על מנת לא להשריש לימוד לקוי, אני תוהה מה הדרך שבה עדיף לבצע את האיצבוע על הכינור.

לדוגמא אני רוצה לנגן תו עם הזרת האם כדאי להניח רק את הזרת?
או שכדאי להניח את שאר האצבעות כמו בפוזיציה ראשונה.

נראה שלהניח אצבע אחת זה יותר קל, אבל החיסרון זה שצריך לבצע סולם יורד אז למקם את האצבעות הופך לקשה.

מצד שני למקם מדויק 4 אצבעות ולהסתמך על זה עבור סולם יורד זה גם לא פשוט.


שאלתי מורים ונראה שאין איזה קונצנזוס מסויים, אני מעוניינת ללמוד מה השיטה הנכונה ביותר ואותה להשריש.


כרגע אני מנגנת פעם ככה, ופעם ככה..

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

אני רואה שאין ממש קופצים..

בכל מקרה אני אפתור את הדילמה לפחות עבור דור העתיד.

מצפיה בהמון סירטונים, בעיקר של נגנים מקצועיים שמנגנים מוזיקה מהירה אני יכולה להגיד שהרוב משתמשים בשיטה שבה מניחים את כל האצבעות יחד.
נראה שהיא תורמת למהירות ולשמירה של מיבניות ודיוק באיצבוע.

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

המממ.. לתחושתי האישית, "אצבוע" באצבע אחת אמור להיות רק לצורך ויבראטו.
בשאר המקרים עדיף שלכל הפחות האצבע המורה תתן "עוגן" ליד, מעבר אליה זו בחירה אישית.
(כלומר, אם את צריכה לנגן תו שמיקומו בזרת, את יכולה לבחור בין אצבע מורה + זרת, אצבע מורה + קמיצה + זרת, וכו׳.)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לתחושתי השיקול צריך להיות מה התו הבא שהולכים לנגן, ולפי זה לבחור את האיצבוע, בכל מקרה מדובר ב4 אצבעות כל פעם.

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

מניסיון שלי (בגיטרה) עדיף ללמוד מספר אצבועים שונה.
נכון שאני מלמד אני מכריח את התלמידים שלי לעבוד באותו האצבוע כדי לזכור טוב את הסולמות.
(בגיטרה לרוב רוח של סריג כלומר חצי טון כי לך אין סריגים (-: זה היה ברווח של אצבע). אבל יש ליינים שעדיף לעשות בצורות שונות ולעבוד רק עם האצבע, האמה והקמיצה ולהזניח את הזרת. בשביל לעוד יותר מהר.

כלומר צריך ללמוד את כול הצורות כי לעולם אין לדעת מה אתה תיצתרך. אם אין לך זמן אז תעבוד בצורה הסטנדרטית.
בהצלחה. (-: