 70 וחלק מ 69 עד 70.
וגם הזהות של ראש הממשלה נמאת בסתירה,חלק אומרים שגולדה מאיר ואחרים לוי אשכול.

מישהו יכול לעזור לי ולתת לי מידע אמין ונכון.

תודה לעונים.

גיוס:
ביום שרות אני כמוט – נחושת,
כגוש – ברזל בידי נפח ושמו – ציון:
חרשני כרצונך – מגל, גלגל – חרושת
או חרב ופגיון.
הנדר הבית"רי ,זאב ז'בוטינסקי, פאריס, תרצ"ד

לגמרי במקרה הספר "הצופה שנרדם" של אורי בר-יוסף פתוח אצלי כרגע על השולחן.

לפי בר-יוסף תאריך הפתיחה קצת שנוי במחלוקת. בישראל מקובל לקבוע את מארס 1969 כתחילת המלחמה.

עם זאת ב8 בספטמבר 1968 פתחו המיצרים בהפגזה ארטילרית כבדה ממנה נהרגו 10 חיילי צה"ל ו18 ניפצעו. ב26 באוקטובר בתקרית נוספת שכללה הפגזות ופשיטות קומנדו היו לצה"ל 15 הרוגים ו34 פצועים. תגובת ישראל בצורת פשיטות בעומק מצרים הביאה לרגיעה עד מארס 69, תאריך בו הרגישו המצרים מוכנים לחידוש פעולות האיבה.

לפיכך טוען בר-יוסף במצרים חלק מהמקורות נוקבים בספטמבר 68 כתאריך פתיחת המלחמה.

לוי אשכול היה במצב בריאותי גרוע לאחר מלחמת ששת הימים וניפטר ב26 בפברואר 1969 (לאחר התקף לב ב3 באותו החודש). גולדה מאיר נתמנתה לראשות הממשלה ב17 במארס באותה השנה. בין לבין תיפקד יגאל אלון כממלא מקום.

יש בפורום הזה המון דיונים (ובצדק) על מלחמת יום הכיפורים. אשמח אם אנשים ירחיבו קצת גם על מלחמת ההתשה שתמיד נדמת זנוחה מעט. אשמח מאוד להרחיב את הידע שלי על אותה מילחמה.

ואגב מופיע בויקיפדיה בצורה ברורה מאד

מלחמת ההתשה בהיותה מלחמה סטטית, לא "פרצה" ביום מסוים, ומאחר שמייד עם סיום מלחמת ששת הימים, התמשכו חילופי אש יום יומיים (כאמור ללא תזוזת כוחות וכיבוש שטחים, למעט חצייה זמנית של התעלה להצבת מארבים או פשיטות וחזרת הכוחות לשטחם), שנמשכו בהפסקות לאורך חודשים ארוכים, ניתן בהחלט לאמר שהתחילה ב-11.06.67 יום לאחר סיום מלחמת ששת הימים. ראש הממשלה היה אז לוי אשכול.

בתחילת חודש מרץ 69' חלה הידרדרות משמעותית בהפעלת האש (כולל ארוע חמור בו נהרגו הרמטכ"ל המצרי וקצינים בכירים נוספים), ואין ספק שמאז נמשכה מלחמה של ממש עד הפסקת האש בחודש אוגוסט 70'. כתוצאה מכך, יש הטוענים שמלחמת ההתשה התחילה אז (ואילו מ-67' עד 69' היו רק חילופי אש אבל לא "מלחמה" של ממש).
גולדה התמנתה כראש הממשלה בחודש מרץ 69' (לאחר פטירת אשכול בפברואר 69').

צה"ל מכיר במלחמה לאורך כל התקופה, לפחות מבחינתם חלוקת אות המלחמה, שבוצע באיחור קטן (של יותר מ-30 שנה).

אז אפשר לומר שראש הממשלה היה גם גם לוי אשכול וגם יגאל אלון וגם גולדה מאיר (לאורך כל המלחמה)
במידה והמלחמה כמלחמה סטטית נמשכה מ67 עד 70?

