החלטתי לפתוח את האשכול הזה לאחר ויכוח שהיה לי עם מכרה.

כל ילד יודע (אני מקווה..) שאותיות בג״ד כפ״ת מקבלות דגש קל בראש מילה ואחרי שווא נח. אבל התברר לי שלא עולם מודעים לכך שכלל זה אינו מדויק, שבראש מילה הוא לא תמיד תקף.
במה הדבר תלוי? במילה הקודמת, אם היא סמוכה ומסתיימת בתנועה (לרוב עם אותיות אהו״י), אזי בראש המילה שלאחריה לא יופיע דגש קל באותיות בג״ד כפ״ת שבראשה (ועל כך היה הוויכוח לעיל), כיוון שאז יוצא שהמילים כביכול מחוברות.
דוגמא פשוטה היא צמד המילים "לִפְנֵי־כֵֿן", אשר בה האות כ׳ אינה מקבלת דגש קל (הקו מעל האות כ׳ מסמל שהיא רפויה).

הסיפור אבל אינו מסתיים כאן.
לא רק שלכלל הידוע קיים "יוצא מן הכלל" שכנראה לא הרבה אנשים שמעו עליו, אלא שגם ליוצא מן הכלל זה קיימים יוצאים מן הכלל.
דהיינו, מקרים בהם המילה הקודמת מסתיימת בתנועה, ובכל זאת יופיע דגש בראש המילה השנייה.
ארבעה "מבטלים" ליוצא מן הכלל מנו בעלי הדקדוק של ימי־הביניים, ואלו הם:

• מפיק – בארמית: "מוציא", כלומר כאשר באותיות הו״י שבסוף המילה הראשונה ההגייה "יוצאת החוצה", שנהגות כעיצור ולא משמשות כאם־קריאה, כמו במילים "אליו", "מתי", "גובהּ".
  המשמעות היא שההברה האחרונה היא פתוחה, שהמילה אינה מסתיימת בתנועה.
  "מפיק" הוא כמובן שמה של הנקודה המופיעה באות ה״א בסוף תיבה, כדי לציין שיש להגותה.
  
  
• מפסיק – פירושו כאשר המילה הראשונה מוטעמת באחד מטעמי־המקרא ה"מפסיקים". משמע יש הפסק קטן בין המילים, והן אינן מחוברות ממש.
  
  
• דחיק ו־אתי מרחיק (לעיתים גם נקרא "אתא מרחוק") – כללים מעט מסובכים יותר, שלא אפרטם כאן.. כמו כאשר אחת המילים היא זעירה והן צמודות במקף, אז בתנאים מסוימים יופיע דגש בתחילת התיבה השנייה, וכן עוד מקרים נוספים.
  אך במקרים אלו הדגש המופיע אינו דגש קל כי אם חזק, והוא יופיע לא רק באותיות בג״ד כפ״ת אלא גם באותיות ט״ס שק״ף נוזלי״ם (דהיינו בכל האותיות שאינן אהחר״ע).
  [יש שטענו ש"דחיק" ו"אתי מרחיק" למעשה מתארים את אותה תופעה, אך באופן שונה]

תוספת: ישנם למען האמת עוד יוצאים מן הכלל, כמו במקרה שהמילה השנייה פותחת באות שימוש שוואית, והעיצור לאחריה מאותו מוצא־פה, אזי היא גם תישאר דגושה. לדוגמא "ודבריי אשר שמתי בְּפיך", הבי״ת דגושה.

תוספת 2: כאשר מופיעה האות א׳ בסוף התיבה הראשונה לאחר שווא נח, גם אז יופיע דגש, כמו לאחר המילה "וירְא" (הרי״ש בשווא נח), כי אינה מסמלת תנועה.

מבחינה היסטורית, השינוי בהגיית עיצורי בג״ד כפ״ת (שהיו פוצצים) התרחש בגלל הסמיכות לתנועות, תהליך של "ריכוך" שנקרא ספירנטיזציה (spirantization).



