שאלה לי אל חברי הפורום:
מדוע מאז תחילת העימות המוגבל בשנת 2000 לא מציידים את כלל חיילי צה"ל הקרביים המשרתים בשטחים, ושהרבה מהפעילות שלהם היא בטווחים מאוד קרובים, באקדחים בפעילות המבצעית?
למיטב ידיעתי בצבאות אחרים כן מספקים אקדחים לחיילי הח"ר ואף לחיילי השריון (אצל השריונרים אף כתחליף לנשק ארוך-אבל זה דיון אחר)

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

מי שצריך להגיע למגע קרוב עם אנשים מסוכנים מצוייד באקדחים (AKA: יחידות מיוחדות..).

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני בטוח שבאתי במגע עם ערבים עוינים (אולי לא טרוריסטים מסוכנים, אבל בשביל לקחת סכין מהמטבח, ולדקור חייל לא צריך להיות ראש החמאס) יותר מאשר כל חייל ביחידה מובחרת. גם הוא יחתום קבע ל30 שנה.

מילואימניק

אני חייב להעיר משהו לגבי בעיית המשמעת כפי שהועלתה כאן:

מג"ב מציידים הרבה מאוד מהשוטרים שלהם באקדחים- הם באותו גיל כמו חיילי חובה. כנ"ל גם שוטרי שח"מ במשטרה שהם חיילי חובה בעצם וכולם חמושים באקדחים. אף אחד לא רואה שם משחקים בנשק ותחרויות שליפות. החומר האנושי במג"ב ובשח"מ לא ממש שונה מצה"ל (אנדרסטטימנט, לא לקפוץ) ומשחק בנשק לא נפוץ שם יותר מאשר בצבא.

מה שאני רוצה להגיד הוא שחינוך נכון לבטיחות נשק מונע תאונות. ההקפדה על בטיחות נשק והחדרת הוראות הבטיחות עובדת במשטרה ובמג"ב, אני לא רואה שום סיבה שלא תעבוד בצה"ל.

השמועה אמרה שלפני זמני (וזה היה לפני הרבה.... זמן) מט"קים בשריון קבלו אקדחים. לפי הסיפור, כמות הנפגעים במשחקי שליפות גרמה לצה"ל לסגת מהר מהרעיון.

זה נכון: מתישהו בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים קיבלו המט"קים אקדחים. ביוה"כ הנשק כבר הומר לעוזי.
לפחות על פי מה שאומר אבא שלי, איש סיירת שריון (ציטוט: "זאת שטות גמורה, עם אקדח אי אפשר להלחם... מי שרוצה לדעת לירות באקדח צריך להתאמן הרבה ועל בסיס יומי").

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לפני מלחמת יום כיפור (1969 +) נשקו האישי של המט"ק אקדח וובלי סקוט,אקדח תופי תוצרת אנגליה ועוזי, אנשי צוות עוזי בלבד.ב1970/1 כבר לא היו אקדחים למט"קים. הניסיון הקצר שלי ושאר החבר'ה בירי באקדח הזה לא היה מוצלח.רובנו לא פגענו במטרות (הן היו די קרובות) גם הניסיון שלנו בשימוש בעוזי היה די מצומצם.(לא התאמנו בירי נק"ל) בירי במקלעי 0.3 ובתותח ה105 מ"מ הסיפור אחר וטוב. והעיקר שלא נזדקק לכל אלו.

אני מתכוון להצתיידות באקדחים כנשק משני חוץ מהm16 המקוצר.
גם בנשק ארוך יש סכנה של משחק בנשק

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

הרבה יותר מגניב לשחק את הארי המזוהם מאשר את ג'ון רמבו - תחשוב על זה...

ואם יש חייל חסר חינוך לבטיחות אוו סתם מטומטם הוא ישחק באיזה נשק ששתתקע לו ביד
בין אם זה מקלע רוסר אקדח רימון תומ"ת פצצת MK84 .
בטיחות קשורה לחינוך לסוג נשק אוו כמותו.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

חבר'ה, נראה לי שהדיון לא ממוקד אז אני ינסה לעשות משהו בנידון.
אני חבר בכיתת כוננות של אחד מהישובים בשומרון ואנחנו עוברים די הרבה אימונים רציניים ביותר.
לנו יש בקרמי אקדח (פרטי) בנוסף לנשק וכאשר נכנסים לבית שיכול להיות בו מחבל (כמו במעצר) מגיע רגע או טווח מסוים שעדיף לשלוף בו את האקדח מאשר להשתמש בנשק ארוך וזה עלה במסקנות של כמה תרגילים, גם יבשים, גם רטובים וגם פיינטבול.
ולכן ניקרה במוחי השאלה למה לא לצייד חיילים שנכנסים לתוך בית בטווחים קצרים מאוד באקדח בנוסף לרובה.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

אם אתה בכ"כ של יישוב אני מתפלא שאתה לא מכיר את העובדה הפשוטה שכוחות שבאמת צריכים את האקדחים ואפשר להשקיע באימון שלהם בירי מאקדח אכן מצויידים באקדחים.

לתת לכל חייל בחטיבת כפיר אקדח יאלץ להאריך את ההכשרה שלהם, ולרכוש מאות אקדחים, ופשוט להסתכן יותר במשחקים בנשק. השיקולים בעד פשוט לא מספיק טובים.

אגב, אקדח מהווה גם סמל סטטוס ביחידות שבהן השירות ממשיך גם לשנה או יותר בקבע - אנשי הקבע יוצאים עם אקדחים הביתה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בצבא בארה"ב כמעת לכל חייל יש אקדח כנשק גיבוי האקדך הסטנדרטי שם הוא m9 תוצרת ברטה

האמנם?

ידוע לי שאקדחים הם הנשק האישי של חיילי שריון בצבא ארה"ב, ובטנק עצמו נמצאים גם רובה סער או שניים.

למעשה, כאשר נדרשו פלוגות שריון אמריקאיות לעסוק בבט"ש רגלי בעיראק, הם ליקטו מכל מחלקה את הרובים שבטנקים כדי לחמש כיתה/צוות מתוך כל מחלקה כזאת בנשק ארוך.

תבדוק תמונות מעיראק: ממש לא לכל חייל יש נשק "צד". אקדח אינו כלי נשק התקפי, הוא בעל טווח מוגבל וקשה יחסית להפיק ממנו יעילות בתנאי קרב (למרות שבסרטים ברוס ויליס יורה תוך כדי ריצה ב 2-3 מחבלים שיורים עליו באוטומאט...). מוטב למקצע את החייל בלחימה בטווחים אפסיים עם הנשק הרב תכליתי שלו.

* הצבא האמריקאי הוא פחות או יותר היחיד (החשוב) שבו אקדחים נפוצים מאוד ביחידות לוחמות "רגילות". בצבא הבריטי כמעט ולא תראה אותם ככלי נשק ללחימה.

.

אנחנו יודעים שחוזה הרכש עם ברטה היה על חצי מיליון כלים,וזאת בנוסף לרכש פרטי של יחידות שונות
הערכה זהירה היא שבכחות המזוינים של ארצות הברית יש בין 700 אלף למיליון אקדחים וזאת על כוח שמונה בסביבות 2.5 מליון איש .
יותר קרוב מזה לאקדח לכל חייל כנראה שאי אפשר להגיע.
אגב גם בצבאות אחרים בעולם אומנם האקדח פחות נפוץ מאשר בצבא ארצות הברית אבל הרבה יותר
נפוץ מאשר בישראל.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי toyota06 בצבא בארה"ב כמעת לכל חייל יש אקדח כנשק גיבוי האקדך הסטנדרטי שם הוא m9 תוצרת ברטה

כבר יותר מעשור לא הברטה הזו.
בעיקרון חוזרים לקולט אופיסרס או גוורמנט 045 הקלאסי.
ב SWAT למינהן למדו להתאים כל לוחם את האקדח המתאים לו (למרות הקושי הלוגיסטי הכרוך בכך)

למה לא עושים את זה:

א) כסף כסף וכסף: אקדחים עולים כסף, ואקדח לכל חייל דורש השקעה מאפס ברכישת אקדחים, חלפים לאקדחים, תחמושת בקוטר שונה וכמובן - הכשרת מספיק אנשי חימוש לתחזוקה תקינה של האקדחים האלה. בהתחשב בעובדה שרוב תחזוקת השליטה בשטחים מתמצית בעמידה במחסומים ומידי פעם מעצרים של כל מיני טיפוסים שלא ממש מגלים התנגדות מרשימה (בשביל לעצור את החבר'ה המסוכנים באמת שולחים יחידות שלאנשיהן יש ממילא אקדחים) ולא בקרבות ירי, רובי הסער הקצרים די מספיקים למשימה.

ב) גניבות ומשחקים: אקדח הוא פריט קטן יחסית, שהרבה יותר קל ומפתה לגנוב, והרבה יותר נוח לשחק איתו מאשר ברובה סער קצר או ארוך. ברור שרוב החיילים רוב הזמן לא ישחקו בקאובואים, ישימו לב שלא שולפים להם את האקדח מהחגורה בזמן שהם מחטטים בתאי מטען של מכוניות חשודות ולא ישכחו אותו בשירותים של התחנה המרכזית, אבל די במיעוט שיעשה את זה והנה לך גם תאונות נשק וגם אקדחים שנעלמו לשוק הפלילי.

ג) קלות השימוש באזרחות: חייל בחופשה לא יסתובב על אזרחי עם רובה הסער שלו, אבל עם אקדח סביר שכן. זה יוצר הזדמנויות נוספות לגניבה ואובדן, וגם סיכוי שכל סוף שבוע שניים-שלושה חבר'ה שלא הכניסו אותם למועדון ריקודים ישלפו את אקדחיהם על המאבטח. יותר מידי כלי נשק שמסתובבים בסקטור האזרחי הם מתכון לצרות. אפשר כמובן לדרוש הפקדה של האקדחים בטרם יציאה הבייתה, אבל זה יוצר עוד טרחה ארגונית.

ד) חוסר מקצועיות: לירות ברובה הרבה יותר קל ופשוט מאשר לירות באקדח. כדי לעשות באקדח שימוש יעיל, צריך להתאמן די הרבה. אימונים דורשים זמן וכסף, שבשנים האחרונות הוקדשו למשימות לאומיות חשובות בהרבה כמו מחסומים וגלבי"ם, והצבא הסדיר לא התאמן כראוי אפילו על כלי נשקו הרגילים כמו רימונים, מקלעים וטנקים. עכשיו יש בולמוס של אימונים, אבל הללו הם אימונים למלחמה עם כלי נשק קונבנציונליים, לא על כלי נשק כמו אקדח שתועלתו רבה רק במתארי בט"ש מסויימים בשטחים. בזמן שלוקח ללמוד לשלוט באקדח כדי לבצע מעצר אלגנטי לאיזה בחור משופם שמחביא קלצ'ניקוב בדוד השמש שלו, אפשר לעשות עוד תרגיל מחלקה בשריון וללמוד כל מיני דברים לא חשובים ולא רלוונטיים למשימות הלאומית החשובות של אחזקת מחסומים ומעצר מבוקשים - כמו הפעלת מיסוך, חיפוי הדדי וזמני שהייה בעמדות אש.

לסיכום, מבחינת עלות-תועלת אין הרבה טעם בהנפקת אקדחים לחיילים סדירים. מוטב להותיר את הללו היכן שהם נמצאים עכשיו - יחידות מובחרות וכיתות כוננות ישוביות, שגם זוכות לאימונים מסודרים והכשרה מקצועית מהסוג שבגדודי הבט"ש (סיירות המעצרים, שריונרי המחסומים ותותחני הגלבי"ם למיניהם) יכולים רק לחלום עליהם הן במתארי הבט"ש המוכרים והן בכל מיני דברים מיותרים ולא חשובים כמו התכוננות למלחמה נגד אויב חמוש של ממש.

אבל מה, להסתובב עם אקדח על המדים נראה ממש מגניב. אני בטוח שאם הייתי עדיין בסדיר הייתי תומך בחום בהנפקה של אקדחים לחיילים.

השבוע נכחתי בהרצאה של קצין משטרה צבאית ראשי, במסגרת שירות מילואים - לדבריו הופסק השימוש באקדחים ע"י רוכבי האופנועים של מ"צ, מסיבות חוסר תקציב לאימון הולם ומספק. עם כל הצער שבדבר, טוב לראות שמישהו עדיין מוכן לוותר על סמל סטטוס בעבור בטיחות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הודעה חזקה, תודה שלקחת את הזמן לכתוב, למדתי הרבה ממנה.

Keep away from people who try to belittle your ambitions. Small people always do that, but the really great ones make you feel that you, too, can become great.

.

לגבי סעיף ב':
אני מכיר כמות לא מבוטלת של אביזרים אחרים שהם הרבה יותר קטנים מאקדח והרבה יותר קלים ל"שתיה" (בין היתר בגלל שבניגוד לאקדח אינם צל"מ ולכן הרבה יותר קשה לעלות על אובדנם) ,והנזק הפרוטנצאלי שלהם גדול עשרות מונים מאקדח .
דוגמאות :רימון רסס ,אצבעות תן ,נפצים ,לבנות חבלה ...........................
ובכל זאת הנ"ל מנופקים בשפע לכל היחידות !
מצד שני הבחנתי בפריטים גדולים בהרבה מרוס"ר שהגיעו לידים לא להם למשל רקטות לאו ,מרגמות
RPG וכ"ו,תחמושת אווירית ,מוקשים .....................................
מזה אומר לנו?
אולי שלא הגודל קובע אלה יותר חשוב מי האנשים לידהם ניתנים הנ"ל?

מזאת אומרת "הרבה יותר קל לשחק איתו" ?
יותר קל להכניס מחסנית מאשר ברוס"ר?
הרבה יותר קל לדרוך?
אוו שאולי משחק בנשק בכלל מתחיל בין האוזנים ולא בסוג הנשק?
ולראיה חזור אחורה בעיתונות על השנתים שלוש האחרונות ותראה כמה משחקים בנשק ארוך הסתימו באסון מה שמראה שלא כל כך משנה מה הנשק ברגע שיש נשק יהיה מטומטם שישחק בו
והדרך למנוע היא חינוך וענישה ולא שום דרך לסדר את הסטטיסטיקה .

לגבי "קלות שיכחה" בוא לא נשכח שאתה מדבר על צבא שהצליח ל"שכוח" שתי אכזריות וטנק עם 3 מגים בשטח אל לא ישכחו רוס"ר ?
עם הפוך האקדח נמצא בנרתיק וסביר להניח שאתה לא מוריד אותו ממך במסעדה אוו אוטובוס למשל מה שלא נכון לגבי רוס"ר .

לגבי סעיף ג':
גש וראה מה הנימוק שמעלה צה"ל כדי להצדיק את ההחלטה שלו לצמצם את כמות החילים שיוצאים הביתה עם הנשק .
הפלא ופלא דווקא כאשר הנשק נשאר ללא השגחה בבית (אפילו אם מאוחסן ע"פ הנהלים) נוטע להגנב יותר מאשר נשק שנמצא על בעלו (אגב זה גם הצידוק של משרד הפנים נגד ריבוי נשקים לאדם פרטי) כלומר לאקדח יש פה יתרון דווקא .
לגבי שימוש לרעה ................
קח כמה דוגמאות קטנות
לפני שנתים אוו שלושה מסרב מאבטח להכניס 3 חברה לא חשוב מאיזה עדה למועדון באיזור עמק האלכול בחיפה הנ"ל חוזרים חצי שעה יותר מאוחר עם M16 וסוגרים חשבון עם המאבטח
איזה יופי הערכנו את חיי המאבטח בחצי שעה אין ספק כבוד למדיניות המצמצמת !!!!!!!
שבועים מאוחר יותר באותו איזור מועדון אחר מספר מאבטחים מונעים כניסה מחבורה לא חשוב מאיזה עדה אך נזכיר שזאת היתה עדתם של המאבטחים גם כן ושהיא נפוצה באיזור שבו נמשך הארוע מאוחר יותר .
מכל מקום זה אומר את דעתו על אוחותו של זה וזה אומר את דעתו על אימו של זה ובקיצור סוגרים להפגש למחרת "בדשא" רק שהפעם מביאים איתם מאבטחנו שאמורים להיות "המבוגרים האחראים
לאבטחתנו" בפועלם כעלה התאנה של משטרת ישראל את האקדחים שנמסרו להם לצורך זה
והחברה מהצד השני באים אם נשקים ארוכים שנמסרו להם במסגרת שרותם הצבאי .
הפלא ופלא קב יריות בקנה מידה שלא מביש את חומת מגן באמצע קרית ים.
ביום אחר באיזור ת"א יוצא חייל חה"א לחופשה עם M16 ארוך ושתה לשוכרה ואז מחליט לקחת את הרכב של קצין צה"ל שנזדמן למקום שהנ"ל לא מאפשר לו הוא יורה בו למוות .
וזה רק צבר קטן בשליפה מהירה .
כן מצטער שוב אני לא מביא כלל סטטיסטי בומבסטי אלה סתם כמה דוגמאות קטנות ו"מיקראים חריגים " מהווי חינו פה בישראל .
שמה לעשות מלמדים אותנו על נכונות המשפט האמריקאי במקור שאומר ש"נשק לא הורג אנשים
,אנשים הורגים אנשים".
ושה הגאולה לא תבוא מצימצום גורף של כמות הנשק ברחוב אוו מהגבלת סוג אלה אך ורק מפיקוח הדוק על מי שמחזיק בנשק ,ואכיפה כנגד מי שמחזיק אותו בניגוד לדין!!

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

קיימות יחידות לוט"ר בעולם שמצויידות בתת מקלעים קצרים ביותר מתוצרת FN קליבר 5.7

http://en.wikipedia.org/wiki/FN_P90

ובנוסף באקדח היורה את אותו תחמיש,אני חושב שזה רעיון מצויין וציוד מספר קטן של יחידות העוסקות בלוט"ר היה עולה הרבה פחות מדברים אחרים שצהל רוכש כמעט ללא אבחנה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Five-seveN

האורך לא יוצר בעייית נוחות באחיזת האקדח?

מי שיכול להצטייד בP90 וב5.7 כבר עשה זאת. יש עוד רבים שישמחו לרכוש אותם אם הבלגים רק יסכימו למכור.

ידיעות אחרונות 21.2.03
לא חשוב מי בדיוק כתב את הידיעה, רק שאלו ממש לא השניים שחתומים עליה.

אם כבר, אז הרי הידיעה המקורית:

היחידה לאבטחת אישים של השב"כ (יחידה 730), הייתה אמורה להצטייד בימים הקרובים ברובי סער מסוגFN-p90 תוצרת בלגיה שיחליפו את התתי מקלעים מסוג מיקרו עוזי מתוצרת ישראל ואת הרוס"רים הקצרים מסוג קולט קומנדו (M4) תוצרת ארה"ב שנמצאים בשרות.
בשל המשבר הדיפלומטי שבין בלגיה לישראל סביב החלטת בית המשפט הבלגי בנושא הקשר שבין רוה"מ אריאל שרון לטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, החליטה בלגיה לעקב את אספקת התמ"קים והעיסקה כולה כנראה שתבוטל.
הp90 שהינו אחד הרוס"רים הקטנים המתקדמים בעולם, נבחן בשב"כ לפני כחצי שנה והוחלט להצטייד בו בשל מידותיו הקטנות, קצב האש המהיר שלו, אמינותו הרבה, דיוקו ובעיקר משקלו הנמוך. מספר קטן של רובי p90 נרכשו והועמדו למבחן אל מול המיקרו גלילון והמיקרו עוזי מתוצרת ישראל והmp5 מתוצרת הקלר אנד קוך הגרמנית, אולם, כאמור, לבסוף נפלה הבחירה על הp90 שנמצא כמתאים ביותר לצרכי היחידה.
בצה"ל נמצאים בשרות מספר מערכות נשק מתוצרת בלגיה, כמו: אקדחים מתוצרת FN, מקלעוני מיני מי, ומקלעי מא"ג (שאף מיוצרים בארץ ברשיון). בעבר גם רובה השירות הבסיסי בצה"ל היה רובה מטען מתוצרת FN בלגיה.
באמצע שנות התשעים נבחן הp90 ע"י היחידות המיוחדות בצה"ל אולם הוחלט שלא להכניסו לשרות בשל בעיות אמינות. כפי הנראה, הדגם שנבחר ע"י השב"כ הינו חדיש יותר ופתר את הבעיות שהיו לדגם שצה"ל פסל.
אחת הסיבות לבחירה בp90 היא היכולת להכניס דמות נעה למצב 'בין כוונות' באמצעות מערכת הכינון המשוכללת שלו, דבר זה מאפשר ירי יעיל בתנועה (של היורה ו/או של המטרה).
בינתיים עד לחידוש המו"מ עם הבלגים הודיע השרות כי אם יתקבלו הצעות אטרקטיביות חדשות מהתעשיה הבטחונית בארץ הן ישקלו בחיוב.רקע:
כשהp90 פותח בשנות ה-80 הוא יועד לשמש כנשק קטן ליחידות הזקוקות לכזה (כמו שריון, תותחנים, טייסים וכו'). ברוב הצבאות, חיילים אלה משתמשים בתתי מקלעים (דוגמת עוזי, מיקרו עוזי, mp5 וכו') או באקדחים, לכלי נשק אלה בעיה קשה של כח אש קטן מאד שאינו מספיק לעצירת אוייב הממוגן באפודי מגן. הp90 הציע ליחידות אלה חידוש מהפכני, רובה סער שיהיה מצד אחד קטן מאד ומצד שני בעל עוצמת אש אדירה ודיוק רב שאמנם נופל מרוב הרובים הגדולים אך המידות הקטנות ומשקלו המועט מפצים על כך.
לצורך כך פיתחה FN תחמושת יחודית 5.7X28 מ"מ, SS190. תחמושת זו אומנם דומה מאד ל5.56 נאט"ו הנפוץ, אלא שעם "ליבת הפלדה הממוקדת" של הקליע היא מסוגלת לחדור שכפ"צים אפילו מטווח של 50-100 מטר.
לכן, מיד עם הצגתו נקנה הp90 ע"י מספר צבאות בעולם, אולם, התחמושת הייחודית שלו הפכה אותו לנשק בעייתי. באותה תקופה יוצרה התחמושת רק ע"י FN (החברה המייצרת גם את הנשק עצמו). לאחר שניתן רשיון יצור של תחמושת זו לחברת אולין בארה"ב, הפך הp90 לנשק מועדף על יחידות לוחמה בטרור ולוחמה זעירה בעולם.
בנוסף לתחמושת היחודית, לp90 יש תכונות נוספות יחודיות:
1. שלוש המסילות שמובנות על הנשק מאפשרות לחבר לו עזריים טקטיים בקלות:
o המסילה העליונה- על מסילה זו ניתן להתקין מגוון רחב של כוונות אופטיות. הכוונות יכולות להיות ממוקמות כך שיהיו בדיוק בשדה הראיה הטבעי של היורה בלי שהוא יצטרך לאבד את המיקוד במטרה כדי להתרכז בכוונות. בזכות המסילה העליונה החלפת כוונת יום בכוונת לילה היא פשוטה מאד והכוונות לא יוצאות מאיפוס בהחלפה זו. כך נחסך מטווח איפוס במעבר בין יום ללילה.
o שתי מסילות הצד מאפשרות חיבור של מגוון אביזרים כמו מציין לייזר ו/או פנס (יראור) המשתמש יכול לבחור איזה אביזר להתקין ובאיזה צד.
2. ניתן בקלות להרכיב על הנשק משתיק קול.
3. העיצוב היחודי מאפשר שימוש לימניים או לאיטרים ללא צורך בהתאמות מיוחדות מאחר והתרמילים הריקים נפלטים מתחתית הנשק (בזכות העיצוב שלו, הוא נחשב לאחד מכלי הנשק היפים בעולם).
4. המחסנית מחוברת על גוף הנשק מלמעלה בצורה שטוחה ומקבילה לו ואינה חורגת ממנו. חיבור זה מתאפשר בזכות פיתוח יחודי.
5. הרובה בנוי בשיטת בול-פאפ, (בדומה לרוס"ר העתידי של צה"ל ה"תבור") שמרכזת את המשקל בחלק האחורי של הנשק, ולכן הכינון שלו קל מאד ומהיר.
6. יתרון נוסף לשיטת הבול-פאפ טמון בקנה הארוך שנמצא רובו ככולו בתוך גוף הנשק ומאפשר דיוק למרות שהנשק עצמו קצר מאד.
הp90 נותן גמישות מקסימאלית של תצורת הנשק ומאפשר שימוש במנעד גדול של אביזרים וכוונות בהתאם למשימה אליה הוא מיועד.
יתרונות:
· מאפשר שימוש ברוב הכוונות המודרניות הנפוצות.
· מאפשר החלפה מהירה של כוונות ללא יציאה מאיפוס.
· מאפשר שימוש באביזרים כמו: צייני ליזר, מצביעי נקודה ופנסים.
· מאפשר התאמה של הנשק למשימה ספציפית אותה הוא מיועד לבצע.

נתונים:
עקרון פעולה: נדרך רתע, מכנס סגור.
אורך כללי: 50 ס"מ.
אורך הקנה: 26.3 ס"מ.
רוחב מקסימאלי: 5.5 ס"מ.
גובה מקסימאלי: 18 ס"מ
משקל: 2.540 ק"ג ללא מחסנית. 2.580 ק"ג עם מחסנית ריקה. 3 ק"ג עם מחסנית מלאה.
תכולת מחסנית: 50 כדור.
מצבי ירי: בודדת (חצי אוטומטי), צרורות (אוטומאטי מלא).
קצב אש מקסימאלי: 900 כדור בדקה.
טווח יעיל מירבי: 200 מטר. טווח מעשי לחדירת אפודי מגן: 50-100 מטר.
קוטר הקליע: 5.7 מ"מ. אורך הכדור: 28 מ"מ.
סוג התחמושת: SS190.
מחיר: 900 $.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אפשר לקבל הסבר על המשפט הזה:

ציטוט:

אחת הסיבות לבחירה בp90 היא היכולת להכניס דמות נעה למצב 'בין כוונות' באמצעות מערכת הכינון המשוכללת שלו, דבר זה מאפשר ירי יעיל בתנועה (של היורה ו/או של המטרה).

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

בעברית- כוונת ריפלקס (כמו אלביט, טריג'יקון רפלקס ומפרולייט).
כיום זה אביזר נפוץ, בזמנו כוונת כזו המובנית בנשק נחשבה יתרון גדול
(בפרט שהנשק יועד לחיילים שאינם רובאים- קשרים, שיריונרים, תותחנים וכו').

...בלי קשר לאם כן ישחקו או לא ישחקו, לאם זה דאווין או לא דאווין, צבא ברמה גבוהה, צריך שייתן ללוחם שלו את אפשרות הגיבוי. למקרה שהנשק נתקע על מעצור או על תחמושת שאזלה או על קלקול מכני אחר או השד יודע מה.
יותר מידי פעמים קראנו על מקרים שבהם עמדו 2 לוחמים זה מול זה ומה שהציל את אחד היה המעצור של השני. אז במקום לעמוד כמו גולם ולהתחיל לתפעל מעצור, אתה תופס מחסה, שולף את נשק הגיבוי , ו...כן, למרות שלא צברת שעות ירי באקדח כמו ברוס"ר שלך, אתה משתמש בו.

די מעליב לחשוב שנותנים מספיק אמון בחיילים שיגנו על מוצבים ו/או יסתערו ו/או יתפעלו מערכות נשק מתקדמות, אבל אקדח לגיבוי? זה לא. למה? כי הם הרי ילדים שישחקו ב"שליפות". בחייכם.

אשמח אם תתן דוגמא לצבא שבו לוחם חי"ר מצוייד באקדח כנשק גיבוי באופן "סדיר".

.

אבל נראה לי שלחיילים האמריקנים בעיראק , ממה שאני רואה בתקשורת , יש (לפחות לחלקם) , באיזור הירך אקדח גיבוי. חלקם אף מגבים את עצמם במוצרי ATC (גרזן טומהוק - ראה אתר החברה ותמונותיו מעיראק)- אמנם ביוזמה אישית, ולא באופן "פורמלי", אבל אני בטוח שחייל שלנו שיצטייד בגיבוי כזה "יחטוף".
וחוץ מזה - אני חושב שגם אם אתה לגמרי צודק, אנחנו צריכים להיות, במגבלות כוחותינו, הצבא הכי טוב בעולם, לפחות כמו אחרים, ואם ניתן - לעלות עליהם.

ולא השתכנעתי שאקדח גיבוי, backup, הוא "סכנה" או בזבוז.לא ייתכן שבעיית משמעת (החבר'ה ישחקו עם זה), תכתיב החלטה מקצועית.

אלה רק האמריקאים, שחלק מהחיילים בכלל רכש את האקדח בכספו. יתרה מזאת, הם עוברים אימונים הרבה יותר מושקעים באקדח ממה שהחי"רניקים מקבלים היום ברוס"ר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

למה רכשו "בכספם"? בשביל להרגיש כמו ג'ק באוור, או מכיוון שהרוס"ר הנפוץ m16 ידוע במעצוריו, או מהסיבות שהועלו למעלה , ולהן הייתי מוסיף אצלנו את המקרה הלא הזוי שבו מנסים ומצליחים לחטוף נשק מחייל. ואז הוא הולך לגיבוי.
לגבי אימונים - מן המפורסמות הוא שיחידות קרביות שאינן חי"ר (תותחנים, שיריון נ"מ )- מתאמנים מעט מידי בירי מעשי ברוס"ר... אז יירו 4 כדורים ברוס"ר לפני יציאה לתעסוקה, ו-4 באקדח, ושלום על ישראל. (מטווח לילה הרי אף פעם לא עושים, ואם כן - לא פוגעים. כל מה שכתוב פה הוא ע"ס נסיוני מלפני כ-10 שנים, ואני תקווה שהמצב השתנה לטובה.

הבעיה עם אקדח היא שכדי לפגוע כמו שצריך, צריך להתאמן הרבה יותר מאשר על רוס"ר.
ומי שצריך לעבוד עם אקדח, יקבל את האקדח וגם את ההכשרה הזו.

