אני מת על הז'אנר הזה שהכוכב הראשי מדבר אל עצמו/לקהל תוך כדי הסרט. משהו בסגנון LOOPER LIMITLESS וכדומה,

יש איזה שם לדבר הזה? ואשמח להמלצות לסרטים כאלה.

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

השעה ה-25. ורק בגלל הסצינה המטורפת של fuck you


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

סצנה מעולה

עשו לה מחווה בבחירות

היום הוא ביבי, מחר הוא טיבי. אין אימון בחרדים

כן, כדאי לבדוק את ההגדרה של "מחווה".

אין בסרט הזה שום קטע של קריינות. הסצנה של הFUCK YOU היא לא מה שהתכוונתי אליו.

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

אבל הוא מדבר לעצמו

כאן יש רשימה של סרטים כאלה, הם קוראים לזה Main Character Narration:
http://www.screened.com/main-charac...rration/262-94/

יש תופעה יותר נחמדה שרואים בסדרה house of flags (מומלץ), שבה השחקן הראשי מדבר ישירות לצופים באמצע הסצינה. זה "שבירת הקיר הרביעי".

יהיה משהו, כי יש משהו

ההגדרה של נרטיב הדמות הראשית לא בהכרח אומר שהיא מדברת לעצמה, זה גם סתם VO של הסיפור, שלא בהכרח גם מסופר לקהל או לעצמו.
אגב, אני מעריכה שלפחות 50 אחוז מהסרטים הם כאלה (בדיוק ראיתי את פורסט גאמפ, אני מושפעת)

house of lies אולי?

It's Never Lupus

House of Cards?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כן לול. כתבתי flags כי בכרזה של הסדרה יש את הדגל ההפוך.
המוח עושה דברים מוזרים.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://cdn-static.cnet.co.uk/i/c/blg/cat/hometheatre/house-of-cards-kevin-spacey.jpg]

יהיה משהו, כי יש משהו

מה נחמד בזה? מה התחכום בזה? זה עלוב ברוב הפעמים, 'אדפטיישן' סרט עם מודעות עצמית שמאוד אהבתי.

רשימה של 146 סרטים זה יפה אבל אני לא אעבור ואראה אחד אחד אשמח להמלצות

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

הנה שניים שהצלחתי לחשוב עליהם די מהר

fight club הראשון שקופץ לי לראש

זה ספויילר, למרות שאני לא חושב שיש עוד מישהו שלא ראה אותו.

לא, ממש לא ספוילר, אני לא מדבר על מה שאתה חושב שאני מדבר (למרות שכשאתה אומר את זה אז ככה אז זה נשמע הרבה יותר הגיוני ממה שאני חשבתי שעליו).

לאורך כל הסרט אדוארד נורטון מספר סוג של מדבר לעצמו בקריינות (כבר בסצינה הראשונה במטוס) ולזה התכוונתי.

זה נפוץ בעיקר בסרטי פילם-נואר ובלשים, אם כי זה נחשב לאלמנט רדוד של אומנות, מכיוון שבסרט הצופה צריך להבין לבד את המתרחש על ידי המראות והבעות השחקנים. אבל גם אני אוהב קריינות.

לסלי נילסן התמחה בלצחוק על הקטע הזה בסרטי האקדח מת מצחוק.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הפרשנות שלך ממש מעאפנה.
לפילם נואר, וקריינות שבו, יש אפקט אחר לגמרי שממש לא הופך את הסרט לפחות טוב רק כי הגיבור מקריין לנו את מה שקורה. במיוחד שדווקא בז'אנר הפילם נואר האמיתי- הדמות הראשית לא באמת יודעת מה קורה, כך שלפעמים הצופה יודע יותר מהקריינות.

מאוד אהבתי את הקול הפנימי של ג'יי.די בסדרה "סקראבס" (הקטע הזה ששומעים את המחשבות שלו ולפעמים הוא מסביר לצופים כל מיני דברים שקורים ומסכם בסוף את ההתרחשויות לאיזושהי תובנה).

תראה את הסרטים של וודי אלן, הוא המציא את זה

אחת הסדורות היותר אהובות עלי

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס

זומבי לנד זה סרט שמייצג הכי טוב למה שהתכוונתי. יש עוד סרטים כאלה?

You say "serial killer" like its a bad thing

*דתי לצורכי מס