מכירים גם אתם כללי דקדוק (לאו דווקא בעברית) שמשום מה הושמטו ממערך הלימוד?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

כידוע, לכל יוצא דופן יש יוצא דופן, ואם מדברים על זה;

• סמיכות - 3 יוצאות דופן;
  • קֵן (לציפור)
    בסמיכות: קַן- (גם קֵן-) הציפור.
    "כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב ו).
  • תֵל (גבעה)
    בסמיכות תֵּל- אך גם תל בצליל a.
  • צֵל (אור וצל)
    בסמיכות צֵל- אך גם צל בצליל a.
  • אבן שושן לא מציין את ההטיות הנדירות של צל ותל, אך דבריי מבוססים על דברי הד"ר אבשלום קור.
    הדבר מסביר את פירוש המלה תלפיות: "תַּלְפִּיּוֹת" היא תל-פיות, כלומר גבעה שכל הפיות נמשכים אליה.
• צורת ריבוי זוגי נדירה;
  המורים ללשון מלמדים, אמנם, שיש לומר "קוֹמָתַיִם" (Ma) כי גוזרים את צורת הריבוי הזוגי מצורת
  היחיד (פעם - פעמיים, עַפְעַפַּיִם, מָאתַיִם, שְׁנָתַיִם, שְׁבוּעַיִם), אך לא כולן (?) מציינות כי
  לכל יוצא מן הכלל יש יוצא מן הכלל:
  • חוֹמָה, חוֹמוֹת.
    היינו אמורים, לכאורה, לגזור את צורת הריבוי הזוגי כך:
    חוֹמָה ->חוֹמתַיִם (homataim)
    אבל...
    חוֹמוֹתַיִםהיא הצורה התקנית!
  • לוּחַ -> לוחותיים
    צורה תקינה למדי.
    (מוטב לציין שמותר לומר גם לְוָחִים כריבוי).
  • ישנה עוד מילה אך עליי קודם לעיין בספר "עברית כהלכה"/ ד"ר י. פרץ

עד כאן להיום.
(אדבר גם על מחוץ, מחוט, מחו"ל ששוברים את הכללים).
D:

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

מלים (מקראיות) נוספות הנגזרות מצורת הרבים:
גְּדֵרֹתָיִם, דְּרָכַיִם, קְרָנַיִם, רִבֹּתַיִם.
("השפה העברית")

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

ניקודה היסודי של מ' השימוש הוא חיריק (מִבִּפְנִים, מִשָּם).
י' שוואית שלפניה מ' השימוש מאבדת את הדגש והשווא (מִירוּשלים, מִיהודה).
כשמ' השימוש באה לפני האותיות הגרוניות, האחע"ר, תשתנה תנועתה מֵחיריק לצירה (מֵההר, מֵעיר).

אבל...
שלוש יוצאות־דופן:

• מִחוּץ (מִחוּצָה לְ- וכו')
  (וכן גם מִחוּץ לָאָרֶץ)
• מִחוּט (וּמִחוּטִים)
  "אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ" (בראשית יד כג).
• מִהְיוֹת
  "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל."

עוד שלב בדרך לנצח את המורות ללשון

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

להרחבה; באופן מילולי 28/11/2008:
http://213.8.193.29/msnvideo/glz/miluli_281108.wma

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

למה prefer הופך ל-preferring אבל edit הופך ל-editing?
מתי סיומות מכפילות את העיצור האחרון?

מסתבר שהרבה לא יודעים את הכלל היחסית פשוט הזה, הנה הסבר מתוך האשכול הזה:

זה נכון תמיד במילים בנות הברה אחת, שאז סיומות המתחילות בתנועה (‎-ing, -ed, -er וכו') מכפילות את העיצור האחרון
אבל במילים ארוכות יותר קיימת הדרישה שההברה האחרונה היא המוטעמת, מה שנקרא בעברית מלרע (או באנגלית ultimate accent)
ב-edit ההטעמה היא על ההברה הראשונה (שאינה האחרונה במילה), לכן ה-t לא מוכפלת
ולעומת זאת, ב-prefer ההטעמה היא על ההברה האחרונה, לכן ה-r כן מוכפלת


עוד דוגמאות:
begin (הטעמה על ההברה האחרונה) - beginning, beginner
happen (הטעמה אינה על ההברה האחרונה) - happened, happening


יוצאים מן הכלל:

• כאשר המילה מסתיימת בצרור עיצורים עוקבים, האחרון בהם לא יוכפל
  דוגמא: accept --> accepted
  
  
• כאשר בהברה האחרונה יש יותר מאות תנועה אחת, אפילו אם היא מוטעמת, העיצור שלאחריה לא יוכפל
  דוגמא: sleep --> sleeping
  
  
• כאשר העיצור האחרון הוא האות l, לרוב גם כאשר ההברה האחרונה אינה מוטעמת בכל זאת הוא יוכפל
  דוגמא: travel --> traveller

מקווה שיותר מובן עכשיו

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לגבי היוצאי דופן...
אם אינני טועה, בכל מקרה לא מכפילים את x,y,z.

נכון לגבי x ו-y
לכן box הופך ל-boxing ו-boxer,‏ toy הופך ל-toying
אבל לגבי z אני לא בטוח, לא מצליח בכלל לחשוב על דוגמא..
אשמח אם תספק אחת

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

blitz נחשבת?

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

לא, כי היא כבר מסתיימת בצרור עיצורים עוקבים (tz) ולכן בכל מקרה לא תהייה הכפלה של האות האחרונה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

buzz

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

לא הבנתי מה אתה מנסה להראות, פה ה-z הכפולה היא בבסיס הפועל

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אם אני לא טועה זה - w, x, y

נזכרתי בדיון בעקבות האשכול הזה, והצלחתי בסוף לחשוב על דוגמאות.

z כן מקבלת הכפלה, לדוגמא בפועל quiz, שהופך ל־quizzing.
כמו־כן, הפועל whiz הופך ל־whizzing.

האות w לעומת זאת, לא מוכפלת.
לדוגמא row ו־bow שהופכים ל־rowing ו־bowing בהתאמה.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

בס"ד

אם המילה הראשונה מסתיימת בעיצור, יש דגש קל, ואם בתנועה, אין.
למעשה, אלה בדיוק הכללים הרגילים, כאשר ההתייחסות לשתי המילים היא כאל מילה אחת.
לכן, אחרי מפסיק יבוא דגש קל - מפסיק מחלק לשתי מילים, והדגש הוא בראש מילה.

אגב, יש עוד סוג של דגש קל שלא ציינת - מקומות שהם ראש מילה שאחרי משרת (כלומר, לא ראש מילה, לפי מה שכתבתי לעיל), כאשר יש שם שתי אותיות בגדכפ"ת רצופות מאותו מוצא, והראשונה בשווא.
אני חושב שהכלל הזה תקף רק כאשר הראשונה היא מאותיות השימוש, אבל אני לא בטוח.
למשל: "ואכבדה בפרעה", "יביא בפריו" וכו'.

נכון, אבל עדיין העדפתי להביא את הכללים שניסחו חכמי הלשון של פעם
דחיק ואתי מרחיק, לדוגמא, לא פועלים לפי התבנית הזאת פשוט כי אינם מדברים על דגש קל

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אם כבר כללי דיקדוק מוזרים אז הנה חידה קלה:

נא לנקד את המילה "ובבאר-שבע" כמו במשפט "הייתי אתמול בקרית גת ובבאר-שבע"

וּבִבְאֵר שֶׁבַע?

אי אפשר לא לצטט:
"וּבִבְעִיטָה אַחַת מְכֻוֶּנֶת יָפֶה בַּאֲחוֹרֵיהֶם הַמְּרֻטְפָּשִׁים" (יזהר, צקלג 1085).

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

לא רוצה לקלקל את החגיגה, אך כשלימדו את כל ילדי הכיתה שלנו ש'בגד-כפת' בראש מילה הן דגושות, באותה נשימה הזכירו את 'כלל המילה הקודמת'. יתרה מזו, אני מעיין כרגע בחוברת של תלמידי כיתה ח', כמדומני, בה מוזכר הכלל תחת נושא הדגשים.

אל לנו למהר להכפיש את משרד החינוך. יש מספיק נושאים אחרים בהם אפשר להכפישם :-)

וואו, מישהו פה לא שרשר נכון.

