|
16-11-2012, 01:41
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
ארנס חושב שצדק כשדרש להגיב ב1991 - ואני מניח שגם כשדרש להגיב הוא חחשב שהוא צדק, ואני בכ"ז סבור שהוא מודע ללחצים יותר ממך...
אני גם סבור שהעובדה שהוא סבור ששמיר שגה, מעידה על כך שהוא סבור ששמיר קיבל החלטתו לא בגלל שהיה מחוייב לכך. טוב, "סבור" זו מילה חלשה מדי - "משוכנע" מתאימה יותר.
אני לא מלעיג על שמיר וועידת מדריד. אם כבר, אני בוכה על כך שטיפשים דוגמטיים ראו בהליכה למדירד מבלי שוויתר על פסיק, "כניעה", ובכך הביאו להפלתו של ראה"מ הטוב ביותר שידענו, ובמקומו הביאו את הממשלה הגרועה בתולדותינו, זו שהביאה עלינו את האסון הגדול בתולדותינו, האסון שכל אלה שבאו אחריו הם במידה רבה תולדה שלו. כל אלה לא משנים את העובדה הבסיסית ששמיר לא וויתר על כלום: הוא הגיע למדריד כאשר בתמורה להגעה לטקס סתמי עם הרבה ערבים , אמריקני ורוסי - הוא קיבל בתמורה חידוש יחסים מלא עם בריה"מ המתפוררת, הסכמה מוחלטת לשיחות בילטראליות (שיחות רב צדדיות היו בהגדרתן שם צד טקסי בלבבד, וזה ויתור ערבי עצום), משלחת פלסטינית שלא כללה נציגים ממזרח י-ם, והייתה חלק ממשלחת ירדנית-פלסטינית, והכי חשוב: ההגעה לשיחות הייתה ללא שום תנאי מוקדם. אם זה נקרא "להגרר", אז הלוואי שתמיד ניגרר ככה, ושתמיד "יכפו" עלינו ככה...
מכיוון שאני אדם פשוט ונבער, אני לא יודע מה זה "נסיבות" שיכפו עלינו. אני גם בור ועם הארץ בנוגע לדרא"פ, ולא ידוע לי על "נסיבות" שכפו על דה קלרק לוותר, ושלא כפו את אותו הדבר על בותה. אני כן, בבורותי כי רבה, יודע שבראדבונד האפריקנרי (שבלט בו שר החוץ פיק בותה - שלא קשור לבותה הנשיא), הבהיר שהבעייה שגרמה להם להתפקל הייתה הידיעה שהדור הצעיר נמצא במשבר ואיבד את תחושת צדקת הדרך. לבור שכמותי זה מלמד על התאבדות מתוך החלטה פנימית, ולא מלחץ חיצוני (שכאמור, כשל - הייצוא מדרא"פ בתחילת שנות ה90 מצא יופי של שווקים חדשים במזרח אירופה המשתחררת...). אבל שוב, מה אני מבין...
בקיצור, כל ה"הנסיבות" שהדגמת, הן תוצר של החלטה פנימית להתאבד. היא יכולה לבוא מכך שיקום כאן דור של מטומטמים שיחליט שחיינו מספיק והגיע העת למות, והיא יכולה לבוא מכך שכמה גנבי מנדטים יחליטו לערוק למחנה השלום ולהביא עלינו את המזה"ת החדש במלוא עוזו, כפי שקרה בעבר. כך או כך, זה לא יקרה בגלל "נסיבות חיצוניות", כי אי אפשר להכריח אומה להתאבד. אפשר להרוג, והיא יכולה להרוג את עצמה, אבל להכריח להתאבד אי אפשר.
באשר לתכניות עתידיות: מכיוון שהסכסוך הוא לא פתיר, כאמור, אני ממש לא מוטרד מהשאלה למה הערבים יסכימו או לא. אם הייתי רוצה להשיג את הסכמתם, הייתי הולך לשירותים וחותך את הוורידים, שכן זה הדבר היחיד שאני משכונע שהם רוצים בתור פתרון קבע. מהרגע שבו הגעתי למסקנה שאני בעד לעשות מה שהכרחי לקיום שלנו פה, הרי שאאלץ לחיות עם העובדה שהערבים לא מרוצים מזה, עובדה מעציבה שאנו נאלצים לחיות איתה מ1920 ואילך. הבעייה הגדולה ביותר עם כל יוזמות השלום השמאלניות למיניהן היא ההנחה המטומטמת שעומדת בבסיסן, שקיימת נקודה כלשהי שבה חוברים להם מקסימום הוויתורים האפשרי מבחינתנו ומינימום הוויתורים האפשרי מבחינת הערבים. חוסר ההפנמה שהמקסימום שניתן (כולל ההסכמות הכי פסיכיות של אודי חשודי, של לבני, של ברק, של ביילין ושל מי שלא תרצה) לא מדגדג את המינימום שהם רוצים (ובצדק מבחינתם - מבחינתם, ת"א יושבת על רצף של כפרים חרבים, כמו גם הרצליה, ב"ש, אשדוד, אשלקון, חיפה ועוד ועוד ועוד). ביום שבו השמאל יפנים את המציאות הזו, הוא יחדל מלהיות דתי, ויתחיל להיות לוגי.
תכנית ז'נבה היא ציונית במובהק בערך כמו שיוזמי הסכם אוסלו לא מעורבים במיזמים עסקיים שקשורים בתהליך המדיני...
התכנית הזו היא אנטי ציונית במובהק. היא מבטלת עקרונות בסיסיים של ריבונות יהודית והגנה יהודית, ודנה מאות אלפי ישראלים לגירוש, או לחיים תחת חסות זרה (במסגרת של מובלעות). התכנית הזו עושה תיקוני גבול הירוק - שמשום-מה מחייבים רק עקירת יהודים, ואפילו לא הזזת ערבי אחד.
|
|