בציור זה מוצג הטנק Panzer Kpfw X (פנצר 10), עוד אחד מהכלים שתוכננו לקראת סוף המלחמה ומעולם לא עברו את שלב לוח השרטוט.
למרות הציור הפשטני-משהו, הוא מבוסס על שרטוטים אמיתיים ונאמן למקור מבחינת מימדים ופרטים.
הפרט שתפס את העין כמעט מייד הוא המיגון הכבד לזחלים, שמזכיר פלטות בזוקה מודרניות ובעל מספר מאפיינים מיוחדים:
- פרופיל מעוגל, בניגוד לפרופיל השטוח הסטנדרטי. נראה גם בשרטוטים של Panzer Kpfw IX (פנצר 9)
- נראה שהמיגון מורכב מבלוק אחוד ולא מחולק לפלטות. כך גם בשרטוטים המקוריים
- לאורך המיגון מספר בליטות, לא ברור אם מדובר בפנסים או חיישן כלשהוא
- סולם בודד בקדמת המיגון. אם המיגון מוסר לצרכי תיקון או תחזוקה, קיימת בעיית גישה לכלי.
- ושאלת השאלות: מה קורה כשהכלי פורס?..

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הבליטות בצדדים הן ראשי הברגים שמחזיקים את הפלטות במקום.
אני מניח שלא ניתן לטפל בזחל בלי להסיר אותן.

הגרמנים בנו אבטיפוס של טנק דומה שגם בו פלטות הבזוקה הן המשכה של התובה, ה-E100 שמצאתי עדות רק לכך שנבנו שתי תובות ללא צריח.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.achtungpanzer.com/images/e100_1.jpg]





כך הוא היה אמור להראות:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tankhunters.net/vitrina/E100-1.JPG]


תכנון גרמני נוסף של "טנק על" הוא ה-Maus שהיה אמור להשתמש באותו צריח כמו ה-E100.
ב-Maus אין פלטות בזוקה אלא דופן תובה כפולה שבה נמצאים הזחלים.
אין לי מושג איך היו אמורים לטפל בזחל בטנק זה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.czolgiem.com/niemcy/foto/maus%201.jpg]

בפרק מעניין העוסק בטנקים גרמניים בסדרה THE GREAT FIGHTING MACHINES OF WW2 ששודרה בערוץ דיסקוברי לפני כעשור וזמינה לצפיה בחלקה ב YOUTUBE. מעבר ל E100 המפלצתי (שימו לב כיצד הוא מגמד את הקומט הבריטי) ניתן לראות ניסויים בקינג טייגר (עם קנה מפוצץ, אולי חבלה של אנשי הצוות) וביאגד-טייגר (עם נזק לאחד הבוגיז)

The Great Fighting Machines of WW2: Axis Armor


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

זה וולנטיין 9 ואתה ידידי צריך משקפים

חוץ מזה אני לא חושב שהם תיכננו את השלב שאחרי שהטנק יפרוס הוא בקושי זוחל מחוץ למפעל.....

עוד נקודה החצאיות של הטנקים הגרמנים (השם האמיתי שלהם הוא שורצן) התחילו להופיעה ב1943 תפקיד המיגון נועד לחסום קליעי נט' (בידיוק כמו בצעיף של המטילדה האוסטרלית ראה ערך לטרון) לא פגזים ובטוח שלא בזוקה שהופיעו יותר מאוחר באותו השנה

אני אדם פשוט שס"כ ביקש חיים פשוטים מהכבר ביקשתי....

ראשית - פלטות בזוקה הופיעו כבר על הפנצר 3.
שנית - הציור שהבאת לעיל מבוסס על שתי סקיצות מאד גסות (האחת בתחילת הספר שממנו לקחת את הציור, והשני בסופו). הפרטים בציור, ברובם השלמה מפרי דמיונו של הצייר. לא היה תכנון מפורט של הרעיון הזה, ואני בכלל לא בטוח אם היה מתקדם הלאה. יש להניח (וזאת הנחה היפתטית חגמרי), שהגרמנים היו מפיקים לקחים מהכישלון של ה-MAUS, גם עקב מנועו החלשלוש, וגם עקב כישלון של תפיסת הטנק הסופר כבד. גם הבריטים, האמריקנים והרוסים תכננו ובנו מפלצות כבדות מאד, וללא יוצא מן הכלל הן נכשלו. אילו היתה מלחמת העולם השניה נמשכת, יש להניח שהטייגר והפנתר על דגמיהם המשופרים היו זוכים לשימוש העיקרי.

האמת שהטייגר והקינג טייגר, שהיו הטנקים מייצור סדרתי הכבדים ביותר של הגרמנים, הציגו אמינות מכנית ירודה מאוד וקשיים בהובלה לשדה הקרב כך שאני לא ממש מבין למה הגרמנים השקיעו במחקר ופיתוח של טנקים "סופר כבדים" כשהטנקים הכבדים שלהם לא הצליחו לשמור על כושר לחימה בשל בעיות שנבעו מהמשקל שלהם ומתכנון מסובך ויקר לייצור.

הנה שתי סקיצות שקיבלתי יחד עם התמונה הצבעונית, אני מניח שכולן באו מאותו הספר אליו אתה מתייחס (אין לי פרטים לגביו, אשמח אם תוכל לפרט). יש לציין שהן הציור והן השרטוטים הינם תוצרים גרמניים מקוריים משנת 1944, כך שהציור בהודעה הפותחת לא לגמרי מנותק מהמציאות.





וגם סקיצה צבעונית של E100, שאמורה לדמות את הכלי המבצעי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לסרפד שלום!

אני אכן מתייחס לעיל לסקיצות האלה. כשאגיע הביתה בלילה, אוכל להעלות כאן את שער הספר.
אם תרצה - צור איתי קשר בפרטי ואעביר לך את כל הספר.

פרטים ותמונות נוספות - בספר הזה:

לא הייתי מייחס לתוכניות הללו חשיבות מיוחדת. כפי שמצויין בבירור, שניים משרטוטי הכלי פורסמו ב-1944 בכתב העת התעמולתי "סיגנל" ולכן ייתכן שמדובר בתוכנית שנוצרה לצרכים תעמולתיים, או לחלופין כקונספט שנפסל בשלב מוקדם והפך לכלי תעמולה.

שנית, פלטות הבזוקה של הטנקים הכבדים הגרמניים היו שונות מאלה שקדמו להן בכך שסיפקו גם הגנה קינטית ולא רק נגד מטען חלול. הפלטות שהורכבו על הסימן III ועל רק"ם אחר היו דקות בהרבה.
בתצלום הבא ניתן לראות את עובי הפלטות של המאוס



בשרטוטים שראיתי בעבר עולה שהפלטות היו מוצקות ולא חלולות, כמו שהיו למשל פלטות המיגון המושפרות של המרכבות 1 ו-2 בזמנו (אלו שקדמו לפלטות הריקאטיביות).
פלטות דומות תוכננו גם עבור ה-T-28 האמריקאי - עוד טנק סופר-כבד כושל.

לגבי תהייתו של אלעד, ההסבר להשקעה הגרמנית הרבה בטנקים לא שמישים נבע בראש ובראשונה ממרחב הפעולה הגדול שניתן בגרמניה למהנדסים ולמתכננים של רק"ם. כתוצאה מכך בוזבזו משאבים רבים על פרוייקטי קונספט וטכנולוגיה מתקדמת בשעה שמעט מחשבה הוקדשה לבעיות ייצור, עלות ושמישות. האשמה היתה בראש ובראשונה של אגף החימוש של צבא היבשה, אשר נכשל בניהול פרוייקטי הפיתוח השונים ובניהול סדרי העדיפויות.
במקרים רבים הברקה טכנולוגית קיבלה עדיפות על פשטות מכנית וקלות ייצור.
מעבר לכך, בצמרת הגרמנית היתה נטיה להתלהב ממתכננים "כוכבים" למיניהם.
הדוגמא הקלאסית לכל התופעות הללו הוא פורשה והטנקים שלו.

פרט לנאמר לעיל - הלחץ, ובייחוד בסוף המלחמה, להכניס לשימוש מערכות נשק במהירות, גרם לכך שהוכנסו לייצור ולשימוש מערכות לא בשלות. במקום תהליך פיתוח, ניסוי והשבחה של טנק שנמשך לפעמים עשר שנים, פעלו בסדרי זמן של חדשים.
סיבה אחרת לכשלים, הן ביבשה והן באוויר - היא הפיגור הניכר של המנועים מבחינת עצמה וזמינות. כך יוצא שטנק טוב בפוטנציה, כמו הטייגר, בקושי זז, ושוקע בכל שלולית, והמאוס מגיע בשיא מהירותו לקצב ריצה קלה של חייל!

ההרפתקנות הגרמנית בתכנון אמל"ח יבשתי לא מתקרבת לשגיונות האוויריים שלהם.
בדיוק כמו שאמרת - במקום להתרכז בתכנון אחד הגרמנים ירו לכל הכיוונים.
הלופטוואפה אמנם הפך לחיל האוויר הראשון בעולם שהפעיל כלי טיס סילוניים מבצעיים (וגם שני כלי טיס רקטיים) תוך שהוא מתעלם לגמרי מהמגבלות הלוגיסטיות של עצמו.

תותח 88 מ"מ הידוע לשימצה?

NZSAS

לפי המידע באינטרנט - 128 מ"מ עם תותח מקביל 75 מ"מ.

ד"א, היו לגרמנים כמה תותחי 88 מ"מ ו-75 מ"מ שונים לגמרי שהשתמשו בתחמושת שונה לחלוטין.
ה-88 מ"מ הדו תכליתי (תותח נ"מ שפותחה עבורו תחמושת נ"ט) הוא לא התותח שהותקן בטייגר, קינג טייגר ואלפנט.

א. נכון היה כמה סוגים ל88 75 ממ ב88 ב75 היה לך 3 סוגים L-24 L-43/48 L-71 ב88 היה L-71 ו L-51 ה51 היה בטייגרים ובתותח פלאק 18/36/41/37 וL-71 היה בקינג טייגר יאגדפנטר אלפנט/פרדיננד ועוד

אני אדם פשוט שס"כ ביקש חיים פשוטים מהכבר ביקשתי....

אלה שני טנקים לא נחשבו על ידי הגרמנים.
הם סקיצות תעמולה. הם רצו לבלבל בעלות הברית על טנקים גרמנים חדשים.