אהבתי מאוד את כתבה חוקי פרקינסון והבזבוז הבלתי נראה.

קצת קשה לסכם את זה מבלי להעתיק את כל הכתבה, לכן אסתפק בקישור והמלצה.

למרות שגם בו יש מעט דמגוגיה ואי-אילו אי-דיוקים, עדיין מעניין לקרוא דיעה מרעענת כמו זאת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כתבה מאוד יפה. אני מקווה שמישהו מבכירינו יטרח גם לקרוא אותה.

יופי שהבאת הקישור.
כתוב נהדר.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

זו בכלל לא הבעיה האמיתית. מחסור בתקציבים הוא לא מה שמפריע לצה"ל למשוך אנשים איכותיים לתפקידים שבהם באמת נדרשים אנשים איכותיים, מה שמפריע הוא משכורות אחידות (פחות או יותר, אם נניח לרגע בצד את הקרביים) – הסידור שלפיו סא"ל בתפקידי מטה ירוויח שכר דומה בחיל המודיעין או בחיל השלישות, [..] אם היה ניתן לשלם לאנשים על פי חוזים אישיים הצבא היה יכול למשוך למספר תפקידים קריטיים את הטובים ביותר, ולא היה צורך עקב כך להעלות את המשכורות במקומות שבהם אפשר גם להסתפק באנשים בינוניים וסבירים (ואף למטה מכך, אם נודה באמת). [..] [בתגובות] איש קבע טכנולוגי מוצלח צריך להרוויח פי 5 יותר מאשר איש קבע בתפקיד שאינו דורש איכות גבוהה מדי על מנת שתנאי השכר יהיו תחרותיים, לא פי 1.5.

מצד שני- האחידות הזו בשכר לא נובעת מטיפשות, בזבזנות או קנוניה של אותם קצינים עורפיים.
אם השכר היה דיפרנציאלי, נגד חימוש שטוחן לילות בבסיס חיון היה ממורמר שחברו, נגד בעל השכלה טכנולוגית שבמיקרה למד מחשבים במקום מכונות ומשרת ביח' פיתוח במרכז הארץ, מרוויח יותר ממנו- בנוסף לכל היתרונות של תחושת השליחות, הסטטוס החברתי, מבצעי חבר וכו'.
ארגון שמעריך קודם כל את הלוחמים, אח"כ את תומכי הלחימה, ורק אח"כ את כל השאר-לא יכול לתגמל באופן חריג חלק מ-"כל השאר". נוח לו מאוד לשדר "כולכם חלק מאותו צבא, כולכם טובים ומקבלים אותם תנאים".
אפשר לראות את זה במשך הארוך שלקח לצבא להתחיל לתגמל רופאים, מהנדסים וכו''

הפתרון צריך להיות אחר- לאזרח; שמנהלי פרויקטים, יועצים משפטיים, אנשי רכש, רופאים, אנשי מחשבים וכו' יהיו שכירים או עובדי משהב"ט.

ציטוט:

2. פקידים תמיד מעוניינים להגדיל את מספר הפקידים הכפופים להם

לאור מגמת יצירת המסגרות והתקנים בשנים האחרונות אני חושש שכל הדיבורים על קיצוץ אלפי אנשי קבע יהיו בעלמא; כלומר, רס"ל פלוני "יקוצץ" מאוגדת הגולן ויעבור לאוגדה החדשה שתופקד על הגיזרה; רס"ן אלמוני "יקוצץ" מטייסת, ויעבור ללהק מבצעי אויר החדש.

בינתיים, במקום לאזרח, אתה מקבל את זה-

http://www.calcalist.co.il/local/ar...3615412,00.html

אם נתעלם מהכותרת שנבחרה- אין בעיה שילדי ה"עובדים" יקבלו טיפול בחינם, אבל למה צה,ל צריך להכשיר את הרופאים הללו אצלו? מישהו רואה את נמל חיפה מכשיר רופאי שיניים עבור ילדי העובדים? דוגמא קטנה למה קורה כשיש לך תקציב "בלתי מוגבל" וכשעוטפים בפאתוס מקודש כל דבר שלבוש מדים.

