אילו כוחות כבשו את צור וצידון בשבוע הראשון לבמלחמה.
לפי הידוע לי אוגדה 91 כיתרה את הערים צור וצידון וב-8 ביוני הגיעו כוחות צה"ל לערים אלו.
השאלה אם הצנחנים היו אלו שהשתתפו בלחימה בצור ובצידון או כוחות אחרים , מכיון שהצנחנים נלחמו בהרי השוף.
האם השתתפו מילואימניקים בלחימה בשבוע הראשון ?

ליד צור וצידון הגיעו מילאומניקים מהתותחנים בשלהי השבוע הראשון או תחילתו של השני גדוד מכ"מת 160 כמה שזכור לי (הכלי היה יעיל מאוד בהריסת ערים) הניווט באזור (לפחות של אותו גדוד) נעשה על ידי מפות מבתי מלון ...

האם התתחנים היו חלק מאוגדה 91 ?
דרך אגב שלחו לי את הלינק הבא
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/112219.pdf

לפי דעתי כן , בוודאות הגדוד היה שיך לאוגדה צפונית רוב הסיכויים ל 91 , גדוד המרגמות הזה גוייס ביום שבת (5 ביוני אם אני לא אני לא טועה)

אורן, חבר מהקיבוץ שלי שהיה אז מילואימניק בחט' הצנחנים הצפונית אומר שהם נלחמו בתוך צידון ובמחנה עין אל-חילווה בפאתי צידון..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אפרופו 450 צנחנים..
המגד שלהם גיגר נחטף ונירצח במארב ליד צור יחד עם הקשר שלו שהיה בשבי המחבלים זמן מה והצליח לברוח.
כאיש עורב של הצנחנים הצפונית זכור לי בהיום השני או השלישי בפאתי עין חילווה ,ההינו בהמתנה להיכנס פנימה כאשר החברה מגולני (אם זכרוני אינו מטעה ) ניסו להתקדם פנימה לתוך המחנה ונהדפו לאחר שספגו אבידות - בסופו של דבר נכבש המחנה לאחר כשבוע במבצע משולב של הצפונית וחטיבת מילואים נוספת.

אורי גייגר היה בתפקיד משרדי לפני שהתמנה לפקד על גדוד 450, שבועיים בלבד לפני המלחמה. אפי טלבי היה הקשר שלו בנגמ"ש. לעדותו, הם יצאו לחלץ כח שנתקע אך טעו בניווט והנגמ"ש שלהם נקלע לבדו למארב מחבלים וספג פגיעה ישירה מאר פי ג'י אשר בעקבותיה ירדו ממנו כל הלוחמים בטרם יתפוצץ. הם לחמו כל איש לנפשו ואפי טלבי מצא עצמו שוכב לבדו בתעלה כשמהחבלים מסתערים עליו, מזהים שעודנו בחיים ולוקחים אותו עימם. אש שנורתה מהצד הישראלי הביאה לפציעתו מכדור בידו והמחבלים הצליחו לחמוק יחד איתו מהכח הישראלי. במקביל, גייגר, נילקח על ידי קבוצת מחבלים אחרת. גורלו של גייר לא שפר עליו והוא נירצח בשבי. טלבי הובל על ידי כח מחבלים גדול במשך 10 ימים עד שהם ניתקלו בכח צה"ל שפתח עליהם באש. טלבי הצליח להמלט לעבר הכח וניצל.
על בסיס סיפורו נוצר הסרט "גמר גביע" בכיכובו של משה איבגי.
יש לומר שבמהלך ההסתבכות התבקש טייס בכיר של חיל האוויר, דני סחף, לתקוף בטענה שלא ניתנות לו מטרות ברורות, וגם כשתקף החטיא, וייתכן שלא לגמרי במקרה.
טלבי, אגב, עבר שיקום של כחצי שנה מפציעתו הקשה בידו אבל אחר כך חזר לשירות מלא ואף עבר קורס קצינים. לימים, אם אני זוכר נכונה, טלבי תועד פוגש את אחד משוביו שבעצמו נפל בשבי הישראלי. את אותו מחבל טלבי זכר דווקא לטובה.

האם יש משהו מגדוד 450 מ"כים צנחנים שלחם בצור,

אשמח לקבל הודעה פרטי יש לי מספר שאלות.

היי,
לא יודע למה זה מעניין עדיין מישהו - אבל אני הייתי מוביל נגמש בנגמש של אורי גייגר.

