09-02-2011, 10:27
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
במחצית הראשונה של שנות התשעים, ב"עידן הזהב" של עולם הנשק הפרטי בישראל
מכרו סוחרים מסויימים אקדחים מתוצרת רוסית, בקליבר הרוסי המקורי, עבור אותם אנשים שהלכו על הבלתי סביר, וזה לא לעשות מאמץ ולגייס עוד 200 ש"ח בשביל לקנות כלי טוב בהרבה (או שאלה היו אנשי קבע שפשוט רצו "לשמור רשיון", וכן כמה אנשי יחידות שדו"ב שקנו כאלה כלים מאותה סיבה בדיוק).
תחת סעיף "אקדחים שונים" ראיתי בנשקיות צה"ליות מסויימות כלים סוביטיים שהיו שלל ממלחמות ישראל, צד לצד עם ה"חילוואן" המצרי (שהיה לו מקט משלו). שימשו בעיקר כמעלי סעיף לנשקים שהיו צריכים לדאוג שלא יחלידו ויעברו ביקורות והיו מחזיקים אותם בתוף מין נייר משומן באופן תמידי (כמו שאת קני העוזי החזיקה בדלי שמן).
לא ידוע לי האם אקדחים כאלה נתפסו ב 1956 , אבל מ 1967 שמעתי על כמה וכמה אנשים שהחזיקו שנים אותם, כולל כמה שקיבלו כאלה "בהוקרה" מאלוף פיקוד (היו קציני מילואים) כולל רשיון נשיאה. אחד מהמחזיקים בכלי רוסי כזה, החליט יום אחד להחזירו למשטרת ר"ג, אבל הלך לשם שלא במסגרת "מבצע החזר תציוד" וכאשר "רשיון הנשיאה" של האלוף היה לא ממש קריא. השוטר בתחנה עיכב אותו, ורצה לפתוח לו תיק... למזלו של האקדמאי הצעיר הוא בדיוק העביר הדרכה בתחומו לאחד משה דיין, רק כמה ימים לפני כן, והאחרון אמר לו כי "אם תהיה צריך משהו, אל תהסס לבקש". דיין היה בסיור בגבול, אבל האקדמאי הצעיר, ששוחרר לביתו בינתיים, התקשר ללשכתו והשאיר הודעה. למחרת בבוקר הגיעה ניידת לביתו של האקדמאי והשוטרים שנקשו בדלת הגישו לו את האקדח, בצירוף התנצלות + רשיון חתום ע"י מפקד המשטרה. האיש אמר יפה תודה, ושלח אותם חזרה עם הכלי הרוסי. דיין התקשר יותר מאוחר ובקולו האופייני והרגוע שאל "נו? האים הסתדר העניין עם האקדוח?".
_____________________________________
.
|