אני רק אומר מה שאני יודע ומכיר
ובמקרה הזה, אני יודע שהיה פעם ניסוי לשלב בנות בטנקים (ולא סתם טייסות קק"ש [=מדריכות שריון שממלאות חוסרים בצוותים בקורס קציני שיריון]).
המט"ק שלי בפלוגה סיפר לי שבצמ"פ שלהם, אאז"נ, הביאו להם כמה בנות לכל מני תפקידים בטנק.
בקיצור נמרץ, אחת הבנות שהיתה בצוות שלו בתפקיד טען נכנסה ללחץ נוראי באחד התרגילים שהם עשו, וניסתה בכוח לטעון פגז הפוך לתוך התותח (כלומר, כרכוב קודם) - היא אפילו נלחמה עם הפגז עד ששמה לב שהיא מנסה לטעון אותו הפוך.
הניסוי הזה שעשו אצלם בפלוגה נכשל בסופו של דבר, בגלל מקרים דומים ואחרים.
עוד סיפור קטן: אני במקור טען. בצמ"פ, יש משהו שנקרא בוחן סמ"ח (סמל מחלקה, בד"כ מפקד טנק ב' בצוות) - הבוחן הזה הוא ספק בוחן, ספק תיזוז טענים עצבני שכן אם נכשלים בו לא קורה כלום.
בעיקרון, בבוחן סמ"ח טוענים בטן מלאה של טנק (בפועל, בסביבות ה-50 פגזים) מכל מני כוורות פגזים בצריח (במגח יש כוורות בתובה, יש מאחורי הטען, מתחת לתותח וכו').
לחלק מהכוורות יש זויות מסויימות של הצריח שרק מהן ניתן לגשת אליהן, או רק כאשר התותח בזוית מסויימת.
חלק מסדרות הפגזים ש"יורים" - כי לא יורים באמת, טוענים פגזי תרגול מה שעושה את העבודה ליותר קשה כי פגז תרגול שוקל בסביבות ה-30 ק"ג, וגם לאחר ה"ירי" הוא לא נחלץ אוטומטית אלא צריך לחלוץ אותו ידנית ולהחזיר אותו למקום ולקחת אחד אחר במקומו ולטעון אותו, וחוזר חלילה - גם עושים עם מסיכת אב"כ על הפנים.
כל הכיף חיים הזה נעשה כמובן תו"כ שהסמ"ח שמעביר לך את ה"בוחן" מצודד את הצריח מצד לצד בפראות, ומגביה ומנמיך את התותח לזויות שדורשות מהטען עבודה אקרובטית אולימפית בכדי להצליח לדחוף את הפגז לתוך הסדן מבלי לקטוע לעצמו את היד, וגם כמובן תו"כ קפיצות פתאומיות לירי יבש במאג טען ותפעול מאג מקביל וגם החלפת מקלעים בחירום (מחליפים בין מאג מקביל למאג טען - פעולה בזויה וכואבת), וכמובן תו"כ שהסמ"ח יושב ליד הטען בתא המפקד וצורח עליו את הנשמה שיזוז יותר מהר, ומפעם לפעם גם משגר לעברו בעיטות זירוז.
בסופו של דבר, את בוחן הטען שלי סיימתי לאחר בערך חצי שעה - עכשיו, יש סיבה טובה מאוד למה אחרי בוחן סמ"ח, הסמ"ח שולך אותך לשעה הפסקה כדי לעשות מקלחת ולהירגע - רבע מהשעה שהוקצתה לי בזבזתי בכלל בלנסות ולטפס החוצה מהטנק (אין במגח מסדרון אחורי - יוצאים מהצריח) כי פשוט לא הצלחתי להרים את הידיים שלי מעל גובה הכתפיים.
עכשיו, אני לא בנאדם קטן בכלל, ואפילו כמה מהטענים בפלוגה שלי שהיו גדולים לא פחות ממני ופגשתי מעולפים על סיפון הטנק שלהם אחרי המבחן - אפילו כמה מהם הודו שהם נכנעו באמצע וביקשו להפסיק את הבוחן.
לא שאני אומר שכל מה שכתבתי מעיד משהו חד-משמעי על בנות שאולי היו הופכות לאנשי צוות בטנק, אבל אני כן די בספק שהן מסוגלות (או שלפחות ימצאו מספר משמעותי של בנות שמסוגלות) להשלים הכשרה של אנשי צוות בסטנדרטים שגברים צריכים לעמוד בהם, לפחות בזמני (כיום, אולי, לטענים במרכבה סימן 4 למשל הרבה יותר קל מבחינה פיזית).
אבל עדיין, יש כ"כ הרבה דברים אחרים שמבחינה פיזית נדרשים מצוות טנק שאני לא חושב שנשים יכולות לעמוד בהם (מארבים ארוכים מאוד comes to mind, טיפולים במזקו"מ כמו פריסה והעלאת זחל וכד') כך שכרגע לדעתי הרעיון הזה הוא טוב ברמת ה"על הדף", אבל בפועל ניסו את זה כבר פעם וזה לא הלך...
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
|
נערך לאחרונה ע"י efekt בתאריך 03-12-2013 בשעה 16:06.
|