1. האם הסנקציות הנוכחיות יביאו בכלל לקריסה באירן?
2. אם כן, מתי זה צפוי לקרות בערך ? (הערכת טווח זמנים)
3. שאלות 1 ו-2 בהנחה שמוסרות חלק מהסנקציות באופן זמני במו"מ עם אירן, ונשארות סנקציות חלקיות כפי שנידון במו"מ בז'נבה, תמורת הקפאת חלק מתכנית הגרעין, ונתינת זמן למו"מ.

4. לגבי שאלות 1 עד 3, נשאלת השאלה מהי בכלל ואיך להגדיר קריסה של אירן, או מהו האירוע שיביא לקריסה?
אני לא בטוח שיש לי על כך תשובה טובה ולכן גם השאלה הזאת מופנית לחברי הפורום, אם יש לכם דעה שונה.

להלן דעתי בנושא:
לפי הבנתי כשמדברים על קריסה, קריסה כלכלית היא הארוע שצריך לבדוק/לצפות את זמן התרחשותו ומתי הוא יקרה די בוודאות (לעומת אירועים לא ודאיים, לא צפויים או פחות צפויים שיכולים אמנם לקרות לפני האירוע הוודאי, כמו מהומות, הפיכה, וקריסה כלכלית עקב הצפי הכלכלי השלילי, אבל לצורך ההערכה אני מתעניין באירוע היחסית וודאי)
קריסה כלכלית של אירן תבוא די בוודאות כאשר ייגמרו לה יתרות מטבע החוץ (ולעומת זאת ידוע לי מהעבר שהם הצטיידו ביתרות מט"ח די גדולות למקרה כזה), או שיחס החוב לתוצר שלה יעלה על יחס גבוה מסויים, נגיד כ-160% כמו יוון, או אפילו לפני כן, ביחס חוב לתוצר של כ-100% שכבר לא נחשב יחס טוב, כי בשונה מהמקרה של יוון הסיכוי שמדינות כלשהן ישפכו מיליארדים כדי לחלץ את אירן אפסי, כי הצפי שלה לעתיד לא יכול להיות טוב. כעת נותר להעריך מתי זה יקרה...

לא רק נטייתם כפרסים להימנע מבזבוז,
אלא בעיקר עקב חוסר אמון בשרידות הממשל, ובאמינות שלו במקרה מלחמה.

לדעתי השרידות נפגעת משני גורמים:
- חוסר במט"ח יכול להוביל להיפר-אינפלציה ולהקשות על התושבים להתקיים
- חוסר במקורות הכנסה לממשל יכפה עליו קיצוצים משמעותיים - יפחית את הכוח הצבאי או את תמיכת האוכלוסייה הענייה.

בשני המקרים תגובה של דחיינות - יכולה להוביל לקריסה תוך שנה.
אבל הערכות ותגובה מתאימה של הממשל יכלה להביא להדרדרות לאורך מספר שנים - ואז קיפאון בסגנון צפון קוריאני.
- הממשל הפחית תשלומי העברה ובכך הפחית גרעונות
- הממשל אישור אינפלציה ברמה גבוהה. הימנעות מכך הייתה מובילה להיפר-אינפלציה.
- הממשל עבר לידי נשיא מתון יחסית - מה שמפחית זעם מצד אוכלוסייה שאינה דתית-קיצונית.