[font='Arial','sans-serif']תגידו

לא חשבתם פעם, כאילו [/font][font='Arial','sans-serif']OK[/font][font='Arial','sans-serif'], יש לי הנאות כאלו וכאלו, אני אוהב ללכת לכאן או לשם אבל תכלס, בשביל מה??? תכלס בשביל מה כל זה?

אני לא דתי, ממש לא ואני גם לא חושב שלאותו חרדי שנולד במשפחה מסויימת של אפוטרופסיות על מה שנקרא נקודה שבלב, אבל יש בי נקודה פנימית שאומרת לי שאם בן אדם שואל, אז כנראה שעמוק בפנים חבויה לה איפשהוא גם תשובה.

עד היום אף גישה בפסיכולוגיה לא הצליחה לתת הסבר כוללנו ומקיף לסיבת קיומנו.
ובבקשה אל תגידו שאנחנו מתקיימים על מנת לקיים את הדור, להביא צאצאים לעולם ולשרוד. שזו היא מטרתינו ולשם כך אנו חיים.[/font]
[font='Arial','sans-serif']או שכן?[/font][font='Arial','sans-serif'][/font]

אתה בטח רוצה להראות לנו את האור שבקצה המנהרה, (הערכה שלי שבמקרה הזה האור בקצה המנהרה הוא בכלל רכבת, אבל נעזוב את זה) הבעיה היא שמכל הפורומים כאן אף אחד לא ירצה להסתכל על האור הזה.
אתה יכול לנסות ב 20 פלוס, אבל שם עלולים להיות קצת ציניים.
לא יודע לגבי משב"ר ואם יש לך טיעונים מדעיים אז אתה יכול במדע וטכנולוגיה.
משום מה לא נראה לי שהייתי הולך על אמצע החיים, אבל מי יודע.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

עברו יומיים ואין תגובות אז כנראה שאתה צודק

זה בגלל שאנחנו מחפשים לדעת למה אנחנו מתים.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

אין לי מושג מה התכלית של הקיום שלנו ואני נוטה להאמין שאני לעולם לא אדע מה התכלית או אם בכלל קיימת איזושהי תכלית.

שמתי לב שכאשר אני מרגיש סיפוק בחיים שלי (כשיש בת זוג, כשיש חברים, כשהעבודה לא מעיקה) אז השאלות המציקות על תכלית לא ממש מתעוררות. אני פשוט נהנה מהרגע.

אולי הדבר הנכון הוא תמיד לשאוף להיות במסגרות נעימות כדי ששאלת התכלית לא תתעורר בכלל כי האנושות עדיין לא הגיע לנקודה שבה היא יכולה לתת מענה אמיתי לשאלה הזו.

בתקופות משעממות, שלא לדבר על מדכדכות, אני יכול לחשוב על המוות פעמיים ביום. בתקופות נוצצות, כמו לדוגמא כשאתה רווק ובדיוק הכרת את הבחורה המקסימה בתבל... אתה יכול לחצות את בית הקברות בריצה ולא לחשוב לשניה מה המשמעות של המקום.

הכי מעניין שאפילו קברנים ואחראים של חדרי מתים לא חושבים על המוות כשהעבודה לא מעיקה והכל סבבה.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

כן אחי אתה רושם :

בתקופות משעממות, שלא לדבר על מדכדכות, אני יכול לחשוב על המוות פעמיים ביום. בתקופות נוצצות, כמו לדוגמא כשאתה רווק ובדיוק הכרת את הבחורה המקסימה בתבל... אתה יכול לחצות את בית הקברות בריצה ולא לחשוב לשניה מה המשמעות של המקום.


אבל מה קורה כשכבר לא מעניין אותך כל אותם דברים נוצצים שעניינו אותך פעם
מה קורה כשהרצון שלך לדברים האלו נכבה ויש לך רצון למילוי אחר?

מה הקשר פסיכולוגיה? מה יש לך נגד רבייה? על מה אתה מדבר בכלל?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן מה יש לך נגד רבייה?

למה ליצור עוד בני אדם שברוב חייהם יהיו בדיכאון וינסו למצוא תשובה לקיומם, כמו כולנו.

"למה ליצור עוד בני אדם שברוב חייהם יהיו בדיכאון וינסו למצוא תשובה לקיומם, כמו כולנו."

מכיוון שיש כאלו שאם לא ימצאו את התשובה, אז יהיו בדיכאון!
אלו אותם שיש להם שאלה פנימית, שלא מסוגלים לחיות ללא הבנת הסיבה לחייהם, שסובלים בלי לדעת למה
אז תגיד לי - למה להחביא מהם את הפיתרון, למה לא לחשוף שיש משהו נוסף מעבר לאינסטינקט ולטבע שאנו רואים, אם היתה לך תרופה כזו, לא היית רוצה לחלוק אותה?

הקשר הוא שהפסיכולוגיה מתחילת התפתחותה עד עתה ניסתה להגיע לשיטה/פדיגמה שתתן הסבר מקיף להתרחשותן של כל התופעות, וכך גם לתת פתרונות אבל מה לעשות, כנראה שהטבע מעט מתוחכם יותר ועדיין הפסיכולוגיה תקועה מבלי יכולת להגיע לפרדיגמה שכזו.

יחד עם זאת, כמו שבעבר משך תקופה מסויימת שלטה גישה/פרדיגמה שהביאה לאנושות גילוי מסויים, כך אנו עומדים לגלות חוק טבע שנועד לקדם את התפתחותינו, להביא אותנו לדרגת מודעות והכרה גבוהה ממש שהכרנו עד כה, ויותר מכך נגלה כי תכליתו להיטיב.
אם היית אומר לפני 1000 שנה שקיימים במוחינו קצרים חשמליים ומעבירים כימיים שמשפיעים על הרגשתינו, קרוב לודאי שהיו שורפים אותך או לכל הפחות מאשפזים אותך.

אני חותר לכך כי קיים כוח (אפשר לקרוא לו חוק) שמנהל אותנו בלי שיש לנו את הכלים להשיג ולהרגיש אותו.
בלי לשים לב אנחנו בהמצאותינו מחקים את הטבע.

בדרגת אנוש אנחנו לא כל כך יודעים איך לחקור את הטבע. אם היינו , מעלים את עצמנו למדרגה עליונה, אז היינו מסוגלים לחקור כי לחקור אפשר תמיד מרמה יותר גבוהה לרמה יותר נמוכה.וזו הסיבה שעל עצמנו אנו לא כל כך יודעים

יתר מכך נגלה שהחיבור הוא יותר מסכום חלקיו (פעם אמרו את זה על השלם) כלומר בחיבור נגלה סגולה שטרם היינו מודעים אליה
כמו שניתן ליצור מרכיב שלישי מ 2 מולקולות, שני חומרים כימיים או שני גזים. הרכיב ה 3 שיוצא שונה באופן איכותי מאותם 2 מרכיבים. הוא מכיל תכונות שונות ומהווה כוח מיוחד בפני עצמו. באותו האופן נגלה שחיבור בין אנשים (ואם אתה מרים גבה, אני יכול להבין אותך, אבל שים לב איך בצורה השטחית ביותר המילה חיבור תעלה בכל מקום, אם זה בפוליטיקה בערוצי התקשורת ובמקומות אחרים). בקיצור נגלה שחיבור בין אנשים מוליד תכונה/רמת קיום שונה מהותית ממרכיביה. נראה בזה פיתרון וזו רק ההתחלה של משהו גדול בהרבה. רק סבלנות.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -