מסעדה סורית-טורקית במושבה הגרמנית בחיפה (לא ידעתי שיש דבר כזה בכלל בארץ), מסעדה חאלבית אם ממש מתעקשים. ויש לזה סיבה, כי בחאלב הייתה קהילה יהודית מאוד גדולה ושם נמצא ספר תורה מאוד עתיק וחשוב, כתר ארם צובא. אפשר לקורא על זה בערך בויקיפדיה, לדעתי מאוד מעניין: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...5 %D7%91%D7%90

אההה, והכתבה על המסעדה כמובן:
http://www.rest.co.il/Article.aspx?ArticleID=7183

תיהנו

ילדים ילדים... בואו הביתה. אני כבר עייפה!

ראשית, הילה, תודה על השיתוף, אבל הייתי מאד מעדיף לשמוע את ההתרשמות האישית שלך מן המקום, אלא אם כן את זו שכתבה את הכתבה שאליה כיוונת אותנו. כמו הרבה כתבות מסוג זה - איך להגיד - זה מצלצל לי קצת לא אמין...
שנית - יש מספר צרימות בתיאור. המטבח הסורי בכלל והחלבי בפרט ידועים היטב בטיבם. מטבח זה ספג אמנם השפעות רבות, כולל מן המטבח הטורקי, אולם מה לסורימי ולאוכל סורי??!! סורימי זה תחליף שרימפס או תחליף סרטנים יפאני על טהרת המלאכותיות. למה אין אף רמז לקינוחים הטובים ששכנינו יודעים היטב לעשות, ומה שמגישים זה "פררו רושה"? לא שזה רע, אבל מה הקשר? ...ואנא אל תזכירו את הביטוי הנקלה "פיוז'ן"!
ואגב - "טג'ין" הוא כלי מרוקאי ולא סורי.

אני יודע שזה נשמה קטנוני, אבל גם גרגר חול בודד וקטנטן יכול להציק מאד. במיוחד אם נכנס לך לעין...