עניין התנפחות המערכת מוכר לי היטב מהשירות הצבאי שלי ומהיבט אחר של מיצוי משאבים פשוט כי הם קיימים: משאב אחד שלא פעם קיים ברמה עודפת בצבא הוא כח אדם מסוג זה או אחר:
מבין בני המחזור שלי ביחידה ששירתי בה בסדיר, נשלחו כך וכך לקורס קצינים. מישהו כניראה לא ממש חשב כמה קצינים באמת צריך ביחידה. כך קרה שלמרות שחלק לא קטן מהנשלחים לקורס הודח, הגיעו אלינו קצינים בכמות רבה משמעותית מצרכי היחידה באותו זמן. כך, אחרי שמולאו תפקידי הפיקוד וההדרכה הנידרשים, נתקעו עם חבר'ה שאין בהם בעצם צורך בטווח הזמן הקרוב. מה עושים? שולחים ליחידה אחרת? משתמשים בהם לעיבוי של מסגרות מבצעיות ומסגרות הדרכה (תמיד צריך עוד חונכים וכו', אבל זו לא משימה נאה לקצין)? מה פתאום. במקום זה, מייצרים להם פונקציות שמעולם לא היו קיימות:
כך, אחד מהם מקבל למשל תפקיד של "קצין מבצעים" של מסגרת X. תפקיד שבעצם היה תמיד תחת המטלות של מסגרת מבצעים גבוהה יותר, וזו הסתדרה עם זה מצוין. ברור שהקצין צריך עזרה בתפקידו החדש אז מצרפים לו איזה חייל או שניים שכרגע אין איתם הרבה מה לעשות. בהמשך, כבר לאותו קצין נמצא כבר תפקיד שהינו באמת דרוש, אבל איך נסתדר עכשיו בלי קצין מבצעים X? אז לוקחים במיוחד לצורך זה קצין חדש. זה אומר כמובן שצריך לשלוח יותר אנשים לקורס קצינים כי יש עכשיו יותר תפקידים שהכרחי למלא וכו'. כך המסגרת מתנפחת ויחידה שיש לה בסך הכל פלוגה מבצעית סדירה אחת ועוד שתיים במילואים, ועוד כמה מסגרות אימונים והכשרה, הופכת למעצמה שדורשת בסיס גדול יותר ושיעור עצום של כח אדם שחלקו איכותי מאוד.
עמנואל ולד בזמנו עשה ניתוח מסודר והראה איך המערכת בכללה התנפחה כך שזו בעיה כוללת מה ניתן לעשות?
לטעמי צריכה להיות מסגרת, אולי משולבת למשרד האוצר ולמשרד הביטחון, אשר תבצע מחקר מקיף על הבזבוז בצבא. על תפקידים כפולים ומיותרים, על יחידות שאין בהן צורך וכדומה.
במקום זה, המטכ"ל מאיים בסגירת מסגרות לוחמות וגם מבצע. זה יותר קל מאשר לבצע שינוי יסודי או לעורר על עצמו את קצפם של אנשי הקבע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס לטעמי צריכה להיות מסגרת, אולי משולבת למשרד האוצר ולמשרד הביטחון, אשר תבצע מחקר מקיף על הבזבוז בצבא. על תפקידים כפולים ומיותרים, על יחידות שאין בהן צורך וכדומה

אין סיכוי שזה יקרה.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

לפי (הפייסבוק של) נפתלי בנט, בדיון האחרון הוסכם על הקמת ועדה כזאת שתכלול צוותים משותפים של משרד הביטחון ומשרד האוצר.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

נשמע לי מוזר מאוד.
תקני קצינים, וגם תקני חובה, לא גדלים על העצים.
קצינים בסוף קק"צ משובצים ע"י הזרוע שלהם, ולא חוזרים אוטומטית ליחידה.
מישהו היה צריך להילחם חזק מאוד כדי לקבל את התקנים האלו,
או שבמיקרה לפני כן היו תקנים לא מאויישים.
אני היית מפקד מחלקה טכנית, וכל הזמן ניסו לקצץ לי בחיילים ולבטל את התקן שלי (-:
אני מבין שהיחידה שלך לא מייצגת, ובכל זאת.

מצד שני לא חסרות יחידות שבהן התקן גדל עם דרגות המפקד. הקרבה לצלחת קובעת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

זה אחלה, רק שהדוגמה של חיל החינוך שגויה, מטעה ומטופשת.
חיל החינוך (ובתוכו המורות החיילות, מערך הגדנ"ע, המד"ניות וכו) לא הוקם בגלל שהיה כח אדם או תקציבים פנויים.
כל זה קיים מתוך החלטה ערכית ועקרונית ומתוך תפיסת העולם של מקימיו של צה"ל כצבא עם.
כנ"ל גם הלהקות הצבאיות, אגב.

יובל.

בים של אי-דיוקים.

נתחיל ממשהו קטן אחד. מה תקציב ההגנה של בריטניה, עם כמאה אלף חיילים והרבה פחות טנקים ומטוסים מאיתנו, ובוודאי פחות תעסוקות ואיומים, למרות טווחי הפריסה.
בערך 60 מליארד דולר לשנה. דולר. מה שמעריכים שלכל מערכת הבטחון יש בשקלים, להם יש בדולרים. האם זה אומר שהם בזבזנים ללא תכלית, שאנחנו יעילים יותר, או שאנחנו בזבזנים ובאיזו דרך פלאית זה מבזבז רק כרבע מהתקציב שלהם?
(אגב, גם התקציב הצרפתי דומה).

הלאה. ודאי שיש בזבוז וכפילויות. אבל בתור התחלה, לא כולם מקבלים אותו דבר, גם בתפקידי מטה. למעשה, בזמנו נהגו להתבדח שעקב שיטת הדירוגים - הבעייתית כשלעצמה - אין שני אנשי קבע שמקבלים אותו תלוש בדיוק.

הלאה. אני מניח שכל אותם אנשי קבע שצריכים לקבל הרבה פחות מאשר היום גם צריכים לא להיות זמינים בחירום יותר ממילואימניק ממוצע, וגם לא לעשות שבתות ואבט"שים. אחרי הכל, ההשוואה פה איננה למילואימניקים החיוניים אלא לאלה הלא-חיוניים, ובין המרוויחים שכר ממוצע מינוס בצבא למרוויחים שכר ממוצע-מינוס באזרחות. זה לא אומר שכולם חסיני פיטורים, אבל זה אומר שהקיצוץ יהיה פחות ממה שנראה; כי נכון, גם בהיי-טק עובדים הרבה שעות; אבל הוא רוצה שיהיה מעמד צבאי של אלה שמרוויחים כמו עובדי ניקיון, זוכים ליחס של מגישי תה, וטוחנים שעות כמו אנשי היי-טק. זה יבטיח שגם אלה ש*אשכרה נדרשים* יהיו מאותו המין שעליו נאמר 'דרגת המקסימום לאיש המינימום'. בעצם, היכרתי את המצב הזה: וגם אם הוא חושב שנגד תחזוקה יכול להיות אהבל גמור, הריני להבטיחו, מנסיון אישי מר בסדיר, שנגד תחזוקה גרוע יכול לייצר נזקים שיידרשו קצין אחד, שלושה חיילי חובה עם מצפון, ומערכת חליפין מסובכת ולא חוקית כדי לפתור.

הלאה: צריך להזכיר שתקציב המורות-החיילות מגיע *ממשרד החינוך*. הצבא מבחינתו היה יכול להיפטר בקלות מהעניין הזה. וכש*המדינה* מקצה משימות לצה"ל - ואם הוא כבר רוצה להתנגח, הוא יכול לטעון שפקע"ר צריך להיות רשות אזרחית - אזי לא רק צה"ל הוא הכתובת לתלונות.

הלאה: הטיעון לגבי המהנדסים פשוט לא נכון, ולפעמים דווקא מערכת שבאה 'מבחוץ' מתוקנת 'בפנים' ובעלות זולה יותר.

הלאה: הדוגמה של האדמירלית הזו היא בולשיט. גיל הפרישה *הממוצע* בצבא האמריקאי הוא (נכון ל-2011) 42 לחיילים ו-46 לקצינים. גיל הפרישה *המקסימלי* הועלה ב-2006 מ-55 ל-62, וחייל או קצין זכאים לצאת לפנסיה החל מעשרים שנות שירות פעיל. הגברת הנ"ל הייתה ונשארה יוצאת דופן (בדומה לזה, כשאח של סבא שלי, פרופ' לואיס הנקין, הגיע לגיל פרישה באוניברסיטת קולומביה - התכנסה האוניברסיטה ושינתה לכבודו את התקנון כדי שימשיך ללמד...).

הלאה: כפי שכבר נכתב בפורום, הצבא בזמנו קיצץ גם קיצץ ימ"חים ומערכות שונות, ובמקום קצינים הביא נגדים ולפעמים סדירים. בחלק מהמקרים זה ממש לא עבד. הבועה שהוא מציג איננה אחידה.

הלאה: אני מעוניין לדעת כמה צבאות מעסיקים לפי חוזים אישיים. לפי היכרותי עם איזה שלוש צבאות מערביים, גם אצלם יש סטנדרט - ולו בגלל ש*הקבוצה* היא חלק בסיסי מהגדרתו העצמית של צבא, במידה שונה מאוד מחברה אזרחית.

כמו-כן, צריך לומר שעוד לא מצאתי דוגמה למדינה שמסוגלת לא לעמוד ביחס אוכלוסיה לצבא כמו שיש לנו על בסיס גיוס התנדבותי בלבד, אלא אפילו לחצי היחס הזה.


במה הוא כן צודק? אכן, יש בעיית היררכיה שיוצרת תקנים מיותרים (אם כי, לאור העובדה שראש אכ"א בזמנו זרק אותי מצה"ל כי הוא לא הסכים שקחצ"ר או רח"ט תוה"ד יקצו לי תקן כי 'אין מקצוע כזה', צריך לומר שזה לא בלי הגבלה...), ויש בהחלט בעיית ניפוח מפקדות, וסיפור הפנסיה התקציבית ופנסיית הגישור; וגיוס חובה אכן מגייס, לעולם, חיילים מיותרים - אלא שכנראה אין לך אלטרנטיבה אחרת לגיוס חובה, לפחות לא כיום.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי