יש אנשים שאצלם הפסוק "...וכיתתו חרבותם לאתים..." הוא As Is...

האוסף של "אומן הרכב" חייקה ברנשטיין ז"ל אמור לעבור ל-"מוזיאון הטרקטור" בעין ורד .
במסגרת ההכנות למעבר , ביקרנו היום באוסף במזכרת בתיה , ותוך כדי שיטוט ראיתי את אלה :



על האיש המופלא הזה ומורשתו ניתן לקרוא בדף הפייסבוק שהקימו בניו :
https://www.facebook.com/pages/%D7%...9240905?fref=ts

A friend in need - is a friend indeed

בתחילה שנות השמונים, שירתו בעוצבה צפונית שני אזרחים עובדי צה"ל: "מוטי מים" ו"יוסי בינוי" (בעצם, ייתכן שמוטי מים היה קבלן ויוסי בינוי איש קבע - אבל זה לא ממש רלוונטי).

קורותיהם והסיפורים שהם היו מעורבים בהם יכולים למלא הרבה דפים של "ילקוט כזבים" בגרסת שנות השמונים אך לא בכך עסקינן. נזכרתי בהם למראה התמונות ולהלן המקרה:

באחד ממוצבי הר דב, נדרש יוסי בינוי להקים סככה גבוהה מעל מיכלי המים.
כרגיל אצלו, המלאכה הייתה מתחילה באיסוף שאריות מתכת - ע"מ שלא להביא צינורות ממקומות מרוחקים באמצעות הנ"נ המקרטע.

יוסי אסף מה שאסף, בנה סככה לתפארת ועזב את המקום עם רדת הלילה.

בערך חודש שלם אח"כ חיפשו כולם את הקנים הרזרוויים של ה 0.5 עד שהבחינו שהם מרותכים זה לזה לתפארת הסככה...