לדעתי אצלכם זה מקרה נדיר
רוב מי שאני מכיר למד את כלל הברזל "דגש קל - בראש מילה ואחרי שווא נח"
לימדו אתכם גם את כללי המבטלים?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני לא מכיר אותו בשם. מה הוא אומר?

מה שכתבתי בהודעה הפותחת:
"מפיק, מפסיק, דחיק ואתי מרחיק"
ארבעת המבטלים של תת-סעיף 17ב' בחוק עזר עירוני הקובע שדגש קל לא יבוא כשהמילה שלפני מסתיימת בתנועה

במילים אחרות, איך ניסחו לכם את כללי הדגש?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שאלה שובי, כיצד זה, שגם אנשים שמלמדים לשון והבנת הנקרא לא שמעו על מה, שאתה טוען כאן?
שאלתי משהי שבודקת בגרויות בלשון והבנת הנקרא, היא לא מכירה ואמרה, שזה לא נכון.
היא בת 50-60 ככה, שאם למדו את זה בארץ אי פעם היא אמורה להכיר את החומר הזה.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

אם בתור בודקת בגרויות בלשון היא כלל לא מכירה את הכללים אזי המצב חמור אף יותר
הייתי מבין אילו לא שמעה רק על דחיק ואתי מרחיק (אזכור גם בויקי), אבל לא לדעת בכלל שהדגש הקל תלוי במילה שלפני, כאחת שאמורה לדעת זאת, זה ממש חמור

לגבי דגש קל ספציפית


ועוד דבר, תמיד התמיהו אותי אנשים השומעים על נושא שלא מכירים וישירות פוטרים ב"אין חיה כזאת", מה רע ב"לא מכיר, דורש עיון"?
"מלטה? יוק!"

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

כיצד ידעת מה היא אמרה? היא אמרה בדיוק את המילים האלה "אין חיה כזאת".

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

רוח הקוטג'

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שאל אותה, איך היא מבטאת את צמד המלים הנפוץ "לפני-כן" (הקריאה, כמובן: לִפְנֵי כֵן).

וממקורותינו:
"לִפְנֵי-שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב-אִישׁ וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה" (משלי יח יב)

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

קרא מחלקו התחתון של הטור הימני:

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

• שִׁמּוּט
  
  במקרא נמצאו מקרים שבהם הברה המופיעה במלה פעמיים כצורתה (או כמעט כצורתה), מושמטת פעם אחת.
  • שמות ז' כ"ז: "וְאִם-מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ, הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת-כָּל-גְּבוּלְךָ בַּצְּפַרְדְּעִים" במקום מְמָאֵן.
    
    [גם: "הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים (= הַמְּמָאֲנִים) לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי" (ירמיה יג י)]
  • בראשית ל"ח י"א: "ותשב בית אביה" במקום בבית.
  הערות:
  • התופעה נפוצה במלים הפותחות בעיצורי השפתיים, בעיקר: ב, מ.
  • יש הטוענים שזהו סגנון המקרא, ולא שימוט.
  • גם במשנה 'כּוֹפִין', 'צוֹנִין' במקום 'כּופְפין', 'צוֹנְנין' וכן 'מוּעָט' במקום 'מְמֹעָט'.
  (מתוך "ידיעת הלשון - ההגה והשם" / א. ברגר)

גם הד"ר אבשלום קור עסק בתופעה באחת מפינותיו. איני יודע באיזה תאריך, אך שם דיבר
על ראשי הממשלה שקראו לעצמם 'ראשי-מְשלה'. (

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.)

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

אחד שמשום מה תמיד הצחיק אותי:

יש כלל המורה איך להגות נכון את תווית היידוע the באנגלית

• לפני מילה המתחילה בעיצור יש להגותה משהו בסגנון "thuh"
• ולפני מילה הפותחת בתנועה יש להגותה כ-"thee"

(אני גם הוגה כ-"thee" כשאני רוצה לתת הדגשה - "you are thee man!‎")

האמת שזה בא די טבעי, אבל משעשע אותי שיש כלל שאשכרה מורה על ההבדלים

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.