גיוס:
ביום שרות אני כמוט – נחושת,
כגוש – ברזל בידי נפח ושמו – ציון:
חרשני כרצונך – מגל, גלגל – חרושת
או חרב ופגיון.
הנדר הבית"רי ,זאב ז'בוטינסקי, פאריס, תרצ"ד

כי הוא החליף את לוי אשכול עד גולה מאיר,לא?

גיוס:
ביום שרות אני כמוט – נחושת,
כגוש – ברזל בידי נפח ושמו – ציון:
חרשני כרצונך – מגל, גלגל – חרושת
או חרב ופגיון.
הנדר הבית"רי ,זאב ז'בוטינסקי, פאריס, תרצ"ד

מקובל אמנם להתייחס לחודש מרס 1968 כתאריך תחליתה של "מלחמת ההתשה" למרות שתקריות תכופות לאורך התעלה החלו כבר כחודש לאחר מלחמת ששת הימים ב- 67.

ניתן לייחס משמעות למועד הנ"ל כשמציצים גם לצד שמנגד - כך במרס 68 יוצא חסנין הייכל עורך "אל אהרם" וממקורבי נאצר בכתבה לוחמנית ומתווה סיסמא הקובעת "מה שנלקח בכוח יוחזר בכוח". לאחר מכן ביולי באותה השנה, מנסח נאצר את תורת השלבים שלו. וטוען ומודיע כי השלב הראשון (ראה להלן) בא כבר לסיומו....!

• שלב ראשון - הכנה פסיבית, בנייתו מחדש של הצבא המצרי ושיקומו בציוד ובמורל.
• שלב שני - הרתעה בלחימה אקטיבית סטאטית
• שלב שלישי - שלב ההכרעה

בחודש ספטמבר 68 בהרעשה כבדה על כוחותינו בקו התעלה (אורכה אגב 163 ק"מ). 10 חיילי צה"ל נהרגים ויש לנו 18 פצועים.

צה"ל מגיב באש ארטילרית על בתי הזיקוק ומאגרי הנפט בסביבות העיר סואץ (בפיתחה הדרומי של התעלה). פשיטות קומנדו משני הכוונים, הפגזות וחילופי אש יומם וליל. בחודש אוקטובר שוב הפגזה מסיבית מצרית לאורך כל התעלה. 25 חיילי צה"ל נהרגים, 52 פצועים.

וכו' וכו'...

סיום: 5/8/70

.

תיקון טעות 7/8/70

.

מעניין גם לציין שבהסכם הפסקת האש עם מצרים (7 באוגוסט 1970), ישראל לא התעקשה על חילופי שבויים. בנאום ברדיו, גולדה מאיר הסתפקה בברכה "לחיילי צה"ל ביבשה, בים ובאויר וחיילינו השבויים".
עד היום לא קיבלתי תשובה לתהייה איך נחתם ההסכם מבלי להחזיר את השבויים שלנו.

