תמונה שמצאתי בספר מסדרת Air War Over Southeast Asia בהוצאת Squadron-Signal - פוד לא מזוהה שכביכול נועד לציין מטרות עבור פצצות מונחות לייזר, למרות שדומה יותר לפוד ל"א. מישהו מכיר או יודע פרטים נוספים?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם אתה מדבר על שני הפודים הלבנים, אני די בטוח שמדובר ב ALQ-87, פוד חסימה.

אם אתה מדבר על הפוד המוארך מתחת לגחון, זהו פוד תותח SUU-23 הנושא תותח GAU-4/A.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://sobchak.files.wordpress.com/2009/08/suu23_2.jpg]


אתר באיטלקית, אבל מכיל הרבה מאוד תמונות מעניינות של הפוד:
http://sobchak.wordpress.com/2009/0...suu-23a-gunpod/

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ובפרוש לא פוד תותח.

אנסה לאתר פרטים נוספים במהלך הלילה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כמו שנאמר - מדובר במטוס F-4D מסח"א 66-8700 שהוא היחיד שעליו הותקנה המערכת, על מנת לבחון הפצצת קלע.

הפודים האחרים (הלבנים) הם AN/ALQ-87.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DeepSpace אם אתה מדבר על הפוד המוארך מתחת לגחון, זהו פוד תותח SUU-23 הנושא תותח GAU-4/A.

התייחסתי לפוד השחור הארוך מתחת לגחון, אני יודע שהפודים הלבנים הקטנים הם פודי ל"א.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

בספר לא רשום ב Caption על מה מדובר?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

את התמונה קיבלתי במייל מחבר, לדבריו כתוב שם רק שזה פוד הנחייה בלי כל פרטים נוספים. מאחר והוא ממש לא מבין בדברים האלה והתמונה תפסה את עינו, הוא פנה אלי לעזרה ולא ממש ידעתי מה לענות לו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

F-4D number 66-8700 received the Pave Fire system mounted in a centerline pod. This system was supposed to use low-light level television and laser ranging equipment to perform dive-toss bombing missions at night. In such a mission, the attacking aircraft was supposed to dive on the target from a medium altitude, acquire and designate the target, then pull up before releasing its "dumb" bombs. However, the designation of the target was found to be more tricky than expected, and the Pave Fire system was never very successful, and only one Phantom was so modified.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

לפי הבנתי, המערכת היתה אמורה לספק למחשב ההפצצה של המטוס את הטווח המדוייק אל המטרה ברגע לחיצת כפתור שחרור הפצצות (הפצצות היו משתחררות מעט יותר מאוחר, בהתאם לחישוב של אותו מחשב). ממה שאני מניח אזי ייתכן שבאותו שלב, הגעת הנתון הזה מנעילת המכ"ם על קרקע באזור המטרה (כפי שהדבר התבצע בהמשך), עדיין לא היה מדוייק דיו (או שעדיין לא פותח) ולכן ניסו לפתח אמצעי כזה.

המערכת נוסתה בין השנים 1969-1970.

נעשה ניסיון לשלב טכנולוגיית LLLTV ומדידת טווח באמצעות לייזר על מנת לאפשר הפצצות קלע בלילה. תהליך ההפצצה בוצע ע"י ביצוע צלילה בגובה בינוני, כשהמטוס רוכש ומציין את המטרה, ולאחר מכן מושך מעלה לפני שחרור הפצצות (פצצות ש"כ), ו"קליעתם" אל עבר מערך מוגן לפני הכניסה אל תוכו.
הקושי נוצר בעת ציון המטרה, כשהמערכת מנסה להעביר אל המחשב את נתוני הטווח אל המטרה, מידע הדרוש לשם תזמון שחרור הפצצות.
מאחר שמדידת טווח ע"י המכ"מ לא הייתה מדוייקת במיוחד - לא הצליחו מעולם לבצע הפצצת קלע מדוייקת באמצעות הפנטום (יערי - תתקן אותנו?).

המערכת הותקנה על הפיילון המרכזי של המטוס, ונוסתה על גבי מטוס בודד שאת פרטיו הבאנו כבר קודם לכן.

עפ"י McDonnell F-4 PHANTOM - Spirit in the Skies בעריכת Jon Lake בהוצאת World Air Power.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Soloavia המערכת נוסתה בין השנים 1969-1970. נעשה ניסיון לשלב טכנולוגיית LLLTV ומדידת טווח באמצעות לייזר על מנת לאפשר הפצצות קלע בלילה. תהליך ההפצצה בוצע ע"י ביצוע צלילה בגובה בינוני, כשהמטוס רוכש ומציין את המטרה, ולאחר מכן מושך מעלה לפני שחרור הפצצות (פצצות ש"כ), ו"קליעתם" אל עבר מערך מוגן לפני הכניסה אל תוכו. הקושי נוצר בעת ציון המטרה, כשהמערכת מנסה להעביר אל המחשב את נתוני הטווח אל המטרה, מידע הדרוש לשם תזמון שחרור הפצצות. מאחר שמדידת טווח ע"י המכ"מ לא הייתה מדוייקת במיוחד - לא הצליחו מעולם לבצע הפצצת קלע מדוייקת באמצעות הפנטום (יערי - תתקן אותנו?). המערכת הותקנה על הפיילון המרכזי של המטוס, ונוסתה על גבי מטוס בודד שאת פרטיו הבאנו כבר קודם לכן. עפ"י McDonnell F-4 PHANTOM - Spirit in the Skies בעריכת Jon Lake בהוצאת World Air Power.

המונח "הפצצת קלע" משמש לתיאור שיטה שונה של הפצצה (שיטה המכונה loft). בשיטה זו המטוס נשאר בגובה נמוך ובשלב מסויים מושך ותוך כדי המשיכה משחרר את הפצצות (מעין "ארטילריה מעופפת"). ביעף כזה הוא חשוף זמן מאוד קצר ולכן הסיכון נמוך יותר מיעף שבו עליו לזהות את המטרה. ניתן לבצע זאת כאשר הנ.צ. של המטרה ידוע (בדומה לחלק מההפצצות שבוצעו על הגשרים בתעלת סואץ, במיוחד בלילה) ועדיין ההפצצה בשיטה זו אינה מדוייקת מספיק.
הנה תמונה של פצצה העושה דרכה בשיטה זו:





ואולם במונח dive-toss משתמשים להפצצת צלילה רגילה כאשר הנתונים לרגע השחרור מגיעים ממחשב ההפצצה, הנעזר, בין היתר, מנתוני המכ"ם, אם נועלים אותו על האדמה שבה נמצאת המטרה (גם ב"קלע" מחשב ההפצצה קובע המתי על הפצצה להשתחרר).

יערי, אתה יכול להסביר בבקשה מה רואים בתמונה? חוץ מהפצצה, אני לא ממש מבין איפה זה למעלה, איפה למטה, איפה מתחילה האדמה ונגמרים השמיים. תודה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קורנסון יערי, אתה יכול להסביר בבקשה מה רואים בתמונה? חוץ מהפצצה, אני לא ממש מבין איפה זה למעלה, איפה למטה, איפה מתחילה האדמה ונגמרים השמיים. תודה.