למרבה הצער, רוב השאר לא ממש זוכים לאימונים אפילו על כלי נשק אחרים...

הרבה יותר קל לחטוף אקדח מאשר נשק ארוך עם רצועה

...לחטוף חייל עם נשק ארוך ורצועה ובלי אקדח, ולדחוף אותו לרכב לפני שהוא מתאושש - מאשר לחטוף חייל עם נשק ארוך ורצועה שבו החוטפים אוחזים, ואז החייל (המאומן) שולף את הגיבוי ויורה בהם מטווח אפס. נכון. לפחות כדור אחד אולי ייפגע גם בו. אבל האלטרנטיבה גרועה יותר.
ואם נחטף האקדח - לחייל יש את הרוס"ר, לא? והאם המוח היהודי לא יכול להמציא נרתיק שמקשה על "חטיפת אקדח"?

נרתיק שמקשה על חטיפת אקדח יקשה גם על שליפת אקדח. עד שלא ימציאו נרתיק עם זיהוי ביומטרי, המצב ישאר ככה.

[QUOTE=טירון ואז החייל (המאומן) שולף את הגיבוי ויורה בהם מטווח אפס. נכון. לפחות כדור אחד אולי ייפגע גם בו. אבל האלטרנטיבה גרועה יותר.
ואם נחטף האקדח - לחייל יש את הרוס"ר, לא? והאם המוח היהודי לא יכול להמציא נרתיק שמקשה על "חטיפת אקדח"?[/QUOTE]

שלא תבין אותי לא נכון! אני לא בא ללגלג, אבל מה שאתה מתאר הרבה פחות מעשי מעשר שיטות ותגובות אחרות. אני חושב שלפני שעברתי הכשרה על אקדח (וזו הייתה הפעם הראשונה בחיי שנגעתי בכלל באקדח) גם חשבתי בערך כמוך: מקור המחשבה הזו הוא, לא צריך להתבייש, בדרך בה מוצב האקדח בתרבות הפופולרית - דהיינו בסרטים. בפועל עבור מי שמצוי ב"פאזה" של לוחם חי"ר ומצוייד בהתאם קשה מאוד לעבור ל"פאזה" של ירי (יעיל) באקדח. פסיכולוגית: אם חטפו לך את הנשק מטווח קצר/חוטפים אותך באופן שמונע ממך להשתמש בו - תשתמש בשיניים, ברגליים ובציפורניים: אני לא צוחק! עדיף לאמן אותן להלחם כמו חיה פצועה מאשר "לזוז אחורה, לשלוף את האקדח (מהנרתיק המאובטח!), לדרוך ולירות ביעילות על התוקפים".

קח גם בחשבון כמה מאפיינים של אקדח שמורידים מאוד מיעילותו המבצעית:

1. במצב לחץ (המצב הטבעי בלחימה) הוא יעיל לטווח קצר מאוד. בהרבה מקרים התוקף שלך יהיה מעבר לטווח הזה.
2. כוח העצירה שלו - ובמיוחד כנגד תוקף שמצוי על אנדרנלין - נמוך
3. בסדר הפעולות האינסטיקטיבי שלוחם חי"ר מאומן להם, שימוש בנשק קר הוא שלב טבעי יותר מאשר שליפה/דריכה/ירי מדוייק באקדח.
4. הסיכוי שאקדח יועף מידך בשל הפרעות שונות גדול בהרבה מאשר שיעוף כל נשק אחר
5. קשה מאוד לפגוע עם אקדח במטרות נעות ובעלות צללית לא חזיתית, מטרות מוסתרות חלקית ומכלל קשה לתפעל אותו כאשר היורה מוסתר מאחורי מחסה (ותרשה לי שלא להתייחס לירי מאחורי מחסה שמאומנים עליו שוטרים או שפועל במתאר אורבאני נורמאלי. בקרב "אמיתי" המחסות אינם כאלה וגם אתה עמוס בציוד שמפריע לך). אגב: זה אני אומר מנסיון!
6. בכל הצבאות בעולם אקדחים היו אחראיים לתאונות ירי הרבה מעבר לתפוצתם בקרב הלוחמים לעומת תפוצת נשק ארוך. בלחימה ב,עצימות נמוכה, אי אפשר להזניח את מימד הנפגעים בתאונות. הנצחון נמדד לא מעט בהמנעות מנפגעים.
7. קליע שנורה מאקדח יעיל במשהו רק אם פגע "היטב" במטרה: אקדח לא יכול "להוריד ראשים" (הירי שלו מרתיע הרבה פחות מזה של רוס"ר), הוא מזיז פחות למטרה אם פגע בה בחדירה נקיה וכמו שכבר אמרתי: הוא לא נשק פלא לעצירת אותם אוייבים שאתה מדבר עליהם: אלה שנלחמים בכך בשיניים ובציפורניים.

לא סתם לאורך כל המאה ה-20 היו מעט מלחמות שבהן חומשו חיילים באקדח כנשק משני לנק"ל "קונבנציאונלי".

קח מצב מעניין למחשבה: במלחמת העולם השניה בשני צבאות שנחשבו ל"מעולים" לא היו אקדחים ככלי נשק לחימתי וגם אלה שהיו לא היו אקדחי לחימה מהטובים שנמצאו - בצבא הבריטי והגרמני לא שמו דגש מיוחד על לחימת אקדחים (בצבא הגרמני אפילו לא היה תקן מסויים לאקדחים ושימשו שם עשרות סוגי אקדחים כולל וולטרים 7.65 כאקדחי שירות של קצינים לוחמים!). לוחמי צבאות אלה חומשו ברובים בריחיים ותמ"קים שהיו לא מדוייקים או שירו רק אוטומאט (אני מדבר על עיקר המלחמה).

לעומתם עומד הצבא האמריקאי: צבא שבו מונפקים אקדחים "מורשים" ללוחמים רבים ועוד המוני לוחמים נושאים אקדחים "לא מורשים". הלוחם האמריקאי חמוש ברובים מעולים וחצי אוטומאטיים או בתמ"ק מעולה. נחש מה? למרות שלכאורה הנ"ל היו אמורים לתת יתרון עצום - פסיכולוגי ומעשי - לאמריקאים, התוצאות ממש לא בהתאם. במחקרים שנעשו נמצא כי בלחימת חי"ר מול חי"ר היו האמריקאים נחותים לעומת הגרמנים והבריטים השיגו - במקרה הטוב - תוצאות דומות לאלה של האמריקאים.

כל אחד שיסיק את המסקנות שלו.

.

אבל למה לשנות את ההסטוריה כדי להוכיח זאת ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h שלא תבין אותי לא נכון! אני לא בא ללגלג, אבל מה שאתה מתאר הרבה פחות מעשי מעשר שיטות ותגובות אחרות. אני חושב שלפני שעברתי הכשרה על אקדח (וזו הייתה הפעם הראשונה בחיי שנגעתי בכלל באקדח) גם חשבתי בערך כמוך: מקור המחשבה הזו הוא, לא צריך להתבייש, בדרך בה מוצב האקדח בתרבות הפופולרית - דהיינו בסרטים. בפועל עבור מי שמצוי ב"פאזה" של לוחם חי"ר ומצוייד בהתאם קשה מאוד לעבור ל"פאזה" של ירי (יעיל) באקדח. פסיכולוגית: אם חטפו לך את הנשק מטווח קצר/חוטפים אותך באופן שמונע ממך להשתמש בו - תשתמש בשיניים, ברגליים ובציפורניים: אני לא צוחק! עדיף לאמן אותן להלחם כמו חיה פצועה מאשר "לזוז אחורה, לשלוף את האקדח (מהנרתיק המאובטח!), לדרוך ולירות ביעילות על התוקפים". קח גם בחשבון כמה מאפיינים של אקדח שמורידים מאוד מיעילותו המבצעית: 1. במצב לחץ (המצב הטבעי בלחימה) הוא יעיל לטווח קצר מאוד. בהרבה מקרים התוקף שלך יהיה מעבר לטווח הזה. ע"פ הנתונים צה"ל מפרסם למעלה מ80% של תקריות הירי בעימות המוגבל מתרחשות בטווחים של פחות מ25 מטר ,בטווחים הללו לוחם עם הכשרה בסיסית פלוס יכול להיות מאד יעל עם אקדח. 2. כוח העצירה שלו - ובמיוחד כנגד תוקף שמצוי על אנדרנלין - נמוך היתי אומר בינוני ולא נמוך למעשה ע"פ הסטסטיטיקה שנצברה ע"י הFBI וגורמי אכיפה אחרים בארצות הברית כ60% מהתוקפים יעצרו ע"י כדור 9מ"מ מעטפת מלאה אחד ו80% אחרי 2 כדורים נכון ! רוס"ר זה לא ,אבל אף אחד לא מתכוון להחליף את הרוס"ר באקדח אלה להוסיף אותו בנוסף לרוס"ר 3. בסדר הפעולות האינסטיקטיבי שלוחם חי"ר מאומן להם, שימוש בנשק קר הוא שלב טבעי יותר מאשר שליפה/דריכה/ירי מדוייק באקדח. 4. הסיכוי שאקדח יועף מידך בשל הפרעות שונות גדול בהרבה מאשר שיעוף כל נשק אחר בשביל זה בדיוק המציאו את מיתרי האבטוח למנהם שמאד מקובלים בנשיאה צבאית. 5. קשה מאוד לפגוע עם אקדח במטרות נעות ובעלות צללית לא חזיתית, מטרות מוסתרות חלקית ומכלל קשה לתפעל אותו כאשר היורה מוסתר מאחורי מחסה (ותרשה לי שלא להתייחס לירי מאחורי מחסה שמאומנים עליו שוטרים או שפועל במתאר אורבאני נורמאלי. בקרב "אמיתי" המחסות אינם כאלה וגם אתה עמוס בציוד שמפריע לך). אגב: זה אני אומר מנסיון! השאלה היא למה לנסות בכלל לירות למטרות כאלו? אקדח נועד ללחימה בטווחים קצרים ומקומות צפופים שמגבילים את התנועה כמו סמטה צופופה / טיהור תעלת חי"ר /רכב לא לירי בקרב למאה מטר . שאגב מניסויני הדל גם עם נשקים יותר ארוכים חיילי צה"ל לא ממש מוכשרים בתחום שאתה מציע ! 6. בכל הצבאות בעולם אקדחים היו אחראיים לתאונות ירי הרבה מעבר לתפוצתם בקרב הלוחמים לעומת תפוצת נשק ארוך. בלחימה ב,עצימות נמוכה, אי אפשר להזניח את מימד הנפגעים בתאונות. הנצחון נמדד לא מעט בהמנעות מנפגעים. מאיפה המידע הנ"ל? אני מסתובב ומתענין בתחום הנשק הקל והאקדחים קרוב ל20 שנה ומעולם לא נתקלתי במאמר אוו מחקר מבוסס שהוביל למסכנה כזאת בטח לא "בכל צבאות העולם" אשמח להפניה למאמר שכזה למעשה הדבר הכי קרוב לזה שאני מכיר היה טענה של גורמים בצה"ל שהאקדחים הפרטים בקרב אנשי הקבע ביחידות עורפיות גורמים לפלטות מרובות . טענה שאני בהחלט מקבל בעיקר אחרי שהצבא עשה כל שביכולתו להיפתר מחובת הכשרה של אותם נגדים והעביר אותה לידים אזרחיות נטו . מה שהותיר את אותם נגדים עם הכשרה לא מספקת בהפעלת כלי נשקם . והסיבה שהם פלטו יותר עם אקדחים היתה הרבה יותר פשוטה מהנראה פשוט ביחידות עורפיות הנגדים לא ממש נגעו בנשק ארוך ,אולם מאז שהם התחילו לשמור ולבצע תעסוקות אבט"ש מסתבר שהם מצליחים לפלוט בנשק ארוך בלא פחות כישרון ואפילו בתדירות יותר גבוהה ע"פ המדגם הקטן עלו אני חשוף ביחידתי (2-3 פלטות כל חצי שנה באקדח וברובה ,עכשו אם תיקח בחשבון שאקדח נישאה על הנגדים עד לאחרונה בצורה יום יומית ורובה יום בחודש בממוצע תגיע למסכנות שלך ). 7. קליע שנורה מאקדח יעיל במשהו רק אם פגע "היטב" במטרה: אקדח לא יכול "להוריד ראשים" (הירי שלו מרתיע הרבה פחות מזה של רוס"ר), הוא מזיז פחות למטרה אם פגע בה בחדירה נקיה וכמו שכבר אמרתי: הוא לא נשק פלא לעצירת אותם אוייבים שאתה מדבר עליהם: אלה שנלחמים בכך בשיניים ובציפורניים. להזכיר לך את הטענות של החילים האמריקאים נגד השילוב של M4 עם תחמושת M855 ? לא סתם לאורך כל המאה ה-20 היו מעט מלחמות שבהן חומשו חיילים באקדח כנשק משני לנק"ל "קונבנציאונלי". טוב אם שתי מלחמות עולם וכל העימותים הקטנים בנהם ואחריהם נחשבים למעט ,אז כנראה שאתה צודק ! כי עד היום כמות לא מבוטלת מצבאות אירופה מוצאים לנכון לצייד כל קצין ונגד,בלדרים ,שוטרים גדודים ,צוותי נשק מסיע צוותי מפקדה נהגים בלדרים צוותים טכנים ועוד באקדח כנשק משני ולפעמים אפילו כנשק יחיד! קח מצב מעניין למחשבה: במלחמת העולם השניה בשני צבאות שנחשבו ל"מעולים" לא היו אקדחים ככלי נשק לחימתי וגם אלה שהיו לא היו אקדחי לחימה מהטובים שנמצאו - בצבא הבריטי והגרמני לא שמו דגש מיוחד על לחימת אקדחים (בצבא הגרמני אפילו לא היה תקן מסויים לאקדחים ושימשו שם עשרות סוגי אקדחים כולל וולטרים 7.65 כאקדחי שירות של קצינים לוחמים!). לוחמי צבאות אלה חומשו ברובים בריחיים ותמ"קים שהיו לא מדוייקים או שירו רק אוטומאט (אני מדבר על עיקר המלחמה). למען הדיוק ההסטורי במלחמת העולם השניה היה רק צבא טוב ומאומן אחד (לפחות בהתחלה) הבריטים לא ממש עשו הרבה עם הצבא שלהם בין המלחמות . למעשה כל בעלות הברית החליטו באופן מפתיעה שמלחמת העולם הראשונה היתה המלחמה שתסים את על המלחמות ועשו כל מאמץ להתעלם מעובדות הסוטרות בשטח מה שהותיר רק צבא "טוב" אחד, וזה הצבא הגרמני ! ולצבא הזה כן היה אקדח שרות סטנדרטי (וולטר P38 ) קוטר האקדח הסטנדרתי נקבע עוד לפני מלחמת העולם הראשונה כ9 מ"מ פרבלום . נכון אומנם האקדחים הללו לא היו בנמצא בכמות מספקת (לא מעט בגלל מגבלות ועידת ורסי שאסרה על גרמניה ליצר "כלי נשק צבאים" וקליבר 9מ"מ נחשב לכזה בניגוד ל7.65) ולכן נופקו גם אקדחים מיושנים יותר כמו הלוגר . נכון ! בצבא הגרמני אכן הסתובבו כמויות לא מבוטלות של אקדחי 7.65 ו380 אולם ע"פ רוב (למעשה אני מכיר רק דוגמה נגדית אחת ) היה מדובר ברכש פרטי של קצינים בכירים וקציני בקווים עורפים כמו אנשי הגסטפו שלא ממש התכוונו להכנס לקרב "אמיתי" ובשביל לחסל אדם כנוע על הברכיים ביריה לראש לא צריך יותר מזה . ובאורך פלא גם אצלם בדומה לצבאנו שלנו ככל שהיה לאדם כלי יותר קטן זה היה יותר נחשב ולכן הוולטר PPK זכה להערכה רבה . והצבא הזה גם בחר לציד כמות גדולה של חיילים באקדחים החל מקצינים ונגדים עבור דרך צוותים טכנים צוותי מפקדות ,צנחנים מיקלענים ועוד רבים באקדחים בנוסף לנשק השרות אוו כנשק יחיד. נכון לקראת סוף המלחמה היתה אלדרמוסיה שלמה של אקדחים אבל זה היה המצב גם בשאר הכלים בשלב הנ"ל. אגב בימי מלחמת העולם השניה התפיסה של ה7.65 וה380 היו שונות מהמקובל היום וצבאות שלמים צוידו בקליברים הנ"ל כמו צבא ברית המועצות ,צכיה ואיטליה . הגדילו לעשות הצרפתים שבחרו בשנת 1935 באקדח הM1935 בקוטר 7.65 ע"פ הFN בקוטר 9 מ"מ. ואפילו בצבא ארה"ב החסיד הגדול של 0.45 נופקו קמויות גדולות של אקדחי 7.65 ו 380 תוצרת קולט ואפילו לידדך משכבר הימים פאטון (שלכל הדעות ראה את עצומו כמפקד קרבי) היו שתי כלים כאלו . כל אחד שיסיק את המסקנות שלו.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

אוו בנרתיק עם סגר

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

אז עדיף שירו 8 כדור ברובה. יש דילמה דומה בנוגע לאימון פק"לים. אם מחלקה מקבלת 2 RPG חי לאימון, מה עדיף? לתת לכל חוליה RPG אחד או לתת לחוליה אחת את שניהם בשביל שלפחות לאחת יהיה סיכוי לפגוע כמו שצריך?

אני בדעה שעדיף שפחות יהיו מאומנים כיאות מאשר שיותר יתנסו בנשק.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

וגם אם כן, קח בחשבון שני גורמים:

1. האמריקאים - איך להגיד בהכללה גסה - "משוגעים על אקדחים".
2. בצבא האמריקאי משרתים לוחמים שמשך שירותם/הכשרתם ארוך, יקר והכי חשוב: לא מעט מהם חשופים לאקדחים בחייהם האזרחיים. זה לא המצב בארץ וללכת ולהגיד "אז צריך שכל יהיה וכו' וכו' זה לא מציאותי: כרגע זה המצב ויש המון מה לשפר בכל רמה לפני שנגיע ללשנות את ישראל כך שללוחם יהיה אקדח.

כמי ש"משוגע" על אקדחים ונושא כאלה כבר 15 שנה כמעט, אני חייב לציין שלדתי לאקדח יש הרבה פחות יעילות בידיו של לוחם חי"ר מצוייד. הכלי הזה פשוט לא יעיל לשימוש מהיר בתסריטים שאתה מתאר: לא מסיבות "פיסיות" ובטח לא מסיבות של רצף תגובות. רק לידיעתך: בשתי מלחמות העולם היו יחידות שנחשפו הרבה מאוד לקרבות פנים מול פנים והיו מוכנות לכך. הנשק ה,ארוך" שלהם לא התאים לירי מהיר או ירי במקומות צפופים ובטווחים קצרים. נשק ה"גיבוי" שהם בחרו (ואני מדבר על אנשים שלמדו מנסיון) היה תמיד נשק קר והרבה פחות מכך אקדח. ה"קנופברי" - אלה קצרה עם ראש מתכתי ועליו מסמרים/שיפודים קצרים נחשב בעיני "שועלי הקרבות" ככלי הגיבוי המושלם. במאות עדויות שישנן או חוברות הדרכה מתודרך הלוחם לתקוף ]יסית את מי שעומד מולו אם אינו יכול להשתמש בנשק ארוך.

.

האמריקנים "משוגעים" על אקדחים. מעניין למה. האמריקנים הם אומה מאוד פרקטית. מעשית. בזבזנים הם לא, והם נראים לנו לפעמים קמצנים על הדולר שלהם שחבל"ז... אז מאיפוא השגעון? לא נראה לי שמהקולנוע. נראה לי בכ"ז , מנסיונם, אקדח הוא גם יעיל וגם לא "יותר קשה לפגוע בו מאשר ברוס"ר" כפי שהמומחים פה טוענים.

כמובן שאתה צודק שכשהם מגיעים לצבא הם מיומנים כבר באקדחים, כי זה חלק מהתרבות שלהם,אבל יוצא שאני ואולי עוד אחד כאן, הם היחידים שתומכים בלשקול הכנסת אקדחים כגיבוי לm16 שבכל מטווח סטנדרטי של 3 כדורים לאיפוס יש לפחות 2-3 חיילים עם מעצורים.

אתה כותב שגם אתה "משוגע" על אקדחים. אז למה? רק לתסריטי לוט"ר? כי הרי סוכם כבר מזמן וידוע שלהגנה עצמית (מחוץ לצבא) הם לא שווים כי לאזרח אסור לפתוח באש אלא אם כן ירו עליו. רק שאם ירו עליו הוא בד"כ כבר מת. אז בשביל מה בכלל אקדחים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טירון אתה כותב שגם אתה "משוגע" על אקדחים. אז למה? רק לתסריטי לוט"ר? כי הרי סוכם כבר מזמן וידוע שלהגנה עצמית (מחוץ לצבא) הם לא שווים כי לאזרח אסור לפתוח באש אלא אם כן ירו עליו. רק שאם ירו עליו הוא בד"כ כבר מת. אז בשביל מה בכלל אקדחים?

תשובה לא רצינית... בכלל: כבר נתנו לך כאן לא מעט טיעונים "עיניניים", תתמודד אתם. אגב: אני גם משוגע על צילום.

.

להגיד "תשובה לא רצינית" ולא לנמק, זה מה שנקרא בעיני "תשובה לא רצינית" אני נימקתי את כל טענותי באשכול זה.
אין לי מספיק יידע כדי להתמודד עם הידע והנסיון של רוב הכותבים כאן, אבל ב"חוסר רצינות" אני לא מודה.
אולי ב"להיות נודניק" - כן. אבל מעכשיו אני עוצר, כי הבנתי שהמציאות הנוגעת לאקדחים היא משהוא מסובך לפחות כמו תורת הייחסות של איינשטיין לעומת הקלי קלות בהפעלת רוס"ר.

כי גישה של "אם אתה אומר שסיגריות זה רע אז, ד"ר, למה אתה מעשן"? היא גישה לא רצינית.

באותה מידה יכולתי להגיד לך שאתה לא נשמע אדם שמנוסה בנשיאת ושימוש באקדח אז מוטב שתקשיב. במקום זה אני, ועוד גדולים ממני, כותבים לך תשובות מנומקות וארוכות לא שמץ של זילזול. חבל שלא כתבת מההתחלה שזה רק ויכוח לשם הויכוח.

.

קריאת מחשבות!
איפוא מקבלים את הרישיון לקריאת מחשבות שהביא אותך למסקנה הנחרצת שמדובר ב"ויכוח לשם ויכוח"?
כי נראה לי שכדאי שתעשה חידוש רישיון.. לא זו הייתה כוונתי, ואני מציע שתתבע רק את עלבונך ממני, ולא את "עלבונם" של אחרים.

חבר'ה, חבר'ה.... "צננו" עצמכם...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

Get a Life

.

אמנע מתגובה (מנומקת) על הצעתך.

אתה יכול להפנות אותנו למקורות? זה נשמע מעניין ומשהו שעוד לא נתקלתי בו. לתומי חשבתי שכידון / סכין המוצמד לנשק הוא השיטה העדיפה להסתער על אויב בטווח אפס (לפחות ב-200 שנים האחרונות)

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h . רק לידיעתך: בשתי מלחמות העולם היו יחידות שנחשפו הרבה מאוד לקרבות פנים מול פנים והיו מוכנות לכך. הנשק ה,ארוך" שלהם לא התאים לירי מהיר או ירי במקומות צפופים ובטווחים קצרים. נשק ה"גיבוי" שהם בחרו (ואני מדבר על אנשים שלמדו מנסיון) היה תמיד נשק קר והרבה פחות מכך אקדח. ה"קנופברי" - אלה קצרה עם ראש מתכתי ועליו מסמרים/שיפודים קצרים נחשב בעיני "שועלי הקרבות" ככלי הגיבוי המושלם. במאות עדויות שישנן או חוברות הדרכה מתודרך הלוחם לתקוף ]יסית את מי שעומד מולו אם אינו יכול להשתמש בנשק ארוך.

נכון אני לא שמעתי על הרבה אנשים שהיה להם מעצור בכידון אוו באלה אבל
לא יהיה זה נכון לומר שהבחירה בנשק הקר היה ענין של בחירה חופשית יותר נכון הוא היה קורח המציאות יותר מכל דבר אחר .
את הכידון כל חייל קיבל כציוד סטנדרטי ,את האלה ניתן ליצר לבד, אקדח זה כבר ענין אחר
אוו שאתה נמנע על אוכלוסית הזכאים אוו שאתה קונה אוו שאתה אוסף בשטח שלל.
לא כולם נמנו על אוכלוסיות זכאיות, לרכוש אקדח בזמנו היה יותר יקר באופן יחסי להכנסה מאשר היום
ואים תיקח בחשבון שבמהלך המלחמה רוב החילים לא היו משפחות צבאיות אוו אצולה כמו בתחילתה אלה נמנו על משפחות פועלים ואיכרים קשות יום ולחלק לא מבוטל של החילים היו משפחות משלהם
שהיו תלויות בכן לפרנסה (והמשכורת הצבאית לא היתה משהוא גם אז) אז אופציה של קניה לא ממש באה בחשבון.
מה שמותיר את השלל ואכן מי שתפס נשק כזה שלל לא נפרד ממנו בקלות.
דווקא השימוש הנרחב יחסית של האקדח המלחמת העולם הראשונה הניב את מרבית התובנות אותם אנחנו מקבלים ומישמיים עד היום .
למשל במלחמה הזאת צמחה התאוריה שנשק אוטומטי יעיל יותר מנשק תופי בשל האפשרות לטעון אותו מחדש במהירות רבה יותר (תפיסה שגרמה למרביתה המדינות להחליף את הנשקים התופים
בנשקים חצי אוטומטים אחרי המלחמה) תפיסה שרירה וקימת גם היום
תפיסה נוספת היתה שהאקדח צריך "כוח אש" גדול יותר מ6-7 כדורים מה שהביא ללידת המחסניות המאורכות והמחסניות הדו טוריות תפיסות שקימות גם היום.
ולבסוף הביא ללידת התת מיקלע שנועד לעשות לאקדח את מה שהמקלע שעשה לרובה.
ועל כן עד היום נקרא הכלי בגרמנית MACHINE PISTOL אוו בקיצור MP.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

בעיני זו הדילמה הכי רצינית- מה קורה כשהנשק שלך לא יעיל, ולא כי לא ניקית אותו.
מה קורה כשהטנק שלך נדפק ואתה פשוט קופץ ממנו בלי הנשק (יצא לי לראות כבר גלילון מותך אחרי נ"ט שפגע בסביבתו)... מה קורה כשה-M16 צעצוע מחליט שהוא קם על צד שמאל?
מצד שני- באקדחים משום מה תמיד יש נטיה למשחקים, ויש יותר פליטות, ויותר וואסח- בקיצור, ענין תרבותי.

משום מה אני חושב שהלוחמים שלנו אנשים מספיק אחראיים כדי שיסמכו עליהם עם עוד אמצעי לחימה. אנחנו נותנים להם לתפעל טנקים, נגמ"שים כבדים, מקל"רים, מקלעים, דחפורים... זו פחות אחריות? להיות מפקד חולית רתק בתרגיל איגוף רטוב זו פחות אחריות? להיות החפ"ש ששומר על מחסנית בטיחות זו פחות אחריות?

מה שאתה קורא לו "עניין תרבותי". לא תרבותי. דייק. עניין משמעתי. זה צבא. לא ייתכן שבעניין כזה ירימו ידיים כי "החבר'ה אוהבים לשחק". לא שאני בעד משמעת פרוסית, אבל אפשר לאמן אותם בשליפות וירי מעשי עד שיצא להם כל החשק "לשחק". למה משחקים? אולי כי אין להם אימונים באקדח ואז הם "מתאמנים" במשחק?

ואין אימונים באקדח כי זה דורש זמן וכסף, והתשואה יחסית נמוכה (מה הסבירות שבאמת יהיה צריך להשתמש בו בהשוואה לנשק ארוך?).

עניין פשוט של סדר עדיפויות. מי שבאמת צריך אקדח - מקבל.

האמנם כ"כ מסובך לפגוע באקדח חצי אוטומטי בלוחם שנמצא 5 מטר ממך? לא מבין מאיפוא הרעיון ש""כדי לירות כמו שצריך באקדח צריך יותר אימונים מברוס"ר". מה הגלוריפיקצייה של הירי באקדח? הוא טוב למרחקים הקצרים, הוא יודע להרוג, הוא מאפשר ירי מטווח 0 במקרה של התקלות בתך מרחב צר או כשהרוס"ר שלך נתקע וכו וכו.
דווקא ירי ופגיעה בתנאי קרב ברוס"ר נראה לי הרבה יותר מסובך. במטווח המטרות הקופצות היחיד שעשיתי ב-3 שנות הסדיר ו-20 שנות מילואים, פגעתי בכדור אחד מתוך 20, בקצה המטרה, במטווח הלילה , למטרות לא קופצות, לא פגעתי בכלל, אז בבקשה, אל תספר לי שלרוקן מחסנית אקדח על חייל מטווח 5 מטר אני (או דודתי בת ה-74) לא ניפגע בכלל.

כמובן שאם צה"ל אינו יכול לעמוד במעמסה הכלכלית לנפק אקדחים ואימונים מינימליים לחיילים, אין לי מה לומר, מלבד שזה נראה קצת מוזר.