כמי ששירת בכל מלחמת ההתשה בתעלה כמפקד טנק ולאחר מכן מ"מ [ חוגר] ברצוני לחדד מספר נקודות.
יש מי שיקבע שמלחמת ההתשה החלה מיד לאחר סיום קרבות ששת הימים ביוני 67 ויש שיקבעו שהמלחמה החלה בחודש מרץ 69.
כולם צודקים .
השאלה היא מתי התחילה המלחמה האמיתית והתשובה היא במרץ 69.
נכון שהיו פה ושם תקריות וימי קרב בין יוני 67 ועד למרץ 69 כולל שתי התקריות הנוראיות בספטמבר 68 בעת שחטיבה 401 הייתה חטיבת הקו והתקרית הקשה [ מארב ארטילרי] בעת ש14 קיבלה את האחריות על הקו .ביום שבת 26.10.1968 שוב מארב ארטילריה לאורך גזרה של 160 ק"מ בעת שעבדכם הנאמן היה מט"ק במוצב כברית - אז עוד לא היו מעוזים תקרית שבה נהרגו 15 מחיילי צה"ל ומיד לאחר מכן הוחלט על הקמת קו בר-לב.
עד לחודש מרץ 69 פרט לתקריות הבודדות שכתבתי עליהן גזרת התעלה הייתה די רדומה הטנקסיטים של 14 ו401 ירדו לשפת התעלה דגו דגים טיגנו צ'יפסים השרות באותה תקופה היה די כייפי ..
אך לאחר הפוגה של כחמישה חודשים התחילה המלחמה ובחודש מרץ 69 ועד להפסקת האש בחודש אוגוסט 70 לא הייתה שעה ולא יום שבו לא הייתה לחימה.
מי שהעז להרים את הראש מעבר לסוללת העפר נפגע מירי " הקופים הצלפים" המצריים שהתמקמו על עצים בגדה המערבית.
למרות שלחמתי בקרבות בקשים ביותר במלחמת יום הכיפורים במסגרת 407/600/14/143 אני יכול להעיד ממקור ראשון שמלחמת ההתשה בתעלה הייתה הקשה והנוראית ביותר מבחינתי וזאת למה:?
1. ריחוק מהבית.
2. יציאות הבייתה בעת השהייה בקו של פעם בחודשיים או שלושה.
3. חטיבות 14 ו401 שהחזיקו את הקו לסירוגין לא זכו בשום תהילה.
4. וכשסוף סוף הגענו לחופשה וראינו שהעם בישראל ממשיך להתנהג ולהתנהל כאילו הכל בסדר..
זה מה ששבר את רוחנו ובכל יום ראשון במגרש החנייה ביד אליהו[ היכל נוקיה] בעת שסיימנו את החופשה וידענו שהחופשה הבאה תיהיה רק בעוד חודשיים או שלושה ובעת שהיינו באותה חופשה ראינו את תמונות חברינו שנהרגו באותה עת - לא היה שם אהלן וסהלן ומה שלומך אחי..
הייתה אוירת דיכאון נוראית וכשהגיעו האוטובוסים של אגד [ לילנד טייגר ] על מנת להחזיר אותנו לתופת , כל אחד הסתגר בעצמו לא דיבר ורק לאחר ההפסקה בשק"מ אל - עריש כשכולם הבינו שזה מה שיש ולא ניתן לשנות חזרה החדוה לחלק מהלוחמים וחלקם לפי הערכתי הסובייקטיבית לא התאושש עד היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דני קריאף כמי ששירת בכל מלחמת ההתשה בתעלה כמפקד טנק ולאחר מכן מ"מ [ חוגר] ברצוני לחדד מספר נקודות. יש מי שיקבע שמלחמת ההתשה החלה מיד לאחר סיום קרבות ששת הימים ביוני 67 ויש שיקבעו שהמלחמה החלה בחודש מרץ 69. כולם צודקים . השאלה היא מתי התחילה המלחמה האמיתית והתשובה היא במרץ 69. נכון שהיו פה ושם תקריות וימי קרב בין יוני 67 ועד למרץ 69 כולל שתי התקריות הנוראיות בספטמבר 68 בעת שחטיבה 401 הייתה חטיבת הקו והתקרית הקשה [ מארב ארטילרי] בעת ש14 קיבלה את האחריות על הקו .ביום שבת 26.10.1968 שוב מארב ארטילריה לאורך גזרה של 160 ק"מ בעת שעבדכם הנאמן היה מט"ק במוצב כברית - אז עוד לא היו מעוזים תקרית שבה נהרגו 15 מחיילי צה"ל ומיד לאחר מכן הוחלט על הקמת קו בר-לב. עד לחודש מרץ 69 פרט לתקריות הבודדות שכתבתי עליהן גזרת התעלה הייתה די רדומה הטנקסיטים של 14 ו401 ירדו לשפת התעלה דגו דגים טיגנו צ'יפסים השרות באותה תקופה היה די כייפי .. אך לאחר הפוגה של כחמישה חודשים התחילה המלחמה ובחודש מרץ 69 ועד להפסקת האש בחודש אוגוסט 70 לא הייתה שעה ולא יום שבו לא הייתה לחימה. מי שהעז להרים את הראש מעבר לסוללת העפר נפגע מירי " הקופים הצלפים" המצריים שהתמקמו על עצים בגדה המערבית. למרות שלחמתי בקרבות בקשים ביותר במלחמת יום הכיפורים במסגרת 407/600/14/143 אני יכול להעיד ממקור ראשון שמלחמת ההתשה בתעלה הייתה הקשה והנוראית ביותר מבחינתי וזאת למה:? 1. ריחוק מהבית. 2. יציאות הבייתה בעת השהייה בקו של פעם בחודשיים או שלושה. 3. חטיבות 14 ו401 שהחזיקו את הקו לסירוגין לא זכו בשום תהילה. 4. וכשסוף סוף הגענו לחופשה וראינו שהעם בישראל ממשיך להתנהג ולהתנהל כאילו הכל בסדר.. זה מה ששבר את רוחנו ובכל יום ראשון במגרש החנייה ביד אליהו[ היכל נוקיה] בעת שסיימנו את החופשה וידענו שהחופשה הבאה תיהיה רק בעוד חודשיים או שלושה ובעת שהיינו באותה חופשה ראינו את תמונות חברינו שנהרגו באותה עת - לא היה שם אהלן וסהלן ומה שלומך אחי.. הייתה אוירת דיכאון נוראית וכשהגיעו האוטובוסים של אגד [ לילנד טייגר ] על מנת להחזיר אותנו לתופת , כל אחד הסתגר בעצמו לא דיבר ורק לאחר ההפסקה בשק"מ אל - עריש כשכולם הבינו שזה מה שיש ולא ניתן לשנות חזרה החדוה לחלק מהלוחמים וחלקם לפי הערכתי הסובייקטיבית לא התאושש עד היום.