מדובר במצלמת תקיפה התלויה בנקודה של טיל הספארו (טיל אלקטרו מגנטי) הקדמי.
בתמונה הנ"ל המצלמה היתה תלויה בנקודה השמאלית.
היא מצלמת עם עדשה דמויית עדשת "עין הדג" (אמנם יש עיוות אך היא מצלמת 180 מעלות) מהגחון הקדמי של המטוס (אתה יכול לראות את החלק התחתון של התותח בחלק העליון של התמונה) ועד החלק האחורי של המטוס.
דוגמא להמחשה בצילום הבא שצולם בעת טיסה ישרה בגובה נמוך:




כאן המצלמה היתה תלויה בנקודה הימנית קדמית. ניתן גם להבחין בפצצות התלויות ולידן טיל ספארו.
בתמונה שבהודעה הקודמת, המטוס כבר משך (הפצצה השתחררה) ולכן החלק העליון של הצילום הוא כבר מעל האופק (האופק נמצא בערך בשליש העליון של התמונה).
הגבעות שאתה רואה הינן מראה אופייני בסיני. קורה כאשר שיח גדול עוצר מאחוריו חול שהגיע בסופת החול האחרונה. התמונה הנ"ל מעט חתוכה למטה ולכן לא רואים את נושא הפצצות.
הנה ההמשך של היעף מהתמונה הראשונה. המטוס כבר בהטיה ימנית (ראה את האופק בחלק העליון של התמונה) ובעיגול כחול מסומנת המטרה (מטרת אימונים עם מרווחים ידועים כך שניתן להעריך במדוייק את תוצאת התקיפה):





בצילום הקודם שכחתי לבטל את ההקטנה בעת העלאת הצילום אז הנה היא מחדש:

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תודה רבה, מעניין ביותר.
שאלה נצל"שית - איך מצלמת התקיפה נראת מבחוץ ? זה גוף בולט או שהיא מובנית ורואים רק "עיגול" של עדשה (אני מבין שהעדשה צופה כלפי קרקע) ?

ראה בקישור הבא (הודעה #36).
במבנה המצלמה תוכל להבחין יותר בקלות בזו שבזנב מטוס הכפיר.
בקורנס היא היתה שקועה יותר (ראה צילום מתחת לכפיר) ומה שבלט היו רק שתי החלונות החיצוניים (המחוברים ביניהם בזווית כמו V).
אם מגלגלים למטה רואים עוד צילום ממצלמת תקיפה שהעליתי אז (הודעה #66):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...915#post2087907

בעייט ובכפיר מצלמת התקיפה היתה מצלמה פנורמית בשם "מיניפאן"
אני מניח שאותה מצלמה היתה גם בקורנס
כאמור פנורמית - בעלת מנסרה מסתובבת הסורקת מאופק לאופק - ולא "עין דג"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jetman_2 בעייט ובכפיר מצלמת התקיפה היתה מצלמה פנורמית בשם "מיניפאן" אני מניח שאותה מצלמה היתה גם בקורנס כאמור פנורמית - בעלת מנסרה מסתובבת הסורקת מאופק לאופק - ולא "עין דג"

אתה צודק
כאשר אמרתי שמדובר ב"עדשה דמויית עדשת עין הדג" התכוונתי בעיקר לתוצאה של הצילום ולא לעדשה שבפועל (כדי שניתן יהיה להבין את המראה המתקבל בצילום).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari ואולם במונח dive-toss משתמשים להפצצת צלילה רגילה כאשר הנתונים לרגע השחרור מגיעים ממחשב ההפצצה, הנעזר, בין היתר, מנתוני המכ"ם, אם נועלים אותו על האדמה שבה נמצאת המטרה (גם ב"קלע" מחשב ההפצצה קובע המתי על הפצצה להשתחרר).

עושה רושם ש"התנ"ך" מתאר הפצצת קלע, אבל עושה שימוש במונח TOSS DIVE - מאחר שהוא מתייחס לצלילה (כנראה על מנת להגביר את המהירות לקראת שחרור הפצצות) ושחרורן בפועל במהלך נסיקה - כלומר "קליעתן" במסלול בליסטי אל עבר המטרה.

מה פיספסתי?

