20-09-2012, 16:29
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
אני שוב מסכים. לאן הגענו?
אני מסכים שהצבא לא הגיוני, אבל מה שתיארת קורה לדעתי (לא בדקתי את זה לעומק) בעיקר כשיש מעט קצינים, ולכן 'נאלצים' לשים מישהו שלא מתאים כל-כך לפיקוד. כשיש המון קצינים מתרחש התהליך ההפוך שממציאים תפקידים פיקטיביים למחצה כדי שקצינים לא ירגישו מבוזבזים (לדוגמה, מפצלים תפקיד של קצין לשניים, אפילו אם אין באמת צורך, ממציאים "פרויקטורים" יש מאין וכו'). וזה מתקשר ל"תלוי בשיבוץ" שהוא אחדש מגורמי אי-הוודאות הגדולים בקשר לעתודה.
המשפט האחרון שלך הוא הדילמה הגדולה, והיא נורא בעייתית פשוט כי אין למלש"ב מספיק מידע כדי להכריע לכאן או לכאן. השאלה היא איזה סיכון מפחיד אותו יותר: לא למצוא עבודה אחרי הצבא כי אין לו ניסיון (והעתודה נותנת לפחות ניסיון על הנייר, אפילו אם השיבוץ בפועל היה גרוע), או לסבול שלוש שנים נוספות במערכת פאשיסטית, דיקטטורית, X-ית (הצב במקום X עוד המון דברים רעים).
אני נוטה לחשוב שעתודה זה לא כזה נורא, כי אם מדובר במישהו שממש לא מסתדר בצבא, לא רק שיבטלו לו את הקבע, אלא שאולי הוא ישוחרר עוד במהלך הסדיר, if you know what I mean. אם זה לא המצב, אז כנראה שזה לא כזה נורא. זה לא שאין בוסים גרועים או סתם מסגרות מעפנות גם באזרחות. ההבדל העיקרי בין שיבוץ גרוע בצבא לסביבה גרועה באזרחות הוא לא 'רמת הגריעות', אלא הדברים שממילא רעים ו/או מעצבנים בצבא (אוכל גרוע; אבט"שים למיניהם - כאן קצין ייאלץ לפקד גם אם ביחידה שלו הוא בתפקיד 'חפ"ש'; מסדרים, מדים ונושאי דיגום לסוגיהם; זה שעקרונית הוא לא מקבל הוראות ממנהלים אלא פקודות ממפקדים והאפשרות התאורטית שבמקרה של מלחמת יום דין יישלחו אותו לחזית). זו לא החלטה קלילה, אבל נראה לי שכשזה מסוכם כך קצת יותר קל לאדם לחשוב האם הדברים האלה כל-כך נוראים מבחינתו. עבור רוב האנשים הם לא כל כך נוראים, ממה שראיתי, אבל זה כמובן לא אומר שום דבר לגבי האדם הספציפי. שיחשוב האם להימנע מאוכל גרוע, מדי א' מעפנים ומנהל חולה סגמת שווים את מימון התואר לבד והסיכון המוגבר לא למצוא עבודה...
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|