לדני

אכן אני הייתי קצין בחטיבה 14 שבאה להחליף את חטיבה 401 ביום שבת 26/10/1968. עליתי לתצפית עם קצין השיריון לזיהוי מטרות, לפתא ראינו הליקופטר מצרי טס לאוך התעלה כאשר הדלת לכיוננו פתוחה וחייל יושב עם משקפת אלינו, מיד עם העלמותו שמענו מעין כאילו טרטור של מכונת תפירה, שאלתי ת הקצין מה, לפני שהספיק להשיב, חטפנו מטר של טילי קטיושה. רצנו במהירו לבונקר כאשר המטחים נמשכים לפתע הבוקר אשר היה לא בנוי לעמוד בחפגזה החל להתמוטט. ברחנו החוצה ואני רץ אחרי קצין השיריון ונכנסנו לטנק. מיד איך שסגרתי את הכיסוי חטפנו פגיעות על הטנק, אך היות והיו אלה רק פצצות חנמ לא קרה דבר לטנק. הצלחנו להניעו ונסענו לאורך הסוללה במוצב לבדוק נזקים ולאתר חיילים. למזלנו לא ננרכה עלינו פשיטה ואף חייל לא נפגע. במוצב לידנו ארבעה חיילים נקברו חיים.
במחשבה לאחור אני יודע שהשאננות והשחצנות שנפלה עלינו לאחר ששת הימים אכלהה כל חלקה טובה בכננות הצבא, שהוביל כמעט לשואה ביו כיפור.
תיוריך של האוירה והחיים נמשכים בארץ כאילו זו לא מלחמה שלנו הכל כרגיל הוא מאד נכון ומדהים. אני זוכר פעם אחת יצאתי לארבעה ימי חופשה. תפסתי טרמפ בצהריים לכוון צומת להים, לא היה ליכסף, עמדתי בצומת מ 8 בערב עד 6 בבוקר ואף אחד לא עצר למרות שעברו מאות מכוניות. הייתי אמור להגיע לקיבוצי בצפון. ויתרתי על
החושה לקיבוץ נסעתי למשפחה בתל אביב, רק ביקשתי להתרחץ ושיכבסו לי את המדים, הלכתי לישון ויצאתי בחזרה לתעלה.
מוטי בן עמי, כרגע חי בארה׳ב.