מהו מקור המילה תכשיט?

חיפשתי במילון, אין איזכור למקור, באתר של האקדמיה לעברית אי אפשר לחפש כלום (האתר ממש לא נוח לשימוש לנכים טכנולוגית כמוני) והקונקורדציה אומרת שאין את המילה הזו בתנ"ך. גוגל אינו מניב כל הסבר או תוצאה.. ואני לא מבינה את השורש של זה (כשט=קשט?)

אז מאיפה המילה הזו הגיעה?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

עד שאנסה למצוא את התשובה:
אמרת שהתכשיט אינו מופיע בתנ"ך. זה נכון, אבל לא אומר שהנשים לא היו עונדות

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן..
וביחיד - עַכְסָה.

אגב, העמדת את שאלת ההשוואה בין קשט ותכשיט, ומשסתבר שיש דברים בגו.

לילה טוב,
אור

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אז אם כך, מדובר לפי הדף בהחלפת אותיות

ציטוט:

עיצורים מאותה מחלקה חיכיים (גיכ"ק): סגר-סכר, זגוגית-זכוכית, כפל-קפל, כובע-מגבעת-קובע, קשט-תכשיט.

אז השורש מובן, יש אפשרות למצוא גם את מקור המילה? (אם כבר אז כבר, לא? )

תודה!


נ.ב.

גם עדי- עדיים מופיע לא מעט בתנ"ך..

העכסה מזכירה לי קמע עיראקי נגד עין הרע עפצה (הצ' נהגת כס' גרונית)

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

עריכה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Balashon It would seem that from this sense of "to prepare", "to arrange (according to Klein)", we get the more modern sense of לקשט meaning "to decorate" and kishut קישוט meaning decoration. Klein writes that the word for jewelry - תכשיט tachshit - is "a doublet of תקשיט" and also originally meant "decoration".

http://www.balashon.com/search?q=%D...%A9%D7%99%D7%98

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

לפי המאמר שלו, אז השינוי פה לאו דווקא קשור ל-כשט= קשט. אלא קשת= קשט? היו נכונות-> היו מוכנות-> קשטו עצמן עבור.. ומשם זה השתרש?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

לא ירדתי לסוף דעתו, אולם הבנתי אחרת.
(ע"ע Doublet, או בעיקרוןone of two or more words of the same language that come from the same root ).
אני הבנתי שההצטלבות/שוויון בין כשט וקשט נפלו רק בצורה הסופית של כל הצורות: תקשיט ותכשיט.
בערך תקשיט, אבן שושן נותן את הפירוש הידוע, ומזכיר את הצורה "תכשיט".
אם יצאת מבולבלת, אז את לא היחידה .

והנה סריקה מתוך הספר "מלים ותולדותיהן", מאת יחזקאל קוטשר, מתוך האוצר הפרטי שלי.
הוא לא עוסק ישירות בשאלה שלך, אבל ...:

לחצו להגדלה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i41.tinypic.com/34nig3s.jpg]

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הכיתוב מאד קטן מה שהקשה על הקריאה.

אני מניחה שההטייה היא על המשקל תקטיל.. חיפוש בגוגל מאשר זאת (אני חושבת..)
יתכן וזה מחידושי אליעזר בן יהודה? או שיש מקורות קדומים יותר עם המילה תכשיט?

ציטוט:

תַּקְטִיל !!! ס-כ-ת תַּכְשִיר, תחפיף (=שמפו), תרגיל, תקריב (=צילום מקרוב, קלוז-אפ), תסְכִּית (=יצירה דרמתית המעובדת לשידור רדיו), תקליף (=פילינג), !!! תַּמְלִיל, תשתית, תכסיס

(אין צורך לערוך חיפושים יותר מדי נמרצים, אם לא מוצאים. השאלה שלי עלתה בעקבות שיחה מאד לא רצינית שעלתה. וזה פשוט נתפס בי באופן שטותי )

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

את יכולה ללחוץ על התצלום כדי להגדילו.

