לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 27-09-2012, 22:22
  משתמש זכר shruki shruki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.10.08
הודעות: 25,344
חיים שראוי לסיים

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3583191,00.html

"ב־18 החודשים האחרונים אמי בת ה־86 איבדה את היכולת ללכת, לדבר ולתפקד. היא איבדה גם את הזיכרון שלה לטווח הקצר. הטכנולוגיה הרפואית מחזיקה אותה במצב שרחוק מהחיים כשם שהוא רחוק מהמוות"

"
הרופאה דילגה על סמול טוק. פתחה את הפגישה שלנו בסיפורים על הקשיים בהענקת טיפול רפואי, על קיצוצים במדיקייד (הביטוח הסיעודי הלאומי למעוטי יכולת), על מספר המיטות המצטמצם בבתי החולים המצטמצמים ברחבי העיר. יש אנשים שפשוט נטשו את קרוביהם המבוגרים בבתי חולים, סיפרה.

"עברה שנה", פתחתי, מתכונן למה שחובה לומר: בואו נסיים את זה. רציתי לרצוח את הלשון הנקייה, בדיוק כפי שרציתי לרצוח את אמא שלי. "ההידרדרות רק הולכת וממשיכה"....

...
איני יודע מדוע יצא שם רע כל כך לוועדות הפסקת חיים, שאפילו אינן קיימות במערכת האמריקאית. עדיף היה לקרוא להן ועדות גאולה. מה לא הייתי נותן כדי שיוקם גוף שקול שבפניו הייתי יכול להתחנן לסופה של אמי.

האלטרנטיבה מטורפת: עלות של טריליוני דולרים והתרוקנות קופת המדינה, שלא לדבר על התרוקנות נשמותינו בעת שאנו מתמודדים עם הסבל של הורינו ועם חוסר היכולת שלנו לסייע להם להגיע למקום שאליו הם הולכים. הלחץ הגדול ביותר על סקטור הבריאות הוא המשאבים חסרי הפרופורציה המוקדשים לא רק לזקנים, אלא לישישים - ועדיין, איש אינו אומר את מה שיודעים כל הילדים הזקנים של ההורים הזקנים: לא רק שזו שגיאה קשה, אלא זו שגיאה שגונבת את החיים מכל המעורבים.

...
בכל מקרה, לאחר מחשבה עמוקה, החלטתי על דעת עצמי שלעולם לא ארצה את הטיפול שמכסה הביטוח הסיעודי, הגם שזו עסקה גרועה. ההימור שלי הוא שאפילו כאן באמריקה, אפילו עם מערכת הבריאות הדפוקה שלנו, אנחנו, דור הבייבי בומרז שמביטים על תהליך הגסיסה הארוך והמייסר של ההורים שלנו, לא נעשה זאת לעצמנו. אנחנו בוודאי נמצא, אנחנו חייבים למצוא, דרך טובה, מהירה, זולה והומנית יותר לעזוב.

בינתיים, מכיוון שכמו אמי איני יכול לסמוך על מישהו שיחנוק אותי עם כרית, אני אתכנן את התזמון והפרטים של אסטרטגיית יציאה בשיטת עשה זאת בעצמך. כדאי לכולם לעשות זאת."


הכתבה הזאת שימחה אותי בצורה מורבידית כלשהי. חשבתי שאין הרבה כמוני, שמבכרים את האיכות על פני החיים. האם חיים הם באמת חיים כשאתה שוכב בוהה בתקרה עם חיתול מסריח? האם לשבת ולהסתכל במשפחה שלך מבלי שאתה מכיר אותם, אלו חיים עבורך? ועבורם?

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 20:53

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר