סא"ל א': הכומתה של גיא חבר הוחבאה כנקמה
11:01, 8 מאי 2005 / כ"ט בניסן תשס"ה

מעריב מדווח כי קצינה ששימשה כאחראית על הקשר עם משפחת החייל הנעדר, גיא חבר, טוענת כי הכומתה שלו, שנמצאה לאחרונה בכספת היחידה לאיתור נעדרים, הושארה שם מתוך כוונה לנקום במשפחה שמתחה ביקורת על צה"ל.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.inn.co.il/data/images/2004/12/22/gai-hever-s.jpg]


בחודש שעבר פורסם במעריב, כי הכומתה של חבר נמצאה לאחרונה במשרדי היחידה לאיתור נעדרים.

במכתב ששלחה לרמטכ"ל ולראש אכ"א, מספרת הקצינה, סא"ל ר', כי מסרה באופן אישי את הכומתה שנמצאה במשרדה לידי ראש ענף איתור נעדרים בצה"ל, כדי שתעביר אותה למשפחה.

הקצינה, ששימשה עד לפני כשלוש שנים כאחראית על הקשר עם משפחות חללים ונעדרים בצה"ל, כתבה כי היא נדהמה לקרוא במעריב שרק עכשיו "כביכול מצאו את הכומתה. . . אין זה סיפור תמים כלל ועיקר. . . אין זה סוד כי מיום היעלמו של גיא חבר נקטו קצינים בכירים באכ"א בשיטת טיפול של 'ברוגז' עם המשפחה האומללה. . . לא ממקום של תום ושכחה, ראש ענף איתור נעדרים לא הלכה אל האם האומללה למסור לה את הכומתה כשקיבלה אותה ממני, אלא העזה להיות ברוגז עם רינה חבר ולהענישה".

כומתה של גיא חבר, שנעלם ברמת הגולן ב-17 באוגוסט 1997, היתה משמעותית לא רק לאימו ובני משפחתו, אלא גם לחוקרי הפרשה. ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, הודיע בחודש שעבר במפתיע לבני משפחת חבר, כי הכומתה נמצאה. ואולם, ההורים עדיין לא קיבלו את כומתת בנם, מפני שהיא נשלחה לבדיקה ביחידה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, כמעט שמונה שנים אחרי ההיעלמות.

http://www.inn.co.il/news.php?id=111136

שטפשות ורוע לב הם ענין לא חדש אלא ימיו כימי האנושות.
מי שאחראי לדבר הזה אינו ראוי אפילו לעונש .צריך רק לפרסם את שמו / שמה ברבים בערך בכל שבועיים למשך שנה.
זה הכל . עונש אחר הרי לא יעזור כי מטומטמים ורעי לב אינם נרתעים מענישה רגילה אבל אולי נידוי מהחברה באמצעות פרסום מתמשך יכול לעזור.