כתב עיתון "הארץ", ניר חסון, פרסם כתבה שבה מתוארים שני פרוייקטים חשובים לסלילת כבישים בירושלים (פתיחת מחלף 4-20 בצפון העיר, והמשך סלילת כביש 4 בדרום העיר), והציג אותם כ"מסכלים חלוקה עתידית של העיר".
http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.2016792

----------------------------------------------------------------------------------------------
הכתבה הזו, מעבר להיות תת-רמה בכל הנוגע לרמת האינפורמטיביות שבה, מוציאה שם רע לכתבות תעמולה: בכתבה מרואיינים שני "מומחים":
1. אל"מ במיל. שאול אריאלי הוצג רק כאיש המועצה לשלום וביטחון - ולא כאיש שצייר את המפות של יוזמת ז'נבה (שבאזור ירושלים מגיעות לשיאים של סהרוריות, וכללות חציית רחובות, הפיכת שכונות למובלעות שמחוברות בכביש-שרוך, ועוד כהנה וכהנה - וזה עוד לפני שעסקנו במסירת מגדל דוד לפלסטינים...). בכתבה הוא אפילו מציין את ז'נבה כתכנית שבה הוצגו קווים לחלוקת העיר, שסלילת הכבישים החדשים, תשבש - מבלי שמישהו (הוא או הכתב) יטרחו להזכיר שאריאלי עצמו הוא שצייר את המפה באותה תכנית...
2. עו"ד דני זיידמן מוצג בכתבה כ"מומחה לענייני ירושלים". ובכן, זיידמן הינו אחד ממייסדי עמותת "עיר עמים ", שהיא מעמותות ניף, העוסקת בהצעות חוזרות ונשנות לחלוקת העיר, ומתנגדת לקיומן של שכונות שבהן מתגוררים לעמלה מרבע מליון יהודים. כיום הוא פעיל בעמותה חדשה שהקים, "ירושלים דלמטה " שגם היא מזוהה עם אולטרה-שמאל...

מומחית-למחצה (מצוטטת מבלי שתוצג כמומחית...) היא שרי קרוניש, שביושר לא-אופייני מוצגת כאדריכלית עמותת "במקום ", גם היא שייכת בדיוק-בדיוק לאותו סוג של עמותות, וגם היא מקבלת את תרומותיה לאותם ידידינו באיחוד האירופי וסביבותיו...

שלושת אלה דנים באריכות בכך שהכבישים החדשים יחבלו באפשרות לחלק את העיר, ומהווים שינוי מובהק בסטטוס קוו של עשרות שנים, שלכאורה אפשר את חלוקת העיר.
מכיוון שמי שקורא את הכתבה ולא מכיר את י-ם, לא יכול להבין זאת מקריאת הכתבה, הרי שחובה להסביר את המציאות המסולפת שהציגו הכתב וה"מומחים":
שני הכבישים הנ"ל הם חלק מפרוייקט שתכליתו לאפשר כניסה טובה יותר למרכז העיר, וליציאה ממנה.
מחלף 4-20 נבנה עבור למעלה ממאה אלף תושבים שחיים בצפון העיר בשכונות פסגת זאב, נווה יעקב וכן בשכונות הערביות שעאפט, בית חנינא, דחיית אל-בריד, ושיכוני נוסייבה. כיום היציאה של תושבי שכונות אלה למרכז ירושלים או לדרומה, עוברת דרך צומת פקוק להחריד, בגבעה הצרפתית, צומת שמהווה גם את הגישה לקריית הממשלה המזרחית, להר הצופים, לשכונת הגבעה הצרפתית, ולכיוון מזרח (מעלה אדומים, יריחו והבקעה). פתיחת מחלף 20-4 (4 הוא כביש מנחם בגין - ציר האורך המערבי של ירושלים, ו-20 הוא כביש החיבור אליו מכיוון מזרח, מפסגת זאב דרך בית חנינא) תאפשר לתושבי צפון העיר לחסוך את הברדק בצומת הגבעה הצרפתית, ולרדת לכביש מנחם בגין, ומשם לנסוע למרכז/דרום העיר, או לצאת צפונה לכיוון מרכז הארץ, דרך כביש 443. מדובר על חסכון אדיר בזמן וכסף מדי בוקר. מחצית מהמרוויחים מפתיחת המחלף החדש, הם ערבים, אבל הגברת קורניש, מכיוון שהכביש מתחיל בפסגת זאב ולא במרכז המסחרי של בית חנינא, הרי שמדובר בכביש לא לגיטימי...
המשך כביש 4 מיועד לחבר את שכונת גילה (40,000 תושבים) באופן ישיר עם כביש מנחם בגין, ובכך לאפשר להם להגיע מהר יותר אל וממקומות העבודה ובתי הספר. כיום מחוברת שכונת גילה למרכז העיר באמצעות שני צירים ראשיים: רחוב דב יוסף ורחוב דרך חברון. שני רחובות אלה פקוקים כרונית מדי בוקר ואחה"צ, מכיוון ששניהם מרומזרים (בדב יוסף יש גם כיכר שנבנתה למען תושבי שכונת בית צפאפה, אשר מוצגים כקרבנות של הפרוייקט הנוכחי, ומהווה גורם מרכזי בהאטת התנועה מדי בוקר ואחה"צ...). המשך סלילת כביש מנחם בגין עד לצומת כביש 60 בשכונת גילה, יאפשר לתושבי גילה לחסוך יקר מדי בוקר (זה גם יעזור לתושבי גוש עציון שרובם עובדים בירושלים - דבר שמאוד מאוד מטריד את שלושת המומחים שלנו...), מבלי שבאמת יפגע באיכות חייהם של תושבי בית צפאפה, שכן תוואי הכביש עובר בשטח ריק באמצע השכונה, ומתוכננים שפע של מעברים מתחת ומעל הכביש, שימנעו כל פגיעה בתנועה בשכונה.