בהחלט כן, הרבה יותר קשה לפגוע כיאות באקדח מאשר ברוס"ר (ולהחזיק את הכשירות הזו).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ורוצה להבין!
לעמוד מול חייל ממרחק של טווח אפס עד נאמר 5 מטר עם אקדח חצי אוטומטי, ולירות בו את כל המחסנית (גם בחושך) - סיכוייו לשרוד רבים יותר מאשר לירות בו ברוס"ר מ-150 מטר? זה מה שאתה אומר? הרי לא מדובר על לירות מטרה באותו טווח! צריך להיות באמת "בר מזל" כדי לפספס מישהוא מטווח זה, אלא אם כן אתה מדבר איתי על אקדחים שהרתע שלהם הוא כזה שאני ודודתי מתעופפים איתם אחורה אחרי כדור אחד .
אימוני הרוס"ר שלי כללו תמיד ירי ביום למטרות דמות דרך הכוונות, (כ-5 כדורים, עם עונש הולם למי שירו יותר) בעוד שתנאי קרב מחייבים ירי "מעל הכוונות". בליילה. תקן אותי אם אני טועה - אבל בירי "אינסטינקטיבי" - לטווח 5 מטר אתה פוגע ב-99 אחוז. בירי "המותן" או "מעל הכווונות" ל-100 מטר או ל50 מטר, אתה פוגע ב.... 20 אחוז גג.
כל זה לא בא להפחית במאומה מחשיבות האימון וההכשרה בירי באקדח. אבל תודה שההגיון מתקשה להסתדר עם התזה שלך.

ממש לא. ירי באקדח, גם לחמש מטר הוא בעייתי מאוד למי שלא מאומן. כיוון שנקודת האחיזה היחידה שלך היא הקת ואין אמצעי ייצוב אחר לנשק, סחיטה לא נכונה של ההדק יכולה להסיט את הקנה ימינה או שמאלה ולגרום להחטאה מלאה של המטרה.אחיזה חזקה מידי עם יד אחת יכולה להביא "לשבירה" של המפרק בזמן הירי והחטאה. תפיסת כוונות לא נכונה, יכולה להביא להחטאה מוחלטת מטווחים כאלו...בקיצור, באקדח יותר קל להחטיא מאשר לפגוע.
לב ליבו של הירי באקדח הוא עבודת ההדק. נקודה חלשה מאוד אצל לוחמים שאינם צלפים.

ליאור תודה, סופסוף תגובה עניינית שלא עושה מיסטיפיקצייה מיותרת לירי באקדח.

אם אתה רוצה להבין את הנושא הכי טוב, פנה לעצמך שעה באיזה אחר צהריים באמצע החודש הבא, סע למטווח ובקש לירות באקדח 9 ממ למטרה סטטית מחמש מטר. כל המלל שנשפך פה לא ימחיש את זה כמו 15 כדורים

שלום לך,

אני מציע שתעשה ניסוי קטן, שיתרום גם לדיון, גם להבנה שלך וגם לשלמות הנושא בו אנו עוסקים וקוראים:

לך למטווח, ובקש להתנסות בירי אקדח, 9 מ"מ.
תירה ב-5 מטרים ו10 מטרים ובטח תצא עם תובנת כאלו ואחרות.

וזה, פשוט כדי לא לצעוק "אני לא מבין איך חייל לא פוגע מ-5 מטרים..."
תתנסה, ואו שתצדק או שלא.

בברכה.

המסקנה היחידה שאני אגיע אליה אחרי ירי במטווח היא שאני רוצה אקדח. אישי. להגנה עצמית. בלי קשר לביצועים שלי. אבל המצב בתחום רישוי הנשק בארץ הוא ידוע ומוכר ודוסקס רבות. אז אני בהחלט סומך על מסקנות המומחים שירי באקדח הוא מסובך מירי ברוס"ר, ושגיבוי ללוחם ח"יר , אם יהיה פעם, לא יהיה מתחום האקדחים (כמו אצל חלק ניכר מהחיילים האמריקנים בעיראק) אלא מכיוונים אחרים. על כל מקרה, תודה על העצה.

ירי חמש מטר באקדח למי שלא מיומן בכלי יכול להנפיק החטאות מפוארות

זה לא העניין. לתפעל אקדח ביעילות (בניגוד לתמ"ק, אגב) דורש אימון רב - וזה יבוא על חשבון אימון אחר. במצב בו גם כך אין מספיק תחמושת אימונים לבסיס, למה להעמיס עוד דברים שתועלתם השולית לא גדולה?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

והשיקול הכלכלי גם הוא חשוב... ועדיין.
לא נראה לי שזה סיפור להכשיר מישהו להכניס כדור מחמש מטר בלוחם אויב שעומד מולך, ועדיין השאלה מה עושים במצב שיש מולך אויב ויש לך מעצור עומדת.

מבחינת עלויות-
נניח במערך הטנקים- 4000 טנקים (תיאורטית, בכוונה נתון מוזר), 4 אנשי צוות = 16000 לוחמים בסדיור ומיל. 1000 דולר לאקדח (שוב, נניח)- 16 מיליון דולר. אפילו אם העלות כפולה זה פסיק בתקציב הבטחון.

אני מאמין שצריך לכוון גבוה מבחינת הכשירות המבצעית והציוד של הלוחמים. צריך לדבר על סטנדרט מקצועי, רק אחר כך על תקציבים ועלויות. בקשר לזמני ההכשרות והאימונים- אין ספק שגם שם צריך רפורמה רצינית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי freedom_fighter . מבחינת עלויות- נניח במערך הטנקים- 4000 טנקים (תיאורטית, בכוונה נתון מוזר), 4 אנשי צוות = 16000 לוחמים בסדיור ומיל. 1000 דולר לאקדח (שוב, נניח)- 16 מיליון דולר. אפילו אם העלות כפולה זה פסיק בתקציב הבטחון. .

קודם כל אף אחד לא מציע לצייד את כל מערך השריון באקדחים (ללא קשר למספר טנקים ) אלה לציד את כוחות התעסוקה שפועלים בשטחים .
ואם נניח אפילו שנהיה זקוקים ל20 אלף כלים עדין מחירו של אקדח ללקוח גדול כמו צה"ל לא יעלה על 400-500 דולר לאקדח סביר .
כלומר עסקה שתכלול את הכלים ציוד נלווה וחלקי חילוף תגיע לסביבות 10-12 מליון דולר
ניתן לחלק את הרכש ע"פ כמה שנים ואז ההוצאה בהחלט אפשרית השאלה נשארת האם צריך?

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

מה עם תחמושת אימונים? מה עם זמן לשמירת הכשירות?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מבחינת עלות תחמושת גוף בסדר גודל של צה"ל רוכש 1000 כדור במחיר של סביב 140-160 דולר
נאמר שכל חיל יורה במהלך הקורס הבסיסי 500 כדור ולאחר מכן יורה 50 כדור לשמירת כשירות כל חודש
אז יש לנו 1100 כדור בשנה הראשונה ועוד 600 בכל שנה שאחריה .
נצא מנקודת הנחה שרוכשים 20 אלף כלי אז עלות שנתית ממוצעת תעמוד סביב סביב ה2 מליון לשנה
שוב לא משהוא שימויתת את מדינת ישראל .
וכמובן שמערכות דימוי ירי כמו המיני רידס שנכנסת בימים אלו לצה"ל יכולה לשמש גם לאימון ירי באקדח
מה שמוריד את העלות עוד יותר (עשרות אגורות ל1000 "כדורים").
מה שכן בשל המשך האינטיפדה החילים ממילא לא מתאמנים מספיק בנשקם האישי והרמה בהתאם
לכן גם אים יש עתודות תקציב וזמן אימון עדיף להפנותם לשיפור היכולות עם הנשק הארוך.

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

בהחלט!
כל חייל זקוק לנשק גיבוי, למקרה שיהיה לו מעצור בנשק העיקרי בדיוק ברגע הקריטי. אני בעד לאו לכל חייל!
נשמע לך מוגזם?
אז קרא מחדש את מה שכתבת אתה.

יש המון סיבות למה לא אקדח נדמה לי שעבדול נקב ברובן. מעל הכל נמצאת הסיבה שירי באקדח דורש מיומנות גבוהה יותר מירי ברוס"ר ואפילו יותר משיגור לאו. אין לצבא היום את האפשרות לאמן ברמה הדרושה למעט בכמה יחידות בודדות שעוברות "לוט"ר ארוך" וקורס אקדח ולא מסתפקות בשני אלו, אלא ממשיכות לאמן כחלק מהמסלול ואחריו.

אני נשאתי אקדח עלי בסדיר והיום באזרחות ובצוות הכוננות.
בסדיר עשיתי זאת בניגוד לפקודות הצבא, אבל לאור ניסיונות החטיפה של טנקיסטים מטנקים ובטרמפים ראיתי בזה האמצעי היחיד שיוכל להגן עלי. בכל מקרה לא הסתובבתי עם האקדח לפני שעברתי המון אימונים עליו, כולל בירי ושליפות בתוך ומתוך רכב ומהפאוצ' בשכפוד.
היום בצוות הכוננות האקדחים הם פרטיים. הצוות שלנו עבר כמה אימוני אקדח ייעודיים כנשק גיבוי (לדוגמא: מה עושים עם הנשק הארוך, לו"ז וכניסות לבתים וכו') כן בכל מטווח מוקצים כמה כדורים גם לירי אקדח. אך, עדיין, אנחנו לא מיומנים כמו כיתות כוננות אחרות שעברו קורסים ארוכים באקדח והאקדחים ישמשו רק במצב קיצוני ביותר.
כשאני יוצא למילואים האקדח נשאר בבית!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

קראתי מחדש את כל מה שכתבתי, ואני לא רואה כיצד משהוא מזה מביא לפתרון של לאו או דומיו. לא כתבתי בשום מקום גיבוי בכל מחיר ובכל קוטר.

אני בהחלט מקבל את דעת הרוב המוחלט כאן שאקדח כגיבוי הוא פתרון לא מתאים, ממגוון סיבות, ומפנה אותך, לסיום, לפסקה שאתה כתבת בתגובתך - על ההיגיון שהביא אותך לקחת לשירותך הסדיר אקדח כגיבוי, מהסיבות שציינת, ובניגוד להוראות. לא כתבת מה גרם לך לחשוב (אולי) שטעית, אבל מפליא אותי שההגיון שלך אז וההגיון שלי היום הם דומים - ובסופו של דבר ואתה מגחיך אותי בכך שאתה ממליץ על טיל לאו כגיבוי כנגזרת ממה שאני כתבתי.

אנסה, ברשותך לתאם בין קווי הראיה.

אתה טוען שאקדח תורם ללחימה בשטחים. אני מסכים. ברור גם שאפשר לאמן כל לוחם גם באקדח.
רבים וטובים ממני הסבירו במופרש למה תרומה זו אינה הניצול היעיל ביותר של המחיר שהיא תעלה. גם לכך אני מסכים.

אגב, אתה יכול לירות גם ללא רשיון נשק- זה פשוט יקר יותר (כי צריך גם לשכור נשק).

בכל מיקרה, לדעתי המחסום הגדול ביותר הוא חשש מוצדק מאירועי בטיחות. קל בהרבה לפלוט כדור מנשק שאינך מיומן בו, ושהמחסנית שלו לא בולטת כמו ברוס"ר.

אני לא טוען שום דבר, כי לא יריתי באקדח מימי. אני בעיקר שואל ותוהה, בעיקר לנוכח מה שאני רואה על חיילים אמריקניים בעיראק, ולנוכח העובדה שקראתי יותר מידי סיפורים של מפגשים מטווח קרוב בין לוחמים שבהם מתברר שיש לך מעצור בנשק, ואז אתה יכול לפנות לגיבוי, ולא רק להתפלל.

בשום אופן לא הגבלתי את תהיותי ל"שטחים". מפגשים קרובים בשטח "צפוף" קורים גם במלחמה קונבנציונלית, במוצבים שלנו ו/או שלהם, ובמצבים נוספים כגון פריקה מהירה מנגמ"ש או טנק פגוע, שאז עדיף שהחייל שטס החוצה יהיה עם אקדח על ירכו ולא רק עם התחבושת האישית. אבל החברים שכנעו אותי "לעומק" שזה לא ריאלי.

מצטער שהגחכתי את האמירה שלך (לא אותך!), אך נראה שהשגתי את המטרה: הבנת שלתת אקדח כנשק גיבוי זה לא הגיוני בדיוק כמו לתת לאו כנשק גיבוי.
ההגיון שגרם לי לשאת אקדח בסדיר אינו רק דומה להגיון שלך, הוא זהה! אתה בהחלט צודק: היה רצוי מאד שחיילים יוכלו לשאת אקדח לשימוש במקומות צפופים וכנשק גיבוי. אולם, אני עושה הבחנה בין המצב שלי כבעלים של אקדח פרטי שגם זכיתי להתאמן בו הרבה מעבר לרגיל (לפחות שנתיים לפני שהתחלתי לשאת אותו בצבא, ובחלק מתקופת השירות אימון יומיומי בהדרכה מעולה וכמעט בלי הגבלת תחמושת) לבין מצבםשל שאר החיילים.
ולכן, עם כל היתרונות של אקדח בנוסף לנשק אישי, אני חושב שהחסרונות רבים יותר ועדיף שלא לחלק קדחים באופן גורף.
אני שמח שלאחר קריאה מחודשת הגעת למסקנה דומה.

אגב, מרנ"ט אישי לכל חייל באמת יכול להיות יעיל יותר (בלוחמת שטח פתוח) מאשר אקדח.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון,

תודה על תגובתך. נראה לי שמבחינתי העניין ברור והובהר מכל צדדיו. בכ"ז, נשארה לי שארית אחת, והיא המשפט האחרון שכתבת, בתגובתך הקודמת, שבה קבעת נחרצות ש"ביציאה למילואים - האקדח (שלך) נשאר בבית". אז לאור כל האמור, ובאופן אישי, רציתי לשאול אותך, ולמעשה את כל מי שיש לו אקדח אישי ב"אזרחות": אם חו"ח אתה מגוייס בצו 8 למלחמה, לא למילואים, גם אז אתה משאיר את האקדח בבית?

כמובן שאין קשר בין השאלה הזאת לסוגיה העקרונית של האם צריך שיהיה נשק גיבוי לכל חייל, והאם אקדח הוא הבחירה הנכונה.

לא הייתי מספק אקדחים לכולם (ואינני מתייחס כלל למתאר הלוט"ר). יש מספר פק"לים שאקדח יועיל להם:

• נושאי מטל"ר (RPG)
• רגמים
• מפעילי טילי נ"ט
• כיוצא בזה

הכוונה שנושאי נשק שאינו יעיל נגד חי"ר בטווח קרוב יצויידו באקדחים (או מיני תמ"קים) להגנה עצמית.

עדיף במקרה זה רוס"ר, אחרת כמויות החיילים שלא יהיו מסוגלים להעסיק אויב בטווחים שעולים על טווחי המגע תוריד את היעילות של היחידות. אין שום בעיה לתת לכל אחד מאותם פק"ליסטים נשק מקוצר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אוי הגב...

עוד 5 ק"ג לא שבר אף אחד.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

או קיי...
נושאי מטל"ר חמושים בנשק אישי קליעי, כנ"ל רגמים. מפעילי טילי נ"ט הם בד"כ על פלטפורמות עם מא"ג אחד לפחות בנוסף לנשק האישי (נגמשי עורב, האמרים חמישיות אם עדיין נשארו וכו').

מי שלדעתי כן זקוק לזה אלו מקלענים בלש"ב. הנשק פשוט גדול מידי ולא ממש יעיל בכניסה לחדר.
צלפים גם זקוקים לזה, בייחוד בתפיסת עמדה בתוך מבנה כשיש צורך לטהר אותו. לטווחים קצרים מ-24 הוא נשק בלתי יעיל לחלוטין.

לצלפים יש נשק מקוצר. למקלענים (נגביסטים) הרבה יותר קל לנפק קנה קצר מאשר מענ"ש נוסף.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

חולק עליך בנקודה.

לסחוב עוד רובה נוסף לרובה שלך זה בעייתי מאוד. צלפים מודעים לעבודת הדק הרבה יותר מלוחם רגיל ככה שהטמעת אקדח תהייה קלה יותר במקרה שלהם.

לגבי מקלענים, הוצאת קנה ספייר, החלפה והכנסה של הקנה השני לפק"ל תיקח הרבה יותר זמן מאשר שליפה ודריכה של אקדח, מה גם שאקדח ושתי מחסניות שוקלים פחות מקנה של מאג. בנוסף, לפני כניסה הלוחם בד"כ חשוף ברחוב, לא הייתי רוצה שייתקע חשוף יחסית בהחלפת קנה בלי יכולת להגיב מטווחים קצרים.

1. צלפים גם כך נושאים את הנשק על גבם עש לנקודת הירי. מכיוון שהצלף צריך להיות מוכן לירי גם בשטח פתוח, הרי שנשק מקוצר עונה יותר טוב על הדרישות המבצעיות. מנסיון - אין שום בעיתיות בשילוב הזה.
2. החלפת קנה בנגב הינה פעולה מאוד מהירה והרבה פחות בעייתית מאשר לזרוק את הנגב בהצלב ולהמשיך להלחם איתו על הגב. בנוגע למאג, למרות הבעייתיות של הנשק, הרבה זה כמעט בלתי אפשרי "לזרוק" אותו בהצלב ולהמשיך להלחם בצורה אפקטיבית - אני אישית, כמאגיסט גדול מצאתי את זה מאוד קשה להתנהל עם מאג מאחורה בהצלב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אנחנו נישאר חלוקים בנקודה הזו.

צלפים לא צריכים אקדחים!

הם לא מסתובבים עם המ24 בתור נשק אישי.יש מארז יעודי לנשק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צק"מ צלפים לא צריכים אקדחים! הם לא מסתובבים עם המ24 בתור נשק אישי.יש מארז יעודי לנשק.

למה להכביד עליהם עם פק"ל כפול וחמושת כפולה, זה מה שאני לא מבין.

בשביל לאפשר להם עצמאות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הצלף (אלא אם הוא דמות במשחק מחשב)

הסכמנו שלא נסכים בעניין הזה

צלפים הם לוחמי חי"ר לכל דבר.

וגם במתאר הלחימה בשטחים הם צריכים לחפות לקרוב ולרחוק.

וגם רוס"ר הוא פלטפורמה שמאפשרת לך לשים עליו יראור,ציין וכדומה.מה שמשפר את היעילות בלוחמת שטח בנוי.

תפקידם לחפות...גם זה מוסכם עלי...בשביל זה יש להם רובה צלפים.

לא ראיתי את הקומבינה של רוס"ר ביחד עם רובצ בשום מקום אחר בעולם...אולי לא חיפשתי טוב, אבל נראה לי שדווקא בצבאות זרים השילוב הוא רובצ ואקדח

דווקא האמריקאים עוברים לשילוב של רוס"ר-רוב"צ

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תפקיד של צלף זה ממש לא לחפות.
תפקידו לתת מודיעין ולפגוע במטרות איכות.
והצלף צריך ללכת למקום המארב ועד לשם הוא צריך לתת חיפויים כמו שאר חברי הכח שמביאים אותו או שעושים איתו את המארב.
מהכרותי את הנושא אף צלף לא היה מחליף את הרוס"ר שלו באקדח.חוץ מהיצאות הביתה כמובן

" צלפים הם לוחמי חי"ר לכל דבר.

וגם במתאר הלחימה בשטחים הם צריכים לחפות לקרוב ולרחוק"

זה ציטוט מדוייק שלך. אז אולי תחליט- הם מחפים או לא?

עד שהצלפים מגיעים למקום המארב הם צריכים לעבור או בשטח בנוי או בשטח פתוח ולאורך כל ההליכה הם חייבים נשק שמאפשר להם להגיב בעצמה וגם לחפות אחד על השני כמו בהליכה בתוך רחוב שיש מי שמחפה למימד הגובה מי שמחפה לאחור וכו' זה שלב החיפויים. שמגיעים לנקודת המארב הצלפים פורקים את הרוב"צ ויש חיילים אחרים שמאבטחים או שגם הצלפים משתתפים בסבב האבטחה.

אז החיפוי שהצלף נותן הוא אל היעד ומהיעד לא ביעד

את זה אני יגם יודע...
ובכל זאת, האמריקאים לא עובדים ככה, גם לא הבריטים, הגרמנים, הרוסים וכמעט כל צבא מודרני אחר. אז כולם טועים ואנחנו צודקים? נקודה למחשבה.

ההכשרה בכל אחד מהצבאות היא שונה.
לצערי רוב הצלפים בצבא לא מקבלים הכשרה מספקת וההסתכלות עליהם הם קודם כל כלוחמי חי"ר עם הכשרה נוספת.
יש צבאות שחייל מגיוסו מקבל רוב"צ וזאת ההכשרה העיקרית שלו ובאמת לחייל כזה נותנים אקדחים.