ואולי הפתרון בויקיפדיה:
Toss bombing (sometimes known as loft bombing, and by the U.S. Air Force as the Low Altitude Bombing System, LABS) is a method of bombing where the attacking aircraft pulls upwards when releasing its bomb load, giving the bomb additional time of flight by starting its ballistic path with an upward vector.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לפי "התנ"ך" שלך/ויקיפדיה אכן מדובר ביעף קלע. בשיטת dive-toss (שים לב למונח המדוייק, בניגוד למונח Toss bombing ) מדובר לחלוטין ביעף צלילה אל המטרה. המשותף בין שתי השיטות (dive-toss ו loft) הוא שבשתיהן השחרור בפועל הוא במהלך משיכה ואינו קורה בעת הלחיצה על ה"פיקל" אלא בעת שהמחשב מורה על הטלת הפצצה כאשר ה"פיקל" כבר לחוץ.
קיימת אפשרות (ואולי זה הפתרון) שהמכשיר שעליו נפתח האשכול אכן שימש גם ליעף קלע. במקרה כזה על המטוס להתרומם ולרכוש את המטרה מרחוק מאוד (לפני הכניסה לאיזור המוגן) ואז להנמיך שוב ולהמשיך ביעף קלע "נורמלי". יתכן שכך התכוונו לדייק יותר לעומת מצב שאין נ"צ מדוייק של המטרה או שאין נ"צ מדוייק של נקודת הנווט האחרונה ליציאה ליעף loft (ב dive-toss הלחיצה על הפיקל היא כאשר הכוונת על המטרה בעוד שב loft הלחיצה על הפיקל היא במעבר המטוס מעל הנקודה המדוייקת של "צא הכוון" האחרון). ובאותו המשך של "יתכן", כנראה שרמת הדיוק של המכשיר לא הביאה לשיפור בתוצאות ולכן בוטל. אין לשכוח שמדובר בחיסרון גדול של נשיאת מכשיר גדול וכבד (עם התנגדות אויר עזה, על פי המבנה שלו) על חשבון דברים אחרים. דבר נוסף במקרה של ה"יתכן" הנ"ל הוא שחשפת את עצמך מוקדם מהדרוש.

ערכתי איור קטן המבאר את ההבדלים בין קלע ל DTOS.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img515.imageshack.us/img515/924/51708884.jpg]


ויזואלית,אפשר להגדיר את ה DTOS כ "חצי קלע" שכן גם שם משחררים את הפצצות תוך כדי משיכה ונעשה שימוש ב CCRP להכוונה.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

בצלילה ומשיכה, השחרור מתבצע לאחר לחיצת הפיקל כאשר הפיפר על המטרה. מכאן והלאה המחשב משקלל את נקודת השחרור הרצויה על פי סוג הפצצה. בלופט אין בכלל קשר עין עם המטרה והכל חישובי, בהנחה שלחיצת הפיקל היתה במקום המדויק והמסלול הוא בליסטי לחלוטין. השגיאות בפגיעה נובעות משגיאת המיקום בלחיצת הפיקל ומשגיאות המסלול הבליסטי, שכמובן יהיה בתלות באטמוספירה, ברוח ונתוני הפצצה.

בהחלט.
כפי שיערי ציין לפניי,מעוף הפצצה מזכיר פגז הנורה מתותח,וחזקים עליה כל החוקים הפיזיקליים המדידים והבלתי מדידים שפגז נתון להם בעת מעופו.

מחשב התקיפה לא מסוגל לחשב את כל הנתונים הללו,וזו הסיבה שבקלע שלא ניתן לבצע תקיפה מדוייקת עם חימוש טיפש.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

הפצצה לא יכולה לתקן. אם המשיכה נעשתה במקום ולחיצת הפיקל איפשרה שחרור, מחשב ההפצצה (יקבע את המיקום) וישחרר את הפצצה בהתאם לתכונות הבליסטיות שלה ורכיב הרוח בציר הטיסה. לכן גם צפוי שהשגיאות הרוחביות תהיינה גדולות מהשגיאות האורכיות.
כאשר התחילו להתאמן בארץ בלופט, בהחלט התאמנו עם פצצות "טפשות". לכן גם היתה עדיפות לפצצות גדולות יותר או חימוש פזיר.

מחשב ההפצצה יכול לחשב מכלול גדול מאוד של נתונים,אך ישנם גורמים כמו לחץ האויר,לחות וטמפרטורה בכל אחת משכבות האויר מעל איזור המטרה,שאותן הוא לא יכול למדוד בזמן אמת.

בארטילריה לדוגמא מעלים בלון מטאורולוגי על מנת לדלות את הנתונים הללו.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

גם בשיגור טיל בליסטי אין אפשרות למדוד נתונים אלו באזור המטרה.....

אבל במטוס ניתן למדוד נתונים אלו באזור השחרור ולהשתמש בטבלאות סטנדרטיות לשינויים (מפל טמפרטורה או מפל לחץ) . מספיק טוב והשגיאות הגדולות לא באות מהבדלים בין השינויים הסטנדרטיים לשינויים האמיתיים, בין היתר כי הפצצה בלופט לא מגיעה גבוה מדי.
אבל מספיק חפרנו ושיעממנו כאן.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

או שסתם ניצלת את יום השנה?

הוזמנתי לצלם את התערוכה ביום השנה..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

כאן אולי המקום לציין שלצורך אימוני קלע הוקמו בתחילת שנות ה-70 מגדלים בולטים כדי לסמן את נקודת ההתחלה של יעף ההפצצה - אשר נעשה כאמור ללא קשר עין עם המטרה.
באותה תקופה גם לא היה CCIP/CCRP וכל הכינון נעשה באמצעות טיסה אל נקודת ציון מדוייקת ועבודה של מחשב ההפצצה.
ד"א, אם אינני טועה במטוסים מודרניים ישנה אפשרות לסמן את המטרה גם ויזואלית באמצעות מסגרת נעה על התע"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 כאן אולי המקום לציין שלצורך אימוני קלע הוקמו בתחילת שנות ה-70 מגדלים בולטים כדי לסמן את נקודת ההתחלה של יעף ההפצצה - אשר נעשה כאמור ללא קשר עין עם המטרה.

המגדלים הבולטים הוקמו בעיקר לצורך המבצעי (קשה למצוא נקודות בולטות וברורות בחולות שממזרח לתעלת סואץ) ולאור זאת הוקמו גם כאלה לאימונים.
ולגבי מה שאמר YHS : "הדמיון בין שתי השיטות הוא וירטואלי בלבד" מסתבר שהוא לא עד כדי כך וירטואלי (למרות שאכן בשיטה האחת המטרה בכוונת ובשניה יש תחליף אחר ללחיצת הפיקל) משום שכל השאר די דומה (כמובן שהשניה פחות מדוייקת מהסיבות שהוזכרו) במיוחד לאחר שחיברו בין הראשונה והשניה ליעף שכונה LOFT-TOSS (ועל כך קיבל יצחק בן ישראל את פרס ביטחון ישראל בשנת 1972) דבר שהוביל לרמת דיוק יותר גבוהה (עד לשינוי שהוא יזם, מרגע לחיצת הפיקל היה צורך לשמור במדוייק על נתוני טיסה רבים, כגון מהירות וכד', במיוחד בעת המשיכה וכל אי דיוק היה מגדיל את טעות הפגיעה. לאחר השינוי, מחשב ההפצצה התחשב בכל הגורמים, בדומה למשיכה לאחר ה"פיקל" בהפצצת צלילה).

איציק בן ישראל, היה סרן במחלקת אמל"ח בחיל האוויר.

ולגבי ה"דומה" - בהחלט, כי בסופו של דבר בשני המקרים זו השלכה של גוף באוויר וכל הפיזיקה היא ללא שינוי, בין אם המשקולת נזרקת למעלה או מושלכת כלפי מטה.

הבעיה היא שהשיטה לא עבדה ביוה"כ, כי המצרים התקדמו מהר מהמתוכנן בתוכניות של בן ישראל והורידו את המגדלים בלי שבכלל ידעו את מטרתם...
כרעיון - זה היה רעיון יפה.

אגב, בסרט לב אמיץ, מל גיבסון - שמגלם את ויליאם וואלאס - מציב תלוליות אבנים צבועות לבן בטווחים שהוא יודע מראש איך לכייל את הבליסטראות שלו כדי להבטיח פגיעות מדוייקות בכוחות האוייב שחולפים ליד הסימונים. אותו קונספט, אלף שנה מוקדם יותר.

נצל"ש: הוקמו מגדלים כאלה רק בדרום או גם ברמה"ג? המקור שלי מדבר רק על המגדלים בסיני (כולל המגדלים בשטחי האימונים של סיני).

כמו כן, אם החלטנו לשעמם, עד כמה שזכור לי היתה גם טכניקת הטלה תוך פניה. שמה זרח למרבה הצער מפרחוני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fox450 נצל"ש: הוקמו מגדלים כאלה רק בדרום או גם ברמה"ג? המקור שלי מדבר רק על המגדלים בסיני (כולל המגדלים בשטחי האימונים של סיני). כמו כן, אם החלטנו לשעמם, עד כמה שזכור לי היתה גם טכניקת הטלה תוך פניה. שמה זרח למרבה הצער מפרחוני.

לגבי המגדלים: אם זכרוני אינו מטעני, היו מעטים כאלו גם ברמה"ג (אבל לא הייתי חותם על כך).
ההטלות היחידות הזכורות לי שבוצעו תוך כדי פניה נגרמו בעת לחיצה על כפתור ה PANIC (למי שלא מכיר, מדובר בכפתור חירום להשלכת נתיקים ופצצות, במקרה של תקלה או במקרה של כניסה ליירוט/קרב אויר). טכניקת הפצצה כזו לא היתה קיימת.

כנראה שהזכרון כבר לא מה שהיה פעם. תודה.

הפוד על המטוס בתמונה שומר על קוטרו בחלק הקדמי, פוד התותח שהבאת (יתכן שהיו אחרים, אני מתייחס רק לזה) נעשה צר יותר, ועל כן לא מדובר בפוד זהה.

השבוע נתקלתי במיקרה בסיכום הכבד של כנס משנות ה-80' קטע על ניסויים במערכת Automated Maneuvering Attack System (AMAS) על F-16 AFTI, שהוכיחה יכולת הטלה מדויקת תוך יעף כמעט-אוטומטי: הטייס שולט במצערת, והטייס האוטומטי מטיס בגובה מוגדר, פונה ב-5g לכיוון המטרה, מטיל את החימוש בטווח מוגדר (כולל צלילה/LOFT כפי הנדרש מהמהירות), משלים את הפניה ומביא את המטוס חזרה לטיסה בגובה מוגדר.

אני מניח שפרופיל כזה, בו המטוס נמצא זמן קצר מאוד בטיסה ישרה, מקשה על הפלה בנ"מ קצר-טווח.




המאמר לא עוסק בניתוח טקטי אלא בשינויי החומרה והתוכנה שנדרשו כדי שטייסי קרב ירגישו בנוח עם מערכת שמטיסה אותם בתמרונים חדים ולא צפויים בגובה נמוך.

מעניין אותי לדעת:
- האם יעף כזה רלוונטי בימינו, או שמתבססים על הטלה מרחוק של חימוש מדויק?
- האם יכולת תמרון והטלת חימוש אוטומטיים כזו משולבת במטוסי קרב בימינו? אני הכרתי תמרונים אוטומטיים לחמיקה מאיומים ולמניעת התרסקות,- לא לתקיפה. מה לגבי מל"טים? אני מניח שמה שיכלה לעשות מע' בקרת טיסה של F-16 לפני 30 שנה, יכולה לעשות מערכת בקרת טיסה של מל"ט-קרב כיום.