כתבה של חברנו אודי עציון:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בוא נראה אם הבנתי:
*נמ"ר בכמות כפולה+ נגמ"ש מרכבה 2 (אופק?)= לחטיבות משוריינות (אם אפשר לקרוא להן כך אחרי שבכל גדוד יש פלוגת חרמ"ש, סליחה- מסייעו)+ חט' חי"ר כבדות
*כרמל משנת 2030 כתחליף להנ"ל
*איתן מ-2020, כניראה לשאר החי"ר
* משוריין 12-6 טון.. למי בדיוק?! לבט"ש ולשימוש כללי (מרגמה, מפי"ק, פינוי וכו')?

חטיבת כפיר למשל ? חטיבה שבעיקר אמורה להלחם במרחב עירוני

פרויקטי פיתוח ורכש בעשרות מליארדי שקלים ל- 30 שנה ולא טורחים לפרסם ניירות בלמ"סים לציבור מה מתוכנן כאילו שיש בזה איזה סוד צבאי.

וועדת לוקר המליצה לאזרח את המש"א והמפעל טנקים אבל אנו רואים מאמצי פיתוח של 2-3 סוגי רק"מ המיועדים לייצור בישראל. רפ"ט ומפא"ת כל אחד מפתח משהו ובינתיים רוכשים בראדלי לתותחנים.

כל זה מנוהל ע"י צוותים של האנשים המתחלפים כל 3 שנים , כולל מקבלי ההחלטות.

אני מקווה ומישהו יתעורר ויכריח את המערכת לפרסם מסמך אסטרטגי לפיתוח רק"מ לצה"ל - מה האיומים, מהם הטכנולוגיות, מהן הדרישות, עלות פיתוח ולו"ז, עלות יחידה מספר יחידות צפוי כל שנה בהצטיידות.

מדוע אין מנהלת אחת שעוסקת בפיתוח כל הרק"מ? מדוע זה בכלל מובל ע"י לובשי מדים?

מישהו אולי הצליח להבין מה קרה ל"רקיע", אותו רק"מ גלגלי עתידי שדובר עליו בעבר?

האם הוא התגלגל לאחד השמות האחרים שהוזכרו כאן, לא מוזכר כאן אבל עדיין עומד בפני עצמו, או שירד מן הפרק וכבר לא רלוונטי?

הפך לאיתן וכרמל.

או"ם שמום.

כמו שכתבתי באשכול אחר-ברדק אינפורמטיבי
להערכתי כל גוף בעל אינטרס דוחף את הפרויקט שלו באמצעות פרסומים שבעצם
יחצנים שחלקן משאלת לב ולא החלטה.
שימו לב שברצף של פחות מחודשיים יצאו 4 פרסומים שונים על ארבעה כלים שונים.