הטענה כאילו שני הפרוייקטים הללו נועדו למנוע את חלוקת העיר, מרמזת בעצם שבמוחם הקודח של שלושת המומחים קיימת ההנחה שהסדר קבע יכלול את עקירתן של גילה, פסגת זאב ונווה יעקב (הכוללות מספר צנוע של 120,000 ירושלמים - מספר גדול פי 14 ממספר המתיישבים שנעקרו בשנת 2005). גם אם נתעלם מהסהרוריות שברעיון (אגב, במפות של אריאלי, השכונות נותרות בשליטה ישראלית, אבל הוא הופך אותן למובלעות אומללות כ"כ שכנראה ההנחה היא שהתושבים יעדיפו להמלט מהן בעצמם, אם רק תהיה אפשרות שכזו...), הרי שמי שמצליח להאמין שמחלף שנבנה במשך שנים, ופרוייקט המשך סלילת כביש 4 (שמיועד להיפתח בתחילת 2015), הם יוזמות חדשות, ולא חלק מתכנית אב שקיימת כבר הרבה-הרבה שנים, ורק עכשיו מתחילה להבשיל - כנראה שאינו מומחה גדול כ"כ. כמו כן, מותר להניח שמי שחושב שלרצות להקל על חיי היום-יום של כמאתיים אלף יהודים וערבים, אגב חסכון היסטרי למשק של שעות עבודה, דלק, זיהום אוויר וכסף, נועד אך ורק כדי "לטרפד חלוקה עתידית של העיר" (שכרגע רק מפלגה אחת בממשלה הנוכחית בכלל מעלה על הדעת לתמוך בה), גם הוא אינו מגדולי המומחים.

למעשה, כתבת "הארץ" היא מסמך חשוב, לא בגלל ערכה העיתונאי, אלא בגלל ערכה האנטי-עיתונאי. מדובר במסמך שכולל העלמת מידע ושגיאות על ימין ובעיקר על שמאל. חוסר הדיוק בפרטים על המרואיינים בכתבה, חוסר המידע בנוגע לפרוייקטים עצמם, והמסקנה המוצגת כבר בכותרת, הופכות את הכתבה הזו לפוסטר מוצלח למדי של עיתון "הארץ": שטחי, לא אמין - ובעיקר כלי לתעמולה אנטי ציונית.

אני אחזור על הטענה שלי: ישובים, כבישים, בתי כנסת ובתי קברות וכו' וכו' וכו' אף פעם לא מנעו נסיגה. גם אם אי פעם יחליטו לחלק את ירושלים אני לא מצליח להבין איך הפרוייקטים האלה ימנעו את הדבר.

אין צורך להתרגש, בדיוק כמו שאין צורך לחפש הגיון בשמאל הקיצוני...

ניר חסון