אתה יכול לשלוח לי שאלות במייל -

a0546867796@gmail.com

יעקב

ודאתי את הנושא עם מי שהיה שם . אכן מילואמנקים נלחמו בשבוע הראשון צור וצידון.
גדוד המכ"מת היה ממקום בתחילה בפאתי צידון (ליד מגרשי הקאנטרי/מגרשי הטניס) הכניסה היתה מכיוון הזהרני.
תמונות (אכות סריקה לא גבוהה) בהמשך

מסייעת גדוד 890 נחתה בצאלחני הנהר הצפוני לצידון,מהנחתת בת שבע ואז המתנו לכוחות הצנחנים שיחברו אלינו לשם,בינתיים המתנו בבתים שעל גדותיו.
עד שהגיעו אלינו בנסיעה מהגדר,חלקם עסק בלחימה במחבלים תוך כדי ההתקדמות לחבירה ,ועקב העיקוב שלהם בעיקוף צור נאלצנו להמתין כמה שעות טובות ,תוך שאנחנו מנהלים לחימה מול מחבלים שניסו להימלט צפונה מהעיר ונתקלו בנו .
אנחנו "הסדירים" ניהלנו לחימה סטטית לכיוון דרום מהנהר לתוך העיר אבל לא פעלנו לתוכה עד כמה שידוע לי .
עם תרצה
יש לי כמה תמונות מצור מהשבוע הרביעי לאחר שכבר ישבנו בציר בירות דמשק ויצאתי לחופשה ראשונה אז הבאתי את המצלמה פנטקס K1000 שלי .
בברכה
אקם

הצנחנים החיפו באוואלי.

האם תוכל לעלות את התמונות לרשת ?
תודה

כניסה לצידון מכיוון הזהרני

מרגמות 160 בפאתי צידון

כל הכבוד על סריקת התמונות

אוטובוס מגוייס להובלת השבויים
יש עוד תמונות של גבל ברוך, פאתי ביירות ועוד . שאני אחזור מקווה לסרוק עוד

מומלצים לקריאה בעניין הזה:

הערך על חטיבה 646 של הצנחנים
https://he.wikipedia.org/wiki/חטיבה_646

הערך על חטיבה 226 של הצנחנים
https://he.wikipedia.org/wiki/חטיבה_226

המאמר "אוגדת הגליל במלחמת של"ג" מאת האלוף במיל' יצחק "איציק" מרדכי, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 20-25 .
http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/112219.pdf


בספר"איפה אני נמצא לעזאזל" מאת תא"ל במיל' אלישיב שמשי (הוצאת משרד הביטחון, 2001) מתואר של ההסתבכות בפריצה לאורך ציר החוף במלחמת של"ג של גדוד 450 (הגדוד בחטיבת ביסלמ"ח שהיה גדוד קורס המ"כים של הצנחנים). משפט אחד, שאמר ניר בר-זוהר, מפקד פלוגה ב' בגדוד 450, צד את עיני כעדות לרעה חולה נוספת שצה"ל סובל ממנה זה שנים, והיא היעדר התיחקור והלימוד של הלקחים מן הקרבות: "אחד הדברים שתמוהים בעיניי, שלא נערך שום תחקיר בדרג של מפקדי הגדוד." (עמוד 52). גדוד הצנחנים של בית הספר למ"כים (450) בפיקודו של סא"ל אורי גייגר לחם תחת פיקוד חטיבת השריון 211 הסדירה שהייתה בפיקודו של אל"ם אלי גבע. במהלך הקרבות נקלע גדוד 450 ללחימה עזה בצומת אל-בץ ממזרח לעיר צור ושלושה לוחמים נהרגו‏, בהם המג"ד סא"ל אורי גייגר שנלכד פצוע בידי המחבלים שהרגוהו והשליכו את גופתו לבור מים. על הגדוד קיבל פיקוד יצחק "איציק" איתן (לימים אלוף): "הוא חזר למלחמת לבנון ובביירות קיבל את הפיקוד על גדוד הצנחנים של בית הספר למ"כים שמפקדו, אורי גייגר, נהרג בפאתי צור. בשנת 84', ארבע עשר שנים אחרי שהיה מ"כ בגדוד 50, הוא מונה למפקדו." ( מתוך הכתבה "מי זה בכלל יצחק איתן" מאת אביחי בקר, הארץ, ‏ 17.11.2000)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

לא מזמן העלו קצינים שהיו תחת פיקודו של אלי גבע באותה התקופה שאירוע ההסתבכות של גדוד 450 היה בין הסיבות לכך שתפקודו הפיקודי והמנהיגותי הפך חלש והססן, וזהו הרקע האמיתי לפרשת הסירוב-הדחה שלו מאוחר יותר סביב הקרב על ביירות.