09-08-2012, 08:08
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
|
איך השפיעה מלחה"ע ה-2 על אדריכלות המאה ה-20?
איך השפיעה מלחה"ע ה-2 על אדריכלות המאה ה-20?
אילו המצאות נולדו בשעת המלחמה אך השימוש בהן נמשך עד היום? ספר חדש מתאר את ההדים התכנוניים של שנות המלחמה
היסטוריון האדריכלות היהודי-צרפתי ז'אן-לואי כהן רואה במחנות הריכוז וההשמדה שהקימו הנאצים את אחד מהתוצרים האדריכליים המוקפדים והמצמררים של מלחמת העולם השנייה. "זה עלול להישמע פרובוקטיבי אבל ברור שמחנות הריכוז תוכננו לעילא ולעילא", אומר כהן. "הם היו מקומות שלא נועדו לעיניים של אזרחים פשוטים ולכן באושוויץ-בירקנאו למשל היו 'וילונות' של עצים שתוכננו על ידי אדריכלי נוף כדי להסתיר אותו מפני תושבי העיר. המחנה היה מתוכנן בכל הרמות - ממערכי תחבורה, דרך היבטים אקולוגיים של מחזור מים וכמובן הארכיטקטורה של הבניינים".
בינואר השנה צוינו באוסטריה 30 שנה למשפט "אושוויץ האוסטרי", שבמסגרתו הועמדו לדין ולטר דיאקו ופריץ ארטל, שני אדריכלים שתיכננו את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. ארטל היה בוגר של בית הספר של הבאוהאוס וכאשר גויס לאס-אס הוא פיקד בין השאר על הרחבת המחנה ועל תכנון תאי הגזים, שכונו בתוכניות "מקלחות לצרכים מיוחדים". בסופו של דבר החליט בית המשפט לשחרר אותם ללא עונש לאחר שארטל טען שהוא "אדם מתקדם" שנקלע לחברה לא טובה. כמה שנים לאחר המשפט התברר שהוא נכח בפגישה המכרעת שבה הוחלט על הקמת המשרפות ותאי הגזים.
האם כל "גדודי האדריכלים", כהגדרתו של כהן, שעבדו בעבור המשטר הנאצי היו מעוניינים באופן ישיר בחיסול יהדות אירופה? "חלק מהאדריכלים היו פושעי מלחמה לכל דבר", הוא משיב. "מצד שני, היו גם הרבה אדריכלים שהצליחו לשרוד את המלחמה מפני שהם הסכימו לעבוד. אנשים העדיפו לעבוד במשרד מחומם מאשר למות בקור". לדבריו, "מבין האדריכלים שפעלו במלחמה אפשר למצוא את כל המגוון של הגורלות האנושיים. אני לא חושב שאפשר לייחס איזו הרואיות מיוחדת לתפקוד של אדריכלים במלחמת העולם השנייה".
כהן הוא אחד מההיסטוריונים הבולטים של אדריכלות כיום וללא ספק אחד מהפרובקטיביים שבהם. בספרו החדש "ארכיטקטורה במדים: תכנון ובנייה במלחמת העולם השנייה" (הוצאת אוניברסיטת ייל) הוא מציע קריאה חדשה של ההיסטוריה האדריכלית של המאה ה-20. כהן מבקש לבחון באילו דרכים השפיעה המלחמה על עבודתם של מתכננים ומעצבים ברחבי העולם ולחקור תוצרים אדריכליים שנויים במחלוקת כגון מחנות ריכוז, מפעלי נשק או קו הביצורים האטלנטי שהקים היטלר. לצדם הוא מציג תוצרי לוואי של הטכנולוגיות החדשות כגון בתים מתועשים או שכונות מגורים מודרניות שנבנו בארצות הברית באותה תקופה.
"כל ספרי ההיסטוריה האדריכלית מתעלמים מהתקופה הזאת באופן שיטתי, כאילו שהיא מעולם לא התרחשה, ואם כבר מזכירים את המלחמה אז מדברים על תוכניות השיקום שגובשו אחריה", אומר כהן. "אני חושב שזו נקודה שחורה בהיסטוריה ולדעתי היה נכון למלא אותה".
הספר מבוסס על תערוכה מדוברת, "ארכיטקטורה במדים", שכהן אצר בקיץ שעבר במרכז הקנדי לארכיטקטורה במונטריאול. בזמנו עוררה התערוכה דיון נרחב על הנראטיב של האדריכלות המודרנית ועל המיתוס שלה כתנועה אוניברסלית ששיפרה את חייה של האנושות. לדעתו של כהן, המלחמה שימשה כמאיץ של חדשנות טכנולוגית, מערכות תיעוש חדישות ושל תיאוריות תכנוניות שהפכו את המודרניזם לזרם המשמעותי ביותר באדריכלות המאה ה-20.
פעוטונים וסופרמרקט
כהן נולד ב-1949 למשפחה יהודית בפאריס. אמו, כימאית בהכשרתה, היתה פעילה ברשת שהבריחה חומרי נפץ לרזיסטנס בצרפת. היא נתפסה, נשלחה לאושוויץ והצליחה לשרוד את המלחמה. אביו היה פעיל קומוניסטי והיה חבר במחתרת שפעלה נגד משטר וישי. "יש למחקר הזה עניין אישי, אני בא מרקע שבו מלחמת העולם השנייה היתה עניין רציני", הוא אומר.
