40 שנה אחרי: ראש אמ"ן במאמר מיוחד


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/archive/917485-19.jpg]


מאת: אביב כוכבי, מאמר אורח
יום ראשון, 6 באוקטובר 2013, 5:00

במלאות ארבעה עשורים למלחמת יום הכיפורים, משבח אלוף אביב כוכבי את הישגיו המודיעיניים של צה"ל, אך מזהיר מביטחון עצמי מופרז שהוביל לשגיאות העבר: "הספק חייב לנקר במרץ"

בערב יום הכיפורים 1973 נכתבה סקירה מודיעינית שכללה 37 סעיפים המתארים היערכות אינטנסיבית של האויב בכל הגזרות. גולת הכותרת של הסקירה הייתה סעיף 40, סעיף שהפך ברבות השנים לשם נרדף לשגיאה מודיעינית חמורה: "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש מלחמה היא נמוכה".


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/f-466/1555095-18.jpg]

הבעיה לא הייתה במידע, אלא בפרשנות. חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: באדיבות צביקה לביד)

הבעיה לא הייתה במידע, אלא בפרשנות שניתנה לו ובאופן ההיערכות של צה"ל. את הפער העצום בין העובדות לבין הפרשנות ניתן להסביר מהיבטים רבים, אך הבולט והחשוב מכולם הוא הביטחון המופרז והיעדר הספק ביחס למה מתכוון האויב לעשות, ובאיזה תנאים יעשה זאת. הביטחון נבע בין היתר משורה של הצלחות קודמות.

ארגון שנוחל הצלחות ושלצד הגאווה בהישגיו אינו שואל את עצמו אם ניתן היה להשיג את אותו הישג מהר יותר, יעיל יותר או מדויק יותר, מקרב את עצמו לשיפוע מסוכן ולמסלול הידרדרות. ארגון הנמצא בתחושת שביעות רצון ללא נוכחות קבועה של ספק ומוטרדות, סולל את דרכו לכישלון.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://msc.wcdn.co.il/w/w-248/1556362-18.jpg]

גולת הכותרת הייתה סעיף 40. ראש הממשלה בתקופת המלחמה, גולדה מאיר (צילום: ארכיון צה”ל ומערכת הביטחון)
אשרי קמ"ן מוטרד תמיד

הישגי אמ"ן בשנים האחרונות הם הישגים יוצאי דופן. היקף המידע עצום, איכותו גבוהה, והטכנולוגיה והמבצעים שמאפשרים אותו הולכים ומשתכללים מיום ליום. איכות ההערכה טובה, וגם אם אינה חפה מטעויות, הניתוח שקול ומעמיק.

כל אלו מייצרים ביטחון עצמי, אך בה בעת מייצרים סכנה. אין פסול בביטחון עצמי, אך תחת שתי הסתייגויות – שלא יוצר ביטחון מופרז, ושלצד ביטחון עצמי, במידה מאוזנת, ינקר במרץ ובהתמדה הספק.

ביטחון אינו ההיפך מספקנות. ביטחון דרוש כדי לפעול במחשבה חופשית ולא "מכווצת" וביטחון הוא תנאי ליכולת לשנות ולהעז. מנגד, ספקנות אמיתית היא התודעה העמוקה שהיקף הידיעה שלך מוגבל, שיכולה להיות פרשנות נוספת, שיכול להיות פתרון מבצעי, טכנולוגי או מודיעיני שונה.

ספק יוצר מרחב של חוסר נוחות ומזמין בירור תמידי, רצון ללמוד ולשפר. אך הספק, כך מלמד הניסיון, הוא חיה כבדה, מנומנמת ועצלה, שלא בקלות מתרוממת מרבצה.

המפתח לשמירת חדות ארגונית הוא טיפוח ספקנות, והבאתה לקדמת התודעה, בכל החלטה שאנו מקבלים ובנושאים כבדי משקל במיוחד. עלינו לעשות שימוש קבוע בכלים ובמנגנונים ארגוניים שיאירו את הספק, שיאפשרו ויכוח, התלבטות והתבוננות על המציאות מזוויות שונות.

באותה נשימה, אסור שהספק ישתק! אסור שהספק יהווה מפלט לחוסר עמדה ועמימות.

אמ"ן חייב להיות ארגון רלוונטי ואפקטיבי ועליו להתחדש ולפרוץ דרכים חדשות. הספק יעורר וידרבן פריצה לכיוון חדש, ביטחון עצמי יאפשר החלטה ופעולה, והסיכון שיש בכל חידוש יציב את הספק, אם נשכיל לפתח אותו, כמעקה בטיחות משני צדי הדרך.

ספק וביטחון עצמי צריכים להיות שזורים זה בזה. שניהם צריכים לעורר לפעולה, שניהם מניעים והספק מתפקד גם כשומר.

"אשרי האדם מפחד תמיד", נאמר במקורותינו. "אשרי קמ"ן מוטרד תמיד", נאמר אנחנו.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

הבעיה היא שלראש אמן דאז אלי זעירא הייתה שליטה מוחלטת על מה שקורה בשטח ואף אחד לא חלם לחלוק עליו באמן, וכל השאר הגופים כמו מוסד ועוד דעתם לא נשמעה. התמונה הייתה, הפיענוח לא היה.
אם היתה יותר פתיחות ועוד דעות באמן ומחוצה לו היו נשמעות כמו דעתו של סימן טוב בפיקוד דרום, התמונה הייתה נראית אחרת.

מעבר לנושא המודיעין לגבי מה האוייב עושה, הייתה גם את הבעיה שלא העריכו נכון את יכולתם של מערכות הנשק שהמצרים קיבלו, ואיך הם ישנו את שדה הקרב, ולכן גם שכל הצבא היה ערוך הוא פעל בצורה לא נכונה, ואת זה לא צריך לשכוח. אבל לדאבוני גם ב-2006 שוב פעם כולם נרדמו בשמירה.