לפי אבן שושן:

• תקשיט- ירושלמי כתובות ל ד
• תכשיט -
  • "תכשיטי נשים" (פסחים נ א)
  • "ועושה אשה תכשיטיה במועד" (סועד קטן א ז)
  • "אם לרפואה כדי לכחול עין אחת, אם לתכשיט כדי לכחול שתי עיניים (תוספתא שבת ח לג)
  • "להיכן הרגלים, תכשיט" (כינוי ללצן ולחומד תעלולים) - ביאליק.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

תודה רבה לך!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

מחובתי

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

האמת, שאם אינני טועה, המשמעות של המילה "תכשיט" בתלמוד היא בכלל איפור
מצטער, אין לי מקור כרגע כדי לתמוך בדעה זו..

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

איזכור קודם לתכשיט הוא בתרגום יונתן בן עוזיאל (שמות לה כב), כך שאפשר שמקור המילה הוא מארמית.

משמעות התכשיט בתלמוד היא דבר הבא לייפות, ולכן גם איפור בכלל 'תכשיט'.

המקור הוא תוספתא מסכת שבת (פ"ח הל"ג)
כוחל .... אם לתכשיט כדי לכחול שתי עינים.
ובגמרא שבת דף פ
אם לקשט בשתי עיניים.

מעניין לציין, בירושלמי (פאה פ"א ה"א), "מותר לאדם ללמד את בתו יוונית מפני שהוא תכשיט לה. גם תוספת ידע והשכלה נחשבת תכשיט לאדם...

אני עדיין סבור שכשנאמר בתלמוד "תכשיט" סתם, הכוונה לאיפור, והדוגמאות שהבאת דווקא מחזקות את הטענה שלי..
יש לך דוגמא למקור בו סתם "דבר הבא לייפות", כגון עדי, נקרא בשם תכשיט?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

מצאתי! (זכרתי משהו כזה רק לא איפה...)
משנה שבת פרק ו'
"לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו"

כיון שבתלמוד וספרות חז"ל משתמשים בלשון תכשיט לגבי כל דבר שבא ליפות ולאו דוקא לנושאי איפור.

חיפוש קל במאגר פרוייקט השו"ת:

כל תכשיט בהמה כגון השירים הנזמים כו'. (תכשיט במובן הרגיל כיום).
עיר של זהב [ככה"נ כמין נזר] ורבנן סברי תכשיט הוא. (כנ"ל)
רבן גמליאל ברבי ירד לטייל בתוך חצירו בשבת ומפתח של זהב בידו וגערו בו חבריו משם תכשיט כולי. (דוגמא בדבר שאינו נלבש על הגוף אלא אוחזו בידו והוא מתכבד ומתיפה בו גם כן נקרא תכשיט).
והאשה הזאת כשמצמת שערה לאחוריה והוא תכשיט לה כו'. (סידור השער באופן נאה נקרא תכשיט)
ויסוד התיבה שאה לבד והתי"ו המתכוונת הרי היא תכשיט כגון ט' שבתיבת נצטדק כו'. (תוספת אות המיפה את צליל המילה).

ועשרות מובאות בתלמוד בבלי ושאר ספרות חז"ל לגבי הלכות טומאה וטהרה, דבר העשוי לתכשיט מטמא בכל שהוא. שהכוונה בהכרח לבגד או חפץ מסויים, שהרי רק דבר שהוא בגד או כלי (או מאכל) שייך בו נידון של טומאה וטהרה.

תודות לשניכם

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

הערה קטנה

עֶכֶס אינו שם כללי לתכשיט, אלא סוג תכשיט ספציפי
עכס הינו צמיד הנענד על הרגל (כמו אצעדה)
מכאן גם בא שם הפועל "לעכס" שמשמעותו להרעיש במהלך הצעידה (עקב הצלצול הנגרם מהעכס בזמן ההליכה )

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אוי ואבוי אם אמא שלי תקרא את זה עכשיו. שעות היה לנו הויכוח אם זה רק לרגל או שם כללי. מהסרטון שאור הביא משתמע שזה שם כללי לתכשיט, ולאו דווקא כצמיד לרגל.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

בגלל מה שמשתמע מהסרטון טרחתי לפרט

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אגב, אותו צליל משמיע נחש מסוג עכסן. עוד על הקשר (_אולי אסוציאטיבי) שבין נחש לעקבים בבראשית : הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"