כהן למד אדריכלות בפאריס והשלים דוקטורט בהיסטוריה בבית הספר הגבוה למדעי החברה. הוא פירסם מחקרים וספרים רבים ושימש בין השאר כיועץ וחוקר במשרד השיכון הצרפתי וכאוצר ראשי של מוזיאון סיטה ד'ארשיטקטור בפאריס. כיום הוא מחזיק בקתדרה ע"ש סולואו להיסטוריה של האדריכלות באוניברסיטת ניו יורק. מחקריו עוסקים באדריכלות ובתכנון במאה ה-20, בפרט באדריכלות סובייטית ונאצית, בתכנון של הקולוניות בצפון אפריקה ובלימוד מקיף של עבודותיו של האדריכל המודרניסט לה קורבוזיה.
הספר החדש עוסק בתקופה שבין ההפצצה של העיר הספרדית גרניקה על ידי הגרמנים באפריל 1937 לבין הכניעה של יפאן לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי באוגוסט 1945. בזמן שאדריכלים רבים גויסו ושימשו בתפקידי שדה שונים, אדריכלים אחרים נותרו בעורף ונדרשו לנצל את הידע שלהם לטובת מערכות הייצור של המלחמה.
כמה מהאדריכלים החשובים ביותר במאה ה-20 היו מעורבים ישירות בתכנון של פרויקטים תומכי לחימה. ריצ'רד נויטרה תיכנן, למשל, מתחם מגורים למשפחות הפועלים במספנות הצי האמריקאי בסן פדרו בקליפורניה. 600 בתי המגורים יוצרו באופן מתועש ולוו במתקנים ציבוריים מודרניים כגון פעוטונים וסופרמרקט. האדריכל והממציא הנודע בקמינסטר פולר תיכנן יחידות מגורים ניידות בשם "דיימקסיון", ששימשו את החיילים האמריקאים במפרץ הפרסי בראשית שנות ה-40. אלברט קאהן תיכנן במישיגן מפעל טנקים ומפעל של פורד לייצור מנועי מטוסים. שני הבניינים האלה מאופיינים באדריכלות מודרנית מרהיבה של שלד פלדה עם קירות מסך.
האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון, שתיכנן בין השאר את בית חיים ויצמן ברחובות ואת בית החולים הדסה הר הצופים, תיכנן באמצע המדבר ביוטה כפר גרמני על כל מרכיביו ופרטיו ששימש כאתר ניסויים לפצצות נפלם. האדריכל הבריטי יו קאסן עסק באמצעי הסוואה ואף טען כי העיסוק בנושא "הציג מחדש את הצבעוניות והעליזות לעשייה האדריכלית".
מלחמת עולם שלישית?
בספר מזהה כהן גם טיפוסי בניין חדשים שנוצרו במקור לדרישת הצבא אך ממשיכים לשמש כיום אדריכלים. למשל, "בנייני קופסה" (Big Box) שמשמשים כיום כמרכזי קניות או מתקני ספורט ברחבי העולם. "הקופסאות היו למעשה בניין אטום לחלוטין ששימשו למפעלים לייצור נשק", הוא אומר. "המטרה היתה ליצור בניין ללא חלונות שיהיה קשה לזהות מהאוויר בשעות הלילה אך מצד שני יוכל לפעול 24 שעות ביממה. הבניינים האלה נבנו משלד של פלדה ועם מעטפת קלילה ממתכת. אפשר למצוא שם את השימוש הראשון במזגנים תעשייתיים וגם בנורות פלורסנט שלפני כן היו בשימוש בתעשיית הפרסום בלבד. זה מעניין איך בניין שמדגים אסטרטגיה של הסוואה מפני תקיפות אוויריות משמש אותנו כיום".
למרות המלחמה אדריכלים ביפאן, גרמניה, בריטניה וארצות הברית עסקו באתגרים דומים של תיעוש הבנייה, שימוש בטכנולוגיות ייצור חדשות והתנסות בחומרים חדשים שלבסוף מצאו את דרכם גם אל בתיהם של תושבים בעורף ¬ אל המטבחים, חדרי הסלון ואפילו אל חדרי השינה. "אני חושב שבזמן המלחמה האוכלוסייה היתה מוכנה יותר לקלוט טכנולוגיות חדשות", אומר כהן.
למלחמת העולם השנייה היתה גם השפעה כבירה על התכנון העירוני והשיכון הציבורי ברחבי העולם. ערים מימי הביניים שהופצצו עד עפר הוחלפו בבנייה חדשה שהותאמה למכוניות ולתשתיות מודרניות. "זה פרדוקס מעניין: מצד אחד יש הרס עצום אבל מצד שני יש חדווה גדולה בבנייה מחדש. בבריטניה למשל התנהל דיון מעניין על החורבות וההריסות. היו אדריכלים שפיתחו יחס רומנטי כלפיהן וחלקם אף קראו להשאיר אותן במקומן. כל זה בזמן שבריטניה רוצה לבנות את עצמה מחדש ולשכוח מהמלחמה", מוסיף כהן.
הספר שלו מגלה אם כן עידן חדש באדריכלות המודרנית של המאה ה-20, שהדיו ממשיכים ללוות את העשייה האדריכלית, העיצובית והתכנונית גם כיום. האם לדעתו מלחמת עולם שלישית עשויה לגרום לאותה תמורה בעולם האדריכלות? "מלחמת עולם חדשה הוא דבר שאני לא יכול להסביר באופן הגיוני או סביר", הוא מסיים, "לכן אני גם מסרב לדמיין אותה".
http://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/1.1797182
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
