שלום רב.

במסגרת למודי לתואר ראשון, לקחתי קורס בתורת החומרים.

סלחו לי מראש אל אי דיוקים מבחינה תאורטית, לכן אני שואל !

חלק מנושאי הקורס הם : טיפולים תרמיים, שיטות יצור וכדו...

במהלך השיעורים צצו לי מספר שאלות:

שריון מרותך בהשוואה לשריון יצוק, ריתוך הוא גורם מחליש בחלק, מצד שני ליציקה יש את הבעיות והמורכבות שלה (בטיפול התרמי לחיזוק).

לפי רוב התמונות שיש ברשת אני מצליח למצוא רק טנקים רוסים שמשתמשים בשריון יצוק.

האם יש מידע ברשת אודות הטיפולים הניתנים לשריון? ולשיטות היצור בכלל.
כמו כן מה היתרונות והחסרונות של יצוק כנגד מרותך?

תודה מראש.

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

זה המונח לפלדת שיריון.

רק שהמיגון החדיש עוסק בחומרים מסוגים אחרים.

בכל מיקרה מה שאתה צריך כרגע לצורך תואר ראשון יספיק לך בהחלט המונח RHA.

בהצלחה בלימודים. סיימתי טכניון בשנת 80 בהנדסת מכונות. ( במאה הקודמת).

גותמן תודה,
ותודה על הRHA, חיפוש בגוגל הביא לי הרבה חומר לקריא....

ממה שראיתי (וכמשתמע מהמילה ROLLED ) מדובר בלוחות שריון, לכן הישום שלהם יהיה בריתוך או חיבור אם ניטים או ברגים. אני מתעניין במיוחד בשיטות הריתוך!!! ??

וביציקה של הצריחים של הטנקים הרוסיים כגון T72 וכדו..?? (איך הם עשו את זה?)

ככלל אני מתענין בנושא לא כחומר לקורס, זה יותר ברמה של תחביב והעשרה אישית... כמו לשבת פה בפורם....


כמו כן אל המיגון החדש "מורכב" יש גם לא מאת חומר אבל לא זה מה שמענין, כרגע... מסתבר שהוא גם לא כזה חדש....

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

ה Rolled מתייחס לשלב מסויים בייצור הפלדה: http://en.wikipedia.org/wiki/Rolling_%28metalworking%29

בעצם, כן - רמז ללוחות.

או"ם שמום.

ערגול הוא אחד מהרבה תהליכים לעיצוב חומרים כולל פלדה.

סלבה אם זה מעניין אותך תכנס לספרייה ותמצא ספר תהליכים ( עיבוד מתכות) טוב שיתאר לך במפורט את תהליך הערגול.

לא ערגול מה שאני מחפש (אל כך אני יודע מספיק, גם על חם וגם על קר).

אני מחפש מידע אל יציקות וריתוחים.
לדוגמה כמו הצריח של הטנקים הרוסים, T72,T55 , צריח יצוק, בלי הלחמות ובלי ריתוך, להבדיל מהצריח של האברמס או צ'לנג'ר אשר בהם באמת משתמשים בלוחות פלדה מולחמות, אחת לשניה (בהאברמס יש גם שילוב של לוחות מאורניום מדולל אבל זה כבר אפשר לסווג כשריון חדיש "מורכב").

דבר מוזר שמשך לי את העיין הוא שרוב הטנקים בברה"מ שלהם צריח יצוק יוצרו במפעל אחד, וטנקים ורק"מ שלהם צריך משריון מרותך יוצרו בכל שאר המפעלים של ברה"מ....


בכל אופן תודה אל צומת הלב שלכם!!

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

למיטב זכרוני כל הטנקים הרוסיים יוצרו עם צריחים יצוקים (בלי קשר למפעל).
משלב מסויים רק מפעל אחד המשיך לפעול (UVZ) ועבר לייצר גרסה של T-90 המכונה "ולדימיר" שיש לה צריח מרותך.

מכך ניתן אולי להסיק שהרוסים "התקדמו" לצריח מרותך ושככה"נ יתרונותיו גדולים יותר בהשוואה לצריח יצוק.

לפי וויקי ל T80 ו T84 יש צריח מרותך, בחלק מהאתרים יש גם דיבור אל כך ש לT64 גם...

T 64,80.... יוצרו באוקראינה בחרקוב....
T72 יוצר בניז'ניי טגיל...(אורל)..

יתכן ואני טועה, המידע ברשת הוא מאוד מבולבל..... ויש הרבה מקורות שסוטרים אחד את השני...

מבחינת התקדמו זה לא מחייב, הצריחים הראשונים של T34 היו מרותחים, לאחר מיכן עברו ל יציקה, כנראה היו לכך סיבות, מהן??

(**בעיקרון יש לי שגיאות כתיב, אני מנסה את הרוב לתקן עם מורפיקס, אם אני מפספס אז סליחה, זה לא בכוונה**)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי slava04 מבחינת התקדמו זה לא מחייב, הצריחים הראשונים של T34 היו מרותחים, לאחר מיכן עברו ל יציקה, כנראה היו לכך סיבות, מהן??

אולי התהליך פשוט יותר? אני מניח שריתוך חלקים יוצר הרבה נקודות חלשות או נקודות גזירה במבנה הצריח, והרוסים כיוונו להקטין את נקודות החולשה הללו למינימום האפשרי.
כיום התהליכים שוכללו בהרבה והפכו לאוטומטיים, מה שעושה ריתוך חלקים כאלה להרבה פחות בעייתי, ואני חושב שגם שלעיתים בטנקים מודרניים לא ניתן ליצור את הצריח כיציקה אחת מכיוון שיש צורך בכל מני חיווטים ותעלות שלא נראה לי שניתן ליצור ביציקה אחת, מה גם ממילא ה"ברזל" של הטנקים כיום נמצא מאחורי כמה שכבות טובות של מיגון מודולרי.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אכן ריתוכים תמיד יהיו נקודת חלשות בכל מבנה, אבל...

ביצור לוחות (או מוטות לצורך העניין) מפלדה ניתן להגיע לתכונות מכאניות משופרות ביחס ליציקות.
הסיבות לכך רבות, אולם 2 הסיבות המרכזיות הינן:
לוח ניתן לחסם בצורה טובה, עקב מימד אופייני קטן (חיסום מחייב קירור מהיר, או לפחות אחיד, מה שקשה מאוד לקבל ביציקה).
הסיבה השניה, ואולי אף מרכזית היותר, הינה העובדה שכל ערגול (hot or cold working) יגדיל את חוזק הפלדה.

ביציקות, בפרט של מבנים מורכבים כמו צריח, לא ניתן לבצע את העיבוד בקור, וכן תהליך היציקה לרוב מחייב אחוז גבוה יותר של מתבדלים, בריחת פחמן וכו', מה ששוב מוריד את איכות הפלדה.

לכן, בין שני השיקולים העלה, כיום מעדיפים צריחים מרותחים מלוחות דקים יחסית, בכדי להגיע לפלדות בחוזקים שלפני 50 שנה היו בגדר תיאוריה בלבד.

אני מניח שמבחינה יצורית, עדיף לצקת צריח (בהנתן התשתית הקיימת), ולא לדאוג למאות או אלפי מטרים של ריתוחים בכל כלי וכלי. להערכתי זאת הסיבה שלאורך שנים הרוסים העדיפו את הגישה הנ"ל - כמות ע"פ איכות.

יש 99% שכל מה שרשמתי הוא טעות.